טיול אל שמורת הסטף

• המסלול הארוך אינו מעגלי, יש צורך בהקפצת רכבים. ישנם מסלולים קצרים יותר ומעגליים.

הגעה לנקודת הסיום:  בכיכר יש לפנות שמאלה, בהמשך כביש מס' 385 לכיוון עין כרם וירושלים. בצומת כרם, בכיכר שבסוף הירידה, לפנות ימינה בכביש 386 מערבה. כעבור שני קילומטרים וחצי מגיעים לחניון עפר מימין לדרך עם שילוט לסטף, כאן מסתיים המסלול הארוך.

• ציוד נדרש: כדי להיכנס לנקבות כדאי להצטייד בפנס, בנעלי הליכה במים ואולי גם בבגד ים.


מפת הסטף ותל צובה, מתוך מפת שביל נט (כל הזכויות שמורות).
להזמנות לחצו כאן

מקצהו הצפון-מזרחי של מגרש החניה העילי, בסמוך לבית הקפה, יוצא שביל ברור הגולש במדרון. אם אין בכוונתנו ללכת במסלול הארוך, נוכל להמשיך עם הרכב בכביש המפותל והצר, עד לחניון התחתון, הנמצא בקרבת המעיינות.

במדרון המשקיף על ערוצו העמוק של נחל שורק פזורים שרידיו של כפר ערבי נטוש ושתי נביעות – עין סטף ועין ביכורה – המספקים את מימיהם, היום כמו בעבר, לחקלאות שלחין ענפה. למעשה, אפילו שמו של המקום מעיד על קיומה של חקלאות עתיקה במקום. סטיפה היא פעולת חיתוך עדין של פרי התאנה, המביאה להבשלתו המואצת. במקום גדל שפע עצום של עצי פרי. למעשה זהו הבוסתן הגדול והמגוון ביותר בארץ. מאז החלה הקק"ל, ביוזמתו וברוב כשרונו של גידי בשן, הפקח האזורי, בשיקום החקלאות שהייתה נהוגה כאן לפנים, נאספו אל הסטף מיטב זני עצי הפרי (מ-16 סוגים שונים) הגדלים בארץ.

לצד החלקות שמטופחות על ידי הקק"ל עצמה יש אזור של חלקות המושכרות לתושבי האזור. השוכרים מוזמנים לשתול במקום גידולים מסורתיים כאוות נפשם. הם גם מחויבים לטפל בחלקות, ובתמורה רשאים לקצור את יבוליהם. החלקות בסטף נחלקות לשני סוגים לא רק מבחינת האחריות על הטיפול בהן, אלא גם באופן השקייתן. ישנן חלקות המושקות בשיטת הבעל, שם קדום שניתן לחקלאות הניזונה מחסדי שמים בלבד (בעל היה שמו של אל הגשם הכנעני שהוכר כמי שבועל את אמא אדמה בזרעו – טיפות הגשם). בחלקות הבעל צומחים בדרך כלל עצי פרי וגידולים שאינם נזקקים להשקיה שוטפת. חלקות אחרות מושקות בשיטת השלחין, בה נשלחים המים בתעלות אל כל קצוות השדה. גידולי שלחין הם בדרך כלל גידולים עדינים יותר ולכן נמצאים מתחת לנקודת הנביעה, כדי שהמים יוכלו לזרום אל חלקותיהם. נוכל לראות בבירור שאין אף חלקת ירקות הגבוהה ממפלס הנביעה.

כחלק ממערך ההשקיה נבנו בעבר בריכות איגום ורשת של תעלות מים, אותן אפשר לפתוח ולחסום בהתאם לצורך. אחד הסיפורים המשעשעים אודות האצות הצומחות במי הבריכה קשור בהנרי טריסטראם בייקר, מגדולי חוקרי הטבע של ארץ ישראל במאה ה-19. הוא תייר לאורכה ולרוחבה של הארץ, מלווה במדריכים מקומיים, אותם לא הפסיק להטריד בשאלות אינסופיות. כשהגיעו לסטף שאל אותם מהי האצה הצומחת במים. המדריכים, שלא יכלו לשאת עוד את שאלותיו, השיבו. טריסטראם, שלא ידע ערבית, כתב ביומנו את מה שאמרו: "בעין סטף ליד ירושלים צומחת אצה מיוחדת שנקראת…חרא".

בסטף ישנם כמה וכמה מסלולי טיול בדרגות קושי קלות עד בינוניות. הם מקיפים את הבוסתנים השונים, חלקות גידולי הירקות, שרידי הכפר והמעיינות. מכולם מובטחות נקודות תצפית יפות לעבר ערוץ נחל שורק ופאתיה המערביים של ירושלים. אפשר בקלות רבה למצוא פינה שקטה ורוגעת ולהתרווח בה. בבית הקפה הנמצא בסמוך למגרש החניה העילי ניתן לקבל עלון קטן עם מפה שהוצא על ידי הקק"ל ובו תיאור של השבילים המוסדרים באתר.

כדי להגיע אל הרכב שנותר בסוף המסלול, יש לתור אחר השביל היורד אל ערוץ נחל שורק ולעבר עין חנדק. זוהי ירידה תלולה מעט ובחלקים שבהם אין מדרגות קיימת סכנת החלקה. בתום הירידה, בחסותם של עצי זית, נמצאים נקודת הסיום והרכב.