שווייץ – הטיול המקיף

שווייץ היא אחת מאותן מדינות ברות מזל שהתברכו בנופים מהסוג שאין ברירה אלא לכנותם "עוצרי נשימה", ובמקרה הזה הקלישאה לא עושה צדק עם המציאות. לא רק באזור אחד של שווייץ מתרכזים הנופים הנאים – בכל מקום שאליו תגיעו תתקשו להכיל את היופי שלפניכם. בשטחה של אחת המדינות הקטנות באירופה (ופי שתיים משטח מדינת ישראל) מרוכז מיצוי של יופי מזוכך: בדרום ובמזרח הרי האלפים מתנשאים לגבהים מרשימים והם מבותרים על ידי עמקים קרחוניים פראיים; במערב נמצאים הרי היורה המיוערים בצפיפות, במרכז ובצפון – שפלה פורייה, מעוטרת בגבעות ירוקות. כאן גם נמצאות הערים המרכזיות, דוגמת ציריך, ברן ובאזל.

ברחבי שווייץ פזורים מעל אלף אגמים, כמו האגם הזה שפגשנו במהלך טיול בדרום-מערב שווייץ | צילום: רותם בר כהן

אבל פסגות דרמטיות המתנשאות לגבהים של יותר מ-4,000 מ' ועמקים ירוקים כל כך עד שנדמה כאילו מישהו שפך עליהם דליים של צבע ירוק בוהק הם רק ההתחלה. ברחבי שווייץ פזורים המוני אגמים – חלקם גדולים ומרשימים, כמו אגם ז'נבה, אחרים זעירים ונחבאים בין חמוקי ההרים ונגלים לפתע בעת טיול רגלי. ויש גם שפע של מפלים רחבים ושופעי מים ואינספור מפלונים דקיקים וארוכים, שנופלים לאורך צלעות ההרים; יערות מחטניים שכמו יצאו מגלויית חג המולד; כפרים זעירים עם בקתות עץ מסורתיות, שחלונותיהן מקושטים באדניות פורחות ונראה כאילו עוד רגע תדלג מתוכן היידי בת ההרים; עדרי הפרות הרועות באחו הגבוה, שעם כל תנועת ראש נשמעים קולות הפעמונים שעל צווארן, קולות עמוקים שמהדהדים למרחוק. ולצד כל הכפריות המלבבת הזה, תמצאו כאן גם ערים מהודרות ומצוחצחות, שיודעות לעיתים להסיר את החזות המהוגנת והמוקפדת ולפצוח בקרנבלים פרועים ומסקרנים.

הגרנד תור עובר דרך כמה מהנקודות היפות בשווייץ, דוגמת קנטון אפנצל שבתמונה | צילום: swiss-image.ch/Nico Schaerer

יותר מכל, המטייל בשווייץ נדהם מהשקט. כמה שקט! אפילו במרכז ציריך נדמה שכולם מדברים זה עם זה בלחישה. בבוקר הראשון אחרי שחזרתי הביתה התעוררתי בהלה מצפירת מכוניות, יבבות אמבולנס והלמות פטישים מאתר בנייה סמוך, ואז הבנתי לפתע עד כמה היה שקט בשבוע שבו טיילתי בשווייץ.

1,643 ק"מ של נופים
דווקא בגלל כל היופי השוויצרי הזה, לא קל להחליט היכן כדאי לטייל. האם להדרים לאזור אגם ז'נבה ומשם לטפס לפסגות האלפים? או אולי דווקא לצאת מציריך לכיוון צפון-מזרח, אל האזור הכפרי של אפנצל, שם נשמרות בקפידה מסורות עתיקות יומין? הרי כמה פעמים בחיים יזדמן לכם לשמוע חבורת נערים צעירים פוצחת בשירת היודל מתגלגלת או לצפות ברועים במכנסי עור מעוטרים יורדים בתחילת הסתיו עם הפרות מההרים אל העמק? ויש עוד שלל אפשרויות טיול, כמו טיפוס לפסגות הגבוהות ברכבלים, תצפיות ממרומי אלפי מטרים ויציאה לטיולים רגליים בשבילים הרריים. או שייט על נהר הריין בספינת נהר שהיא גם סוג של תחבורה ציבורית (ומחיר הכרטיס בהתאם) עם עצירות בכפרים ובעיירות עתיקות וסיום הטיול במפלי הריין, שממש מולם יש מסעדה מצוינת שחלונותיה משקיפים על המפלים המרשימים.

באזור אפנצל, בצפון-מזרח שווייץ, אפשר לפגוש את מסורת עתיקות | צילום: swiss-image.ch/Christof Sonderegger

כדי לעזור למי שרוצה לטעום כמה שיותר משווייץ הורכב מסלול חדש, שזכה לשם הגרנד תור – Grand Tour of Switzerland. המסלול, שאורכו 1,643 ק"מ, מקיף את שווייץ עובר דרך כמה מהמקומות המרהיבים ביותר במדינה. אפשר לעשותו בשבוע עד עשרה ימים, או לטייל בחלקים ממנו. המסלול נמנע במתכוון מדרכים ראשיות וכבישים מהירים. הוא חולף בכבישים צרים שעוברים דרך אזורים כפריים, כרמים ואגמים, מטפסים על הרים ויורדים לעמקים. אין צורך ברכב שטח, נהפוך הוא: כיוון שהכבישים צרים, עדיף לנסוע בהם במכונית רגילה ולא גדולה מדי, וכיוון שזוהי שווייץ, היו בטוחים שהדרכים כולן סלולות היטב, ללא בורות או מהמורות. ועוד דבר חשוב לדעת: כיוון שבאזורים גבוהים הדרכים נחסמות בחורף בשלגים, אפשר לטייל לאורך הגרנד תור כולו בין אפריל לאוקטובר.

רכבת הקרחונים. מי שמעדיף לא לנהוג יכול לעשות את הגרנד תור ברכבות | צילום: swiss-image.ch/Christof Sonderegger

מה עושה מי שחושש מנהיגה בכבישים הרריים צרים ובכל זאת לא רוצה לוותר על הפנינים הנופיות? מטייל במסלול הגרנד תור ברכבות. התחבורה הציבורית בשווייץ מצוינת וכמעט לכל כפר, נידח ככל שיהיה, מגיעה רכבת (ואם לא, אז אוטובוס או רכבל) ויש גם קווים נופיים מיוחדים שעוברים במקומות שלא הייתם מעלים על דעתכם שאפשר להגיע אליהם ברכבת, כמו רכבת הקרחונים שמחברת בין שלושה אתרי סקי נוצצים שנמצאים בפסגות אלפיניות – סן מוריץ, צרמט ודאבוס.

שעת בוקר בקנטון וו בדרום שווייץ, עוד אחד האזורים בהם עובר הגרנד תור | צילום: swiss-image.ch / Andreas Gerth

האנגלים התחילו
הרעיון לצאת לטיול מקיף, גרנד תור, אינו חדש. למעשה, מהמאה ה-17 והילך נהגו צעירים מאצולת אנגליה לצאת למסע הגדול, הגרסה האריסטוקרטית ל"טיול אחרי צבא" שלנו. המסע הוביל לרוב מאנגליה לאיטליה עם עצירות בצרפת ובשווייץ. במאה ה-19, כשרכבות החלו לקשר בין יעדים רחוקים, המסע הגדול הפך לנגיש יותר גם לצעירים שלא באו ממשפחות בעלות עושר מופלג, אבל גם אז הנסיעה הצריכה הרבה מאוד זמן פנוי ודי כסף כדי לממן את המסע ואת הלינה במלונות (מהודרים מאוד, כמובן) לאורך הדרך.

גגות העיר לוזאן כפי שהם נראים מהקתדרלה. העיר בנויה על שלוש גבעות מעל אגם ז'נבה | צילום: רותם בר כהן

אחד המקומות החביבים על מטיילי הגרנד תור במאות הקודמות לעצור בו לכמה ימים או כמה שבועות היה אזור אגם ז'נבה, ושבוע לצד האגם, בלוזאן ולאחר מכן במונטרה, הבהיר למטיילת בת ימינו את הסיבה לכך. קשה להפריז ביופיו של האגם, במיוחד באזור העיירה מונטרה (Montreux). במקום הזה, המכונה הריביירה של מונטרה, הרי האלפים יורדים אל מימי האגם, חלקם בצד השוויצרי וחלקם בצרפתי, והפסגות החשופות, הפראיות והמשוננות, משתקפות במים התכולים. יחסית לאזורים אחרים בשווייץ, מזג האוויר כאן חמים, ההרים חוסמים את הרוחות המקפיאות וימי השמש מרובים, מה שהופך את הטיילת הארוכה לאורך האגם באזור מונטרה לכמעט טרופית – עצי דקל ובננות שתולים כאן לצד שיחים פורחים.

נרים כוסית לחיי הכורמים
מזג האוויר והאדמה בסביבת אגם ז'נבה אידיאליים לגידול גפנים, והכרמים של אזור לאבו (Lavaux) הם אחד המראות המלבבים ביותר שתפגשו: הכרמים שתולים בטרסות על מורדות הגבעות היורדות אל האגם, לעיתים בתלילות מעוררת תמיהה. המיקום הזה אינו מאפשר כניסה של משאיות והכורמים נאלצים לשאת את ארגזי הענבים במעלה או במורד הכרם, בזווית בלתי אפשרית כמעט. אם אתם חובבי יין, אל תוותרו על טיול בין הכרמים והיקבים של אזור לאבו, שהוכרז כאתר מורשת תרבותית של אונסק"ו בזכות שיטות הגידול המסורתיות יוצאות הדופן. אין כמו טיול בין שורות הגפנים, שמתחתיכם משתרעות עוד ועוד שורות גפנים, כל אחת נמוכה מרעותה, ואם תרימו את הראש תגלו עוד ועוד שורות גפנים שכל אחת גבוהה מחברתה. ומתחת לכל אלה משתרע האגם הכחול, מנוקד בסירות ומוקף בהרים. עוד לפני שתטעמו את כוס היין הראשונה ביקב הראשון כבר תרצו לפצוח בשיר מרוב אושר. והיין, כמה קליל וטעים היין המיוצר מהענבים הגדלים כאן! 75% מהיינות המיוצרים בלאבו הם יינות לבנים, והם קלילים ומקפצים על הלשון בעליצות. גם הרוזה מומלץ, במיוחד כליווי לצלחת של גבינות ונקניקים מקומיים שתמצאו בכל מסעדה באזור.

כרמים גולשים אל אגם ז'נבה באזור לאבו | צילום: רותם בר כהן

ואחרי בהייה בנוף, טיול בין כרמים ויקבים וטעימת יינות, כדאי מאוד להשלים את התענוג ולצאת לשייט בספינה באגם. אחד הדרכים הנעימות ביותר היא לשוט בשעת בין ערביים מהמרינה של לוזאן (Lausanne) בספינת קיטור שנראית כאילו הגיעה לכאן היישר מניו אורלינס. הספינה שטה בנחת וקשה להחליט באיזה צד של הסיפון להיות: מצד אחד האלפים נראים קרובים להפליא, ומנגד – מתגלות הגבעות הירוקות, המכוסות בטרסות של כרמים, שביניהם פזורים כפרים קטנים, שכמו יצאו מתוך ציור נאיבי. כשהשמש מתחילה לשקוע והאגם נצבע בכתום מופלא, זה הזמן להרים עוד כוסית של יין לבן ולהתחבר בלב ובנפש לאותם צעירים של לפני 200 שנה גילו את אירופה במסע ארוך ואיטי, הגרנד תור האחרון לפני שישובו לארצם, יתמסדו ויקימו משפחות משלהם.

טיול של סוף קיץ באלפים השוויצריים חושף עוד ועוד פינות חמד, כמו זו מעל העיירה וילאר | צילום: רותם בר כהן

בתמונה הפותחת: הכביש העולה למעבר ההרים סנקט גוטהרד בעת הזריחה | צילום: swiss-image.ch / Andre Meier

מפת הגרנד תור (לחצו עליה להגדלה):

הכותבת היתה אורחת של לשכת התיירות השוויצרית, www.MySwitzerland.com