טיפים והמלצות

 אנחנו מאוד אוהבים את יוון ומשתדלים להגיע תמיד למקומות הפחות מתויירים. בחופשה האחרונה הגענו לחצי האי פיליון, מה שהתגלה כבחירה מצוינת, שילוב של טבע ונופים, מסלולי הליכה, חופים מדהימים וכפרים אותנטיים. בילינו, שני הורים ושני ילדים, בווילות של Pelion Country Villas, שהיה בהן כל מה שצריך לחופשה – סלון עם פינת ישיבה, אח וטלוויזיה, מטבח מצויד להפליא, חדר שינה ובעיקר בריכה נהדרת מול נוף מקסים. 

 אחד משיאי הטיול שלנו בצפון יוון היה הביקור במטאורה והלינה במלון Doupiani House. המלון ממוקם גבוה, מוקף בנופים ירוקים ומשקיף לנוף פשוט מדהים של צוקי מטאורה. החדרים ממש נחמדים (בשלנו אפילו היה ג'קוזי) ותענוג להתעורר בבוקר, לשבת במרפסת ולראות את הצוקים של מטאורה מול העיניים. הכפר, עם בתי הקפה והמסעדות, נמצא במרחק הליכה. 

 מלון קטן ופשוט שהנכס העיקרי שלו הוא המיקום, בכפר קסטרקי, עם תצפית עוצרת נשימה לצוקי מטאורה ולמנזרים התלויים. החדרים נעימים ובכולם מרפסת פרטית לנוף. מסביב למלון יש מסלולי הליכה יפים. 

 הכפר מצובו הוא אחד הכפרים ההרריים היפים ביותר ביוון. מלון Grand Forest Metsovo שוכן על גבעה בליבו של יער אורנים בכפר מצובו, ומציע שילוב מנצח של טבע, נופים ופינוקים. החדרים נעימים וחמימים, עם הרבה עץ, מציעים נוף נהדר לפסגות שבאזור ובחלקם יש גם אח. יש גם מסעדה שמגישה אוכל מקומי ועונתי וספא שבו בריכה מקורה ומחוממת עם חלונות ענק לנוף, בריכה חיצונית עם דק שיזוף, חמאם וסאונה. 

 בכפר קיפי, אחד מכפרי האבן המקסימים של חבל זגוריה, נמצא בית הארחה המעוצב בסגנון אותנטי שמציע סוויטות מוקפדות עם הרבה תשומת לב לפרטים הקטנים. הסוויטות מודרניות ומעוצבות בסגנון מינימליסטי, ומאובזרות באח, ג'קוזי, מכונת אספרסו ומרפסת שממנה נשקף נוף מדהים. 

 מלון קטן, עם 18 חדרים בלבד, ששוכן בכמה בתי אבן מסורתיים בנקודה הגבוהה ביותר בכפר אריסטי, מול נוף מדהים. כל החדרים מעוצבים בטוב טעם ומשקיפים לכפרים פפיגו ומיקרו פפיגו ולקניון ויקוס, ובחלקם יש גם אח וג'קוזי. המיקום של המלון אידיאלי לטיולים בסביבה, ובסיומו של יום אפשר להתפנק בבריכה המחוממת, בסאונה או בחמאם, או לקבל טיפול בספא. יש גם מסעדה שמציעה תפריט שמבוסס על רכיבים מקומיים. 

תיירים שמבקשים לגלות את הצד המערבי של ניו יורק נעצרים בדרך כלל מדרום לרחוב 100 מתוך תשישות או מתוך חרדה שהנה הנה הם מגיעים לשכונות שבהם ייאלצו להתפשר על ביטחונם האישי. אבל הסוכרייה האמיתית של האזור, ואולי של העיר כולה, נמצאת מעט מצפון לשם. הכוונה היא לשכונת מורנינגסייד הייטס (Morningside Heights), שהיא בעינַי השכונה הטובה בניו יורק.
מורנינגסייד הייטס היא אידיליה ניו יורקית. זו ניו יורק אמידה שאינה חיה רק את חיי הממון, ניו יורק אינטלקטואלית אבל גם ססגונית, סואנת ונינוחה, יפהפייה אך לא בנלית. זוהי ניו יורק של חיים נוחים אבל לא מסנוורים, של פנאי מקומי ולא תיירותי, ניו יורק כעיר אמיתית. 
במעלה שדרת ברודוויי ובמורדה מצויים בתי קפה, מאפיות ומסעדות מהנחמדים במנהטן. החיים הסטודנטיאליים של אוניברסיטת קולומביה ניכרים בכל פינה, שעה שהקמפוס עצמו מציע חצר מפוארת עטורת אדריכלות מרשימה, פעילות תרבותית ואווירה משכילה ונעימה.
מורנינגסייד הייטס היא גם בסיס מצוין לחקירת הארלם הסמוכה. הצד המערבי של הארלם היסטורי ומעניין מהמזרחי, ומומלץ לצאת לטיול רגלי בעקבות בתיו הנאים, התיאטראות שבהם גובשה המוזיקה האמריקאית השחורה ותרבות הרחוב המיוחדת. המוזיקה המתנגנת במועדוני ג'אז כמו St. Nicks, על רחוב 149 ושדרת סנט ניקולאס (St. Nicholas), נשמעת טוב במיוחד אחרי ארוחת ערב על ברודוויי בסביבות הקמפוס, ובכלל, השילוב בין הטיפוח של מורנינגסייד הייטס לחספוס של שכנתה הוא המפתח האמיתי ליום אדיר.
הגעה: תחנת Cathedral Parkway (110th Street) /Broadway Avenue על קו 1 מנחיתה את המבקר היישר בלבה של השכונה, אף שלמיטיבי לכת מומלץ לטפס אליה במעלה ברודוויי.
 

כמאתיים מטר ממזרח לשדרה החמישית, לאורך רחוב 42, נמצא טרמינל Grand Central. זהו עוד מבנה בסגנון האמנויות היפות (בוזאר) שנבנה ב-1913. המבנה הוא שכיית חמדה אדריכלית, בייחוד לאחר השיפוץ שנעשה בו לקראת תחילת המילניום. קשה להאמין, אבל כרישי הנדל"ן כמעט הביאו להריסתו, ורק מאבק עיקש של רבים וטובים, בהם ז'קלין קנדי-אונאסיס, הצילו אותו.
כדאי להתבונן במבנה מבחוץ, בייחוד בחזיתו הדרומית. שימו לב לפסלים שעל הגג שמתארים דמויות מהמיתולוגיה היוונית. מומלץ להיכנס פנימה לאולם המרכזי, שם ניצב השעון המפורסם. אפשר להצטרף לסיור מודרך שנמשך כשעה.
אם נתקפתם רעב תוכלו לרדת לאזור המסעדות בקומה התחתונה, שם יש מכל וכל: ממזון כשר למהדרין ועד מסעדת מאכלי ים כמו The Oyster Bar. 

בלב שכונת מורנינגסייד הייטס (Morningside Heights), בצמידות לאוניברסיטת קולומביה ועל גבול הארלם, נמצאת אחת הקתדרלות הגדולות בעולם: סנט ג'ון האלוהי (Saint John the Divine). בניית הקתדרלה מעולם לא הושלמה, ושני המגדלים שאמורים לסוכך על הכניסה עדיין אינם במקומם, אולם גם כך מדובר באחד המבנים המרשימים ביותר שתראו אי פעם.
מי שמבקר בקדתרלה  יוכל להתרשם ללא הפרעה מהמזבח של הבישוף, מהספסלים של נערי המקהלה, מההיכל המרכזי ומהוויטראז'ים הענקיים. יהיה זה חטא להגיע לכנסייה ולא להתהלך בגן הפסלים הצמוד אליה ולפגוש את הטווסים שמסתובבים בו חופשיים.

קלויסטרז (Cloisters) הוא מנזר שהוא בעצם מוזיאון, שלוחה של המטרופוליטן. הבניין נבנה בסגנון ימי הביניים מחומרים שנלקחו ממנזרים צרפתיים מהמאות התשיעית עד ה-15. בבניין יש כמה אולמות, ובהם כ-5,000 פריטים מתחילת המאה התשיעית לספירה ואילך: פסלים, שטיחים, פריטי אמנות כנסייתית, ויטראז'ים ועוד. בייחוד מפורסמים שטיחי הקיר הפלמיים העתיקים והנהדרים.
שלווה שורה בגינות שבמתחמי המוזיאון, בעיקר כשמוזיקה גרגוריאנית מושמעת ברקע אחת לשבוע. נוסף על כך, מדי כמה שבועות נערכים במתחם קונצרטים.
קלויסטרז נמצא על גבעה בפארק פורט טריון (Fort Tryon) שבקצה הצפוני של האי מנהטן, והוא מעניק למבקרים תצפית מרהיבה על נהר הדסון והסביבה.

מבין דבר המליץ לי בחום על המוזיאון היהודי, ולשמחתי גיליתי את אחת הפנינים הנשכחות בעיר. על השדרה החמישית, בין המטרופוליטן (Metropolitan) לגוגנהיים, חבויה הפתעה קסומה למי שכבר עשה את מסלול המוזיאונים המוכר ורוצה משהו קצת אחר. גדולתו של המוזיאון הוא בגודלו, או נכון יותר בקוטנו. המוזיאון קטן ולא מאיים, ובשעתיים-שלוש אפשר לחקור את רובו. התערוכות הקבועות עוסקות בהיסטוריה יהודית ובחפצי יודאיקה. לדעתי, הייחוד האמיתי של המוזיאון טמון בתערוכות המתחלפות שהוא מציג.
מתברר שצריך לעלות על מטוס ולטוס תשע שעות בשביל שיהודי חילוני יסכים לגעת בלי היסוס בזהותו היהודית.

מדרום לגן זה נמצא פארק באטרי (Battery), שנקרא כך כי כאן ניצבו פעם סוללות התותחים שנועדו להגן על החוף. בגן שפע אנדרטאות לכבוד אישים מעברה של העיר, לזכר אירועים היסטוריים כמו הגעת ההולנדים והגעת היהודים הראשונים, לכבוד חיילי ארצות הברית שנהרגו במלחמותיה. ולזכר קורבנות הפיגוע במגדלי התאומים.

 המסעדה הזו נחשבת בעיני רבים לאיטלקית הטובה ביותר באורלנדו. המיקום מרכזי, העיצוב נעים, האווירה רגועה, השירות מצוין, אבל האוכל הוא גולת הכותרת. בתפריט: אנטיפסטי, ברוסקטות, סלטים, פסטות, בשרים, דגים ופירות ים. 

 אחרי שמאביסים את הגוף בכל הג'אנק שמוכרים בפארקי השעשועים של אורלנדו, הגוף זועק למשהו קצת יותר בריא מהמבורגר ונקניקיות. ל-Sweet Tomatoes יש כמה סניפים ברחבי אורלנדו, ובהם ב-Lake Buena Vista, בקיסימי ובאינטרנשיונל דרייב. מדובר במסעדה בסגנון אכול כפי יכולתך, שהמרכיב העיקרי שלה הוא בר סלט ענקי עם 45 רכיבים טריים מהם ניתן להרכיב את הסלט האולטימטיבי, לצד מגוון גדול של מרקים (קרם אספרגוס, קרם כרובית וגבינה, נודלס ועוף ועוד), פסטות ומאפים. 

 מסעדה מדהימה, הדבר האחרון שהייתם מצפים לו בדיסני וורלד. המחירים יקרים מאוד, כך שמדובר במקום ששווה לשמור לאירועים מיוחדים (יום הולדת, במקרה שלנו). האווירה רומנטית מאוד, בדיוק מה שצריך אחרי ההמולה של הפארקים, והאוכל מעולה! מרק פטריות פורצ'יני, ברווז צלוי בויניגרט מנגו, דג טורבו עם צלפים ולימון כבוש – הכל היה מצוין, וכך גם הקינוחים. 

 המקום המושלם לארוחה עם ילדות בגילאי 9-3. אולם מפואר בטירה של סינדרלה, בו הילדות יכולות לפגוש את הנסיכות האהובות עליהן, להצטלם איתן ולקבל חתימה. במקום מוגשות ארוחות בוקר, צהריים וערב, אבל ארוחות הבוקר הן הידידותיות ביותר לילדים, עם מנות כמו פרנץ' טוסט, ביצים מקושקשות או פריטטה גבינה. 

 אחת המסעדות המיוחדות בפארק אפקוט היא Coral Reef Restaurant, שהחלונות הפנורמיים שלה משקיפים לאקווריום הענק שבו שוחים כרישים, צבי ים ושלל דגים טרופיים, ומקנים תחושה של ארוחה מתחת למים. התפריט עונתי וכולל טריים, פירות ים, מנות צמוניות כמו ריזוטו פטריות ועוד. 

 המקום המושלם לארוחה עם ילדים קטנים. כאן אפשר לאכול ארוחת צהריים ולהצטלם עם פו הדב, טיגר, חזרזיר ושאר החברים מיער מאת האקרים. האוכל נחמד, גם אם לא מסעיר – מנות עיקריות כמו סלמון, עוף צלוי ושרימפס, מלוות בתוספות של ירקות בשלל צורות הכנה, פסטות וסלטים קרים. לקינוח – פאי תפוחים, פאי לימון, עוגת שוקולד ושאר מנות אמריקאיות.