בפינת רחוב גרוב (Grove) בווילג' נמצא מועדון קטנטן שנקרא Arthur’s Tavern. הסירו דאגה מלבכם, לא מדובר במסעדת דגים יוונית שבה ינופצו צלחות על הרצפה לצלילי פריטת בוזוקי. המועדון מביא לבמה רפרטואר מרשים של נגני ג'אז מקצועיים וחובבנים. וכאן, בניגוד למועדון הג'אז הידוע Blue Note, לא גובים תשלום בעבור הכניסה.
החוויה במועדון הקטן ייחודית מאוד ואינטימית, בעיקר אם הצלחתם לתפוס מקום ממש ליד הבמה ולהקשיב לבדיחות של הנגנים. אני הגעתי לשם בערב שישי, שבו מנגנת בקביעות להקת הבית של המקום: חבורה של גברים בני שישים-מגרדים את השבעים שמנגנים כל הערב, יוצרים אווירה טובה ומזמינים נגנים מהקהל שרוצים לנסות את כוחם על הבמה. המועדון הזה מייצג בעיני צד אחד בניו יורק שאינו עטוף בניילון נצמד ועם הרבה סיליקון. סביבה אמיתית ונינוחה. אגב, יש לי חשד סביר שהקישוטים שתלויים במועדון הם מחגיגות הכריסטמס של 1981.