איך מוצאים כסף שאבד בסמטה חשוכה? מחפשים תחת פנס ברחוב הסמוך. למה? התשובה בפי החלמאי –  "הוי חכמים, הרי שם חושך ופה הפנס מאיר".

איך פותרים את בעיית המחסור בשטחים לבנייה בחלם? מזיזים את הגבעה שבמרכז העיר. כל החלמאים התגייסו למשימה, פשטו את מעיליהם והחלו לדחוף בקצב אחיד. הם הגיעו למסקנה שהצליחו כנראה להזיז את ההר מרחק הגון שכן הם לא מצאו את מעיליהם במקום שהניחו אותם (המעילים סולקו כמובן על ידי גנב שעבר באזור).
ואיך מייצרים דגים מלוחים? מטילים עשר חביות של דגים מלוחים ממין משובח לנהר ומחכים שנה שלמה כדי שיתרבו. על פי גרסה אחרת, מטילים לנהר דגים רגילים ומוסיפים מלח למים.
איך שומרים על פיטם האתרוג שלא ייפגע כשמברכים עליו ומעבירים אותו מיד ליד? חותכים את הפיטם, כורכים במשי נקי וטומנים בקופסת זהב בארון הקודש. 

משלחת של חלמאים נקלעה לפונדק קטן ללא מקומות שינה מספיקים, כך שהם נאלצו לישון יחדיו על רצפת החדר. חשש רציני עלה בלבם שבבוקר, בעת שיתעוררו, יתבלבלו וידיהם ורגליהם יתערבבו. איך  ימצא כל אחד את ידיו ורגליו בבוקר?
הפתרון: בעל הפונדק יצליף בבוקר בשוט ברגלי הישנים, ערובה לכך שכל אחד מהם יקפוץ כנשוך נחש ויעמוד על רגליו שלו.  

    
איך מאירים את חלם בלילות חשוכים ללא ירח? הפתרון כמעט מובן מאליו: לוכדים את אור הירח ומנצלים אותו בלילות החשוכים. כיצד? מנסים לצוד ירח בבאר בפונדק בעיר אחרת וכשזה לא מצליח, מתקינים חבית מים גדולה במרכז העיר ומחכים לירח מלא. כאשר הירח משתקף במים, מכסים מיד את פתח החבית שלא יימלט.
כיצד נולדו התושבים החכמים של העיר חלם?
כידוע יש נשמות של חכמים ויש נשמות של טיפשים, ומלאך מיוחד ממונה לחלק אותן בעולם. פעם אחת יצא המלאך הממונה לזרוע את הנשמות בעולם, ושני שקים מלאים בידו: שק אחד עם נשמות של חכמים, ושק אחד עם נשמות של טיפשים. המלאך עף על פני הארץ ופיזר לסירוגין חופן מכל שק, כדי שיצמחו חכמים ושוטים בכל מקום, במספר שווה. כאשר הגיע אל ההר הגבוה שעליו נבנתה מאוחר יותר העיר המפורסמת חלם, היה כבר עייף ויגע. הוא נתקל בהר וצנח ארצה על הקוצים, ושק הנשמות החכמות נשרט ונקרע. כל הנשמות החכמות התפזרו שם, ועל כן כל מי שנולד אחר כך במקום הזה — היה נבון, פיקח ובעל מוח חריף מאין כמוהו.
איך עושים כעכים? לוקחים חור עגול, מקיפים אותו בבצק ומכניסים לתנור. אבל איך משיגים חורים? אופה מעיר אחרת מכר למשלחת חלמאים כמה כעכים. "אחרי שתאכלו אותם", אמר להם, "תוכלו להשתמש בחורים לאפיית כעכים חדשים".

מתוך "סיפורי חלם" ליקטה ועיבדה: נורית יובל, אלומות מוציאים לאור 1991