תפריט עמוד

הלווייתן שאמו נחשב סלבריטי בקליפורניה. מאז שנות ה-60, פעמיים ביום נערכים בעולם הים בסן דייגו – SeaWorld – מופעי קפיצות ופעלולים בכיכובו של הלוויתן הקטלן המפורסם (למען האמת, זהו כבר לא שאמו המקורי אלא יורש של יורש, שכולם קיבלו את שמו). רבים בוחרים לשבת באזור שנקרא “Splash Zone”, כלומר האזור הרטוב, בו מתיזים הלווייתנים מים על הצופים. שאמו אמנם יפהפה, אבל יש משהו מכמיר לב בלווייתן די גדול שחי בבריכה. סיוורלד אמנם נחשב אחד המקומות המתקדמים בעולם לגידול ולצפייה ביונקים ימיים גדולים בשבי, אבל זו עדיין רק בריכה גדולה שלוויתנים שוחים בה במעגלים. יש בפארק הקפדה רבה על שלומם של בעלי החיים ודאגה לרווחתם אבל המופע של שאמו ושל היונקים הימים האחרים בפארק הוא מופע קרקסי שבו מבצעים בעלי החיים היפוכים באוויר כדי לקבל דג מידי אנשי הצוות. הקהל העצום שנוהר למופעים האלה מעיד על המשיכה והסקרנות שמעוררים היונקים הימיים.


שאמו בסיוורלד. יש משהו מכמיר לב בלווייתן ענק בתוך בריכה | צילום: פטי מוני

נסיעה לאורך חופי קליפורניה, מסן דייגו ועד סן פרנסיסקו מזמנת לא מעט מפגשים עם בעלי חיים ויונקים ימיים גדולים, לא רק בשבי אלא בעיקר בטבע. הגיבורים האלמונים של חופי קליפורניה, אלה שלא זכו לשמות קולנועיים כמו שאמו או ווילי (מ"לשחרר את ווילי") מרתקים לא פחות, וכדי לפגוש אותם לא צריך לקנות כרטיס – אפשר פשוט לעמוד על החוף או על אחד הרציפים שנמתחים לתוך האוקיינוס השקט.

ההרגשה הכללית היא של תיקון מעוות שנעשה במשך שנים רבות. הפגיעה ביונקים הימיים עד תחילת שנות השמונים התחלפה בהכרה בערכם, באימוץ חם שלהם ובדיעה הרווחת שהם עשויים למשוך מבקרים חובבי טבע. שילוט והכוונה מסמנים כיום לאורך החוף את המקומות בהם הם חיים. מושבות של אריות ים, כלבי ים ופילי ים מטופחות כחלק מן התשתית התיירותית והמון עסקי שיט, צפייה ומעקב אחר בעלי החיים הימיים פורחים לאורך החוף.


לווייתן בשמורת צ'אנל איילנדס מול חופי סנטה ברברה

יום של לווייתן כחול
הסירה של קפטן דייב שעוגנת בדנה פוינט (Dana Point), שעה וחצי נסיעה מצפון לסן דייגו היא דוגמא טובה. בנמל הקטן של דנה פוינט מתחרות שלוש חברות על הקהל שרוצה לראות דולפינים ולווייתנים חופשיים בלב ים. הסירה של קפטן דייב מכילה עד עשרים אנשים ובקיץ הוא מפעיל ארבע הפלגות בכל יום. עכשיו, כאשר התנאים והעונה לא אידיאליים, יוצאים לים רק פעם אחת ביום. עשרה אנשים שילמו כל אחד 40 דולר תמורת הסיכוי הלא גבוה שנראה לווייתנים. ההתחייבות היא למסע ללב ים שיימשך שעתיים, אבל בפועל שטנו יותר מארבע שעות. כשהפלגנו מן הנמל אמר טום, הקפטן באותו יום: "זה נראה לי יום של לווייתן כחול, מה אתם אומרים?" עשרת יושבי הסירה הנהנו בהתלהבות והודו שמעולם לא ראו אפילו דולפין. טום הסביר שלווייתן כחול הוא יצור די נדיר, שנחשב ליונק הגדול בעולם ולא מציץ באזור הזה מן המים לעיתים קרובות, אבל היום, משהו בצבע המים נותן לו תחושה טובה שנצליח לפגוש אחד. לשם כך צריך להרחיק מן החוף "אבל", הסביר טום בקליפורנית, "במקצוע שלנו חשוב לזרום עם האינטואיציות".

השייט היה מענג מאוד ובמהלכו לא ראינו כמובן שום לווייתן. כחמישים דולפינים שמחו לשחות סביבנו, לזנק מן המים ולהפגין חדוות חיים עצומה. גם הם נראו די משועשעים מן הרעיון שזה יום של לווייתן כחול. בחודשים מרץ עד מאי אפשר לראות באזור זה של קליפורניה בעיקר לוויתן אפור, שנודד לאורך חופי האוקיינוס השקט ובאביב חוזר למים צפוניים יותר, אחרי שבילה את החורף מול חופי מקסיקו. בחודשי הסתיו אפשר לראות את אותם לווייתנים שוחים לאורך החוף דרומה, לחופשת החורף.

חברות רבות מפעילות שיט צפייה בלווייתנים לאורך חופי קליפורניה. בחבל אורנאג' (Orange County) במרכז קליפורניה אפשר לצאת לשיט כזה גם מניופורט ביץ', מלגונה ביץ' ומלונג ביץ'. באזור מונטריי הצפוני יותר פועלות יותר מעשר חברות שעוסקות בצפייה בלווייתנים.


להקת דולפינים שוחה סמוך לרוחצים בדרום קליפורניה

צפייה מן החוף
כאשר נוסעים על כביש מס' 1 לאורך החוף יש כמה הזדמנויות לצפות בכלבי ים, אריות ים או פילי ים. המקום הדרומי ביותר שמצטיין בכך היא העיירה לה הויה (La Jolla) ליד סן דייגו. בעלי חיים רבים אפשר לראות באתר שנקרא "בריכת הילדים", לצידה רובצים מאות כלבי ואריות ים. צפונה יותר אפשר לצפות בריכוז גדול של פילי ים באזור החוף של סן סימיון ובשמורת אניו נואבו. לפעמים, כך אומרים, אפשר לראות מכביש מס' 1 אפילו לווייתנים.

האקווריום של מונטריי
גם מי שאינו חובב בעלי חיים ימיים יעצור את נשימתו באקווריום המדהים הזה. שני מיליון מבקרים נוהרים לכאן בכל שנה ובצדק גמור. התצוגות מהפנטות ומפתות לבהות בהן עוד ועוד. לאחר כמה שעות באקווריום הזה משתכנע הצופה שמדוזות, שלא מצטיינות בדרך כלל במוניטין טוב במיוחד, הן מבעלי החיים היפים ביותר על פני כדור הארץ. יש להן חן והדר של נסיכות עטופות בצעיפי מלמלה. כמה אקווריומים גדולים, מוארים יפה, בהם שוחות-מרחפות מדוזות כתומות ענקיות, מפריכים כל דיעה קדומה על המדוזות. במיכלי ענק אחרים אפשר לראות כרישים, פינגווינים וכל מה שמתקרב לים. ממרפסת האקווריום של מונטריי, שניצב על קו המים, אפשר לראות לוטרות, כלבי ים ואריות ים. הכניסה לאקווריום עולה 33 דולר.


אריות ים משתזפים בשמש על מזח 39 בסן פרנסיסקו

אריות הים בסן פרנסיסקו
מזח 39 ברציף הדייגים הוא אחד ממקומות הבילוי הפופולריים בסן פרנסיסקו. הצפיפות לאורכו גדולה וקהל עצום של מלקקי גלידה ואוכלי צמר גפן מתוק מפלס את דרכו לקצה הרציף, שם, ממרפסת תצפית רחבה, אפשר להתבונן מערבה, לעבר המפרץ וגשר הזהב. ליד המזח חיה מושבה גדולה שמונה כמה מאות אריות ים. יש משהו מרתק בהתבוננות ההדדית הזו. אריות הים רובצים צפופים על משטחי עץ, צפים ומתנדנדים על המים ומתבוננים במאות האנשים שמצטופפים מולם, מאחורי מעקה העץ. קשה להתעלם מן הדמיון וההקבלה בין שתי הקבוצות, אבל אולי זה מה שמרתק אותן זו לזו.

על מפגש עם לווייתנים בחוף המזרחי של ארצות הברית:

מפגש עם לווייתנים - בפה פעור
מפגש עם לווייתנים – בפה פעור

מהלווייתן שבלע את יונה הנביא ועד הלווייתן הלבן ב"מובי דיק", פגישות עם לווייתנים הצטיירו תמיד כמבחן עליון וכעימות עם הכוחות הגדולים בטבע. ואכן, מפגש עם עשרות לווייתנים באוקיינוס האטלנטי הבהיר את פשר ההילה המיתית שנקשרה ליצורים הענקיים

 

לאן נעלמו הכוכבים?

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.