יש ערים שכבר עשרות ואפילו מאות שנים נחשבות למוצלחות במיוחד ומושכות אליהן המוני מבקרים. כאלו הן פריז, לונדון וניו יורק. ויש ערים, שבמהלך השנים איבדו מזוהרן – מסיבות ביטחוניות, כלכליות ואחרות – והפכו למקומות אפורים, מסוכנים ומדכדכים. מבין הערים שפעם היה מומלץ להימנע מביקור בהן, יש אחדות שעשו קאמבק מדהים. הדוגמה המובהקת ביותר לעיר אפרורית ועלובה שהפכה ללהיט החם ביותר באירופה היא כמובן ברלין. אבל ברלין לא לבד.
ברשימה שהרכיבו העורכים של לונלי פלנט, ברלין אכן מככבת במקום הראשון. במקום השני נמצאת אייקוצ'ו (Ayacucho) שבפרו, אשר הפכה לעיירת רפאים בשנות השמונים בעקבות מעשי הטרור של מחתרת "הנתיב הזוהר", שפעלה באזור. בשנים האחרונות העיר עברה מהפך של ממש: בתים שופצו, רחובות נסללו, בתי קפה נפתחו, חנויות שודרגו, והעיר הפכה למקום מקסים ונינוח – מתחרה ראויה לקוסקו המתוירת. במקום השלישי ברשימה נמצאת בירת השכנה מצפון – ביירות. כמו עוף החול, כך גם ביירות, קמה לתחייה שוב ושוב. על פי עורכי הרשימה, בימים אלו רחובות הבירה הלבנונית שוקקי חיים ושמחה, עם שפע של מסעדות, בתי קפה ומועדונים מצוינים ולא מעט מלונות איכותיים, כולל של רשתות בינלאומיות.
העיר הבאה ברשימה היא אסמרה, בירת אריתריאה, שבשנים האחרונות היתה מחוץ לתחום עבור רוב התיירים בעקבות המלחמה. המתיחות עם אתיופיה השכנה אמנם לא התפוגגה כליל, אבל כיום האווירה בעיר נעימה ומזמינה, תחושת הביטחון גברה והשפעה איטלקית שובת לב ניכרת הן בארכיטקטורה והן בהיצע שבבתי הקפה המקומיים. במקום החמישי נמצאת גלזגו, העיר הגדולה ביותר בסקוטלנד והשלישית בגודלה בבריטניה, שבמשך שנים היתה ידועה לשמצה כעיר ענייה ואלימה. בשנים האחרונות גלזגו שדרגה את עצמה להפליא, השילה מעליה את התדמית האפורה והמדכדכת והפכה למעוז של תרבות, אמנות ובילויים – מקום הראוי מאוד לביקור. במקום השישי ברשימה נמצאת לאון, במערב ניקרגואה, אשר שימשה בעברה כמעוז של המורדים הסנדיניסטים, הופגזה כמעט עד עפר על ידי הצבא ונהרסה כמעט לחלוטין על ידי רעידת אדמה. באורח פלא, העיר היפה, עם האדריכלות הקולוניאלית המושכת, הצליחה לעשות קאמבק מפואר וכיום היא משמשת כבסיס יציאה לטיולים וטרקים באזור.
במקום השביעי ממוקמת רוטרדם, שאמנם הופגזה קשה בתקופת מלחמת העולם השנייה, אולם עברה העגום לא ניכר בה כלל. אדריכלות מודרנית מסחררת, סצנת מוזיקה ואמנות נועזת ואווירה סטודנטיאלית תוססת – כל אלה הופכים את העיר ההולנדית הנאה, ששנים ארוכות מדי חיה בצילה של אמסטרדם, למקום נפלא לביקורים ובילויים. העיר הבאה ברשימה היא בגדר הפתעה מסוימת: וולגוגרד (שבעבר נקראה סטלינגרד), עיר תעשייתית במרכז רוסיה, שעיקר פרסומה בא לה מקרב סטלינגרד, נקודת המפנה במלחמת העולם השנייה. כיום, למרות שיופייה לא משתווה לזה של סנט פטרסבורג המפורסמת ממנה עשרות מונים, זוהי עיר נעימה, עם פארקים רחבי ידיים ואדריכלות מעניינת. במקום התשיעי נמצאת עיר אלמונית למדי, ילונייף (Yelowknife), בירת הטריטוריות הצפון-מערביות בצפון קנדה, שרוב תושביה הם אינואיטים. העיר, שידעה פריחה כלכלית בזכות הזהב שנמצא בסביבתה, התדרדרה לשפל כלכלי כשמאגרי הזהב התדלדלו. אחרי כמה עשורים קשים הישועה באה ממשאב יקר אחר שהתגלה בה בתחילת שנות התשעים – יהלומים. כיום זוהי עיר מלאת חיים, שמציעה שתי אטרקציות שתתקשו למצוא בערים אחרות: אפשרות לצפות בזוהר הצפוני ולילות קיץ ארוכים-ארוכים, שבהם השמש כמעט שאינה שוקעת (ראו בסרטון, שצולם בחצות!). את הרשימה סוגרת בלגרד, בירת סרביה, שידעה שלל מלחמות וכיבושים. העיר, שהופצצה על ידי כוחות נאט"ו במלחמת קוסובו בסוף שנות התשעים עד כי נראה היה שלא תתאושש עוד, חזרה לחיים ובגדול. כיום בלגרד נחשבת לאבן שואבת לחובבי מוזיקה מכל רחבי אירופה, ומתקיימים בה כמה פסטיבלי מוזיקה מושכים במיוחד. |
עושות קאמבק: עשר ערים שקמו לתחייה
ברלין, בלגרד וגלזגו הן בין עשרת הערים שעשו את הקאמבק הגדול ביותר בשנים האחרונות. וקרוב יותר לבית - קבלו את ביירות, שכמו עוף החול, קמה שוב ושוב מבין ההריסות. הנה רשימת עשרת המתאוששות הגדולות |
Array
(
)