תפריט עמוד

רעידות אדמה. כשהאדמה רוחשת

רעידות אדמה. כשהאדמה רוחשת

רעידות אדמה שייכות לסוג האירועים האקטואליים תמיד. הרעשים הגדולים גרמו בעבר למאות אלפי קורבנות ונטבעו בזיכרון הקולקטיבי כאירועים טראומטיים. חלק ניכר מאוכלוסיית כדור הארץ מתגורר באזורים רגישים ומועדים לפורענות, וחווה רעידות אדמה דרך קבע. עמוק בתת המודע של תושבי האזורים האלה רוחשת האדמה כל הזמן, משגרת גלים עמומים של חרדה כבושה ודאגה תמידית מפני הבאות.

קשה למצוא בטבע אירוע מפתיע יותר בהתרחשותו, מהיר יותר במהלכו, והרסני כל כך בממדיו כמו רעידת אדמה. בבוקר יום שלישי, 17 בינואר 1995, רעדה העיר קובה (KOBE) ביפן במשך 20 שניות. במהלך הזמן הקצרצר הזה מצאו את מותם יותר מ-5,000 בני אדם, אלפים רבים אחרים נפצעו ויותר מ-300,000 איש נותרו ללא קורת גג. הנזק לרכוש ולתשתית היה עצום. לפי אומדנים רשמיים נהרסו לחלוטין 50,618 בתים, ואלפי בניינים אחרים ניזוקו קשה כתוצאה מרעידת האדמה ומהשריפות, שהשתוללו בעיר בעקבותיה.

רעידות אדמה שייכות לסוג האירועים האקטואליים תמיד. הרעשים הגדולים גרמו בעבר למאות אלפי קורבנות ונטבעו בזיכרון הקולקטיבי כאירועים טראומטיים. חלק ניכר מאוכלוסיית כדור הארץ מתגורר באזורים רגישים ומועדים לפורענות, וחווה רעידות אדמה דרך קבע. עמוק בתת המודע של תושבי האזורים האלה רוחשת האדמה כל הזמן, משגרת גלים עמומים של חרדה כבושה ודאגה תמידית מפני הבאות.

עבר לא שקט
במכון למחקרי נפט וגיאופיסיקה בחולון נמצא האגף הסיסמולוגי, שתפקידו לבצע סקרים ומחקרים בסיסמולוגיה, לשפר את הידע והמידע על רעידות אדמה, את הערכת הסיכונים הכרוכים בהן ואת הדרכים לחיזוין. ישראל היא מדינה קטנה, שאינה משופעת ברעידות אדמה תדירות ודרמטיות כמו יפאן. אף על פי כן, כאשר מעיפים מבט במפה הסיסמולוגית התלויה על הקיר בחדרו של ד"ר אבי שפירא, מנהל האגף, אפשר להבחין בקבוצות של כתמים צפופים, המצביעים על פעילות סיסמית משמעותית בעיקר לאורך השבר הסורי-אפריקני, החוצה את המדינה לאורכה. גם אם בוחנים את עברה הסיסמי של ישראל מוצאים כי קשה להכתיר אותו בכינוי שקט.

"ההיסטוריה מלמדת", אומר ד"ר שפירא, "שמדי כמאה שנים בממוצע התרחשה באזורנו רעידת אדמה, שגרמה לקורבנות רבים ולנזקים משמעותיים ברכוש. אם היו באיזור זה רעידות חזקות יחסית בעבר, הן יתרחשו כאן גם בעתיד". ואכן המקורות ההיסטוריים מספרים על לפחות עשר רעידות אדמה הרסניות, שאירעו כאן ב-1,000 השנים האחרונות. כמה מהן היו קטלניות במיוחד.

בסביבות חודש יוני 1201 התחוללה בישראל רעידת אדמה עזה, שמוקדה היה בבקעת הירדן. הרעש פגע קשה בסוריה ובישראל וגרם לאלפי אבידות בנפש. העיר שכם נחרבה, כנראה לחלוטין. צפת, עכו ויישובים לאורך החוף ניזוקו בצורה רצינית. רעש אחר שאירע ב-1546 גרם ל-900 אבדות בעיר שכם והחריב אזורים שלמים בערים ירושלים, חברון, רמלה, חיפה ועזה. בינואר 1837 התחוללה רעידת אדמה מפורסמת, שגרמה לכ-5,000 קורבנות. ברעידת אדמה זו נחרבו צפת וטבריה כמעט עד היסוד. תשעים שנים אחר כך, ב-11 ביולי 1927 התחולל רעש, שפגע בכל האזורים המאוכלסים אותה עת בישראל. במיוחד נפגעו טבריה, רמלה, לוד ושכם. נספרו מעל ל-300 הרוגים וכ-1,000 בתים נהרסו.

לוחות ענק
ד"ר שפירא מבקש שנחכך את כפות הידיים זו בזו. החום שחשים, הוא מסביר, הוא תוצאה של האנרגיה המכנית שאנו משקיעים בפעולה זו. אם נלחץ בהדרגה את כפות הידיים אחת כנגד רעותה, יגבר החיכוך עד שהתנועה תיעצר. אם נמשיך בלחץ, נצליח ברגע מסוים להתגבר על החיכוך וכף יד אחת תשתחרר לרגע ותנוע בבת אחת על פני כף היד השנייה. זו, מסביר ד"ר שפירא, סימולציה ידנית של רעידת אדמה.
רעידת האדמה נולדת עמוק מתחת לפני הקרקע, כאשר נוצר נתק בין שני גושי חומר וסלע הלחוצים זה כנגד זה. ההשתחררות הפתאומית הזו, תוך התגברות על גורמי החיכוך, מלווה בשחרור כמויות גדולות של אנרגיה בצורת חום וגלים אלסטיים, המתפשטים לכל עבר, ומרעידים את האדמה בעוצמות שונות, תלוי בגודל השבר ובכוחות הפועלים עליו.

אולם כדי שיהיה חיכוך צריך שתהיה תזוזה. לפני קצת פחות מ-30 שנה הוצגה לראשונה תיאוריה מרתקת, המניחה את קיומה של תנועה דינמית, בלתי פוסקת מתחת לפני השטח. על פי התיאוריה, המכונה "טקטוניקת הלוחות", מחולקת הקליפה המוצקה של קרום כדור הארץ למספר לוחות עצומים, הנעים כל הזמן באיטיות, כמו רפסודות ענק על פני זרמים של חומר מגמתי (חומר סלעי מותך). לעיתים הן מחליקות זו לצד זו, לעיתים הן מתנגשות ראש בראש ולעיתים הן נפרדות ומתרחקות.

המשחק הטקטוני המדהים הזה, המתרחש במעמקים, יוצר במשך עשרות ומאות מיליוני שנים את מבנה פניו המשתנים של כדור הארץ. הוא זה ש"מרים" גבעות ושרשרות הרים, "כורה" עמקים ותהומות ו"פותח" אגמים, ימים ואוקיינוסים. השברים, התוחמים את הגבולות בין הלוחות, ואלה הנסדקים ונפערים תוך כדי פעילותם, הם ה"מטבחים" של רעידות האדמה.

על כלבים וקופים
תיאורית טקטוניקת הלוחות תרמה תרומה עצומה להבנת המנגנונים המייצרים רעידות אדמה. השוואה פשוטה של המפה הגיאוגרפית של העולם עם מפת הלוחות, הנעה במעמקים, מראה לנו את מה שכולנו יודעים, את רשימת המטרות: אותה קבוצת מדינות, היושבת מעל לשברים, אזורי החיכוך היותר פעילים והיותר דינמיים. ברשימה הזו אפשר למצוא, בין היתר, מדינות כמו: יפן, סין, ארצות הברית (קליפורניה), תורכיה, ארמניה, יוון, איטליה ואיראן. תושבי הארצות הללו טועמים, פעם אחר פעם, טעמן של קטסטרופות צפויות, הנרקחות במעמקים. מכאן גם ניתן להבין מאין נובע הרצון העז לצפות את התרחשותן מראש.

אמונות ומיתוסים רבים נקשרו לנושא חיזוי רעידות האדמה. לפי אחת התפיסות הנפוצות, שאין לה ביסוס מדעי מלא, יכולות חיות לחוש את בואה הצפוי של רעידת האדמה. תפיסה זו מבוססת על ההנחה שבעלי החיים רגישים לשינויים זעירים בפני השטח ובעוצמת השדה המגנטי והחשמלי, הקודמים, בדרך כלל, לזעזוע הגדול.

בספרות המדעית והפופולרית מופיעים דיווחים רבים, המתארים שינוי קיצוני בהתנהגותם של בעלי חיים טרם התרחשות הרעש. בין השאר דווח על התקהלות מבוהלת של דגי שפמנון באזורי דיג, מנוסת עכברים ונחשים, השתוללות קופים ונביחות כלבים.

הסיפור המפורסם ביותר על חיזוי רעידות אדמה לא מתקשר בבעלי חיים דווקא, אלא במדענים סינים, שהצליחו לצפות מבעוד מועד את רעידת האדמה החזקה שהתחוללה בפברואר 1975 במנצ'וריה. מספר הנפגעים ברעידה הזו, שהיתה בדרגה 7.3 בסולם ריכטר, היה מועט יחסית, מאחר שהשלטונות פינו למעלה ממיליון תושבים מהאיזור בזמן. אבל שנה וחצי אחר כך, ביולי 1976, רשמו המדענים הסינים כישלון. הם לא הצליחו לחזות את אחת הרעידות הקשות ביותר בהיסטוריה האנושית, שאירעה בטנגשאן, בה נהרגו כ-500,000 בני אדם.

מערכת כאוטית
"לדבר היום על חיזוי מדויק של רעידות אדמה", אומר ד"ר שפירא, "זו כמעט מלה גסה. ככלל, לא ניתן לדבר על רעידות וחיזוין במושגים דטרמיניסטים". שפירא עצמו מעדיף לדבר על הסתברויות של רעידות אדמה בפרק זמן נתון. לדבריו, "ככל שפרק הזמן ארוך יותר, סיכויי ההצלחה גבוהים יותר". סיסמולוגים רבים מתייחסים למערכת המייצרת רעידות אדמה כמערכת כאוטית, בעלת מגוון עצום של מרכיבים, שאינם מאפשרים חיזוי מדויק. לכאורה הדבר דומה לחיזוי מזג האוויר. אלא שניתן כיום לקבל תחזית מזג אוויר ודאית למדי לפחות למשך היומיים, שלושה הקרובים, בעוד שתחזית רעידות אדמה לא ניתן להשיג בינתיים. "רעידות אדמה" אומר לנו ד"ר גדי שמיר, סיסמולוג מהמכון למחקרי נפט וגיאופיסיקה, "נוצרות מבחינתנו בחושך. אין לנו שם לוויינים, שיכולים לראות מה בדיוק קורה שם למטה". מבחינה סטטיסטית לפחות קיימת מחזוריות מסוימת בהתרחשותן של רעידות אדמה. הכוחות, המצטברים בשכבות הסלעים העמוקות, משתחררים בקצבים פחות או יותר קבועים במהלך הזמן של השעון הגיאולוגי. בשעון האנושי שלנו, שנראה אחרת, לא ניתן לדבר על זמנים קבועים.

ד"ר שמיר ממחיש את הבעייתיות בניסוי הבא: דמו לעצמכם בול עץ קטן, השוכב על האדמה. בקצהו מחובר קפיץ בעזרתו ניתן להוביל את העץ על פני הקרקע. היד מתחילה למשוך את הקפיץ בקצב קבוע, אבל בול העץ לא זז. בשלב הזה כוח החיכוך עדיין חזק יותר ומצמידו למקום. אבל היד ממשיכה לנוע כל הזמן. בנקודה מסוימת, לאחר זמן מה, יימתח הקפיץ עד לקצה גבול יכולתו והעץ ינוע גם הוא. הקפיץ הוא גושי החומר והסלעים, שנלחצים ומתעוותים כתוצאה מהלחץ; היד, המושכת, היא תנועת הלוחות, והעתקת בול העץ היא רעידת האדמה. כעת אם נעשה את הניסוי שוב, בדיוק באותה צורה ובאותם תנאים, "תתרחש" הרעידה בדיוק לאחר אותו פרק זמן. "הבעיה היא שבטבע", מסביר שמיר, "זה עובד קצת אחרת. המערכת אינה הומוגנית ולא מדובר רק בשבר אחד, אלא בהרבה שברים קטנים וגדולים ובאינטרקציות מסובכות, המתרחשות כל הזמן ביניהם".

פספוסים
הרעידה בקובה היכתה את היפאנים בתדהמה. הם חיכו (ועדיין מחכים) ל"גדולה באמת" (THE BIG ONE), שתפגע באיזור טוקיו. מנסיון העבר הם יודעים כי כל 69 שנים בממוצע, פוגעת רעידת אדמה חזקה באיזור טוקיו. האחרונה בהן, ה"רעידה הגדולה של קנטו", התרחשה ב-1923, החריבה שני שלישים מהעיר וגרמה ל-140,000 הרוגים. לפי חשבון האימה הזה הם מצויים כבר "באיחור" של שלוש שנים.

שנה בדיוק לפני הרעש בקובה התחוללה "הפתעה" דומה בקליפורניה. גם בקליפורניה המתינו (ועדיין ממתינים) לרעידה הגדולה וההרסנית, שתבוא משבר סאן אנדריאס. אלא מה שהגיע היתה דווקא רעידה ממקום אחר, שמוקדה היה 35 קילומטרים צפונית מערבית מלוס אנג'לס, בנורת'רידג' (NOTHRIDGE). הרעידה הזו, שנוצרה על ידי אחד משברי המשנה הקטנים יחסית, הקשורים לסאן אנדריאס, גרמה ל-16 הרוגים ולהרס של 5,900 בתים.

הסיפור של פארקפילד (PARKFIELD) הוא אולי אחד הפספוסים המתועדים יותר בהיסטוריה של רעידות האדמה. פארקפילד היא עיירה זעירה בקליפורניה, הנמצאת בסמוך למרכז שבר סאן אנדריאס. החל מאמצע המאה ה-19 ספגה פארקפילד רעידות אדמה בעוצמה דומה מדי 22 שנים בממוצע. קבוצת חוקרים מהמכון הגיאולוגי האמריקאי צפתה במחצית שנות ה-80, שבאיזור פארקפילד תתרחש רעידת אדמה בדרגה 6 בסולם ריכטר. החוקרים טענו כי היא תתרחש "בסביבות 1988 ולא יאוחר מ-1.1.1993".

פארקפילד, בה נותרו רק כ-35 תושבים, לאחר שהשאר מיהרו להימלט מהשואה הקרובה, הפכה מהר מאוד ל"מֶכָּה" של הסיסמולוגים בעולם. כולם חשבו, שאם התחזית תתגלה כנכונה, תהיה זו הזדמנות פז לחזות בייסורי לידתה של רעידת אדמה אמיתית. באיזור הוצבו מכשירים מתוחכמים מסוגים שונים, שיוכלו לאתר סימנים מוקדמים לבוא הרעש, החל משטף של רעידות קטנות, שיקדימו את השוֺק הגדול, וכלה בתנועות זעירות ועיוותים בפני הקרקע ומתחתיה. עד לשעת כתיבת מאמר זה רעידת האדמה בפארקפילד לא התרחשה עדיין ומכשירי הסיסמולוגים עדיין ממתינים.

"הפתעות" מעין אילו לא תורמות לרווחת התושבים באזורים המועדים, מה גם שבמקביל ממשיכות להתפרסם תחזיות ומחקרים אפוקליפטיים מסוגים שונים. בחודש ינואר האחרון, למשל, פרסמה קבוצת חוקרים במכון הגיאולוגי האמריקאי תוצאות של מחקר, שניתן לכנותם כ"מחסור ברעידות אדמה". על פי אותם חוקרים, במשך 200 השנים האחרונות התחוללו באיזור לוס אנג'לס מעט מדי רעידות אדמה. באיזור זה קיימות שש מערכות שברים פעילים החוצות זו את זו. מערכות אלה אמורות, על פי החישובים, לייצר 71 רעידות בחוזק של כ-7.6 בסולם ריכטר כל אחת. מאחר והיו באיזור רק שתי רעידות, טוענים החוקרים, יושבת לוס אנג'לס על פצצת זמן.

מערכת פעילה
גם אצלנו ממתינים. בהרצאה במכון ויצמן ב-1981 הודיע אחד החוקרים, העוסקים ברעידות אדמה, כי באיזור הגליל, בקרבת צפת, יש סבירות מסוימת להתרחשותה של רעידת אדמה בחמש השנים הקרובות. השמועה פשטה כברק במספר גירסאות. אחת מהן, שהובלטה בהרחבה בעיתונים, היתה ש"בשבת הקרובה" צפויה רעידת אדמה חזקה בצפת. זקני צפת ומקובליה נרתמו לביטול רוע הגזירה. בבתי הכנסת נשאו תפילות לשלומה של העיר, ותושבים רבים העדיפו לבלות את סוף השבוע במרכז הארץ. באותה שבת וגם בשבתות שאחריה, לא אירע דבר.

"כאשר שאלו אותי אז עיתונאים אם אכן תהיה רעידת אדמה בשבת", נזכר ד"ר שפירא, "לקחתי את הסיכון והשבתי בשלילה. זהו סיכון משום שבמוקדם או במאוחר הרעש יגיע. יש לנו שבר שהוא מערכת פעילה, שתשחרר רעידת אדמה. לא מדובר במקרה זה בפרקי זמן של חודשים אבל בהחלט בשנים ועשרות שנים".

רשת של סיסמוגרפים ומדי תאוצת קרקע, הפרושים ברחבי ישראל, משדרים באופן רציף למרכז בחולון מידע על תנודות הקרקע. על פי הנתונים, המוצגים במפה הסיסמית, מאתר ד"ר שפירא את האזורים המועדים לפורענות. "על פי המפה אנו רואים, שעלינו לצפות לרעידות אדמה לאורך השבר הסורי אפריקני ולאורך שברים, החוצים את ישראל מכיוון חיפה ועד לאיזור גשר דמיה. איזור נוסף, הפעיל בצורה סיסמית, שאינו מוכר דיו, מצוי בים התיכון בין ישראל לאי קפריסין".

כמה פעמים בשנים האחרונות רשמו המכשירים בישראל התגברות פתאומית של פעילות סיסמית בכמה אזורים, מה שהביא את אנשי המכון להתריע על הסתברות מסוימת להתרחשות רעידת אדמה. הדגש הוא על המלה הסתברות מאחר, שהתגברות הפעילות אינה עדות הכרחית להתרחשותו של רעש חזק. כל אירוע צריך להיבחן לגופו יחד עם שורה ארוכה של נתונים אחרים. ניתן לנסח זאת כך: קיימים מספר אירועים "לא מחייבים", שאם הם מתרחשים, לסיסמולוגים יש סיבה טובה לדאגה. בין האירועים הללו אפשר למנות שינויים חריגים בשדה האלקטרו-מגנטי של כדור הארץ, שינויים במפלס המים בבארות, שינויים בקצב נביעת גאז הרדון מהקרקע ושינויים גיאודטיים (למשל התרוממות פני הקרקע).

אירועים מדאיגים
בחודש פברואר 1983 התרחשה דרמה קטנה, הידועה רק לציבור מצומצם. בדיון רב משתתפים, שנערך אז בהשתתפות גיאולוגים ונציגי צבא הגנה לישראל והמשטרה, הועלתה האפשרות לפנות תושבים בעיר אילת. האפשרות הועלתה על רקע מידע, שמסרו כמה ימים קודם לכן אנשי האגף הסיסמולוגי. לדברי אנשי האגף, לאחר תקופה של שקט יחסי החל איזור מפרץ אילת לרעוד באופן אינטנסיבי. הפעילות הסיסמית הזו, שהיתה בעוצמה נמוכה ולא מורגשת, נקלטה היטב ונרשמה במכשירי המכון הגיאופיסי. סך הכל התחוללו אז כ-500 רעידות זעירות.

מידע על פעילות זו נמסר לשר האנרגיה דאז, יצחק מודעי, שהעביר זאת לשלטונות הביטחון ולראש עיריית אילת. אלא שהאירוע הצפוי התרחש לפני שזומן הדיון בעניין. ב-2 בפברואר, במוקד המרוחק מהעיר, התחוללה רעידה בינונית בדרגה 5.2 בסולם ריכטר, שלא הסבה כל נזקים. כאשר התקיים סוף סוף הדיון, בו נשמעה הדרישה לפינוי, צעד זה כבר לא היה רלבנטי משום שהרעידה שחררה את מרבית האנרגיה, שהצטברה במעמקי המפרץ.

בנובמבר 1984 נקלטה סדרה של רעידות קטנות באיזור נחל פריעה בשומרון. האגף הסיסמולוגי התריע אז שתוך כ-3 חודשים עלולה להתרחש רעידת אדמה בדרגה הגבוהה מ-4.5 בסולם ריכטר באיזור גשר דמיה. ב-25 בינואר 1985 אומנם התרחשה באיזור רעידת אדמה בדרגה 4.7 בסולם ריכטר, שהורגשה בכל רחבי הארץ, אבל לא גרמה לנזקים.

לקריאה נוספת:
קליפורניה: בתנועה מתמדת
קליפורניה: בתנועה מתמדת
עודד נבון  | צילום: שחר עזרן
אדמת קליפורניה לא נחה לרגע – בצפון המדינה ובמזרחה פעילים הרי געש, והאיזור שבין לוס אנג'לס לסן פרנסיסקו מועד לרעידות אדמה חזקות. מדוע זה קורה ולמה דווקא בקליפורניה? פרופ' עודד נבון על הטופוגרפיה ועל הגיאולוגיה של מדינה חסרת מנוחה

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *