יומיים בזיכרון יעקב: גורדוניה, המדרחוב והדרך אל הים

– היכן זה? שאלה חברה בתגובה לתמונה ששלחתי

– 3 ניחושים (:

– אוסטרליה!

– קרוב יותר – עניתי בתשובה,

יוון?

תתקרבי עוד קצת,

קפריסין. כי בארץ זה לא יכול להיות, היא אמרה.

אז כן… זה יכול להיות וזה בארץ במלון גורדוניה בזיכרון יעקב היפה.

גבוה על הרכס הפונה לים.

רצועה של "בריכה אינסופית" צופה אל הים.

מלון.

צילום: תרצה פייטן סלע

צילום: תרצה פייטן סלע

צילום: תרצה פייטן סלע

צילום: תרצה פייטן סלע

טעמים וצבעים

והאוכל. בופה ענק שמפעיל את כל החושים, צבעים, ריחות, טעמים, זכרונות…

מנות מגוונות ממטבחים שונים, מחומוס ועל האש ועד לסושי וטרטר דגים. הכל מוגש טרי, ביופי וטעמים משובחים, לגמרי מזמינים.

בזמנים כאלה אפשר לייחל לכמה בטנים. קשה להחליט במה להתחיל.

חמים? קרים? מנות פתיח, סלטים, דגים, בשרים?

ארוחת טעימות! כמו שאני אוהבת! חשבתי לעצמי.

כף מכל מה שחפץ ליבי,

וככה מילאתי צלחת ציורית בשלל צבעים טקסטורות וטעמים. דבר לא איכזב, הטעמים היו מדויקים. הסלמון לא יבש מידי, הסלטים לא מטובלים מידי, לקבב הדגים היתה פיקנטיות נפלאה, טעם שביקש כפית שנייה.

מלון על הקצה

גורדוניה נמצא בקצה זיכרון יעקב, על הרכס שמול החוף. מהחצר ומהמרפסת רואים את הים הנפלא, וביום בהיר גם את קו החוף שמדרום. המלון בנוי כך שקל להישאר בו: בריכה מחוממת, ספא עם סאונות וחמאם, מסעדה וחדרים עם מרפסות. בחלק מהחדרים יש גם בריכה או ג׳קוזי פרטיים.
אבל כדאי גם לצאת – המושבה והאתרים שסביבה קרובים מספיק כדי למלא סוף שבוע בלי לבלות את כולו במכונית.

הסלון. צילום אסף פינצ'וק

צילום אסף פינצ'וק

לובי ספא – גורדוניה זכרון יעקב, צילום אסף פינצ'וק

ג'קוזי, צילום אסף פינצ'וק

אזור מלא עניין

כדאי להתחיל דווקא בלי תוכנית מדויקת: לרדת למדרחוב של זיכרון יעקב, ללכת לאורך רחוב המייסדים ולהיכנס לחצרות ולחנויות שמוצאות חן בעיניכם. הרחוב קצר יחסית, אבל הוא מזמין לעצור. יש בו בתי קפה, מסעדות, גלריות וחנויות קטנות, ובין אלה נשארו גם מבנים שמזכירים את ימיה הראשונים של המושבה.

מי שרוצה להבין מעט יותר מה עומד מאחורי השמות והבתים יכול להיכנס לבית אהרנסון, מוזיאון ניל״י. הבית נבנה ב־1884 והיה מוקד פעילותה של מחתרת ניל״י. הביקור מוסיף לסיור במושבה סיפור אנושי והיסטורי, במקום להסתפק בחזיתות המצולמות של רחוב המייסדים.

בזיכרון פועלת החנות של קהילת בית-אל – "דודה ברטה חנות הבית" ובית קפה המוכרת שוקולד, ריבות, מוצרי מאפה ומוצרים נוספים מעשה ידיה של הקהילה.

בצהריים אפשר לאכול במדרחוב. נילי, ברחוב המייסדים, היא מסעדה חלבית כשרה למהדרין. למי שמעדיף יין ואוכל קל, שמחה בר יין מציע יינות ישראליים, לרבות יינות מיקבי בוטיק, ולצידם גבינות ולחמים. שתי האפשרויות נמצאות במרכז המושבה, ולכן נוח לשלב אותן עם שיטוט קצר לפני או אחרי הארוחה. כדאי לבדוק שעות פתיחה ולהזמין מקום מראש, במיוחד בסוף השבוע.

מרחק נסיעה קצר משם דרומה נמצאת רמת הנדיב. לא צריך להיות חובבי גינון כדי ליהנות מהביקור: יש שבילים מסודרים, ספסלים ופינות מוצלות, ומדי פעם נפתח ביניהם מבט אל הים. גן המפלים בנוי בטרסות אבן, וגן הוורדים מתאים לסיבוב קצר ונעים. אפשר להסתפק בגנים המטופחים, או להמשיך לאחד ממסלולי ההליכה בפארק הטבע. באביב, מאמצע פברואר ועד סוף מרץ, פורחים בגנים איריסי השושן; מחוץ לעונה הזאת המקום יפה בדרכו, בלי צורך לחכות לפריחה מסוימת.

אם רוצים ארוחה במהלך הביקור ברמת הנדיב, מסעדת מטעים נמצאת בתוך האתר. כך אפשר לאכול שם בלי להוסיף נסיעה, ולחזור אחר כך לטיול בגנים או במסלולים. מי שמעדיף להקדיש את הארוחה ליין המקומי יכול לבדוק גם את מרכז המבקרים של יקבי כרמל בזיכרון יעקב, שבו מתקיימים סיורים וטעימות. את שניהם כדאי לתאם מראש.

לטיול מעט שונה, סעו לשמורת נחל תנינים. השביל לאורך הנחל קצר יחסית – כקילומטר וחצי – ומגיע עד סמוך לשפך לים, מצפון לג׳סר א־זרקא. הנוף כאן נמוך ופתוח יותר מזה של הכרמל: מים, צמחייה ושרידים שמספרים על החיים באזור לאורך תקופות שונות. זו בחירה טובה לבוקר, לפני שהיום מתחמם, ואפשר לחזור אחר כך לזיכרון יעקב לארוחת צהריים או למנוחה במלון.

בחזרה לגורדוניה, היתרון הוא שלא חייבים לתכנן עוד פעילות. אפשר להיכנס לבריכה, להזמין טיפול בספא או לשבת במרפסת. המלון מציע גם סלון אורחים עם כיבוד בשעות אחר הצהריים. החופשה כאן עובדת היטב גם כשלא מנסים לדחוס בה את כל האזור: מדרחוב ומוזיאון ביום אחד, רמת הנדיב או נחל תנינים ביום אחר. את היתר אפשר להשאיר לפעם הבאה.

שווה:

• הנוף לים
• האוכל!
• הבריכה בחוץ (ובמרפסת, בחלק מהחדרים)
• הספא
• הטיולים באזור

פחות:

• תשלום מיוחד על חנייה
• פיקדון בעבור מיני בר (דל)
• יקר

____________

הכותבים היו אורחי המלון