תפריט עמוד

מסע מזחלות כלבים בגרינלנד

מסע מזחלות כלבים בגרינלנד

גם בקיץ גרינלנד אינה מוצפת במטיילים, ועל אחת כמה וכמה בחורף, כשהטמפרטורה צונחת עשרות מעלות מתחת לאפס. אבל דודו בן צור, שמכיר היטב את האזור הארקטי, הוביל קבוצה קטנה של מטיילים דווקא בחורף למסע יוצא דופן בצפון-מערב גרינלנד, מאות קילומטרים מצפון לחוג הארקטי. הם נסעו במזחלות כלבים על הים הקפוא, ישנו בבתי מקומיים, פגשו דייגים וציידים אינואיטים ונשבו ביופיים המהפנט של הקרחונים

לפני כעשרים שנה יצאתי לאחד המסעות ששינה חלק גדול מהתפיסה שלי לגבי מסעות בחוג הארקטי. זה היה מסע מזחלות כלבים עם אינואטים בצפון מערב גרינלנד, קו רוחב 80. למעשה, תיעדתי בסרט את האוטוק – ציד כלבי הים הנערך באביב כשהים הקפוא מתחיל להפשיר בסוף אפריל – תחילת מאי. הצטרפתי לקבוצת ציידים גרינלנדים שיצאו מהכפרים קנאק וסירופאלוק אל מיצר באפין, המפריד בין גרינלנד לקנדה הארקטית. זאת היתה החוויה הארקטית המושלמת – קרחונים, ים קפוא, מזחלות כלבים וציידים אינואטים. עד אז חשבתי שלפלנד ואיסלנד היו החוויה הצפונית. המסע לקנאק פתח לפני עולם אחר, שאין בו כבישים ואתה למעשה סוג של מטען עודף עבור הציידים. מאז הובלתי מטיילים רבים אחרי אל מזרח גרינלנד, מערב גרינלנד וצפון גרינלנד. חורף או קיץ.

טיול חורף בגרינלנד יכול להיות הסיוט של מדריך טיולים. מזג האוויר יכול לשנות או לבטל כמעט את כל סדר היום או כל תכנית בסיסית. טיסות יכולות להתבטל או להתעכב שעות, ואין לך הרבה מה לעשות בעניין. צריך הרבה מזל וצריך לבחור יעד ועיתוי מתאימים. המסורת של ציד ונהיגת מזחלות כלבים הולכת ונעלמת בגרינלנד, הופכת להיות יותר ויותר איזה גימיק לתיירים ופחות כדרך חיים.

יישוב גרינלנדי - מקבץ של בתי עץ צבעוניים המשקיפים אל המפרץ הקפוא

יישוב גרינלנדי – מקבץ של בתי עץ צבעוניים המשקיפים אל המפרץ הקפוא

ערב פרוץ משבר הקורונה, בתחילת מרץ, יצאתי עם קבוצה של שישה גברים אל צפון מערב גרינלנד. היעד היה האי אומנאק בחוף המערבי של גרינלנד, בקו רוחב 71 מעלות צפון. באי יש עדיין קהילה של ציידים גרינלנדים המתפרנסים מדיג וציד של כלבי ים ונעים על הים הקפוא בעזרת כלבי מזחלות מסוג מלמוט.

קרחוני ענק מנקדים את המפרץ

את המסע התחלנו בקופנהגן, ומשם בטיסה לשדה הבינלאומי של גרינלנד בקנגרלסואק. לאחר טיסה של כחמש שעות נחתנו בדרום גרינלנד. הטמפרטורה בחוץ היתה קרוב למינוס 30 מעלות. אלה הרגעים שבהם אני מנסה להפגין ביטחון עצמי, כשבפנים אני אומר לעצמי – מה אתה צריך את זה? למה אתה לוקח אנשים למקומות כאלה? משם המשכנו בטיסה עם מטוס בוכנה לאורך החוף המערבי עד לעיירה אילוליסט, הנמצאת צפונית לחוג הארקטי. באילוליסט הייתי פעמים רבות. היא נחשבת היום ליעד הכי מתויר בגרינלנד, בעיקר בקיץ, בגלל כמות הקרחונים הגדולה שנמצאת במפרץ דיסקו ובפיורד קגניה מדרום לעיירה.

מהאוויר אפשר לראות את מפרץ דיסקו מנוקד כולו בקרחוני ענק, שנסחפו עם זרמי הים במהלך הקיץ ונתקעו בים הקפוא. למרות הקור הרב, חלק מהים עדיין לא קפוא. המראה הוא מדהים. מעל פני הים מבצבץ רק ראשו של הקרחון ואפשר להבחין בחלק גדול מנפח הקרחון השקוע מתחת לים.

הבית של רסמוסן באילוליסט

הבית של רסמוסן באילוליסט

אילוליסט נקראה במקור יקובסהבן (בתקופת השלטון המלא של דנמרק על גרינלנד) וההקשר ההיסטורי של המקום חשוב לכל המטיילים בחוג הארקטי. לקחתי את המטיילים שלי לבית בו נולד וחי החוקר והגיאוגרף קנוד רסמונסן. הוא נולד ב-1879 למיסיונר דני ולאימא אינואיטית וגדל כאינואיט לכל דבר: דיבר את שפת אימו, בגיל עשר ידע לנהוג לבדו במזחלת כלבים, וכעבור שנתיים כבר ידע לירות ברובה ציד. החלום הגדול של רסמוסן היה לצאת ולחקור את האזורים הארקטיים של צפון גרינלנד, שבהם חיו קהילות אינואיטים מבודדות ולא מוכרות. הוא נודע כאדם הראשון שחצה את המעבר הצפון-מערבי במזחלת כלבים. השורשים האינואיטיים של רסומסן היו למעשה הגשר של החוקרים האירופאים לתרבות האינואיטית, ובכך נפתח שער חדש לחיי האינואיטים ולתרבותם. ללא עבודתו המסורה והזהירה, שפות רבות וממצאים אתניים אחרים, שאסף במהלך חייו ומסעותיו, היו עלולים להיעלם מהעולם. רסמוסן סיים את חייו ב-1933 במהלך מסע שנודע כמשלחת ת׳ולה השמינית. ביתו של רסמוסן משמש היום גם מוזיאון לתולדות חייו.

טבע פראי ונוף לא מופרע

למחרת מזג האוויר נראה חמים יותר ומזמין יותר לטיסה מאילוליסט צפונה לקראסוט. טיסה של כארבעים דקות מעל נופים מרתקים של ים קפוא, קרחוני ענק, פיורדים, האי דיסקו באופק, ומימין למטוס קרחון היבשת הענק. לשונות קרחון עצומות גולשות מכיפת הקרח אל הפיורדים העמוקים. לאורך כל הטיסה אין שום סימן של התיישבות אנושית או פעילות בני אדם. טבע פראי ונוף לא מופרע. בגרינלנד חיים בסך הכל כ-55 אלף בני אדם, המפוזרים בעיקר בישובים לאורך החוף המערבי, ומעט מאד חיים בחוף המזרחי של האי, ששטחו מעל שני מיליון קמ"ר. אין מערכת כבישים באי, וכל התנועה ממקום למקום נעשית בעזרת טיסות או ספינות. בחורף משתמשים המקומיים גם במזחלות כלבים לנוע על הים הקפוא בין הישובים, ואפילו משתמשים בים הקפוא לנסיעות של מרחקים קצרים.

המסוק אל האי אומנאק

המסוק אל האי אומנאק

נחתנו בקראסוט. שדה תעופה קטן וסביבו כמה בקתות של מקומיים הנותנים שירותי לשדה התעופה. מסוק ממתין לנו על מנת להעביר אותנו את המיצר אל האי אומנאק. טיסה של עשר דקות סך הכל, אבל האי אומנאק נראה כמו משהו שרואים רק בסרטים. הוא נקרא גם אי הלב, בגלל הצורה המיוחדת של ההר הגבוה ממנו בנוי רובו של האי. למרגלות ההר נמצא כפר בו חיים כ-1,300 גרינלנדים המתגוררים בבתי עץ צבעוניים שמשקיפים על המיצר והים הקפוא. רובם מתפרנסים מדיג של הליבוט וגם קצת מתיירות ההולכת ומתפתחת בגרינלנד.

המסוק מתקרב לנחיתה בשדה הקטן למרגלות הר הלב אומנאק. הים מנוקד כולו בקרחונים קטנים וגדולים. מהאוויר אני מבחין בכלבי מזחלות רבים הקשורים לים הקפוא. החוק הגרינלנדי אינו מתיר החזקה של כלבי מלמוט בתוך הכפר עצמו. הרוטור של המסוק מעיף רסיסי קרח. ריצה קצרה ואנחנו מגיעים לטרמינל הקטן המשרת את המסוק. הדרך היחידה להגיע לכאן בחורף היא במסוק או עם מזחלת כלבים.

הנוף המהפנט הנשקף מהמסוק

הנוף המהפנט הנשקף מהמסוק

יוצאים לים הקפוא

בטרמינל מקבל את פנינו מרטין, איתו התכתבתי במשך מספר חודשים על מנת לארגן את המסע הזה. מרטין הוא אזרח דני בשנות השלושים לחייו, שעבר לחיות בגרינלנד על מנת לחוות ולחיות כגרינלנדי לכל דבר. למה ויתר על הנוחות והחיים בדנמרק? כמו הרבה דנים, הוא מאס במרוץ אחר כסף וקצב החיים בעיר הגדולה והעדיף את חברתם של הכלבים והאינואיטים. יותר מאוחר הבנתי גם שלב שבור ואישה אף הם חלק מהסיבות לכך שאדם עושה צעד כזה.

אנחנו עולים אחרי מרטין, גוררים את המזוודות והתרמילים במעלה הכביש המוביל לביתו, שם נעשה את הלילה הראשון. מחלון ביתו הוא מצביע על המקום בים הקפוא בו קשר את כלביו. מחר בבוקר נפגוש את שאר הגרינלנדים והכלבים איתם נצא למסע. מעבר לביגוד התרמי שהבאנו איתנו, אנחנו מקבלים חליפות מיוחדות, מגפיים, כפפות. הולך להיות קר מאוד – בין מינוס 17 למינוס 25 מעלות. קצת רוח, ויהיה הרבה יותר קר. ההכנה למסע כזה היא קריטית.

מסע במזחלות כלבים בבחורף הגרינלנדי מצריך הכנות מדוקדקות וחלוקה שווה של הציוד בין המזחלות

מסע במזחלות כלבים בבחורף הגרינלנדי מצריך הכנות מדוקדקות וחלוקה שווה של הציוד בין המזחלות

במהלך הבוקר ארגנו את המזון הרב שאיתנו, שקי שינה, אמצעי חימום, מזון לכלבים, דלק לתנור החימום, רובי ציד ועוד. הדברים מחולקים בין מזחלות הכלבים על מנת לחלק את המשקל הרב. הכלבים כבר משתוללים ונובחים מהתרגשות לקראת היציאה לים הקפוא. היום אפור וקר מאוד ויש גם רוח. נהגי המזחלות מתירים את החבלים הקושרים את הכלבים ואת המזחלות אל הקרח. התנועה על הים הקפוא מהירה. אין הרבה שלג והמזחלת מחליקה במהירות אחרי הכלבים הרצים במרץ ומושכים את המזחלת הכבדה. היעד שלנו – כמה צריפים בהם משתכנים ציידים או דייגים במהלך מסעות חורף, מרחק של כ-40 קילומטר מאומנאק.

הכלבים גומעים את המרחק בשעתיים בערך. בתוך הצריף מספר דרגשי שינה, תנור חימום והרבה לכלוך ועזובה. לא בדיוק מקום לחופשה. התנאים לא פשוטים, אבל בפנים חם ונעים. הכי חשוב להרתיח מים ולהכין שתייה חמה ומרק. אנחנו לומדים את השמות של הגרינלנדים שאיתנו. מלבד מרטין אף אחד לא דובר אנגלית.

הצריף ממוקם בחלק המערבי של אי בשם איקרסאק, באמצע הדרך בין אומנאק לקרחון היבשת. חלק מהאינואיטים שאיתנו פיזרו מלכודות לכלבי ים כמה קילומטרים מהצריף בו אנחנו ישנים. מהצריף יש נוף מדהים של הים הלבן, צוקים, קרחונים, ובאופק רואים את אי הלב אומנאק. מתחת לשכבת שלג עבה אפשר לראות צמחיית טונדרה הממתינה לאביב.

החוק הגרינלנדי אינו מתיר החזקה של כלבי מלמוט בתוך הכפר עצמו ולכן הם קשורים לים הקפוא

החוק הגרינלנדי אינו מתיר החזקה של כלבי מלמוט בתוך הכפר עצמו ולכן הם קשורים לים הקפוא

אוכלי בשר נא

למחרת עשינו את הדרך עם מזחלות הכלבים אל אזור המלכודות לכלבי הים. הרשתות נפרשו מתחת לקרח, בפתחו של הפיורד אומנאק. הכלבים קופצים מעל שברי קרח ונדמה שהמזחלות תכף יישברו או יתהפכו. נהגי המזחלות מדברים אל הכלבים בגרינלנדית ומנווטים בין גושי הקרח הגדולים.

המזחלות נקשרות אל הקרח לא רחוק מקרחון גדול ואנחנו הולכים ברגל אל המקום בו הטמינו את המלכודות. אנחנו די ספקנים האם באמת יש כאן כלבי ים. האינואיטים עובדים במרץ ובעזרת מוט ברזל מחודד חוצבים בקרח על מנת לשחרר את הרשתות מאחיזת הקרח. לא יאמן, אבל הם מצליחים לשלוף שני כלבי ים מתים וקפואים שהסתבכו ברשתות ומתו. הרשת נפרשת בתוך חורי נשימה של כלבי הים, החייבים כל כמה דקות לצאת ולנשום. זאת שיטת ציד נפוצה בחוג הארקטי. כלב הים הוא מקור חשוב לבשר, שומן ופרווה. הם בוצעים את גופת כלב הים כמו אבטיח בעזרת סכין ציידים חדה. חותכים חתיכות בשר חי מהכבד ואיברים פנימיים אחרים של החיה הקפואה ואוכלים את הבשר נא. גם אחדים מאיתנו מתנסים במאכל החי. המילה אסקימו פירושה "אוכל בשר נא", וזוהי מילת גנאי של הילידים האמריקאים.

ציד כלבי ים עדיין נפוץ בצפון גרינלנד. כלב הים הוא מקור חשוב לבשר, שומן ופרווה

ציד כלבי ים עדיין נפוץ בצפון גרינלנד. כלב הים הוא מקור חשוב לבשר, שומן ופרווה

עשינו לילה נוסף בצריף הציידים המחומם והבסיסי, ולמחרת המשכנו עם מזחלות הכלבים לאורך הצד הצפוני של האי איקרסאק. מרחוק הבהיק קרחון ענק. החלק הדרומי של הקרחון נצץ באור החזק כאילו היה פסל סביבתי. הקרחונים כאן מזכירים קרחוני ענק שאפשר לראות רק באנטרקטיקה. לא זוכר שראיתי אי פעם קרחון כזה גדול.

אנחנו ממשיכים לאורך הצד הצפוני של האי ומרחוק רואים כמה מקומיים עוסקים בדיג בים הקפוא. בחורף הרבה מהגברים כאן עוסקים בדיג של דגי הליבוט. הם בונים חצובה בים הקפוא ובעזרת כננת מורידים כבל דיג לעומקים של כמה מאות מטרים, על מנת לדוג את דגי ההליבוט אותם ימכרו למפעל באומנאק. הרבה מהם בונים מחסה קטן על מנת ללון את הלילה ולחסוך את הנסיעה הלוך וחזור לכפר.

גרינלנד, תחילת מרץ 2020. עולם מולא של קרח ושלג

גרינלנד, תחילת מרץ 2020. עולם מלא של קרח ושלג

השמועות מתגלגלות

בצד המזרחי של האי ישנו כפר קטן בשם איקרסאק. מרטין מכיר בחור מקומי צעיר, קסיאק שמו, שמוכן לארח אותנו בביתו. התרגלנו כבר לקור, אבל באותו יום אחר הצהרים המזחלות נעו לאורך המפנה הצפוני של האי ורוב הזמן היינו בצל. כשהגענו לכפר, הידיים שלי היו קפואות לגמרי. מיהרנו עם הציוד אל הבית של קסיאק. הבית היה מחומם וקסיאק הכין לנו שתייה חמה. הכפר מחובר לרשת הסלולרית ולאינטרנט. חיים בו בסך הכל 200 אנשים, שרובם מתפרנסים מדיג וציד.

מזחלות כלבים בוידאו

בערב קסיאק מזמין אותנו ל"קפהמיק" – מנהג גרינלנדי שבו משפחה פותחת את ביתה לאורחים, לרגל אירוע משפחתי משמח. התארחנו אצל משפחה מקומית שחגגה יום הולדת לאחד הילדים. בני המשפחה לא דוברים מילה באנגלית. הבאנו להם מתנה צנועה. מאוחר יותר הבנו שבני המשפחה חשבו שאנחנו איטלקים והתחילה לרוץ שמועה בכפר ששבעה איטלקים מתארחים בכפר ואולי הבאנו איתנו קורונה. למחרת בבוקר קסיאק טוען שאנשי הכפר לוחצים עליו שנצא מכאן. אני מסביר לו שאנחנו לא איטלקים ומראה לו את הדרכון. הוא מבין, אבל מבקש שלא נישאר ללון כאן עוד לילה. מרטין דואג לנו ומסדר לנו מקום לינה אחר במבנה השייך לפנימייה מקומית קטנה עבור ילדים מאומנאק שלא היו בכפר באותו זמן. אנחנו עוברים למבנה הפנימיה על מנת לא להביך את קסיאק.

החלטנו לא להתרחק יותר מידי מהכפר, אלא לצאת עם מזחלות הכלבים לכיוון קרחון היבשת, מדרום לכפר. הפיורד מלא בשברי קרחונים וקרחוני ענק התקועים בים הקפוא. הנוף מדהים ומזג האוויר יחסית טוב, למרות הקור. שוב אנחנו מגיעים למחנה של דייגים מקומיים המחפשים פרנסה בעומקי הים. בקיץ, כל התנועה כאן היא בעזרת ספינות דיג.

אחר הצהרים חזרנו אל הכפר והתארגנו לבשל את ארוחת הערב. באותו ערב שחררתי את נהגי המזחלות ואת מרטין על מנת שלא יהיה צפוף מידי בתוך המבנה בו שהינו. הזמנתי שני רכבי שטח שיגיעו מאומנאק לאסוף אותנו. המקומיים משתמשים כאן בים הקפוא ככביש לרכבי שטח, בדרך בין אומנאק לאיקרסאק. העמסנו את הציוד שלנו על רכבי השטח ועשינו את הדרך חזרה בנסיעה מהירה על מסלול קרח ושלג חזרה לאי הלב הצפוני.

____

דודו בן צורמדריך ומארגן טיולים באיסלנד ובגרינלנד

 

האם היית ביעד הזה?

  • 4

    כן הייתי

  • 14

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

גרינלנד: ארץ הקרח ה(בלתי) נגמר

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code