| בהיסטוריה של טכנולוגיית הצילום שמור מקום נכבד לצילומי התנועה של אדוארד מייברידג'. בשנת 1872 שכר את שירותיו איל רכבות אמריקאי חובב סוסים, וביקש ממנו לפתור חידה לא פתורה באותם ימים: האם יש פרק זמן שבו כל ארבע רגליו של סוס דוהר נמצאות באוויר. הצילומים הראשונים שצילם מייברידג' לא סיפקו תשובה, בהעדר צמצם מהיר. רק כמה שנים אחר כך, מצויד ב־24 מצלמות ובמגוון צמצמים מיוחדים, הצליח מייברידג' לספק את הסחורה, והראה שכאשר סוס שועט קדימה הוא אכן מרחף באוויר. צילומים אלה פרסמו את מייברידג' בעולם וסללו את הדרך לטכנולוגיות חדשות בתחום הצילום והקולנוע. תמונות הסוסים הדוהרים של מייברידג' הציעו הגדרה פשוטה למצבי הליכה וריצה. על פי הגדרה זו, בעל חיים הולך כל עוד לא מתקיים מצב שבו כל רגליו מצויות באוויר. כאשר זה קורה, אנחנו אומרים שהוא רץ. עד כמה שזה נשמע מוזר, על פי ההגדרה הזאת פילים אינם רצים. פיל ששועט קדימה לעולם לא יהיה במצב שבו ארבע רגליו באוויר. במאמר שפורסם לא מכבר בשבועון המדעי "Nature" טוענים חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה שהפילים דווקא רצים. לשם כך עשו חברי הקבוצה ניסוי דומה לזה שעשה מייברידג' 130 שנה לפניהם, רק באמצעים טכנולוגיים משוכללים יותר. הם ארגנו קבוצה של 42 פילים אסייתיים בוגרים שהם קיבלו מכמה שמורות טבע בתאילנד, ובנו להם מסלול ריצה מיוחד. לצורך הצילומים נצבע כל פיל בכמה מקומות בגופו בכתמי צבע לבן קודם שהורץ לאורך מסלול של שלושים מטר. צילומי הווידיאו הוכיחו, לדברי עורכי הניסוי, שבשלב מסוים הפילים מתחילים לנתר. ניתור, לטענת החוקרים, הוא תכונה ששייכת למצב ריצה. "כשהפיל מתקרב למהירות השיא", אמר ג'ון הצ'ינסון, החוקר הראשי, "הרגליים האחוריות שלו מתכווצות ונדרכות כמו קפיץ על מנת לזרוק אותו קדימה", פעולה לא פשוטה, אם מביאים בחשבון שמשקל פיל עשוי להגיע לארבע טונות. המחקר גם שם קץ לשמועות על מהירות הפילים. מיתוסים מהמאה ה־19 מספרים על פילים שדוהרים במהירות של יותר מארבעים קילומטר בשעה. שיאן הקבוצה במחקר הנוכחי — ביג, זכר בן שלושים ששוקל שלוש טונות — דהר קדימה במהירות של 24 קילומטר בשעה בלבד. |
רצים או לא רצים, זו השאלה
מחקר חדש מגלה כי בניגוד למה שחשבנו עד היום, פילים יודעים לנתר |
Array
(
)