הגיע זמן השמאן

טקסי השמאניזם האינדיאני הקלאסי נחלקים לארבעה סוגים: טקסי מעבר, טקסי שמש, טקסי לבנה מלאה וטקסים אישיים.

כל טקסי הלבנה המלאה נחגגים כשהירח מלא, אך הם נבדלים זה מזה באופיים: בכל שנה יש 13 מחזורי לבנה, לכל מחזור שם שונה, וכל אחד מהם נותן אנרגיות אחרות למשתתפים. בטקס האחרון, למשל, נחגגה לבנת הזאב. "חייב להיות שיר לזימון אנרגיית הלבנה", אומרת לב־נאור, "וצריכות להיות מתנות לאש". בטקס לבנת הזאב דובר הפעם על הזאבים שחיים בקהילות כמו בני האדם ועל כך שהם נותנים לנו כלים והשראה איך לחיות יחד.

טקסי השמש מתבצעים במתכונת שחוזרת על עצמה בתאריכים קבועים: ביום הארוך בשנה (21 ביוני), ביום הקצר (21 בדצמבר) ובימים השווים (ימי השוויון), שחלים בערך ב־21 במרס וב־21 בספטמבר. כמה מטקסי השמש הם טקסי החקלאות: 1 בפברואר הוא יום חגיגת הדרקון, 1 במאי הוא חגיגת המסכות,
1 באוגוסט הוא חגיגת השפע, 31 באוקטובר הוא איחוד העולמות, ו־24 בדצמבר הוא מולד שנה שמאני. לדברי לב־נאור, "הנצרות לקחה את חג המולד מהשמאניזם. התאריך הזה הוא לא יום ההולדת של ישו, שהוא בכלל בן מזל דגים ונולד בפברואר. הנצרות גם משתמשת במוטיבים שמאניים קדומים — לאשוח המקושט אין שום קשר עם הנצרות, זה מוטיב פגאני לחלוטין. בתאריך הזה היו הפגאנים יוצאים ליערות, מקשטים את העצים ורוקדים ושרים סביבם, שכן הם מסמלים את ירוק־העד".

טקסי מעבר מציינים השתנות הדרגתית בחייו של אדם וכוללים קבלת תינוק לעולם, התבגרות, איחוד לבבות וטקס שחרור נשמה — טקס המוות.

טקסים אישיים מתקיימים כשמישהו זקוק לשינוי או רוצה לערוך טקס מיוחד לציון אירוע פרטי, למשל סופה של מערכת יחסים כואבת.