פרק א': מסע לנפאל במשבר אמצע החיים

סקירות ספרים בנושאי חברה, תרבות ומסעות

פרק א'. נדב עלה. התחנה. 2025.

יואב בן-שחר, גיבור ספר הביכורים של נדב עלה, פרק א',  מגיע לנפאל כשחייו מתחילים להיסדק. הוא נפרד מאשתו, משפחתו התפרקה, ורומן סוער שניהל עם אישה נשואה הסתיים. במהלך הטיול גם הקשר עם חברו הקרוב ביותר מתערער. בשלב מסוים הוא מסכם את מצבו בפני אדם זר במשפט העצוב: ״נפרדתי מאשתי, ניהלתי רומן שנגמר רע, פיטרו אותי מהעבודה והחבר הכי טוב שלי שונא אותי.״ קשה לנסח טוב יותר משבר אמצע חיים.
כמי שחקרה בדוקטורט את נסיעותיהם של ישראלים למזרח, גם בשלב אמצע החיים, מצאתי ביואב לא מעט מאפיינים מוכרים. הנסיעה הרחק מהבית מאפשרת לכאורה להשתחרר מכל התפקידים והמחויבויות שהצטברו במשך השנים, לערוך חשבון נפש רפלקסיבי ולשאול שאלות קשות: מה עשיתי עד עכשיו? אילו בחירות היו באמת שלי? איפה טעיתי? מה אני באמת רוצה? ומי אני בכלל כשאני אינני בעל, אב, עובד או חבר של מישהו?
יואב נוסע לנפאל בתקווה להיות הוא עצמו ולבלות רק עם עצמו, לראשונה מזה שנים. אלא שכל הזהויות שהוא רוצה להשאיר בישראל רודפות אחריו עד ההימלאיה. ילדיו ואשתו לשעבר נוכחים במחשבותיו, אהובתו חוזרת בזיכרונותיו, והחבר הטוב צץ בנפאל. הספר בודק את הזהויות השונות של יואב: כאב, כבעל לשעבר, כמאהב וכחבר ומנסה לברר מה קורה לאדם כשכל אלה מתערערות.
אחד הדברים היפים בספר הוא התנועה המתמדת בין המסע החיצוני למסע הפנימי. יואב מתקדם בשבילי האנאפורנה, מתמודד עם גובה, קור, מחסור בחמצן ועייפות, ובו בזמן חוזר אל עברו. ההליכה קדימה מלווה בתנועה לאחור אל הנישואים, הבגידה, האהבה, האבהות וההחלטות שהביאו אותו לכאן.
הכתיבה של עלה ויזואלית וקולנועית מאוד. קטמנדו, הטרקים, התרמילאים, בית חב״ד, המקומיים והנופים חיים לנגד עיני הקורא. ריחות הקטורת והעשן, הטעמים השונים, הקור, הגובה והמאמץ מורגשים כמעט בגוף, ונפאל מקבלת נוכחות ממשית. גם תרבות התרמילאים מתוארת היטב, על הקודים, המפגשים האקראיים והמנהגים.
יש בספר גם הומור עצמי חביב, אלא שמאחוריו מסתתרת בדידות. אחרי אירוע שבו חייו נמצאים בסכנה, יואב חושב: "פתאום הבנתי שאף אחד לא יודע מה קרה לי והמחשבה הבאה, פחות נעימה, היתה שלאף אחד לא אכפת." זה רגע שמזקק את הסתירה שבמרכז הספר: הלבד שנראה בתחילה כמו חופש עלול להפוך לבדידות.

"פרק א'" אינו מציע פתרונות קסם. המסע אינו מוחק את העבר ואינו מספק ליואב תשובות פשוטות. הוא בעיקר מחזיר לו את האפשרות לשאול, לרצות ולדמיין שעדיין אפשר לכתוב אחרת את הפרק הבא בחיים. שמו של הספר מקבל כך משמעות יפה: אחרי נישואים, ילדים, אהבה ופירוק, יואב תוהה אם מה שנראה כמו סוף הוא אולי תחילתו של פרק חדש.

לסיכום

רומן מסע קולח, רגיש וקולנועי על גבר באמצע החיים.
למי: למי שמעניינים אותו יחסים, גבריות, אבהות, משבר אמצע החיים ומסעות פיזיים ונפשיים.
המלצת קריאה: ללגום לאט ולעכל.
תחושה מרכזית במהלך הקריאה: מלנכוליה מפוכחת, מהולה בהומור ובתקווה.

_________