תפריט עמוד

פיג'ינולוגיה

האם הניסוי B2P  – Back to Pigeons, בחזרה ליונים יציל טכנולוגיה נכחדת? על השאלה הזאת ניסו לענות כמה עשרות מכורים לאינטרנט מישראל ומחו"ל שהתאספו ביום שישי אביבי אחד במרכז אוהלו על שפת הכנרת. מטרת ההתכנסות היתה להשוות בין היכולות של אינטרנט אלחוטי המופעל בעזרת יונים לעומת טכנולוגיית ADSL. מתכנני הניסוי – ד"ר יוסי ורדי, אחיינו גיא ורדי ועמי בן-בסט – ביקשו להוכיח שאפשר להעביר קבצים במהירות גבוהה יותר מזו של האינטרנט המהיר, אם במקום כבלים אופטיים משתמשים באמצעי תקשורת ישן נושן: יוני דואר. את המשתתפות בניסוי סיפק חיים שפרלינג, מגדל יונים מרמת השרון. שלוש יונים נבחרו לניסוי ולכל אחת נקשרה קפסולה קטנה המכילה כ-20 כרטיסי זכרון זעירים בנפח כולל של 4 ג'יגה בייט. היונים נשלחו לדרכן מחוף הכנרת אל עבר השובך שלהן – מרחק של 100 ק"מ.

בשעה 10:12 נשלחה לדרכה היונה הראשונה, Blue Sky שמה. דקה לאחר מכן נשלחה היונה השנייה, Two Colors ודקה אחריה נשלחה גם היונה השלישית, Dotted Light. המשתתפים בניסוי חיכו בנשימה עצורה לדיווחים מהשטח. בשעה 12:29 צולמה Two Colors כשהיא נוחתת בשובך ברמת השרון. יותר משעה מאוחר יותר, בשעה 13:38 גם Blue Sky נחתה בשובך. המשתתפים הנרגשים המתינו לנחיתתה של היונה השלישית כדי להכריז על הצלחת הניסוי, אבל Dotted Light לא נראתה בשום מקום. רגע לפני שיכריזו עליה כעל "חבילת מידע שאבדה ברשת", נחתה היונה השלישית בשובך. השעה היתה 16:05. למרות האיחור הרב, החישובים הראו ש"רוחב הפס" שהושג באמצעות היונים היה גדול בהרבה מזה של חיבורי האינטרנט המהיר, גם כאלה שעומדים לרשותן של חברות גדולות. העברת נפח דומה של מידע בקו אינטרנט מהיר היתה אורכת 96 שעות.

המשתתפים בניסוי קיבלו את הידיעה על נחיתת היונה האחרונה במחיאות כפיים סוערות ויוסי ורדי סיכם את הניסוי בהכרזה שהטכנולוגיה הוותיקה הוכיחה עצמה. אם זאת, הוא הצביע על שתי בעיות אפשריות בשימוש שוטף ביוני דואר לצורך העברת מידע בין משתמשים: היונים אינן עפות בחושך, ולכן בלילות מהירות הגלישה תרד לאפס, וטכנולגיית ADSL לא מחרבנת על ראש המשתמש…

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.