חומצה ירוקה

חלק מהקרונות נשאו שלטים – חומצה ירוקה, והיו מכוסים בכתמי נוזלים

אם כבר מדברים על צבע ירוק, כדאי להזכיר כי כריית סלעי הפוספטים בנחל צין ובאיזור המכתשים לא עושה טוב לנוף, ומזה שנים מנהלים ארגוני הסביבה מאבקים עיקשים כנגד כרייה לא מבוקרת ופציעת הנוף. מה שעוד עושה לא טוב, הם גרגירי האבק הזעירים של הפוספטים והאשלג, שמכילים בין היתר גם אורניום וכל מיני מקורות הפולטים קרינה רדיואקטיבית בכמויות זעירות. זו הסיבה שמתקני האיסוף והתפזורת ומערכות השינוע וההובלה של החומרים הללו אמורים להימצא תחת בקרה קפדנית. עוד כדאי לציין, כי התעשייה של החומרים האקזוטים האלה מעסיקה בסביבות 1500 עובדים מאיזור הדרום, עוזרת לכלכלת ישראל, ובעיקר לכלכלה של חברת רותם דשנים ולשותף, תאגיד אירופאי בשם למפרט.

ובחזרה לרכבת הירוקה. לפני כשמונה שנים פרסמה חברת רותם הודעה חגיגית לתקשורת לפיה אפשר להיות רגועים, מאחר שנחנכה מערכת מסילות חדשה לפריקה של קרונות חומצה ירוקה בנמל אשדוד בהשקעה של כשלושה מיליון שקלים. המנכ"ל מסר כי "ההשקעה במערכת המסילות תואמת את האסטרטגיה של הקבוצה, אשר שמה לה למטרה לפעול למען השמירה על איכות הסביבה. זאת, תוך השקעת משאבים רבים הן בכוח אדם והן בהשקעות כלכליות…". עוד הוסיף המנכ"ל כי "להובלה היבשתית חשיבות אסטרטגית, והבחירה בהובלה באמצעות קרונות לעומת רכבים תייעל את מערך התפעול והשינוע".

אני לא יודע מה קורה כעת, אבל תסתכלו בצילומים האלה, מסוף השבוע הראשון של נובמבר 2009, תוכלו לראות חלק ממערכת השינוע "החדישה". תראו את כתמי הנוזלים על המיכליות, את הברזים החלודים והקרונות המעוכים. רכבות מין הסוג הזה עוברות כל יום במרכזי אוכלוסיה ומעבירות מדי שנה מיליוני טונות של כל מיני חומרים היישר למסופי מטען באשדוד וחיפה.

לאחר כמה דקות נהג הקטר נתן גז והוציא ענן שחור שעלה לשמיים. הרכבת החלה לנוע באיטיות, עד שנעלמה מאחור הסיבוב.

לבלוג של עמי בן-בסט