הר חבושית
נקודת התחלה: תחנת הרכבל העליון
נקודת סיום: חניון הרכבל התחתון
מאז ומעולם נתפסו הרים גבוהים כנקודות שבהן נושקת האלוהות לארציות, ולכן לא אחת קודשו. כזה הוא גם ג'בל א-שיח', הר חרמון. כשמכירים את שפעת המעיינות שלמרגלות ההר ואת התנשאותו של ההר הלבן מעל לסביבתו – קדושתו אינה מפתיעה.
באזור זה נמצאת הצמחייה הכר-קוצית המיוחדת בארץ לחרמון בלבד. השיחים סבוכים כדי להגן על עצמם מפני הקור העז, והם בדרך כלל קוצניים כדי למנוע מחיות לאכול אותם. אחד המינים הבולטים באזור הוא הדובדבן השרוע, בן למשפחת הוורדניים, שפירותיו האדומים, הטובים למאכל, מבשילים בקיץ.
המסלול המוצע מתחיל בנקודה הגבוהה ביותר הפתוחה בפני מטיילים ברכס החרמון. אם תרצו – זהו המסלול הכי גבוה בארץ. השביל מסומן בירוק בבירור ומתפתל במורד, בין טרשי גיר משוננים. אם נדמה לכם שהטרשים כאן גדולים ומרשימים במיוחד, זו לא טעות. טרשים הם אחד מהמופעים הרבים של תופעת הקרסט, ממש כמו מערות קרסטיות, בולענים, נטיפים וזקיפים. תהליך הקרסט דרמטי יותר ככל שהטמפרטורות יורדות, ומסיבה זו בדיוק הוא מפסל ביתר שאת את הסלעים באזור החרמון ויוצר צורות שגורמות להיעצר מולן ולהשתאות מיופיין.
בירידה נוכל להשקיף לדרום-מזרח, אל עבר השלוחה המקבילה הקרויה מעלה גולני. לפני 32 שנה, במלחמת יום הכיפורים, העפילו במעלה התלול הזה חיילי גולני מול כוונות האויב החולש מלמעלה. השביל מסתיים בכביש הצר העולה אל המוצבים שעל ראש ההר. מכאן נמשכת הדרך במורד, עד לחניון הרכבל התחתון. מכיוון שלעתים שועטים כאן כלי רכב צבאיים, חשוב ללכת בשולי הכביש ולהישמר מאוד.
עונה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו. בחורף מושלג כאן, וההליכה בין הסלעים המכוסים שלג מסוכנת.
אורך המסלול: כשלושה קילומטרים
משך הטיול: כשלוש שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול עובר בירידה תלולה וחוצה שטח טרשי במיוחד.
למי מיועד: חובבי לכת
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1 – הגולן והחרמון
צבע סימון השביל: ירוק
ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע, משקפי שמש וקרם הגנה, בגד ארוך (קריר כאן גם בקיץ)
הקפצת כלי רכב: מומלץ להקפיץ רכב אל נקודת הסיום בחניון הרכבל התחתון. אפשרות של מסלול מעגלי קיימת כשהרכבל פועל (מדי יום 16:00-8:00). עולים בו לנקודת ההתחלה ויורדים ברגל אל הרכב החונה בתחנה התחתונה של הרכבל.
שימו לב: הטיול מותנה בקבלת אישור ממפקדת גדוד החרמון יום-יומיים לפני מועד הטיול. טלפון: 04-6966207
אזהרה: בסטייה מהמסלול ייתכן שתיתקלו בנפלי תחמושת. יש לסמן אותם, לדווח עליהם ובשום פנים ואופן לא לגעת בהם!
מהר אודם לברכת רם
נקודת התחלה: מושב אודם
נקודת סיום: הכניסה הצפונית לברכת רם, בסמוך למִסעדה
היער, כמו המושב ששוכן בלבו, נקרא על שם הר אודם המורכב מטוף וולקני שהגוון השולט בו הוא אדום-חום עמוק. קודם היציאה למסלול אפשר לעשות גיחה אל ג'ובת אל-כבירה – הג'ובה הגדולה (על ג'ובות ועל דרך היווצרותן ראו עמוד XX). כ-300 מטר מצפון לפנייה למושב אודם מכביש 978, יש סימון שבילים שחור המוליך מערבה. אחרי צעידה קלה של כחצי קילומטר בין אלונים, נגיע ליעדנו.
האזור כולו מיוער באלונים, בעיקר האלון המצוי ירוק-העד ואלון התולע הנשיר שבעבר נפוץ בבשן כולו. רוב היער נכרת ברבות הזמן, בעיקר על ידי הצ'רקסים שהיגרו לאזור במאה ה-19, אך כאן הוא נשמר והוגדר שמורת טבע. חוויה מיוחדת צפויה למי שיגיע אל יער אודם ויתהלך בין עציו כשהקרקע מכוסה שלג ופתיתים לבנים נאחזים בבדי האלונים.
היער הוא בית גידול לבעלי חיים רבים, ורבים הסיכויים להצליח לצפות בהם. עדרי חזירים רועים בשדות גם באמצע היום, צבאים ארצישראליים נראים נמלטים, וגם ארנבות, שועלים ותנים נצפים כאן תדיר. המסלול המוצע יוצא ממושב אודם (אפשר לבקר בפארק האיילים שבמקום, ובו להתוודע אל בעלי קרניים שונים וללמוד על ההבדלים ביניהם). השביל מקיף את פסגת הר אודם מצפון, אך מומלץ להעפיל קודם בדרך העולה עד ראש ההר לתצפית היקפית. משם נראים החרמון ומג'דל שמס שבמורדותיו, הבקעה המעובדת שבין הכפרים בוקעתה ומסעדה וקו התלים – הרי הגעש הניצבים ממזרח: כרמים, ורדה, חרמונית ובנטל.
אחרי הירידה מהתצפית המסלול גולש אל הבקעה הפורייה וחוצה מטעים וכרמים. הוא מגיע אל כביש המקשר בין מסעדה לבוקעתה (כביש 98). כאן עלינו ללכת על הכביש צפונה וכעבור כחצי קילומטר לפנות בדרך עפר מסומנת ירוק ימינה (לצפון-מזרח). הדרך חוצה שטחים חקלאיים ומגיעה אל נקודת תצפית יפה על בִּרכּת רם, אגם קטן שנקווה בתוך לוע געשי. מימיו הם מי תהום ולא מי גשם, ולכן גם אם בקיץ מפלס האגם פוחת משהו, הוא אינו מתייבש. בעונה מבשילים סביב האגם דובדבנים מתוקים במיוחד. על גדתו הצפונית, בסמוך למִסעדה הצופה אל עינו הכחולה, נמצאת נקודת הסיום שלנו.
עונה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו, אך אפשר ללכת במסלול גם כשמושלג, אז הכל עוטה הוד מיוחד.
אורך המסלול: כשבעה קילומטרים
משך הטיול: כשלוש שעות (ברגל)
דרגת קושי: בינוני
למי מיועד: לבני שש ומעלה שהולכים היטב
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1 – הגולן והחרמון
צבע סימון השביל: אדום עד כביש בוקעתה-מַסעדֶה (כביש 98) וירוק לאחר מכן
ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע
הקפצת כלי רכב: אם בוחרים לעשות את המסלול ברגל, כדאי להקפיץ רכב לנקודת הסיום – חניית המִסעדה הצופה אל ברכת רם מצפון. נוסעים לכפר מַסעדֶה, חוצים את הכפר צפונה ועוקבים אחר השילוט ימינה לברכת רם. בסמוך לפנייה ימינה אל האגם, מצד שמאל, נמצאת המסעדה.
שימו לב: הטיול מותנה בקבלת אישור מחטיבת החרמון יום-יומיים לפני מועד הטיול. טלפון: 04-6977268
*המסלול מתאים גם לרכב שטח ולאופניים
מנבי חזורי לקלעת נמרוד
נקודת התחלה: קבר נבי ח'זורי ואנדרטת ההנצחה של חיילי יחידת אגוז
נקודת סיום: צומת הכניסה למצודת נמרוד
נבי ח'זורי, קדוש דרוזי, היה ידוע כמי שישב באזור הנחל הקרוי על שמו ובירך את העוברים בדרך מדמשק לעכו ומעכו לדמשק. לאחר מותו הובא לקבורה במקום, ומאז התקדשו גם האלונים העבותים שצמחו כאן, ונאסרה הפגיעה בהם. רבות האגדות על מפירי החוק הבלתי כתוב שנענשו. אחת מהן מספרת על חקלאי שנשברה מחרשתו והוא קיצץ ענף מאחד העצים והקציע ממנו את החלק השבור. מיד נמקה ידו ויבשה. מזור בא לו רק לאחר שחכם שעבר בדרך פקד עליו לאסוף את כל השבבים ולהשיבם אל קבר השיח'. החקלאי עשה כדבריו, ומיד נרפאה היד.
את המסלול נפתח בביקור בקברו של נבי ח'זורי, שממנו יש תצפית נהדרת לעבר החרמון החולש מצפון, ולעבר קלעת נמרוד ועמק החולה. כשהראות טובה אפשר לראות את הרי אצבע הגליל ואפילו את מבצר בופור בלבנון. בטרם נצא לדרך אפשר לעבור באתר ההנצחה לנופלי יחידת אגוז שבגבעה הסמוכה, שבו שלטי זיכרון הנושאים את שמות הנופלים ותצפיות נהדרות.
המסלול הכחול גולש במהירות אל נבכי נחל ח'זורי (חזור), שסלעים וצמחייה עבותה סוגרים עליו מכל עבר. בחלקו העליון של הנחל יש כמה נביעות עונתיות, וסביבן אפשר למצוא צמחייה חובבת מים כגון פטל וקנים. לא אחת שופעים המעיינות עד כחודשיים לאחר רדת הגשמים האחרונים, אז נקוות לאורך הערוץ בריכות קטנות שמתייבשות במהלך הקיץ. אנו נדלג מעל לכמה מדרגות סלע ונלך בשביל צר העוקף בגובה של כמה מטרים נקודות קשות למעבר בערוץ בטרם שב השביל ומתאחד עימו. הצומח במדרונות הנחל הוא דוגמה מושלמת לחורש הים תיכוני ירוק-העד האופייני לאזור: גדלים כאן אלון מצוי ואלה ארצישראלית, ער אציל (או בשמו העממי דפנה), כליל החורש שמתהדר בפריחת אביב ורודה-סגולה ואדר סורי שעליו מצהיבים טרם נשירתם בסתיו. בין כל אלה צומחים מטפסים, שהראשונה להם היא הקיסוסית, שאשכולות פירותיה כטיפות דם התלויות בתוך הירק.
שימו לב לפנייה שמאלה שאינה ברורה: השביל הכחול נוטש את הערוץ ומעפיל במדרון תלול למדי אל הכניסה לגן הלאומי מצודת (קלעת) נמרוד, אחד המבצרים השמורים בארץ והגדול שבהם. במשך שנים חשבו אותו למבצר צלבני, אך כיום נראה שמדובר במבצר מוסלמי איוּבּי שחלש על הדרך הקדומה לדמשק וניצב נגד מערך ההגנה הצלבני. גם היום אפשר להתרשם מהביצורים המסיביים שסוגרים על השלוחה, מסיתוּת האבנים הקפדני ומאופן הקמת החומות, המגדלים והאולמות. אפשר לצעוד דרך מעבר סתרים שהשתמר בשלמותו והתגלה לחופרים, ולהלך אל הקצה המזרחי והמרוחק של המצודה, בואכה מגדל העוז, החלק המוגן ביותר שמשמש מבצר בתוך מבצר.
עונה מומלצת: קיץ, אביב, סתיו. בהיותו מוצל, זהו מסלול מצוין גם לימי הקיץ החמים.
אורך המסלול: כשני קילומטרים
משך הטיול: כשלוש שעות
דרגת קושי: בינוני, עם ירידה ועלייה תלולה
למי מיועד: בני שש ומעלה
מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 – הגולן והחרמון
צבע סימון השביל: כחול
ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים
הקפצת כלי רכב: מומלץ להקפיץ רכב אל חניית הגן הלאומי מצודת נמרוד
שימו לב: הטיול מותנה בקבלת אישור מחטיבת החרמון יום-יומיים לפני מועד הטיול.
טלפון: 04-6977268
אזהרה: בחורף (וכל עוד פני הסלע רטובים) יש לאורך המסלול קטעים חלקים מאוד.
מנווה אטי"ב לבניאס דרך נחל גובתה
מושב נווה אטי"ב הוקם לאחר מלחמת ששת הימים ונקרא כך לזכר ארבעה חיילי גולני שנפלו בגולן (אברהם, טוביה, יאיר ובנימין, ראשי התיבות של שמותיהם יוצרים את שמו). מיד לאחר שעוברים את שער היישוב יש פיצול שבילים. דרך העפר הרחבה המסומנת באדום ממשיכה צפונה ועולה לעבר הר סנאים; השביל שלנו, המסומן בשחור, פונה שמאלה (מערבה) ומיד צונח במורד נחל גובתה.
חיש מהר אנו מוצאים עצמנו צועדים בקניון תלול ביותר, שבו הפרשי הגבהים בין רום הדפנות לערוץ עצמו הולכים וגדלים. בתיו הקיצוניים של מושב נווה אטי"ב ייראו לנו קטנים ורחוקים בראש ההר, וסביר שיגרמו לנו לזנוח את רעיון הטיפוס חזרה לנקודת ההתחלה, אם יצוץ בכלל.
מצפון לנו יתנשא גוש החרמון, מסת סלע עצומה ההולכת ונדחסת צפונה. כתוצאה מהלחץ שנוצר בין לוחות טקטוניים באזור, מתקמרות שכבות הסלע וזועקות אל השמים, וכך נוצר החרמון. ערוץ נחל גובתה זורם בחלקו הדרומי של הגוש האדיר הזה, ומימיו מתחתרים בסלע הגיר. הסלע הקשה נסדק, והמשקעים ממהרים לחלחל דרכו, ולכן נדיר ביותר לראות זרימה בנחל.
בתחילת המסלול יבלטו בעיקר טרשי הגיר על גבי המדרונות החשופים או המיוערים בדלילות, אך ככל שנרד בערוץ ישתנה אופיו, והוא ייעשה ירוק ומוצל יותר ויותר. מפגש נחל גובתה עם נחל ח'זורי הוא פינה קסומה הטובלת בחורש עבות. זהו מקום נפלא לפיקניק לקול ציוץ הציפורים. גבוה מעלינו מתנשאת מצודת נמרוד (פירוט על האתר במסלול הקודם), אך בשל מיקומה הרם וריבוי הסבך קשה לראותה. אפשר לקצר את המסלול ולהעפיל במעלה נחל ח'זורי (סימון כחול), אולם כדאי להביא בחשבון שמדובר בעלייה תלולה ושיש להשאיר את הרכב בחניית הגן הלאומי מצודת נמרוד.
המשך ההליכה בנחל מבהירה מה הם מפנה צפוני ומפנה דרומי: הכינוי מפנה צפוני ניתן לגדת הנחל הדרומית, הפונה לצפון ולכן מוצלת יותר. מפנה דרומי הוא הכינוי לגדה הנגדית, שהיא צחיחה יותר בהיותה חשופה לקרני השמש. אפשר ממש לראות את ההבדלים: בכמות הצמחייה, במידת התפתחותה, בחיוּת הגוון הירוק שלה, ולעתים גם במגוון הצמחים ובעלי החיים המבכרים מפנה אחד על רעהו.
השביל השחור מסתיים בכביש, ואין מנוס מללכת בשוליו (קטע מסוכן!). פנייה שמאלה ושוב שמאלה תביאנו אל הכניסה הראשית לגן הלאומי בניאס. נוכל לסיים את המסלול בשרידי מקדשו הקדום של האל פן שבפתח המעיין הגדול ובקבר נבי ח'אדר.
עונה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו
נקודת התחלה: השער הצפוני של נווה אטי"ב. יש לתאם את פתיחתו עם מפקדת גדוד החרמון טלפון: 04-6966207
נקודת סיום: החניון העליון בגן הלאומי בניאס
אורך המסלול: כשישה קילומטרים
משך הטיול: כשש שעות
דרגת קושי: בינוני
למי מיועד: בני עשר ומעלה שהולכים היטב
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1 – הגולן והחרמון
צבע סימון השביל: שחור
ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע, צידה לדרך, שקיות אשפה
הקפצת כלי רכב: מומלץ להקפיץ רכב לגן הלאומי בניאס
שימו לב: הטיול מותנה בקבלת אישור ממפקדת גדוד החרמון יום-יומיים לפני מועד הטיול. טלפון: 04-6966207 (יש לתאם עימם גם את פתיחת השער בנווה אטי"ב בתחילת המסלול).
יותם יעקבסון – כותב, מצלם ומדריך טיולים בארץ ובחו"ל
