קופנהגן – ארמונות, תעלות ובתולת ים

 כשמסתכלים במפת דנמרק קצת מפתיע לגלות שבירת המדינה נמצאת בפינה הצפונית-מזרחית של האי זילנד (Zealand), קרובה יותר לשוודיה מאשר לרוב חלקיה של דנמרק. הסיבה לכך פשוטה: לאורך ההיסטוריה, קופנהגן היתה לא רק בירתה של דנמרק, אלא גם של נורווגיה, צפון שוודיה וטריטוריות בלטיות. העיר החלה ככפר דייגים קטן בימי הביניים – להקות גדולות של דגי הרינג באזור זה של הים הבלטי משכו למקום דייגים מקומיים. בשנת 1157 העיר קיבלה מעמד של HAVN, כלומר נמל, והופקדה בידיו של הבישוף אבסלון, שנחשב מאז למייסד העיר. יותר מאוחר השתנה השם ל-Kobenhavn , "נמל הסוחרים".

נכון להתחיל סיור בעיר ב-Christiannsborg במקום ישנו ארמון נפלא ומושב הפרלמנט הדני, שמתחתיו נמצאים שרידי הטירה של הבישוף אבסלון. את הקו הרקיע של קופנהגן מעטרים מגדלים יפים ומוזרים, המהווים דוגמה נהדרת לסגנונות בנייה מהרנסאנס, ברוק ורוקוקו. חלקם מפותלים, מסולסלים ומעוטרים בהתאם לרוח התקופה.

ארמון כריטיאנסבורג, מושב הפרלמנט הדני | צילום: LH_Wong, flickr

הכניסה לעיר העתיקה נמצאת בסמוך לכיכר בית העירייה, Radhauspladsen. זהו הקצה המערבי של העיר העתיקה וגם מרכז העיר וציר תחבורה חשוב של שדרות הנס כריסטיאן אנדרסן. פסל צנוע ונחבא של הסופר נמצא בפינת הארמון סמוך למדרכה, משקיף לגני טיבולי. בית העירייה נבנה בסביבות 1900, וזהו בניין לבנים מרשים בגודלו המשלב כמה סגנונות בנייה. מכאן ומזרחה מתחיל מתחם העיר העתיקה, שכניסת כלי רכב אסורה אליו, מה שהופך אותו למדרחוב הארוך ביותר באירופה או כפי שהוא ידוע בשם הדני – Stroget. בקצה המזרחי של העיר העתיקה נמצאת כיכר Kongnes Nytrov, ולא רחוק ממנה נמצא הרחוב-נמל המקסים של העיר, ה-Nyhavn. כדאי להרים עיניים למעלה ולהתרשם מסגנונות הבנייה השונים של בנייני העיר העתיקה. תוכלו לזהות כאן ברוק, רוקוקו וניאו קלאסי. שריפות גדולות שפרצו בעיר במהלך המאות ה-18 וה-19 כילו אוזרים גדולים של העיר, וכך נבנו חלקים שונים בסגנון שונה.

בית העירייה בקצה המערבי של העיר העתיקה | צילום: mattingham, flickr

אחד המבנים המעניינים בעיר, המשויך לתקופתו של המלך כריסטיאן הרביעי, הוא ה-Rundetarn, המגדל העגול, שבנייתו החלה ב-1637. זהו מבנה המשלב כנסייה, מגדל תצפית אסטרונומי וספרייה. המגדל המלכותי משך גם את הצאר פטר הגדול ואשתו, כשביקרו בדנמרק בשנת 1721, וכרכרה רתומה לשישה סוסים הביאה לכאן את הצארינה המכובדת. בימיו של המלך פרדריק הרביעי נפתח המגדל לציבור, וכל אחד יכול היה לטפס אל ראש המגדל ולחזות בגגות העיר ובצריחיה. מעניין לציין, שהמגדל שימש גם כאבן מושכת למתאבדים שקפצו ממנו אל מותם. ב-1861 המגדל נסגר לתצפיות אסטרונומיות בגלל רעש ותזוזות של ההמון השועט למעלה. כדאי מאוד לבקר בכנסייה המיוחדת הצמודה למגדל ובספרייה המשמשת כאולם לתערוכות.

סטרוגט, המדרחוב הארוך בעולם | צילום: Furya, flickr

קופנהגן בנויה על כמה איים, כמו ערים גדולות נוספות בים הבלטי, בהן הלסינקי ושטוקהולם. תעלות הן חלק בלתי נפרד ממנה. תעלת נייהבן (Nyhavn) נכרתה במאה ה-17 ותפקידה היה למשוך תנועה ומסחר אל לב העיר. כתוצאה מכך, הסוחרים בנו את בתיהם בצמוד למחסנים ברחובות הנמתחים משני צידי התעלה. רוב הבתים שתראו כאן נבנו לפני כ-300 שנה ושופצו במהלך המאה ה-19. בתים מס' 9 ומס' 11 הם דוגמה נהדרת לסגנון התקופה. כמה וכמה דמויות מפורסמות מהמאה ה-19 התגוררו בבית מס' 11, בהן הנס כריסטיאן אנדרסן, שהחליף לא פחות משלוש דירות ברחוב, ואהובתו, הזמרת השוודית ג'ני לינד.

לאחר שאכלתם Polsa, נקניקיה דנית מסורתית, וקינחתם בגלידת וניל מצוינת, המשיכו מזרחה ופנו צפונה ברחוב Toldbodgade, שיוביל אתכם לאורך קו המזח עד למזרקה גדולה ויפה. משם תפנו שמאלה, אל מתחם ארמון Amalienborg, בית המלכה הדנית. אזור זה נקרא גם "העיר החדשה", שכן היה תוספת לעיר העתיקה ונבנה בשנים 1754-1749. החיילים האדומים והמצועצעים משהו של משמר המלכה מושכים לכאן הרבה תיירים, במיוחד בטקס חילופי המשמרות, הנערך בשעה 12 בצהרים (בתנאי שהמשפחה המלכותית נמצאת בארמון).

הבתים הצבעוניים על גדת תעלת נייהבן | צילום: kai.bates, flickr

מכאן כדאי להמשיך לאורך רחוב Amaliegade אל פארק צ'רצ'יל (Churchillparken). בהמשך תמצאו את מזרקת Gefion, בה פוסלה האלה גפיון חורשת את הים בעזרת ארבע שוורים חסונים (שהם, למעשה, בניה), וכך יצרה את האי זילנד עליו יושבת קופנהגן. מהמזרקה אפשר להלך לאורך טיילת נהדרת, שבסופה תמצאו את מה שהרבה מחפשים בקופנהגן: בתולה.

בתולת הים הקטנה, שנלקחה מסיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן, הפכה לסמלה של העיר – ושל דנמרק כולה. פסל הברונזה הקטן נוצר על ידי הפסל אדווארד אריקסן וניתן לעיריית קופנהגן ב-1913 על ידי קרלסברג קרל יקובסן, בעליה של מבשלת השיכר קרלסברג. אין כמעט תייר בקופנהגן שאינו מגיע לכאן על מנת לצלם את פסל הנערה עם זנב הדג, יושבת על גבי סלע וגלי הים הבלטי מלחכים את גופה. רובם אינם מכירים כלל את הסיפור שרקח הסופר הדני ב-1837 על בתולת ים צעירה שהתאהבה בנסיך בן אנוש אשר הצילה מטביעה. כדי לזכות באהבתו היא עושה עסקה עם מכשפה: זאת תעניק לה רגליים, ובתמורה תוותר בת הים על קולה, שהיה היפה ביותר גם בים וגם על פני האדמה. וכך, בת הים הפכה לאישה צעירה ויפה המתהלכת באצילות בחצר הארמון מבלי להוציא הגה מפיה. הנסיך מתאהב באחרת, ולמרות זאת בת הים מסרבת להצעת המכשפה לחזור לחייה הקודמים בתמורה להריגת הנסיך. במקום זאת, היא בוחרת בהקרבה העצמית האולטימטיבית, ועם עלות השמש היא הופכת לקצף על פני הים.

הפסל בת הים הקטנה, שהפך לסמל של קופנהגן | צילום: hoangan, flickr

עוד אתר מפורסם שרוב התיירים לא מחמיצים הוא טיבולי (אם תקראו הפוך את המילה TIVOLI תקבלו I LOV IT). גני השעשועים פתחו את שעריהם ב-1843, והם מושכים אליהם מאות אלפי מבקרים מדנמרק ומשאר העולם. גני טיבולי משלבים מתקני שעשועים ומופעי תרבות משובחים של בלט, מוזיקה קלאסית, ג'אז, תיאטרון, פנטומימה ועוד. כדאי לבקר כאן במיוחד בשעות הלילה, כשיותר מ-100,000 נורות מאירות את המקום ואת מתקניו. שלוש פעמים בשבוע, בדיוק בחצות, מתקיימת פה תצוגה נהדרת של זיקוקי דינור שמאירים את שמי קופנהגן בשלל צבעים וצורות. הגנים פתוחים בדרך כלל מסוף אפריל עד אמצע ספטמבר, שבעה ימים בשבוע, מעשר בבוקר ועד חצות.

מבנה מעניין אחר הוא זה של הכנסייה Vor Frelsers Kirke מהמאה ה-17. כדאי לטפס אל ראש המגדל לתצפית פנורמית על העיר – 400 מדרגות לולייניות מובילות לראש המגדל, כש-165 האחרונות צמודות לקיר מבחוץ, והטיפוס בהן בהחלט מהווה מבחן אומץ. הכנסייה נבנתה ב-Christianhavn, אזור חיץ צבאי שנבנה על ידי כריסטיאן הרביעי והיום אפשר לכנותו "מדינת כריסטיאנה". בשנות השבעים התנחלה בשכונה קבוצה של צעירים אוואנגרדים, שנחשבו אז למהפכנים ועושי צרות. היום זהו מרכז של אמנות פרינג' ומוזיקה (וגם סחר בסמים קלים), והאזור נראה יותר כמו אמסטרדם מאשר קופנהגן. מדריכי התיירים נוהגים להמליץ לבקר כאן רק בשעות היום, אבל אין בעיה להסתובב כאן גם בלילה (כל עוד לא תשאלו שאלות שאיף אחד לא רוצה לענות עליהן…) – תמצאו כאן ברים חשוכים עמוסים בצעירים, דוכנים לממכר אביזרי עישון, חפצי אמנות מוזרים ועוד.

מפת קופנהגן עם המקומות המוזכרים בכתבה: