בית הארחה נעים, פשוט וצנוע, במרחק הליכה קצר ממרכז צ'יאנג ראי ומכל האטרקציות המרכזיות של העיר. אידיאלי לתרמילאים ולמטיילים דלי תקציב שמחפשים מלבד מחיר זול, גם מיקום מרכזי, חדרים נקיים ויחס ידידותי. בבית העץ יש עשרה חדרים, כולם צבועים בצבעים בהירים ועליזים, בהם חדרים המתאימים לזוג או שלושה, ממוזגים עם מקלחת ושירותים פרטיים; חדרים בהם יש מקלחת ושירותים פרטיים מחוץ לחדר; חדרי משפחה גדולים שכוללים גם מקרר; וחדרים משותפים לשלושה אנשים, עם מאוורר ומקלחת משותפת. במקום מוגשות ארוחות בוקר אמריקאיות ותאילנדיות לאורך כל שעות היום. הצוות הידידותי של המקום ישמח לסייע בארגון טיולים בסביבה, ויש גם טיולים מאורגנים היוצאים מהמקום.
 

חוויית הלינה ב-Lisu Homestay באזור מה הונג סון מתאימה למי שמעוניין להכיר את תאילנד והחיים בה לעומק. סוזן ואלברט, מבני שבט הליסו, פתחו את ביתם לתיירים, והם מארחים ברוחב לב ומאפשרים לתיירים להכיר את השבט מקרוב ולהשתתף בסדנאות שונות. לא מדובר בלינה מפנקת, התנאים בסיסיים למדי ואין הרבה פרטיות, אבל המפגש הצמוד עם המקומיים, הארוחות הטעימות, שמבוססות בעיקר על רכיבים אורגניים שגדלים במקום, הטיולים היומיים בכפר והסדנאות החווייתיות מפצים על כך. הסדנאות כוללות סדנה של מוזיקת ליסו, בה מכינים גם כלי נגינה, סדנת תפירת ליסו, בה לומדים להכין את הבגדים הצבעוניים של בני השבט, טיול להרים במהלכו אוספים פטריות וצמחי מרפא ולומדים על שימושיהם, סדנת בישול מקומי, מפגש עם שמאן, סדנה להכנת תכשיטים, סדנת ויפאסאנה וסדנת ניקוי רעלים. אחרי כל אלה תשמחו להתפנק במסג' ליסו מרגיע, השונה מאוד מהמסג' תאילנדי שבוודאי כבר חוויתם במהלך הטיול.
 

 אם אתם רוצים קרבה מקסימלית לטבע אבל לא יכולים בלי אמבטיה מנחושת, מחנה האוהלים Four Seasons Tented Camp Golden Triangle במשולש הזהב בצפון תאילנד הוא המקום בשבילכם. המילה אוהל עשויה להיות מעט מטעה, אלא אם אתם רגילים לאוהלים עם מיטת אפיריון מפנקת, מזגן, רצפת עץ, חלוקי רחצה כסאות עור ומרפסת עץ שפונה לנהר ולהרים, עם מיטות שיזוף וג'קוזי. אבל למרות כל הפאר, במחנה האוהלים שבלב הג'ונגל לא שכחו שהטבע הוא הכוכב הראשי. לכן לא תמצאו כאן מכשירי טלוויזיה או רדיו שעלולים לפגוע ברחשי הטבע שמסביב, ובמקום ספרית די.וי.די יש בכל חדר ספרים על הטבע, הסביבה והתרבות באזור, ומשקפות לצפייה בציפורים הרבות שחולפות בשמי האזור. אל המחנה המבודד ניתן להגיע רק בסירה, מה שמהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה. בשטח המחנה יש שבילי הליכה ביער, והנופשים יכולים להעביר את זמנם ברכיבה על פילים, שיט בנהר או טיולים בג'ונגל. בין לבין, וזה יתרון שאין בהרבה מחנות אוהלים, אפשר לטבול בבריכת השחייה היפהפייה, להתמסר לטיפול בספא או להתענג על ארוחות גורמה.

בסמוך לפאי, אחת העיירות הכי מתוקות בתאילנד וחביבת התרמילאים, נמצאת חוות Bueng Pai, שמאפשרת למטיילים באזור לטעום תאילנד קצת אחרת. החווה ממוקמת בלב שדות האורז ובשטחה יש אגם. בחווה יש בונגלוס נעימים שבנויים מעץ מקומי, במבוק ואבן. בכל החדרים יש שירותים פרטיים ומקלחת עם מים חמים. הבונוס הגדול של הבונגלוס הוא המרפסת, ששוכנת ממש לגדות האגם. מהערסל שבמרפסת ניתן להשקיף על האגם, על החקלאים שעובדים בשדות האורז ועל הנוף ההררי שמסביב, ואם תרצו לדוג, תוכלו לעשות גם את זה בלי לזוז מילימטר מהמרפסת. כשתקומו מהערסל תוכלו לטבול בבריכה הקטנה והיפה שבמקום. אם תתעייפו מכל המנוחה הזו, תוכלו להצטרף לרן, הבעלים, לטיול דיג מודרך, לבקר במקדש הבודהיסטי שנמצא במרחק חמש דקות הליכה או ליהנות מכל ההרפתקאות שהאזור מציע: טיול רכיבה על פילים, רפטינג הנהר, טיול בהרים מסביב וביקור בעיר פאי. כשיתקוף אתכם הרעב, תוכלו לאכול במסעדה שבמקום במקום שפתוחה בשעות הבוקר והצהריים ומגישה ארוחות בוקר מערביות ואוכל תאילנדי שמבוסס על רכיבים אורגניים שגדלים בחווה. לארוחת ערב, רן ישמח להסיע אתכם לפאי ולאסוף אתכם בחזרה בשעה שתבחרו. במדינה שמציעה לא מעט מקומות לינה שמציעים בריחה מוחלטת מהמציאות, מדובר באחד המקומות הכי רגועים שתמצאו.
 

במרחק רבע שעה הליכה ממה הונג סון, אבל עמוק בתוך היער, נמצאות בקתות פאנה (Pana huts), בקתות במבוק פשוטות ונעימות, שבכל אחת מהן מאוורר ומקלחת עם מים חמים. זה המקום ליהנות בו מלילה שקט אחרי יום של טיולים באזור, כשהרחשים היחידים שתשמעו הם של קולות הג'ונגל שמסביב. בעלת המקום דוברת אנגלית מצוינת, והיא שמחה לסייע בארגון טיולים באזור. בנוסף, היא ניחנה בכישרון מיוחד לבישול, ותשמח (בהזמנה מראש) לבשל לכם ארוחת ערב שמבוססת על מה שהיה בשוק באותו היום. לא מדובר בבקתות פאר, אבל אם אתם מחפשים מקום לינה זול, נקי, ידידותי ומלא אווירה וקסם – זה המקום.
 

Pak הוא בד אנד ברקפסט שממוקם ממש בלב צ'יאנג מאי, במרחק הליכה ממרבית האטרקציות של העיר, אבל מציע מפלט של שקט ושלווה. החדרים ממוקמים בתוך גן ירוק ומקסים ובו צמחייה טרופית, בריכות מים ופינות ישיבה, מהן המולת העיר נראית רחוקה מאוד. החדרים עצמם מחולקים לשלושה סוגים, כולם ממוזגים, נעימים, ומצוידים בנגן דיסקים, טלפון וחדר רחצה פרטי. בחדרי הפרימיום יש מרפסת וסוויטת צ'יאנג מאי המרווחת מרוהטת בריהוט עץ טיק ייחודי. במקום יש בית קפה שמגיש אוכל מקומי ואורגני, חלל התכנסויות ובו אינטרנט, ספרים ומפות שיעזרו לתכנן את המשך הטיול, וכן "פינת זולה" מוקפת צמחייה, בה אפשר לשחק משחקי שולחן, לקבל עיסוי תאילנדי או עיסוי רגליים או פשוט לנוח. צוות המקום ישמח לסייע בארגון הסעות לשדה התעופה או לתחנת הרכבת וכן בארגון טיולים מחוץ לעיר.
 

"הזמן קצר והמלאכה מרובה", מזכירה כתובת החקוקה על דופן שעון שמש בחצר של בית גורדון בקיבוץ דגניה א'. למבקרים במוזיאון מזומן דווקא מסע ארוך בזמן, אל ארץ ישראל הישנה והטובה, אל ימים של עמל כפיים וקשר לנופים.
אהרן דוד גורדון עלה ארצה ב-1904 בהיותו בן 48. שנים רבות היה פקיד באחוזה ברוסיה, ובבואו היה נחוש להיות עובד אדמה. גורדון נדד בין המושבות, וכמו שאר הפועלים הצעירים ממנו, סבל מאבטלה, מקדחת ומקשיי הסתגלות לאקלים החם. ב-1913 הגיע לדגניה, שם הוקצה לו קיטון צר, ומשם יצא למסעות בארץ, לימד, הסביר והקפיד תמיד לעבוד עם החלוצים שכם אל שכם. ב-1922 הלך לעולמו ממחלה קשה.
המורה לטבע יעקב פלמוני הגיע לדגניה מנהלל. דרכו של א"ד גורדון וקרבתו לטבע היו בעיניו מופת, וב-1935 ניצח על הנחת אבן הפינה למוזיאון ולספרייה. "ולקחת תורה מפי הטבע", ציטט פלמוני את גורדון וקבע את תמצית ייעודו של הבית שנפתח ב-1941. ראשונים הוקמו הספרייה, שהכילה אלפי כותרים בשפות שונות בתחומי הטבע והחקלאות, והמוזיאון, שנועד להציג את החי, הצומח והדומם של הארץ. את המוצגים אספו והביאו לבית חוקרי טבע, מורים ותלמידים ששוטטו בארץ לאורכה ולרוחבה. המוצגים מן החי נשמרו בצנצנות פורמלין, הצמחים יובשו בהקפדה, והמחצבים הושמו במגשים. בשנות החמישים נוסף לבית מגדל המים, ובראשו נבנה מצפה כוכבים עם טלסקופ. הבית הושלם כפי שהגה אותו פלמוני, כשתחומיו מקיפים עולם ומלואו, שמים וארץ. בצנצנות וכפוחלצים תוכלו לראות נחשים, קיפודים, לטאות, בעלי כנף ושאר בעלי חיים. 

שעות: א'-ה' 16:00-09:00, ו' 13:00-10:00, שבת בתיאום מראש. הכניסה בתשלום

למדאם דה פומפדור, המאהבת השנונה והאלגנטית של המלך לואי ה-15, שמורה זכות ראשונים במוזיאון הבובות. בובת הפורצלן שלה, הלבושה בקפידה, היא הראשונה מבין יותר ממאה בובות שיצרה מילה רוזנפלד. הבובות מייצגות מלכים, דוכסים ורוזנים, ולצדם איכרים, משפחות יהודיות מהתפוצות, אינדיאנים ויפנים.
מילה רוזנפלד היתה מעצבת אופנה ומורה להיסטוריה בוולדיבוסטוק שבסיביר. ב-1991 עלתה ארצה עם שתי בנותיה, אֵלה ולריסה, והתיישבה בצפת. היא מצאה עבודה בבית מלאכה לאמנים עולים שייצר בובות לאספני יודאיקה. הבת הצעירה אלה אספה בובות מילדותה, ואוסף הבובות שלה נארז לכבוד העלייה ארצה. למרבה הצער, אבדה המזוודה בדרך, וכדי לנחם את בתה החליטה מילה ליצור בשבילה בובות פורצלן ולהלבישן במחלצות מעשה ידיה.
ב-1994 נרצחה אלה בת העשרים בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ומאז משקיעה מילה את כל מרצה ביצירת בובות הפורצלן שאהבה בתה. לחמש הבובות שנוצרו עבור אלה בחייה נוספו כמאה, ועיריית צפת העמידה לרשות מילה אולם בשולי העיר העתיקה, שם נחנך באוגוסט 1995 מוזיאון הבובות.
בובה נולדת כשסיפור או מאורע היסטורי שובים את דמיונה של מילה. השלב הבא כולל עיון בספרי היסטוריה ותולדות האופנה ואיסוף מידע. יצירת בובה אחת נמשכת בין שלושה חודשים לשנתיים. מילה יוצקת את הפורצלן לתבניות, מציירת את תווי פניה של כל בובה וצובעת את עורה. הבובות עשויות ביחס של 1:4 לעומת גוף האדם. חלקי הגוף מיוצרים כל אחד בנפרד ומחוברים באמצעות בד, כך שמתאפשרת לבובות גמישות רבה. בזכות הפורצלן האיכותי נראות הבובות כבעלות עור פנים אנושי. 

שעות: א'-ו' 18:00-10:00. הכניסה בתשלום.

הגן הבוטני של קיבוץ עין גדי הוא מעין נווה מדבר וגן עדן לאדם ולצומח, עם נוף הרים, אופק של ים ואלף מיני צמחים. השבילים והמדרכות בגן רחבים דיים ומתאימים לבעלי כיסאות גלגלים, ובכניסה יש גם שירותים מותאמים. סגולותיו האקלימיות של האזור – קיץ חם וחורף מתון – בצירוף מינרלים ייחודיים מאפשרים צימוח מהיר במיוחד בכל קנה מידה בוטני. ברחבי הגן עצים ארצישראליים טיפוסיים שגדלים בחברת עצים וצמחייה ממדגסקר, מאוסטרליה ומאמריקה הצפונית. צמחים מדבריים נשענים בנונשלנטיות על צמחים אפריקאיים, מיני דקלים קנריים שוכנים בצד מאות קקטוסים נדירים, וגאוות הגן היא עץ הבאובב, שרבות האגדות שנרקמו סביבו.
מדי יום חמישי בערב מתקיים בגן הבוטני סיור מודרך לאור תאורה מיוחדת, עם סיפורים על הצמחים ועל פיתוח המקום (יש לתאם ולשלם מראש). מלבד סיור זה אפשר לתאם לקבוצות סיור בכל יום, ויחידים יקבלו מפה והדרכה לטיול עצמאי (אין צורך לתאם, אך יש להגיע במסגרת שעות הפתיחה). 

שעות: מדי יום 15:30-8:30 (השעות משתנות מפברואר)
מחיר: כניסה ליחידים – 24 שקל למבוגר, 20 שקל לילד ולגמלאי

בעיר העתיקה של צפת, נוכח הרי מירון, שוכנת מחלבת המאירי, המחלבה הראשונה בארץ, הפועלת זה 160 שנה. יניב ואביו, מאיר המאירי, מעבירים מדי יום שישי סיור במחלבה, ובמהלכו מספר יניב על ההיסטוריה של העיר, על רעידת האדמה של 1837, על הבית ועל הדור הראשון שהגיע מפרס ב-1840 והחל לייצר גבינות. במהלך הסיור מוקרן חיזיון אורקולי המתאר יום במחלבה, שבה הכל מיוצר ביד ובכמויות קטנות, ובסיומו טועמים מהבולגרית ומהצפתית תוצרת המקום (הגבינות כשרות למהדרין מחלב צאן, בעיקר כבשים).
אחרי הסיור מומלץ בחום לצאת לעיר העתיקה, לבקר בסדנאות שבקריית האמנים, לחלוק את סמטאות הרובע היהודי עם החסידים המכינים הכנות אחרונות לשבת ולבקר בבתי הכנסת העתיקים, רגע לפני שהם מתמלאים מתפללים. 

שעות: שישי ב-12:00, הסיור נמשך מעט פחות משעה, לא צריך לתאם  
מחיר: 20 שקל למבוגר, 15 שקל לילד מעל גיל ארבע

סמטאות מרוצפות אבן ומבני עץ הם מתכון לא רק לרומנטיקה אלא גם לנוסטלגיה, כך רואים את הסמטאות המובילות אל מקדש קיומיזו דרה (Kiyomizu Dera) לא רק התיירים מכל קצוות תבל, אלא גם היפנים העולים אל מקדש האוהבים. המקדש קרוי על שם מעין המים הצלולים שנובע למרגלותיו, ומגיעים אליו בעיקר סטודנטים צעירים כדי לבקר את הישות השמימית אוקונינושי נו מיקוטו המופקדת על האהבה ועל חיי נישואים טובים. שליחו על פני האדמה הוא השפן. על מנת לבחון את חיי האהבה העכשוויים הולכת בת הזוג בעיניים עצומות בין שתי אבני האהבה ש-18 מטר מפרידים ביניהן תוך שהיא אומרת את שמו של בן זוגה. אם היא מצליחה להגיע בבטחה אל האבן השנייה, מובטחת להם אהבת אמת. המחזה המוזר תופס ממדים קומיים כאשר סטודנטיות מתנגשות זו בזו בניסיון להגיע מאבן לאבן. הסטודנטים מצדם עסוקים בדרך כלל ברישום צרותיהם על נייר מסיס שאותו שמים במים, שם מתפוגגות הצרות.
ממקדש קיומיזו צופים אל עבר קיוטו (Kyoto) ויורדים דרך הסמטאות עד לרובע גיון (Gion), הוא רובע הגיישות ובתי התה. באביב, עת פורחים עצי הדובדבן, הופך המקום לשמימי כמו ארץ אגדות עם פיות ומלאכים. היפנים אכן מאמינים כי הקאמי, הישויות האלוהיות, באות לשבת בין ענפי העצים, וכדי לשבת בקרבתם עורכים בני התמותה פיקניק תחת העצים. אף שהגיישות נותנות שירותי אמנות ואירוח לגברים בעלי אמצעים, דווקא שם פרחה ואולי עדיין פורחת הרומנטיקה. לנישואים ביפן פן פרגמטי ומעטים מוצאים אהבה בקן המשפחתי. דווקא הנשים מן הפנטזיה, הגיישות המארחות, זכו מאז ומתמיד לחיזור רומנטי, למתנות ואף לשירי אהבה.

יעד חדש לטיסות בכדור פורח שגיליתי באחרונה היא בגאן (Bagan) שבמיאנמר (Myanmar), בורמה שלעבר. זהו אזור יבש המזכיר סוואנות באפריקה, והוא נחצה על ידי נהר האיירוודי (Ayeyarwaddy). בעבר פרחה כאן ממלכה בורמזית ובאזור בגאן ניצבים מאות מקדשים בודהיסטים המפוזרים על פני שטח ענק. הטיסה חולפת מעל נהר ומעל עשרות מקדשים קטנים וגדולים המוארים באור הזריחה. המבט האווירי על המקדשים ממחיש את היופי שלהם.

 יש כמה מסעדות שמתחרות על תואר המסעדה הסינית הטובה בהונג קונג, ואיילנד טאנג היא אחת מהן. העיצוב הדור עם כסאות קטיפה והרבה עץ כהה, אבל העיקר הוא כמובן האוכל: דים סאם מצוינים, ברווז בנוסח פקינג, עוף צלוי קריספי, מרק פירות ים חמוץ חריף, אורז מטוגן עם צלופח ולפת ברוטב טריאקי, ועוד מגוון גדול של מנות סיניות קלאסיות שמוכנות ביד אוהבת. השירות מצוין והאווירה נעימה.

 מסעדה צרפתית אלגנטית עטורת שבחים ושני כוכבי מישלן במלון לנדמרק מנדרין אוריינטל. השף הגרמני, ריכארד אקבס, משתמש בחומרי הגלם הטובים ביותר שמגיעים לכאן מכל העולם – לובסטרים כחולים מבריטאני, דגים טריים מיפן, תותי יער מספרד ועוד. בתפריט: סרטנים מהים הצפוני עם רולים של גבינת מוצרלה בפאלו, לבבות דקלים, עגבניות ואבטיח; ברווז צעיר צלוי עם עשבי תיבול ולבנדר לצד פטריות פרא וקסיס; ועוד הרבה מנות מורכבות עם רשימה אינסופית של מרכיבים. יש גם תפריט צמחוני שפטריות לסוגיהן השונים מככבות בו. תפריט היינות עשיר במיוחד וכולל יינות משובחים מצרפת, איטליה, צ'ילה ארגנטינה ופורטוגל.

 זוהי המסעדה הצרפתית הראשונה מחוץ לצרפת שזכתה בשלושה כוכבי מישלן. המסעדה שוכנת בקומה השישית של מלון ארבע העונות ומציעה נוף נהדר על נמל ויקטוריה. היא מתהדרת במרתף הגבינות הראשון בהונג קונג, ברכיבים שמוטסים לפה במיוחד מצרפת ובתפריט גדול במיוחד של יינות מבורדו ומבורגונדי. בנוסף לתפריט עשיר עם דגים, פירות ים ובשר, יש בו גם תפריט נאה של מנות צמחוניות, כמו רביולי של ירקות סתיו או פולנט עם פטריות פרא.

 המסעדה הזו, של השף אוטו בומבנה, היא המסעדה האיטלקית הראשונה מחוץ לגבולות איטליה שזכתה בשלושה כוכבי מישלן, וזו כבר סיבה מצוינת להגיע אליה. התפריט איטלקי מודרני, וכולל מנות כמו ספגטי (תוצרת בית, כמובן) עם ראגו פירות ים, ביף טנדרלוין במרינדה על קפרצ'יו ירקות, ובסתיו יש גם תפריט מיוחד של פטריות כמהין לבנות, וזה, לדעת רבים, הזמן הטוב ביותר לסעוד במסעדה. 

 חומוס טעים, קבבים טעימים.
הרבה מקומיים נכנסים לtake away . מחירים סבירים אם לא זולים. הגיעו קצת אקסטרות-פאלפל טעים, טחינה, ירקות וחמוצים.
נהננו.

כבר שנים שומרת המסעדה יועזר בר יין על אותו אופי מיוחד. בעיני רבים מדובר במסעדה הטובה בתל אביב – מסעדה שמצד אחד שומרת על סטנדרטים קולינריים בלתי מתפשרים ומצד שני מספקת אוירה נינוחה ואף מעט מרושלת. את אוסף הסופרלטיבים שבאמת מגיעים ליועזר חייבים לסייג: זוהי לא מסעדה שמתאימה לכל אחד. היא לא מתחנפת לטעם הישראלי, והיא לא זולה. מנות מומלצות: פטה דה קמפן – פטה כפרי מחוספס שאוהב מאוד חרדל, ביף בורגיניון – בקר וירקות שמבושלים שעות ביין אדום, זנב שור עם פירה סלרי , אטריות "40 חלמונים" עם חמאה פרמזן וכמהין, ניוקי של תפ"א ופטריות פורצ'יני, קלמרי קטנים וטריים שמבושלים בדיו של עצמם (מוגש בעונה), טרטר סלמון שמוגש עם ביצת שליו חיה ומולים או אוייסטרים טריים שטסו כל הדרך מצרפת. 
פתוח: א'-ה' 12:30-01:00, ו'-ש' 11:00-01:00.