מידע מעשי (או איך מגשימים את החלום)

עונה מומלצת
הימלאיה: ספטמבר־נובמבר, כשאגן הגנגס, פנג'ב והדרום חמים מדי. במקומות עד גובה 2,500 מטר, כמו דהרמסלה, אפשר גם במרס־אפריל.
עמק הגנגס: אוקטובר־מרס. לפני ואחרי חם מדי.
דרום (ממומבאי דרומה): דצמבר־מרס. אחר כך חוזרים שוב לכיוון ההרים או מוצאים מקום עם בריזה ליד החוף.

ציוד ותקציב
הודו היא המקום להרגיש בעל אמצעים. קצת חיסכון, השכרת דירה, שנת שבתון (למי שיכול),
ואין שום מניעה כלכלית לנסוע (מחיה שם היא פחות ממה שצורכת משפחה ממוצעת בארץ). עבור טיסת ילדים משלמים בין שליש לחצי מחיר, כך שמשפחה ממוצעת של שני הורים ושלושה ילדים יכולה לרכוש כרטיסי טיסה להודו ובחזרה בכ־2,000 דולר.
החודש הראשון הוא התאקלמות, ובו מתברר שיש יותר מדי ציוד – יותר מדי תרמילים, ספרים ומשחקים. אחרי שלושה חודשי מסע מתגבש תקציב המסע על 1,200־1,500 דולר לחודש כולל הכל: מלונות נקיים עם שירותים צמודים וחדרים נחמדים (10־40 שקל לחדר), רכבות, אוטובוסים וארוחות שמחירן למשפחה נע בין 25 ל־80 שקל לארוחה, קניות של בדים, ספרים, גלידות, מים מינרליים, פירות ומיצי פירות כשמתחשק. חלק מהבילוי המשפחתי השבועי הוא באינטרנט, שנמצא בכל מקום; לא מהיר, אבל זול יחסית (2־5 שקלים לשעה) ומאפשר ברוב המקומות קריאה בעברית ושליחת הודעות. הטלפונים יקרים יחסית (דולר לדקה), אבל בכל חור בהודו יש טלפון, והיום עם הסקייפ דרך המחשבים — עוד יותר זול.

טיפים לחיסכון
רכבת ואוטובוס: עד גיל 12 – 50 אחוז בכל המחלקות.
חברות תעופה: עד גיל 12 – 33 אחוז הנחה (הודו ודרום־מזרח אסיה). בטיסות פנים בהודו ולנפאל – 50 אחוז עד גיל 12, 33 אחוז עד גיל 18, וכן כרטיס צעיר עד גיל 30.
מוזיאונים: חינם לילדים עד גיל 18.

תחבורה
אוטובוס מקומי: יש בכל מקום. בהימלאיה הם נוסעים כמו בני אדם, בדרום הם מטורפים לא קטנים (12 שעות, 5.5 שקל לאדם, חצי מחיר לילד). לא נורא נוח, לא נורא לא נוח, ויש מספיק בננות, סמוסות ובוטנים לקנות בדרך. יש גם אוטובוסים מהירים ונוחים יותר, אבל שום אוטובוס הודי לא שווה כמו רכבת ממוצעת.
רכבות: ראו מסגרת.
ג'יפים: אמצעי תחבורה נוח וגמיש, מגיע עם נהג ורלוונטי בעיקר בהימלאיה. נסיעות של 250־400 קילומטר אפשר לערוך בג'יפים שיאספו אתכם מהמלון ויובילו תוך טיול אל היעד הבא. המחירים משתנים והם בסביבות 200־300 שקל לג'יפ ליום או למסע עד היעד, תלוי בסיכום. הכבישים לא טובים במיוחד, איטיים ומפותלים.

לינה
בהימלאיה כדאי ללון בבתים של לדאקים שהם הפכו למלונות קטנים (בסביבות 15 שקל ללילה).
מלונות נחמדים ונקיים באזורים אחרים עולים 40־80 שקל למשפחה.
הזמנה מראש: בדרך כלל אין שום בעיה להגיע למקום ולמצוא בו חדר פנוי. מקום שבו כדאי לשקול הזמנת מקום מראש הוא ורנאסי, שם מומלץ ללון רק על גדת הגנגס.

אוכל
בכל עיר גדולה יש אוכל מערבי (כולל פיצות והמבורגר), אבל האוכל ההודי טעים ומזין, וכשמלכתחילה הגישה מול הילדים היא שזה מה שאוכלים, זה עובר בסדר גמור.
כשרות: מכיוון שרוב אוכל הרחוב בהודו צמחוני, בעיית הכשרות כמעט שלא קיימת. ומכיוון שגם אוכלי הבשר הם בדרך כלל מוסלמים, אין שם חזיר. למקפידים ממש – יש מוצרי בסיס רבים כל כך שלא בעיה לבשל בכל מקום אוכל צמחוני נפלא.

בתי חב"ד
בתי חב"ד שפתוחים במשך כל השנה יש בדלהי, בפונה ובמומבאי. בשאר המקומות הסניפים פתוחים רק בעונת התיירות: פושקר, גואה, מנאלי, רישיקש, דהרמסלה, דהרמקוט וקאסול.