תפריט עמוד

מידע מעשי לברזיל

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד


אשרות ושגרירויות

ישראלים הנוסעים לברזיל אינם זקוקים לאשרת כניסה. יש להציג כרטיס טיסה הלוך ושוב ודרכון בתוקף לשישה חודשים. 

שגרירות ברזיל בישראל

כתובת: יהודה הלוי 23, מגדל דיסקונט, תל אביב.
טלפון: 03-6919292.

שגרירות ישראל בברזיל שוכנת בבירה ברזיליה.
כתובת: S.E.S Av. Das-Nacoes Lote 38.
טלפון: 55-61-21050500.
 


איך להגיע
אל על מפעילה טיסות ישירות לסאו פאולו. טיסות מגיעות לריו דה ז'נירו שבברזיל דרך דרום אמריקה, צפון אמריקה ואירופה. ניתן גם להגיע למדינה בדרך היבשה מהמדינות השכנות.
 


מתי כדאי להגיע
כדאי להימנע מטיול בדרום המדינה בחודשים דצמבר-פברואר, בהם הטמפרטורות גבוהות במיוחד, ובחודשים יוני-אוגוסט הגשומים. בשאר חלקי המדינה ניתן לבקר לכל אורך השנה, אולם כדאי לזכור שבין דצמבר לפברואר נמשכת עונת התיירות, ועל כן אתרי הנופש עשויים להיות עמוסים והמחירים יקרים יותר.
 



חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.


ביטחון
יש להיזהר מהפשיעה בערים הגדולות. מומלץ לא לשאת עליכם סכומים גדולים של כסף מזומן, אלא להשאירם בכספת שבבית המלון.  

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד


לשכות תיירות

אתר משרד התיירות הברזילאי
טלפון: 1-800-7272945


מטבע
המטבע הברזילאי הוא ריאל. המחאות נוסעים ניתן להחליף בבנקים ובמשרדי החלפת כספים (Casa de cambio). כרטיס האשראי המקובל הוא ויזה. מומלץ שלא להסתובב עם סכומי כסף גדולים, ובמקום זאת להפקידם בכספת שבמלון, בשל רמת הפשיעה הגבוהה במדינה.


הפרש שעות
ברזיל מאחרת את שעון ישראל בין שש שעות לארבע שעות, תלוי באזור.


תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של ברזיל היא 55.


תחבורה
התחבורה הציבורית העיקרית היא רשת האוטובוסים. הם זולים ונוחים, אך בשל גודלה הרב של המדינה הנסיעות ארוכות. שירותי הרכבת מצומצמים יחסית, אולם יש מספר קווים יעילים שהנסיעה בהם יפה ונוחה. במקומות מסוימים ניתן לנוע באמצעות שיט על הנהרות. אם זמנכם מוגבל, כדאי לשלב במסלול מספר טיסות פנים, שיקצרו משמעותית את המעברים בין אזור לאזור במדינה רחבת ידיים זו.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות


אוכל
המטבח הברזילאי: סמבה בצלחת
חומרי גלם נפלאים ושיטות בישול מסורתיות, טעמים פורטוגליים, אפריקאיים ואינדיאניים שמתמזגים בצלחת, אמונות על איך האלים אוהבים את התבשילים שלהם, קינוח מתוק, תה מר ועוד כוס קפה אחת לדרך

כתב: דני ססלר 

הכל מתחיל באורז לבן ושעועית שחורה. התבשיל הפשוט, פז'ואדה קומפלטה (Feijoada Completa) שמו, הוא המנה הבסיסית ביותר בריו ובברזיל כולה, המאכל הלאומי. לעתים מגישים אותו גם עם נתחי בשר אדום, ואפשר למצוא אותו על שולחנם של בני כל המעמדות. הם אוכלים אותו לפחות פעם ביום, לעתים קרובות פעמיים. כמו לחם.
בברזיל, כמו ברוב המקומות בעצם, אפשר לגלות היסטוריה שלמה דרך שולחן האוכל: את האורז הלבן של הפז'ואדה, למשל, ייבאו לאמריקה הדרומית הספרדים, ואחר כך הוא אומץ בחום על ידי הפורטוגלים. אלה נחתו בחופי ברזיל במאה ה-16 והשפעתם ניכרת מאז במטבח המקומי (שלא כמו ברוב ארצות אמריקה הדרומית, כשישים אחוז מאוכלוסיית ברזיל הם ממוצא אירופי ורובם מפורטוגל). הפורטוגלים שהגיעו לברזיל הביאו עימם מסורות שונות של בישול, תיבול וקינוחים מהבית, ולא שכחו את היין: מנות בשר רבות מושרות קודם בישולן ביין אדום.
הפורטוגלים לא הגיעו לארץ ריקה. חיו בה אינדיאנים, תושביה המקוריים של ברזיל ושל אמריקה כולה. מסורת האוכל של האינדיאנים שומרת על הטעמים הטבעיים של מיני המזון, ללא תיבול. ההשפעה החשובה השלישית מגיעה מאפריקה ומכונה "המטבח של באהייה" 
(Cozinha Baiana), על שמה של מדינת באהייה במזרח ברזיל, שבחופיה הורדו מהספינות ראשוני העבדים השחורים (על שלושת הגזעים הללו נוספו מהגרים איטלקים, צרפתים, יפנים ואחרים, שתרמו מסורות קולינריות עשירות אשר הפכו לחלק מהתפריט המקומי).
המטבח האפריקאי הביא איתו לברזיל את השימוש בחלב קוקוס, כוסברה טרייה, שרימפס ופירות ים אחרים מיובשים, פלפלים מתוקים וחריפים, שקדים ובוטנים טחונים. לשמן דֶנְדֶה – המופק מדקל אפריקאי – יש חלק חשוב בארוחה. הברזילאים מתייחסים אליו כמו אל תרופת פלא, שאולי רק מרק העוף היהודי עולה עליה בסגולותיו.
כך התערבבו להם השחור, הלבן והאדום, ולא רק בצלחת הפז'ואדה קומפלטה.

הקמח שעושה את הארוחה
על השולחן הברזילאי המסורתי יש שלוש מנות קבועות: צלחת שעועית (Feijão), צלחת אורז (Arroz), שלפעמים הן מאוחדות, וצלוחית של רוטב מַלַגֶטָה (Malagueta) חריף. אליהן נוסף קמח מאניוֹק (Manioc, קמח שהביאו האפריקאים ועשוי מצמח הקסבה) טחון דק.
בברזיל גדלים כמה זנים של שעועית, אך המועדפת היא השעועית הקטנה והשחורה. בעת הבישול מועכים חלק מהשעועית עם שומן, בצל קצוץ ושום, ואז מערבבים את העיסה עם יתר השעועית המתבשלת בסיר. את האורז שלהם מעדיפים הברזילאים כשהוא מתובל מאוד: קודם כל מטגנים אותו במחבת, מתבלים, ורק אז מוסיפים את נוזל הבישול – מים, תרכיז מרק או חלב קוקוס. את קמח המאניוֹק מפזרים על השעועית הלחה והוא זה שמוסיף לדעתם את הטעם הסופי, האולטימטיבי.
קמח המאניוֹק, שמפוזר ברוחב לב לא רק על השעועית, אלא כמעט על כל התבשילים, הוא למעשה ה"לחם" הברזילאי, ואכן לא נהוג לאכול שם לחם בסגנון המוכר לנו. בברזיל מגדלים מעט חיטה, ולכן לא מוצאים בקלות לחם העשוי מחיטה מחוץ לערים הגדולות. ובכל זאת, חובבי המאפים יוכלו למצוא לחם שמזכיר את הבגט הצרפתי ונקרא פאו פראנסז (Pão Frances), לטעום את הברואה (Broa), שמוצאו פורטוגלי והוא מעין שם כללי לכל לחם העשוי מקמח תירס, או ללכת על לחמים עשירים מאוד בחלב ובביצים כמו הקוקה (Cuca), שעליו מפוזרות ביד רחבה אבקת קינמון וחמאה. לנו, הישראלים, הוא יזכיר יותר עוגה מאשר לחם.

תאוות בשרים
ברזיל עשירה מאוד בחומרי גלם לבישול: גדלים בה קני סוכר, פולי קפה, סויה וקקאו, פפאיה, אבוקדו, פרי הדר, אורז וקטניות. את מבחר הירקות הגדול שלה אפשר לטעום בארוחת הצהריים, אז נוהגים המקומיים לאכול את המרקים הסמיכים והעשירים בתוכנם. אם תיתקלו בצירוף של מרק בוטנים עם אורז, הזמינו אותו לטעימה. כך תוכלו לחוות את תמצית הטעם המערב אפריקאי כפי שהוא מתבטא בברזיל.
חוץ מפרי האדמה והעץ בורכה ברזיל גם בפירות ים ובדגים משובחים, בחזירים ובבקר לרוב. כמו בכל אמריקה הדרומית, בקר הוא מקור הבשר העיקרי בברזיל. בשר עגלים, חזירים ועופות הוא יקר יותר ומשמש במטבחם של בני המעמד הבינוני. הצ'ארקה 
(Charque), שנקרא גם קארנה סקה (Carne Seca), הוא צורה נפוצה של שימור בשר, בעיקר בקרב מעמד הפועלים. אלה נתחי בקר מיובשים, לעתים בשמש, שמדי פעם מברישים אותם במי מלח. בריו דה ז'נרו, ובכלל בדרום המדינה, שם הבשר זמין יותר מאשר בצפון העני, קל למצוא את המקבילה הברזילאית ל"על האש" – הצ'ורסקו
(Churrasco). השיטה פשוטה: צולים את הבשר על אש פתוחה ומדי פעם מברישים אותו במי מלח. זה עובד מצוין בתנאי שהבשר משובח.
הגאוצ'וס (בוקרים מדרום ברזיל) מכינים את ארוחת הבשרים שלהם – האמת, כל ארוחה של גאוצ'ו היא ארוחת בשרים – כשהבשר טבול בקמח מאניוֹק ושטוף במצ'י (תה מר ומרוכז, ועוד נטעם ממנו אחר כך).
מן הדגים ופירות הים של ברזיל נפוצים דגי בקלאו (Bacalhao), ששיטות הכנתם מגיעות בעיקר מפורטוגל, ושרימפס מיובשים, שהשימוש בהם אופייני למטבח האפריקאי. לשרימפס יש טעם ים דומיננטי, ומוצאים אותם במיני רטבים כמו נאגו (Nago) – תערובת של שרימפס, מיץ לימון ופרוסות במיה, בתוספת פלפלים מזן שנקרא מַלַגֶטָה.
רטבים ותבלינים נוספים מרכיבים את מסורת התיבול הברזילאית, הנקראת טמרו 
(Temero). התיבול הבסיסי בעל ההשפעות הפורטוגליות מבוסס על תערובת של בצל, שום, עגבניות ופטרוזיליה, ואילו הטמרו הבסיסי האפריקאי מורכב משמן דנדה, חלב קוקוס ופלפלי מלגֶטה.
חוץ מהם נפוצים מאוד רוטב רפוגאר (Refogar) – תערובת של שומן, בצל, שום, עגבניות ועשבי תיבול – שהוא מרינדה פורטוגלית נפוצה ומשתמשים בה גם לבישול של רוב תבשילי הבשר, הדגים, פירות הים והירקות; רוטב אקראז'ה (Acarajé), הכולל שמן דנדה, בצל, זנגביל, שרימפס מיובשים ופלפלי מלגטה; רוטב לימון ופלפל, שמורכב מפלפלים חריפים במיץ לימון, מלח, שמן דנדה, שום ובצל; ורוטב פשוט של שמן דנדה וחומץ, המשמש להכנת דגים ופירות ים.
אבל אוכל הוא לא רק חומרי גלם ותיבול. דרכי הבישול, האמונות והפולקלור האפריקאיים הפכו אף הם לחלק מהתרבות הקולינרית של ברזיל. גם כיום ברזילאים מבשלים את השעועית, למשל, אך ורק בקדרות חרס או בכלי אחר שעשוי מחומרי אדמה. לתבשילי הירקות הם יוסיפו מעט מאוד תבלינים, פשוט משום שהתבשילים הללו מוקדשים לאלים, וככה האלים אוהבים אותם.

על המר והמתוק

ומה אוהבים האנשים? לפני הכל – קפה של בוקר. הברזילאים פותחים את הבוקר בקפה עם חלב. אחרי זה הם רק יחפשו סיבה טובה לשתות עוד קפה; קטן מאוד, שחור מאוד. בכל פגישה מקרית, או יזומה, הם ישתו את הקצר-שחור-מתוק ההוא, ועד סוף היום זה יסתכם בממוצע ב-15 ספלי קפה.
המשקה הנפוץ ביותר, אחרי הקפה כמובן, הוא הגווארנה (Guaraná), העשוי מפירות עץ הגווארנה ונחשב לבעל סגולות רבות ובהן חידוש אנרגיות, בעיקר זאת המינית. הגאוצ'וס, בוקרי הדרום, יעדיפו ללגום דווקא את תה המצ'י (Mate). לדעתם, המצ'י מעורר ומשביע. הוא מלווה ארוחות של פז'ואדה קומפלטה בצורה מושלמת – לטעמם, כמובן. חייבים לנסות את המצ'י לפחות פעם בחיים, ולו כדי להגדיר מחדש המושג מרירות.
מול המרירות של המצ'י ניצבים הקינוחים הברזילאיים, המתוקים במידה שישראלים לא מורגלים אליה. עוגיות, רפרפות, הפודים פלאן (Pudim Flan) הקלאסי וכמובן הדוסה דה לטה (Doce de Leite) המתוק, המתקבל מהרתחה איטית וממושכת של חלב עם סוכר. הסיבה להמתקה מחזירה אותנו לתקופת יבוא העבדים מאפריקה לברזיל, אז חשבו האירופים את הסוכר למותרות. האפריקאים, שגילו את להיטות הלבנים למתוק-מתוק הזה, השתמשו ביד רחבה במוצרי הסוכר שהביאו עימם.
חלב הבקר (שהברזילאים אינם נוהגים לשתות אותו) משמש להכנת פודינגים וקינוחים אחרים בנוסח פורטוגלי, בהם גם הפודים פלאן, העשוי מחלב וקרמל ואהוב ברוב המדינות דוברות הספרדית. לברזילאים יש גם קוזקוז (Cuzcuz), המזכיר את הקוסקוס הצפון אפריקאי ומאודה בצורה דומה. בדרום, שם הוא נקרא קוזקוזירו (Cuzcuzeiro), מכינים אותו בלי להמתיקו ומגישים עם מאכלי בשר ודגים, אך בצפון מוסיפים לו סוכר ומשמש לקינוח, כעוגה מאודה. את הקוזקוז מכינים מקמח אורז או מקמח תירס בתוספת חלב קוקוס וסוכר, הרבה סוכר. גם אורז משמש בסיס לקינוחים, בעיקר כשמבשלים אותו עם חלב, סוכר, ביצים ולעתים גם צימוקים ואגוזים. וכשתטעמו אורז עם חלב המבושל לפי המסורת האימהית-ביתית, לא תדעו קינוח ענוג, מרגיע וטוב ממנו. 


דני ססלר – במאי טלוויזיה, מבקר מסעדות וטייל-טועם ותיק

אטרקציות ואתרים מומלצים

אתרים נבחרים בברזיל


 מפלי האיגואסו. אחד האתרים המרשימים ביותר באמריקה הדרומית.

מפלי איגואסו
מפלי איגואסו (Iguazu) בדרום מערב ברזיל במחוז פאראנה (Parana), על הגבול עם ארגנטינה, הם אחד האתרים המרשימים ביותר באמריקה הדרומית. המפלים נמצאים בנהר האיגואסו, כעשרים קילומטר ממפגשו עם נהר פרנה (Parana). נהר האיגואסו נשפך אל התהום מגובה של כשמונים מטר בסדרה של 275 מפלים שוצפים וביניהם יער גשם סובטרופי ירוק. כשכמות המים העצומה ניתחת בקרקעית היא מתנפצת לרסס טיפות שקרני השמש צובעים בו קשתות אור צבעוניות. יותר ממיליון מבקרים מגיעים מדי שנה לחזות בפלא הטבעי הזה, שזכה למעמד של אתר מורשת עולמי מידי אונסק"ו.

אתר המפלים ממוסחר ומוסדר, ואפשר לבקר בו משני צדי הגבול. אומנם רוב המפלים עצמם נמצא בצד הארגנטינאי, אך הברזילאים יטענו בתגובה שהנוף עליו מהצד שלהם מרשים יותר. שני צדי המפל מוכרזים כפארקים לאומיים, המשתרעים על פני כ-2,000 קילומטר רבוע. ביערותיהם מתגוררים יגוארים, קפיברה, ועוד כארבעים מיני יונקים, 340 מיני ציפוים ועופות מים, כ-700 מיני פרפרים, 12 מיני דו חיים, שישים מיני נחשים ועוד.

הפארק הגדול והפראי מבין השניים (Iguacu National Park) הינו בצד הגבול הברזילאי. הוא מאוד מסודר וידידותי למטייל (בחלקו גם לבעלי מוגבלויות), כולל מערכת תחבורה פנימית של אוטובוסים ממוזגים ורכבים חשמליים. לרכבים פרטיים אין כניסה מטעמים אקולוגיים, אך השימוש בתחבורה הציבורית בשטח הפארק היא ללא תשלום. בפארק שבילי הליכה רבים, סיורי שיט למפלים, טיילת הצופה למפלים, סיורי קאנו ורפטינג (בדרגה 3 פלוס), סיורי צפייה בבעלי חיים ועוד. יש בו מסעדה, קפטריה, חנות מזכרות ושאר שירותים.

כעשרים קילומטר מהמפלים שוכנת העיירה פוז דה איגואסו (Foz do Iguacu), עיירה קטנה המשמשת בעיקר כנקודת מוצא לביקור במפלים, ובה מגוון מקומות לינה. שדה התעופה של העיר שוכן במרחק קילומטרים ספורים מהכניסה לפארק.

צדם הארגנטינאי של המפלים מוכרז בפארק לאומי (Nacional Iguazu) המכיל 550 אלף דונם של יער גשם סובטרופי עשיר בצמחייה ובעלי חיים. בפארק עוברת סדרת שבילים מסודרים וכן רכבת אקולוגית העוברת דרך היער ועוצרת בנקודות שונות לאורך השבילים והמסלולים במקום. כמו כן אפשר לסייר בפארק באמצעות סירות. בפארק יש מרכז מבקרים, מסעדות, פיצרייה, קיוסק וחנות מזכרות.

החלק המרשים ביותר בפארק הארגנטינאי הוא "גרוגרת השטן" (Garganta del Diablo), מפל בצורת פרסה שרוחבו 150 מטר המוקף ענן רסס אדיר. מסלול הליכה באורך 2.26 קילומטר מספק תצפית מרהיבה על מפל זה בפרט ועל נוף האיגואסו בכלל. תצפית מוצלחת עוד יותר על "גרוגרת השטן" נשקפת מהצד הברזילאי.

מקומות לינה בצד הארגנטינאי אפשר למצוא בעיירה פוארטו איגואסו (Puerto Iguazu), הנמצאת במרחק של 17 קילומטר מהמפלים. אל פוארטו איגואסו אפשר להגיע מבואנוס איירס הן באוטובוסים והן בטיסות. בין העיירה למפלים מחבר שירות אוטובוסים סדיר. 

הפנטנאל 

ביצות סן לורנסו, המוכרות יותר בשם פנטנאל (Pantanal), נמצאות במחוזות מאטו גרוסו 
(Mato Grosso) ומאטו גרוסו דה סול (Mato Grosso do Sul) במערב ברזיל, בסמוך לגבולות בוליביה ופרגוואי. בדומה לאגן האמזונס, גם הפנטנאל היא מערכת אקולוגית אדירה שהוכרזה אתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו, אלא שבאזור זה הסיכויים לפגוש בעלי חיים רבים טובים יותר מאשר ביערות הגשם הסבוכים. באזור ביצות רחב ידיים זה חיים כ-670 מיני ציפורים ועופות מים, 242 מיני דגים, חמישים מיני זוחלים ו-110 מיני יונקים. ללא ספק, המקום המוצלח בברזיל לספארי, בו ניתן לפגוש בלוטרות, יגוארים, תנינים, אוכלי נמלים, חזירי בר, איגואנות ועוד. 

בעונה הגשומה שבין נובמבר לאפריל מפלס המים עולה ומותיר את האזור מוצף ברובו, ומנוקד באיי יבשה בהם מתרכזים בעלי החיים. ממאי מתחילים המים להיעלם כלא היו, מותירים מאחור שלל דגה המשמחת את הציפורים הרבות המתגוררות במקום. 

כדי לבקר בפנטנאל יש להגיע לקאמפו גרנדה (Campo Grande), קואיבה (Cuaiba) או קורומבה (Corumba), המשמשות נקודות יציאה לאזור, ואליהן מגיעות טיסות. מהערים הללו ממשיכים אל אזור הביצות בסיורים מאורגנים – הכוללים בחלקם גם סיורי הליכה, רכיבה על סוסים, סיורי שיט וסיורים בדגש על צפרות. 

מקאמפו גרנדה ניתן להמשיך כשש שעות נסיעה אל בוניטו (Bonito; "יפה"), עיירה שזכתה לשמה המחמיא בזכות אתרי הטבע סביבה – מפלים, נהרות תכולים, יערות, עולם חי עשיר, אתרי צלילה ומערות נטיפים. 
 


אגן האמזונס 

אגן האמזונס (Amazonas) תופס כ-45 אחוז משטח ברזיל בצפון ומערב המדינה, ופולש אל שטחן של שכנותיה. כיאה לנהר הגדול בעולם בכמות המים הזורמת בו, מוקף נהר האמזונס על יובליו הרבים ביער הגשם הגדול בעולם. ממדיו העצומים בלתי נתפסים, ואוצרים בחובם אלפי מיני בעלי חיים וצמחים שאינם מוכרים למדע ואזורים שטרם נחקרו. אלף מתוך 1,700 מיני הציפורים בברזיל מתגוררות בשטח רחב ידיים זה, בהם הטוקן, המקאו וכ-300 מיני קוליברי. לצדם חיים יגוארים, טפירים, עצלנים, קופי שאגן וקופי עכביש, אנקונדות, נחשי בואה, ארמדילים, תמסחים, כ-1,800 מיני פרפרים ובעלי חיים רבים נוספים, חלקם אנדמיים. למרבה הצער, שטחו של היער האדיר מצטמצם מדי שנה, בשל שריפות, בירוא וכריתה. 

הביקור ביער מספק הזדמנות לפגוש קצת מעולם החי והצומח העשירים הללו. בסיורי הג'ונגל ניתן להציץ לחיים המקומיים של תושבי עיירות הנהר, לשוט על יובליו של הנהר העצום, להעלות בחכה דג פיראנה טרי לארוחת צהריים, ללמוד על תכונותיהם הרפואיות של צמחים שונים, לראות קופים משתעשעים בקפיצות מעץ לעץ לצד עצלנים מכורבלים בחוסר מעש, ואף להירדם לעת ליל לקולה הרוחש של הריאה הירוקה הגדולה בתבל. 

העיר מנאוס (Manaus) היא הפופולריות ביותר כבסיס יציאה לסיורים בג'ונגל. טיסות מגיעות אליה מערים רבות במדינה. העיר עצמה אינה מעניינת במיוחד לכשעצמה. ניתן גם לצאת לסיורים מבלם (Belem), וכן מיישובים קטנים יותר באזור אגן האמזונס. מומלץ להימנע מטיול באזור בעונה הגשומה, שבין אפריל ליוני. 

חברות רבות מציעות סיורי יום או סיורים ארוכים יותר בג'ונגל, וכן סיורי שיט, סיורי לילה ומסלולי הליכה מודרכים. מומלץ לשהות לילה באחד מהלודג'ים הממוקמים בתוך היער עצמו ועשויים לרוב מחומרים מקומיים, ולו רק בשל הפסקול של יצורי היער בשעות החשיכה – חוויה בלתי נשכחת. התענוג יקר, אך זו דרך אולטימטיבית לשלב לינה ברמה טובה בטבע עם סיורים שונים בג'ונגל בחבילה אחת. 

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

מסלול של שבועיים בברזיל

יום 1: סאו פאולו
נתחיל את הטיול בברזיל בסאו פאולו (São Paulo), בה נוחתות טיסות בינלאומיות רבות, כולל טיסה ישירה של חברת אל על. סאו פאולו עצמה היא לא עיר מעניינת במיוחד ואין צורך להקדיש לה זמן רב. יחד עם זאת, מדובר בעיר מערבית גדולה ותוססת, עם כמה אתרים מעניינים, חיי לילה סוערים והמון מסעדות מוצלחות וחנויות יוקרה. שדרת Paulista היא השדרה המרכזית בעיר, בה יש לא מעט מרכזי בילוי וקניות. יש בעיר כמה מוזיאונים ששווים ביקור, בהם המוזיאון לאמנות עכשווית (Museo de Arte Contemporanea) ומוזיאון סאו פאולו לאמנות (MASP- Museu de arte de sao Paulo). כשתרצו לנוח מהמולת העיר תמצאו בה לא מעט פינות ירוקות ופארקים. הפארק המרכזי בעיר הוא פארק איברפוארה (Parque do Ibirapuera) שבו יש מדשאות רחבות, אגמים, צמחייה עשירה ומגוון מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים. פארק נוסף הוא פארק אסטדו (Parque de Estado) שבו אגם גדול, הרבה צמחייה וגן חיות גדול עם אריות, פילים, דובים, ציפורים ועוד. בסמוך לגן החיות נמצא הגן הבוטני.

ימים 4-2: הג'ונגל באגן האמזונס
היעד הבא בטיול הוא אחת מהסיבות העיקריות (אחרי ריו, כמובן) להגיע לברזיל – אגן האמזונס (Amazonas). כיאה לנהר הגדול בעולם בכמות המים הזורמת בו, מוקף נהר האמזונס על יובליו הרבים ביער הגשם הגדול בעולם. ממדיו העצומים בלתי נתפסים, ואוצרים בחובם אלפי מיני בעלי חיים וצמחים שאינם מוכרים למדע ואזורים שטרם נחקרו. אלף מתוך 1,700 מיני הציפורים בברזיל מתגוררות בשטח רחב ידיים זה, בהם הטוקן, המקאו וכ-300 מיני קוליברי. לצדם חיים יגוארים, טפירים, עצלנים, קופי שאגן וקופי עכביש, אנקונדות, נחשי בואה, ארמדילים, תמסחים, כ-1,800 מיני פרפרים ובעלי חיים רבים נוספים, חלקם אנדמיים. ביקור ביער מספק הזדמנות לפגוש קצת מעולם החי והצומח העשירים הללו. העיר מנאוס (Manaus) היא הפופולרית ביותר כבסיס יציאה לסיורים בג'ונגל. למנאוס ניתן להגיע בטיסה מסאו פאולו. מומלץ לשהות באחד מהלודג'ים הממוקמים בתוך היער ומציעים סיורים בג'ונגל.

ימים 6-5: רסיפה ואולינדה
ממנאוס נטוס ליעד הבא בטיול – רסיפה (Recifa). העיר הגדולה ששוכנת לחופו של האוקיינוס האטלנטי היתה בעבר כפר דייגים קטן. בעיר תעלות רבות (שבעטיין היא מכונה "ונציה הברזילאית"), שוק אמנים ואווירה נעימה וידידותית. לצדה של רסיפה שוכנת אולינדה (Olinda) המקסימה על גבעות הצופות על שכנתה ועל האוקיינוס האטלנטי. העיירה נבנתה בתחילת המאה ה-16 ושמרה על חינה מימיה כעיר קולוניאלית (דבר שהקנה לה מעמד של אתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו). בעיירה מגוון גלריות ומוזיאונים, כנסיות ומנזרים, כיכרות נאות ואמנים רבים.

ימים 9-7: סלבדור דה באהיה
מרסיפה נטוס לסלבדור דה באהיה (Salvador da Bahia), בירת מחוז באהיה, השוכנת לחופו של מפרץ אול סיינטס (All Saints Bay) שבו כ-400 איים. מרכזה הישן מלא בבתים עתיקים צבעוניים וסמטאות צרות מרוצפות אבן. בעיר ניתן לראות כנסיות רבות, ארכיטקטורה מעניינת בסגנון הבארוק והרנסנס ומוזיאון לתרבות אפריקאית. חופים לא חסרים בה, וגם מספר אתרי צלילה סמוכים. הגיוון האתני בה הופך אותה לבירה תרבותית, עם חגים ופסטיבלים רבים. בחודש פברואר מתקיים בסלבדור הקרנבל, שמהווה אלטרנטיבה עממית ופחות מסחרית לקרנבל הגדול של ריו דה ז'נירו, למרות שגם הוא מושך המוני תיירים. אם מזדמן לכם להגיע בתקופת הקרנבל כדאי להאריך את השהות בעיר בהתאם.

ימים 11-10: מפלי האיגואסו
מסלבדור דה באהיה נטוס למפלי האיגואסו (Iguazu), המפלים הגדולים ביותר בדרום אמריקה, השוכנים במחוז פאראנה (Parana), על הגבול עם ארגנטינה. המפלים נמצאים בנהר האיגואסו, כעשרים קילומטר ממפגשו עם נהר פרנה (Parana). נהר האיגואסו נשפך אל התהום מגובה של כשמונים מטר בסדרה של 275 מפלים שוצפים וביניהם יער גשם סובטרופי ירוק. כשכמות המים העצומה ניתחת בקרקעית היא מתנפצת לרסס טיפות שקרני השמש צובעים בו קשתות אור צבעוניות. יותר ממיליון מבקרים מגיעים מדי שנה לחזות בפלא הטבעי הזה, שזכה למעמד של אתר מורשת עולמי מידי אונסק"ו. אתר המפלים ממוסחר ומוסדר, ואפשר לבקר בו משני צדי הגבול. שני צדי המפל מוכרזים כפארקים לאומיים, המשתרעים על פני כ-2,000 קילומטר רבוע. ביערותיהם מתגוררים יגוארים, קפיברה, ועוד כארבעים מיני יונקים, 340 מיני ציפוים ועופות מים, כ-700 מיני פרפרים, 12 מיני דו חיים, שישים מיני נחשים ועוד. הפארק הגדול והפראי מבין השניים (Iguacu National Park) הינו בצד הגבול הברזילאי. הוא מאוד מסודר וידידותי למטייל (בחלקו גם לבעלי מוגבלויות), כולל מערכת תחבורה פנימית של אוטובוסים ממוזגים ורכבים חשמליים. בפארק שבילי הליכה רבים, סיורי שיט למפלים, טיילת הצופה למפלים, סיורי קאנו ורפטינג (בדרגה 3 פלוס), סיורי צפייה בבעלי חיים ועוד.

ימים 14-12: ריו דה ז'נירו
ימיו האחרונים של הטיול, המוקדשים לריו דה ז'נירו (Rio de Janeiro), מהווים עבור מטיילים רבים את שיא הטיול. קשה שלא להישבות בקסמה של העיר, שנחשבת לאחת מהערים היפות בעולם. כדאי להקדיש לעיר לפחות שלושה ימים, אך רצוי בהחלט להקדיש לה יותר זמן, על מנת ליהנות מאתריה היפים וגם לשכב בבטלה בחופיה המדהימים. בין האתרים שלא כדאי להחמיץ בביקור בעיר אפשר למנות את הר הסוכר, מממנו נשקפת תצפית פנוראמית על העיר; הר קורקובדו, המתנשא לגובה 709 מטר, ובפסגתו ניצב פסל "ישו הגואל", אחד מסמלי העיר; כיכר פלוריאנו (Praça Floriano), הכיכר המרכזית והתוססת של ריו, שסביבה מבנים מרשימים וחשובים; המוזיאון הלאומי לאמנויות יפות (Museu Nacional de Belas Artes); המדרחוב 13 de Mayo; יער טיז'וקה (Parque Nacional da Tijuca), יער טרופי גדול ויפהפה שבו מסלולי הליכה המתפתלים בינות לצמחייה ירוקה ומפלי מים; הגן הבוטני (Jardim Botânico), המשתרע על שטח של כ-1,400 דונם ואפשר לראות בו אלפי מינים וזנים שונים של צמחים; וכמובן חופי העיר היפים והתוססים, המפורסמים שבהם הוא חוף קורקובדו וחוף איפנמה. מומלץ לסייר גם בפאבלות (שכונות העוני) של העיר, רצוי בסיור מאורגן; וכמובן לא להחמיץ ביקור במשחק כדורגל. ועוד לא הזכרנו את הקרנבל המפורסם ביותר בעולם, שמתקיים בעיר מדי פברואר ונחשב לאחת החוויות שחייבים לעבור לפחות פעם בחיים. ריו מהווה סיום מושלם לטיול, וממנה אפשר להמשיך את הטיול בדרום אמריקה או טוס בחזרה לישראל דרך סאו פאולו או דרך יעדים שונים באמריקה הצפונית ובאירופה.

אם יש לכם רק שבוע
אם אתם משלבים את הטיול בברזיל במסגרת טיול גדול יותר לדרום אמריקה, וזמנכם מוגבל, הקדישו יומיים לסלבדור דה באהיה, יומיים למפלי האיגואסו ושלושה ימים לריו דה ז'נירו.

אם יש לכם חודש
אם התמזל מזלכם ויש לכם חודש לבלות במדינה הדרום אמריקאית היפהפייה הזו, אל תוותרו על ביקור בביצות סן לורנסו, המוכרות יותר בשם פנטנאל (Pantanal), שבמחוזות מאטו גרוסו (Mato Grosso) ומאטו גרוסו דה סול (Mato Grosso do Sul) במערב ברזיל, בסמוך לגבולות בוליביה ופרגוואי. בדומה לאגן האמזונס, גם הפנטנאל היא מערכת אקולוגית אדירה שהוכרזה אתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו, אלא שבאזור זה הסיכויים לפגוש בעלי חיים רבים טובים יותר מאשר ביערות הגשם הסבוכים. באזור ביצות רחב ידיים זה חיים כ-670 מיני ציפורים ועופות מים, 242 מיני דגים, חמישים מיני זוחלים ו-110 מיני יונקים. זהו המקום המוצלח ביותר בברזיל לספארי, בו ניתן לפגוש בלוטרות, יגוארים, תנינים, אוכלי נמלים, חזירי בר, איגואנות ועוד. כדי לבקר בפנטנאל יש להגיע לקאמפו גרנדה (Campo Grande), קואיבה (Cuaiba) או קורומבה (Corumba), המשמשות נקודות יציאה לאזור, ואליהן מגיעות טיסות. מהערים הללו ממשיכים אל אזור הביצות בסיורים מאורגנים – הכוללים בחלקם גם סיורי הליכה, רכיבה על סוסים, סיורי שיט וסיורים בדגש על צפרות. לאזור הפנטנאל כדאי להקדיש לפחות ארבעה ימים.
מקום נוסף שכדאי להקדיש לו כמה ימים של התרגעות הוא מורו דה סאו פאולו Morro de) Sao Paulo), אי קטן ויפה השוכן בקרבת סלבדור דה באהיה. באי יש עיירת נופש קטנה ומתוקה הנושאת את אותו שם, וסובבים אותו ארבעה חופים יפים עם מי טורקיז ושוניות אלמוגים. זה המקום להשתזף על החוף, ללגום קוקטייל טרופי, לשחק כדורעף וכדורגל חופים ולהשתתף בערב במסיבות סוערות. למורו דה סאו פאולו אפשר להגיע בטיסה או בשיט מסלבדור דה באהיה. את הזמן הנוסף כדאי להקדיש לריו; לעיר פטרופוליס הסמוכה לריו, בה נמצא ארמון הקיץ של מלכי ברזיל המשמש כיום כמוזיאון; ולשיט באיים הסמוכים לריו.

 

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

סלבדור, רסיפה ואולינדה

 אולינדה. העיר שוכנת על גבעות הצופות לאוקיינוס האטלנטי.

כשמונים אחוז מהאוכלוסייה במחוז באהיה (Bahia) שבצפון-מזרח ברזיל הינם צאצאיהם של העבדים האפריקאים שהובאו לאמריקה. מחוז זה התברך בקו החוף הארוך ביותר בברזיל, ובוודאי תוכלו למצוא לאורכו את הפינה שלכם לפרוש בה את המגבת. בירת המחוז היא סלבדור דה באהיה (Salvador da Bahia), השוכנת לחופו של מפרץ אול סיינטס (All Saints Bay) ובו כ-400 איים. מרכזה הישן מלא בבתים עתיקים צבעוניים וסמטאות צרות מרוצפות אבן. בעיר ניתן לראות כנסיות רבות, ארכיטקטורה מעניינת בסגנון הבארוק והרנסנס ומוזיאון לתרבות אפריקאית. חופים לא חסרים בה, וגם מספר אתרי צלילה סמוכים. הגיוון האתני בה הופך אותה לבירה תרבותית, עם חגים ופסטיבלים רבים.

סלבדור חביבה על המטיילים כאתר אלטרנטיבי לקרנבל בריו דה ז'נירו. על אף שגם הקרנבל בסלבדור (המתקיים אף הוא בפברואר) מושך גדודי ענק של תיירים, הוא עדיין עממי יותר מאחיו המפורסם. בנוסף הוא נבדל בצד המוזיקלי – פחות סמבה ויותר מוזיקה עם שורשים אפרו-ברזילאים. זוהי מסיבת הרחוב הגדולה בעולם עם כשני מיליון בני אדם הרוקדים ברחובות מרכז העיר במשך שישה ימים. על המוזיקה מופקדות ה"בלוקוס", כמאה קבוצות המצוידות בסמיטריילרים עמוסי ציוד הגברה.

במעלה החוף, במחוז פרנאמבוקו (Pernambuco), שוכנת העיר רסיפה (Recifa). בעבר היה זה כפר דייגים קטן לחופו של האוקיינוס האטלנטי, אך הוא צמח עם השנים לכדי עיר בת כמיליון וחצי תושבים. שמה ניתן לה בזכות ריף אלמוגים השוכן לאורך רצועת החוף שלה, שהיא מהמפורסמות בברזיל. בעיר תעלות רבות (שבעטיין היא מכונה "ונציה הברזילאית"), שוק אמנים ואווירה נעימה וידידותית. לצדה של רסיפה שוכנת אולינדה (Olinda) המקסימה על גבעות הצופות על שכנתה ועל האוקיינוס האטלנטי. העיירה נבנתה בתחילת המאה ה-16 ושמרה על חינה מימיה כעיר קולוניאלית (דבר שהקנה לה מעמד של אתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו). בעיירה מגוון גלריות ומוזיאונים, כנסיות ומנזרים, כיכרות נאות ואמנים רבים. הקרנבל בעיר מלבב במיוחד. 

כתבה: יעל רגב 

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות
מסע אחר - המרכז לנסיעות

מזג אוויר

ריו דה ז'ניירו, ברזיל
26°
broken clouds
humidity: 78%
wind: 3m/s N
H 25 • L 24
22°
Sun
21°
Mon
23°
Tue
26°
Wed
Weather from OpenWeatherMap