כתב: ברוך גיאן
במאה ה-19 התיישבו בארץ הקודש גרמנים טמפלרים – ארגון נוצרי שפרש מן הכנסייה הפרוטסטנטית – והותירו אחריהם נגיעות של אירופה במקומות שונים, ובהם גם ירושלים. ואין תפאורה מושלמת מיום חורף לחומות האבן העתיקות, לאורנים ולבתי האבן עם גגות הרעפים האירופיים כל כך שהטמפלרים בנו.
המושבה הגרמנית הוקמה ב-1873 בעמק רפאים, נחל המוזכר כבר במקרא. בפי הטמפלרים היא נקראה מושבת רפאים. במהלך מלחמת העולם השנייה אילצו הבריטים את הטמפלרים הגרמנים לעזוב את הארץ, בשל היותם נתיני מדינת אויב, אבל השכונה נותרה במקומה והוכרזה כולה כאתר לשימור. לאורך רחובה הראשי צצו כפטריות אחרי הגשם חנויות של יין ותכשיטים ובתי אוכל וקפה.
מגן הפעמון נצא לסיור במושבה, בין בתי כפר השוכנים בלב עיר. הבניין הראשון שנראה במושבה, ברחוב עמק רפאים 1, הוא בית העם (הטמפלרים החליפו את מושג הכנסייה בבית העם), שמגדל פעמונים קטן נמצא בחזיתו, ובחצרו פורחות בתחילת החורף חלמוניות. היום המקום סגור, והוא בבעלות הכנסייה הארמנית.
מעבר לכביש, בעמק רפאים 6, ניצב בית מתיאוס פרנק, הבית הראשון שנבנה על ידי הטוחן הטמפלרי, שהקים בחצרו טחנת קמח שנהרסה. הבית משלב חזות אירופית ופנים בסגנון מקומי. בעמק רפאים 9 ניצב בית נאה במיוחד, שהיה ביתו של האדריכל תיאודור זנדל, מי שתכנן את בית החולים שערי צדק.
נחזור לנקודת המפגש של רחובות עמק רפאים ופטרסון, שם נראה בית דו קומתי בשם בית אוגוסט לנדהולט. בתקופה הטמפלרית, כאן היה בית המרזח של המושבה. בהליכה לאורך הרחובות פטרסון ומאוריציו גוטליב אפשר לחוות ממש את אווירת הכפר הגרמני. חוצים את רחוב כרמיה וברחוב סמטס נראים בתים מרהיבים..
ברחוב לויד ג'ורג' 4 נמצא קולנוע סמדר, שנקרא בעת הקמתו קולנוע אוריינט. היום הוא מציג סרטי איכות, ואפשר להתיישב לכוס קפה אחרונה של היום בבית הקפה של הקולנוע – מקום מיוחד, מלא אווירה ואהוב.
ברוך גיאן – צלם נוף ומורה דרך, מדריך סיורים בירושלים ומורה לצילום.
