טיפים והמלצות

מומלץ מאוד למטיילים עם רכב שמתכננים קמפינג באוסטרליה לקנות באחד מהקיוסקים ספר שנקרא Camps Australia Wide. זה מדריך כבישים (חוסך צורך במפות) שעליו מסומנים חניונים חוקיים (לא אתרי קראוונים, שבד"כ עולים כסף, אלא חניונים חינמיים) ומצוינים השירותים הקיימים בכל חניון – מים, מקלחות, חשמל, וכו'.

בפפואה ניו-גיני פועל ארגון של נוצרים ידידי ישראל שמסייעים מאוד למטייל הישראלי, וישמחו לארח ישראלים ולדאוג להם. בראש הארגון עומד הכומר אריק אפורה (Eric Efore) שגר בעיר ליי (Lae), ולארגון שלו יש נציגות במקומות רבים בפפואה ניו-גיני: פורט-מורסבי, גורוקה, מדנג, רבאול, ועוד. מומלץ מאוד ליצור איתם קשר כאשר מגיעים לפפואה ולהעזר בהם. פרטי קשר עדכניים ניתן להשיג אצל רוזמרי מקיירנס. להלן מספר מקומות:
LAE: Pastor Eric&Rubina Efore, phone 675-4757261
GOROKA: John Ewandi (highland printing press, by the police station), phone 675-7323691. 
בכל מקרה כדאי להתקשר לאריק, שעומד בראש הארגון, והוא ישמח להפנות אתכם לאיש הקשר המתאים.

בפפואה ניו-גיני יש שלושה איזורים ששונים באופן מהותי אחד מהשני, כמו שלוש מדינות נפרדות: אזור הרמות ההרריות (Highlands), איזור החוף והאיים הקטנים, ואיזור נהר הספיק (Sepik). לבעלי זמן מוגבל מומלץ לבחור אזור אחד או שניים ולהתרכז רק בהם.

מידע מצוין על פפואה ניו-גיני, עזרה בהוצאת הויזה ובארגון הטיול, וכן טיפים של מטיילים ישראלים שהיו בפפואה ניו-גיני ניתן להשיג בעיר קיירנס באוסטרליה אצל רוזמרי אמונדסון. רוזמרי היא פפואנית שחיה באוסטרליה עם משפחתה ומנהלת בקיירנס חנות הנקראת THE NIUGUINI SHOP, בה ניתן להשיג, בנוסף למידע ולעזרה, חפצי אומנות מפפואה ניו-גיני.

שגרירות פפואה ניו-גיני באוסטרליה נמצאת בעיר בריסביין. אם מעונינים להוציא ויזה לפפואה ניו-גיני ועוברים דרך עיר זו, כדאי להוציא את הויזה שם כדי לחסוך את ההמתנה והתשלום הכרוכים בשליחת הדרכון לעיר זו.

בערים רבות באוסטרליה (סידני, מלבורן, ועוד) קיימים "קבלני דירות" המציעים לתרמילאים ישראלים לשכור מקום בדירה משותפת במקום באכסניה, בד"כ במחיר זול מעט ממחיר האכסניות. יש לקחת בחשבון שברבות מאוד מהדירות הללו מתקיים שימוש נרחב בסמים שונים ומשונים. אם רוצים להיכנס לדירה כזו, מומלץ לבדוק מראש את מצב התחזוקה ולדבר עם דיירים קיימים – אם הדירה נראית מלוכלכת ולא מטופחת, ובעיקר אם הדיירים שחיים בה נמצאים שם יותר מימים ספורים, הדירה היא כמעט בוודאות מאורת סמים.

שבת בבוקר, יום יפה. העגורים השכימו קום, וגם אנחנו. לאחר נסיעה ארוכה צפונה הגענו לבית הקפה פול. אף שהמקום נמצא בסמוך לתחנת דלק, האווירה נעימה וירוקה. את פנינו קיבלו צלילי שיריו של אהוד בנאי שהיוו פס קול נהדר לאווירה הגלילית.
כיוון שהצלע הנשית שמה לה למטרה למצוא את המוזלי הטוב בארץ, לא יכולנו לעמוד בפיתוי. לאכזבתנו קיבלנו מנה להרכבה עצמית (24 שקל) שכללה יוגורט, גרנולה מאכזבת, דבש ופירות העונה. כריך גבינת הצאן והפלפלים הקלויים (27 שקל) היה לא יותר מסביר. לשמחתנו המצב השתפר כשטעמנו את בריוש השוקולד שנאפה במקום. הוא הגיע עטוף בנייר לבן וסרט, כמתנה אישית וטעימה להפליא (10 שקלים). במקום יש מגוון גדול של מאפים תוצרת עצמית שהפיצו ניחוח טרי ונעים של בוקר. 

השורה התחתונה: היא: עוד לא התגלה המוזלי הטוב בארץ. הוא: מקום חביב לקפה ומאפה. 

שעות: א'-ה' 1:00-7:00, ו' רצוף עד שבת ב-1:00 
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים

אל המסעדה הגענו בלוויית זוג חברים. בעבורו המבורגר הוא אחד מאבות המזון. היא צמחונית אדוקה. המסעדה המתה משפחות שעצרו לאכול משהו מוכר לפני האטרקציה הבאה. כמנת פתיחה טעמנו חציל בטחינה ועגבניות (26 שקל), מנה סבירה אך חסרת תיבול. הצמחונית הזמינה מרק בצל (26 שקל) שהיה טעים והתאים למזג האוויר הסתווי. הקרניבורים התמקדו בדבר שלשמו באו. המבורגר הטלה (250 גרם, 42 שקל) נעשה במידה הרצויה והיה טוב. קבבוני הטלה בטחינה היו עסיסיים וטעימים (29 שקל). המבורגר הבקר (160 גרם, 31 שקל) היה מאכזב. הבשר נצרב יתר על המידה והיה דחוס מדי. הצ'יפס שליווה את המנות היה פריך וטעים (9 שקלים). רמת המנות אינה אחידה, אך האווירה רועשת ועליזה, כיאה למסעדה המהווה מוקד עצירה למטיילים. 

השורה התחתונה: היא: מקום נחמד על הדרך. הוא: אכלתי המבורגרים טובים מזה. 

שעות: א'-שבת 1:00-12:00
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים

המתחם הצמוד לתחנת הדלק שליד מעיין ברוך משופע מסעדות ובתי קפה. בעקבות המלצות חמות שקיבלנו מכמה מקומיים החלטנו לנסות את פוקצ'ה בר. העיצוב הנעים של המסעדה מצליח להשכיח מלב את תחנת הדלק שבחוץ. מיד עם הגיענו הוגשה לשולחן פוקצ'ה טרייה וחמה מלווה בממרחים מצוינים של פלפלים חריפים ועגבניות. מזל שהצלחנו לעצור את עצמנו מלאכול את כולה והשארנו מקום להמשך. למנה ראשונה הזמנו קרפצ'יו חצילים ועגבניות עם גבינת פטה שתובל בלימון ושום (22 שקל) והיה נפלא. כמו כן טעמנו סופלי, כדורי אורז מטוגנים ממולאים גבינה וירקות (36 שקל), מנה מצוינת, אם כי מעט כבדה. למנה עיקרית אכלנו לזניית קישואים, עגבניות ושמיר (54 שקל) שהיתה פשוטה ומדויקת בטעמיה. הזמנו גם מנת זנב שור וירקות שורש (75 שקל), אחת המנות האהובות עליו. הבשר היה נימוח ומלא טעמים, בהחלט אחד הטובים שטעמנו. הקינוח, קרם עדין של קוקוס עטוף בפרוסות בננה המוגש עם עוגיית שוקולד (30 שקל), היה סיום מושלם לארוחה הטעימה. תשאירו לו מקום.

השורה התחתונה: היא: אוכל נהדר במחירים סבירים. הוא: אל תחמיצו אם אתם באזור.

שעות: א'-שבת 23:00-12:00, כדאי להזמין מקום מראש
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מתאימים לכיסא גלגלים

לפני כשלוש שנים פתחו עינת ואביגדור רותם פונדק קולינרי המושתת על עקרונות תנועת הסלואו פוד, הדוגלת בשימוש במוצרי מזון טריים ומקומיים ובלקיחת אחריות על המזון שאנו אוכלים (פרטים נוספים באתר אינטרנט: www.slowfood.org.il). בפונדק אפשר לבלות סוף שבוע קולינרי וחברתי הכולל לינה וארוחות בוקר וערב. על בסיס מקום פנוי ובהזמנה מראש יכול גם מי שלא לן במקום להצטרף לארוחת הערב המשותפת. מכיוון שחששנו מעט שהאווירה תהיה פורמלית מדי, הצטיידנו בזוג הורים חובבי שיחה שנענים לכל אתגר קולינרי. 

כבר עם הגיענו התפוגגו החששות כשעינת קיבלה את פנינו בחיוך רחב ואביגדור הגיש לנו כוסות לימונצ'לו תוצרת בית ומתאבנים של מרווה, סטיביה וגזר בטמפורה. השילוב בין עשבי התבלין לציפוי הפריך היה פתיחה מבטיחה. לאחר שעינת הציגה את הסועדים התיישבנו לשולחן וחיש קל נמזגו לכוסותינו יינות שרדונה ומרלו של גמלא. הארוחה בת חמש המנות נמשכה אל תוך הלילה וסביב השולחן התפתחו שיחות מרתקות בניצוחם העדין של עינת ואביגדור. אפילו הביישנית מבין שנינו הצליחה להרגיש בנוח. הוריה, שאינם ביישנים כלל, נהנו מקהל חדש לסיפוריהם. 

פתחנו את הסעודה, מעשה ידיו של אביגדור, בקיש בצל ירוק שהוגש עם רוטב לימוני של גבינת עזים וקושט בקרפצ'יו סלק. טעמו היה עדין ונפלא. למנה שנייה אכלנו בייבי שרימפס על מצע מנגולד, פטריות וקישואים ברוטב לימון וחרדל. אחריה טעמנו דג סמלט על מצע של סלק, לימון כבוש ושמנת חמוצה. שתי המנות היו מפתיעות בדיוקן ובטעמן הנהדר. למנה עיקרית הוגש שוק טלה בעשבי תיבול שלווה בפירה כתום, שעועית ירוקה, חיטה עם שמיר וסלט ירוק. הבשר היה עסיסי וטעים גם למי שאינו נמנה עם אוהבי הטלה. קינחנו בקרם שוקולד עם נענע וקוקוס, שילוב מושלם של טעמים. הערב הקסום הסתיים בצפייה משותפת בתוכנית "רק בישראל" שהקליטה עינת לבקשת הקהל. כמה חבל שלא יכולנו להישאר לישון. 

השורה התחתונה: היא: האהבה לאנשים ולאירוח ניכרת בכל פרט. הוא: ערב קולינרי קסום ובלתי נשכח. 

שעות פתיחה: ה'-ו' בהזמנה מראש; מגיל 14 ומעלה 
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
מחיר: 200 ש"ח לאדם

במורד שלומציון המלכה, קרוב לממילא, בבניין פינתי מעוגל, נמצא המקום השוקק ביותר בירושלים. צ'אקרה הוא גם בר וגם מסעדה בשתי קומות. המיקום והאווירה עושים את הירושלמיות המבורכת, התפריט בינלאומי מצוין: ריזוטו פירות ים (88 שקל), ספריבס לבן בזיגוג קרמל, אנטריקוט 350 גרם (84 שקל) ועוד הרבה, ובמיוחדים: צ'יפס ברבוניה, תבשיל ארטישוק ירושלמי וקציצות טלה או מעדן שטעמתי, שרימפס על לבבות ארטישוק. להזמין מקום, כי תמיד מלא. פתוח: כל יום 3:00-18:00. נכים: גישה נוחה לקומה הראשונה, אבל השירותים בקומה השנייה. (צילום: עפרה ריזנפלד)