מסע במדבר בעקבות הלב – הריטריט

שתפו:

יש משהו במדבר שקורא לנו פנימה. לא רעש העיר, לא הקצב המוכר של היומיום – אלא דממה גדולה, כמעט מוחלטת שמאפשרת לשמוע את קול הלב. המרחבים האינסופיים פותחים את הנשימה והשמש העולה מעל ההרים צובעת את העולם בגוונים של זהב וורוד. בלילה, כשהשמים מתמלאים באינספור כוכבים, אפשר להרגיש לרגע קטן שכל מה שחשוב באמת נמצא כאן ועכשיו – החיבור לטבע, לחברים, ובעיקר לעצמנו. כתבנו רפי קלמר יצא למסע-ריטריט במדבר

עודכן 9.9.25

זה היה אך טבעי שכאשר שמעתי על הריטריט "מסע במדבר בעקבות הלב", מיהרתי להצטרף. השילוב הזה של מסע, מדבר ולב נשמע לי מתכון מנצח.
במלון האקולוגי והיוקרתי "מואה" ליד צופר שבערבה קיבלה את פנינו המנחה ומובילת הדרך לאור פז-נוירוזן. לאור היא אישה, אימא, מטפלת, נשמה פועמת שמגשימה שליחות עמוקה. היא מחוברת לקול הפנימי שבתוכה, לאמונה ולמהות עמוקה שמובילה אותה לטפל ולרפא מתוך אהבה, משמעות ותחושת שליחות.

מלון מואה, צילום דורון יהל

מתחם מואה. צילום דורון יהל

המנחה ומובילת הדרך לאור פז-נוירוזן

המנחה ומובילת הדרך לאור פז-נוירוזן

תחושות של ריקנות היו שער הכניסה למסע חייה. מסע התעוררות למהות, מסע אמיתי אל הבלתי נודע, שבו נחשפו כאב עמוק ופחדים מודחקים. תוך כדי התמודדות עם סערות נפש, למדה לאור לשחרר דפוסים מגבילים, לרכך את האחיזה ולגלות בתוכה מקור של עוצמה, חמלה ואהבה אינסופית.

הדרך לא הייתה קלה. המסע האישי שלה היה עמוק ואינטנסיבי – מסע שבו, מתוך המקום הכי חשוך שהסכימה לעצור, להפסיק לברוח ולעבור דרכו, שם מצאה את האור הכי גדול.

היא מצאה אהבה עצמית, עוצמה, אהבה אינסופית ואת האומץ ללכת בעקבות הלב ושליחות הנשמה שלה, לתת לאנשים יד ולהראות להם את הדרך בחזרה הביתה ללב שלהם, לעצמה, לתשוקה לאהבה.

לאור. צילום: רוית סהר

לאור. צילום: רוית סהר

היא פיתחה את שיטת הטיפול האימננטית – מהותית, פנימית. שיטת הטיפול האימננטית מבוססת על היכולות לאפשר, לסייע ולתמוך במטופלים ולסגל יכולות חיבור לעצמם דרך תדרים רגשיים. היא מזמינה אנשים להבחין בהזדמנות לחיות את היום כאילו זה היום האחרון שלהם.

לאור מוציאה מסעות בעקבות הלב בארץ ובעולם, במרחב טהור וראשוני, שמפגיש בין עוצמת הטבע לבין עומק הנשמה.

יצאנו למסע

הגענו למתחם מואה לאחר הדרך היפהפייה המשנה את נופיה. במסעדה ממתינים לנו עם לימונדה ועוגיות תמרים, משם להתמקמות בחדרים המרווחים המעוצבים בהתאמה מלאה למדבר וישר להיכל הקטן בו נבלה את שלושת הימים הבאים.

המסע מתרחש בקבוצה אינטימית, בתוך מרחב אוהב, בטוח ומכיל. במהלך המסע כל אחד מאיתנו מוזמן דרך תהליך אינטימי ומרפא לרכך את ההגנות, לפשוט את השכבות, ולצלול פנימה אל האותנטיות, החמלה, הריפוי והאהבה.

במהלך המסע כל אחד מאיתנו מוזמן דרך תהליך אינטימי ומרפא לרכך את ההגנות, לפשוט את השכבות, ולצלול פנימה אל האותנטיות, החמלה, הריפוי והאהבה

במהלך המסע כל אחד מאיתנו מוזמן דרך תהליך אינטימי ומרפא לרכך את ההגנות, לפשוט את השכבות, ולצלול פנימה אל האותנטיות, החמלה, הריפוי והאהבה

באמצעות יוגה, מדיטציה, תנועה, שירה, מוסיקה, אהבה, ריקוד חופשי, שיתוף, הקשבה, נשימות ומגע מצליחה לאור לקלף מאתנו קליפה אחר קליפה. מסתבר שעם הזמן עטינו עלינו שכבות הגנה. הגנה ממה? ומה המחיר שאנחנו משלמים עבור ההגנה הזו? את זה אנחנו מתחילים לגלות, כל אחד בקצב שלו, כבר ביום הראשון.


למדנו להתחבר, לרפא וללכת בעקבות הלב. להכיר את עצמנו יותר ולחבק את הפחדים שמנהלים אותנו. חווינו שחרור אמיתי ואהבה עצמית והקשבנו ללב ולאינטואיציה שלנו בחיים.

משתתפים משתפים:

"זהו מסע חוויתי מרגש, עוצמתי מרפא לב ונפש, מעורר חיים במעמד קבלת "תורת הלב". אי שם במדבר צחיח בו עולם גשמי מבוטל מציאות, שלוות בראשית שוכנת במלון מואה לא הרחק מאילת, שריקת הרוח דבר יחיד המפר את איזון שלוות הבריאה. מה אפשר לחולל בשלושה ימים בלבד לקבוצת אנשים נשים וגברים יחד ללא כל הכרות קודמת מגילאים שונים והבנה לקראת הבאות ועוד אי שם במדבר. לא בישיבה על כורסה טיפולית או במלון פאר, אלא בפשטות טבעית והרמונית, רומנטית ונינוח מרקם תפאורה מדברי עדין ביופיו הכול מתמזג בשירה, יוגה, מדיטציה ועוד… הלב נפתח, הכול משתחרר זורם כמעיין בבכי בצחוק או סתם בשקט, רגשות ומטענים מקדמת דנא, סוף סוף "הארת הלב" דווקא במדבר שומם שם מתגלה לו עוצמתו של יהלום החבוי בכל אחד מאתנו מקיץ מתרדמה ופועם בשיא עוצמתו מאהבה לאני, באהבה לאחר פשוט "לב אוהב". תודה לך לאור, בכוח אהבתך האין סופי הצלחת בסדנה של שלושה ימים מתוקים שהיו כנצח להגשים חלום של כל אחד מאתנו הזכות שייך לך את אישה נפלאה, מיוחדת ומדהימה. תודה לך מכל הלב".

אלן לוי

המחבר. "השילוב הזה של מסע, מדבר ולב נשמע לי מתכון מנצח". צילום אייל גברא

המחבר. "השילוב הזה של מסע, מדבר ולב נשמע לי מתכון מנצח". צילום אייל גברא

"יושב לי ומאזין למוזיקה ששלחת לי, וקולט כמה אהבה יש בתוכי, כמה אור, כמה תקווה וכמה חופש. מוצא את עצמי בדמעות של אושר. ההשגחה הפרטית זימנה לי אותך, ועל זה אני בהודיה. מרגיש שנפתח לי ערוץ חדש במוח, ובדרך טבעית בלי שום חומרים למיניהם. איזה כיף לי. הלוואי ואדע לשמור על זה ולהתעצם עוד. אוהב אותך מכל הלב, תודה.

אני עוד מנסה למצוא את המילים. כל כך הרבה תובנות עוד המשיכו להגיע אלי בדרך חזרה הביתה..

לאור, שוב תודה מכל הלב על המסע המעצים, על הניקיון הפנימי, על התובנות החדשות, על האהבה העצמית, על הרצון החדש שלי לא להתנגד לאנרגיות הלא רצויות שלי אלא לתת להם לעבור.

ולכולכם רוצה לומר, שהגעתי מעורער ועם חוסר אמון בבני אדם, שיפוטי, עם משפטים שאני לא צריך אנשים מסביבי. והחזרתם לי את האמון בבני אדם, עם כל המילים הטובות, הרגשות האהבה והשמחה שנכחו בעוצמה. אוהב את כולכם ותודה".

אייל גברא

"תודה לכולכם על העיניים הטובות, על הלב הפתוח, על הזכות לתת ולקבל אהבה, על האפשרות לראות את עצמי דרככם. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הצלחתי להרגיש בכאלה עוצמות. זו חוויה שתיחרט בלב שלי לכל החיים. מלא מלא אהבה לכולכם",

שי יגר אידלמן

"שלושה ימים שבהם הזמן נמס,

והשקט של המדבר לחש סודות שלא תמיד שומעים ביומיום.

שלושה ימים שבהם הלב נפתח לאט, כמו פרח שפוגש אור חדש.

בין מרחבי החול והאופק האינסופי, פגשתי את עצמי מחדש.

הייתה שם נשימה עמוקה של חיים, תנועה שמביאה חירות, שקט שמלמד להקשיב.

היו מבטים של חום ואנושיות, מפגשים עם נשמות – נשים וגברים כאחד –

שבהם ראיתי לא את הסיפור הישן שאני רגילה לספר לעצמי,

אלא פשוט לב פועם, אנרגיה שמביטה בי בחזרה, עדינה ובטוחה.

גיליתי שהלב יודע לזהות יופי שמעבר לצורה,

ושהחיבור האנושי, כשהוא נקי מהגנות, הוא רך ומרפא.

האוכל היה עדין, פשוט, כמו ניגון שמאפשר לגוף לנוח.

השותפות לדרך היו מראות עדינות לריפוי ולחמלה,

והמרחב כולו עטף אותי כמו חיבוק שמזכיר מי אני באמת.

אני חוזרת עם נשימה אחרת, עם הקשבה שקטה יותר, עם מבט שמבין קצת יותר.

המדבר לימד אותי שהלב הוא מצפן אמיתי,

ושהריפוי נמצא בדיוק ברגע שבו אני מסכימה להיות נוכחת.

שלושה ימים – אבל בתוכי נפתח מרחב שלם, מסע שממשיך גם עכשיו".

גלית סבן

'רוצה לעוף למרחקים,

בלי לדעת לאן –

רוצה להיות חופשיה

לא תלויה באהבה

או בכסף או במקום…'

"השורות האלה של שרית חדד לא הפסיקו להתנגן לי בראש במהלך הריטריט במדבר.

הלכתי רחוק – פיזית, אבל בעיקר פנימית.

בתוך השקט של המדבר, פתאום שמעתי אותי. בלי פילטרים, בלי מסכות.

שאלתי את עצמי שאלות כנות:

מי אני כשאני לא מנסה לרצות אף אחד?

מה אני באמת רוצה לעצמי?

ואיפה האגו עוצר אותי מלחיות באמת?

גיליתי ש"להיות חופשיה" זה לא רק לברוח – זה להסכים להרגיש.

זה להסכים לוותר על מה שנוח, על מה שמוכר, ולבחור באמת.

בחרתי להקשיב, לשחרר, לשנות.

היו שם רגעים של שקט, עומק, כאב וגם הקלה והמון צחוק.

ההבנה שלפעמים האגו מנהל אותנו– מתוך פחד, מתוך צורך להוכיח.

המיינד שלנו רגיל לחזור למוכר, לאזור הנוחות שהוא למעשה אזור הנכות.

זה לא נגמר במדבר. זו רק התחלה.

אבל עכשיו, אני חוזרת קצת אחרת. עם כוונה. עם הקשבה.

ועם הבנה עמוקה – שהאמת שלי שווה הכל.

וזה רק תחילתו של מסע חדש.

ולמה אני משתפת? כי כל רגע נתון יש לנו בחירות רבות לקבל וזה קשה והפחד משתק, אבל שקופצים למים העמוקים – זה מאוד מתגמל.

לפעמים צריך ללכת עד המדבר כדי לחזור לעצמך".

שירלי שדה

לאור, האתר – https://laori.co.il

אינסטגרם

פייסבוק

כרטיס ביקור

________

רפי קלמר – עיתונאי, מדריך טיולים, מרצה, מנחה, שחקן, אבא, סבא ובעיקר בר מזל.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו: