דרך בורמה הישראלית

היותה של דרך בורמה מושג ומטבע לשון באה לידי ביטוי בישראל בדרך לירושלים. בימי המצור והקרבות על ירושלים במלחמת העצמאות במאי 1948 הוכשרה דרך עפר שעקפה את מוצבי הלגיון הירדני שחלשו על הדרך מלטרון לשער הגיא.
היא נקראה "דרך בורמה" על שם דרך בורמה המקורית בין סין למיאנמר, בעיקר בגלל

 

דרך בורמה שבדרך לירושלים | צילום: ברוך גיאן

תפקידה: נתיב להובלת אספקה וציוד לחימה תוך כדי עקיפת המכשלה של אויב השולט על התוואי הראשי והנוח יותר.
ראשית הדרך ליד מושב בקוע, לא רחוק מתל גזר שבשפלה. היא עוברת ליד היישובים הראל, תעוז ומסילת ציון ונמשכת ב"דרך הג'יפים" (שם שניתן לקטע הדרך הזה כבר אז) במעלה התלול של הרי ירושלים מחניון דרך בורמה הסמוך לשער הגיא, על הכביש לבית שמש (מס' 38), בואכה בית מאיר ושמורת המסרק.
האפשרות להשתמש בתוואי ההררי לרכב התגלתה באקראי, כאשר חיילים מחטיבת הראל ירדו בו ברגל לכיוון חולדה. לפי גרסה אחת, הם גילו זאת כשירדו אל חופשתם מן הקרבות במרחב ירושלים. לפי גרסה אחרת, סיירי הפלמ"ח הם שמצאו את הדרך כנתיב מעבר אפשרי תוך כדי לחימה. כך או אחרת, ג'יפ סיור שעבר שם בעקבות הדיווח הראשוני היה האות לפתיחת הציר.
ביוני כבר החלו להוביל בדרך ציוד. בדרך הג'יפים התלולה הועבר הציוד על גבי פרדות ובאמצעות סבלים אל כלי הרכב שהגיעו מירושלים והמתינו בקצה המעלה, לא רחוק מהמסרק. בה בעת עסקו בהרחבת הדרך ובהנחת משטחי ברזל (שפאלות) כדי למנוע החלקה בקטעים בעייתיים. מבצע ההובלה הושלם ב־11 ביוני 1948.
לאורכה של הדרך הונח גם צינור המים השילוח מנען לירושלים, שהיה בעצם דרך בורמה של המים ותחליף לקו המים המקורי ממעיינות ראש העין לירושלים, שנותק בימי המלחמה.
קטעים רבים מדרך בורמה, ובכללם דרך הג'יפים, משולבים היום בפארק רבין ובתחומי הפיתוח והנופש של קק"ל. רוב הדרך עבירה לכל כלי הרכב. לצִדה הוכשרו חניונים, מתקני נופש ומנוחה, ובמקומות רבים הוצבו שלטי הסבר על אירועים הקשורים לדרך מאותה תקופה היסטורית.

ספי בן יוסף

לפירוט מסלול דרך בורמה הישראלית>>