תפריט עמוד

מידע מעשי למרכז ודרום הודו

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד


אשרות ושגרירויות

ישראלים הנוסעים להודו זקוקים לאשרת כניסה. בקשה יש להגיש בשגרירות הודו בישראל. לשם הגשת הבקשה יש להצטייד בדרכון בתוקף לחצי שנה, שתי תמונות פספורט עדכניות ו-200 שקל. תוקף האשרה לתייר הוא חצי שנה מרגע קבלתה. מומלץ להשאיר צילום של האשרה בידי משפחה או חברים בארץ.

שגרירות הודו בישראל
רחוב: הירקון 140 תל אביב
טלפון: 03-5291999

שגרירות ישראל בהודו
כתובת: 3 Aurngzeb Road, ניו דלהי
טלפון: 91-11-30414500 
אתר השגרירות


איך להגיע
בהודו פועלים ארבעה שדות תעופה בינלאומיים, הסמוכים לערים ניו-דלהי, בומביי (מומביי), כלכותה ומדראס. "אל על" מפעילה טיסות סדירות לשדה התעופה של בומביי. לחלופין, ניתן להגיע להודו בטיסות המשך מיעדים שונים באירופה (פריז, לונדון ועוד), באמצעות חברות כמו "בריטיש איירווייס", "MLK", "אייר אינדיה" ועוד.


מתי כדאי להגיע
כדאי לטייל בדרום ומרכז הודו בעונה היבשה, בין אוקטובר לפברואר.


חיסונים
למי שמתכנן לנסוע להודו, מומלץ לקבל ייעוץ לצורך קבלת חיסונים מתאימים באחת ממרפאות המטיילים בישראל.

 

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד


לשכות תיירות

לשכת התיירות הממשלתית: כתובת: Jan Path 88, ניו דלהי.


מטבע
המטבע המקומי הוא רופי, המתחלק ל-100 פאיסה.
אפשר להחליף כסף בבנקים או במשרדי החלפת הכספים הרבים שבערים הגדולות. השער הטוב ביותר ניתן כנגד המחאות נוסעים.
כדי למשוך כסף אפשר להשתמש בכספומטים המצויים בשפע בדלהי או באלה המצויים בצמצום בשאר הערים הקטנות.


הפרש שעות
הודו מקדימה את שעון ישראל בשלוש שעות וחצי.


תקשורת
הקידומת הבינלאומית של הודו היא 91. כדי לחייג מהארץ למספרי טלפון מקומיים יש להוריד את הספרה 0 מהקידומת המקומית.
מהודו לישראל אפשר להתקשר בטלפון ציבורי STD, המאפשר חיוג בינלאומי (טלפונים אלה מסומנים בשלטים).


תחבורה
מטוסים: בשל גודלה העצום של הודו, המטוס הוא לעיתים קרובות אמצעי התחבורה המעשי העיקרי, במיוחד אם אתם מתכננים טיול מסביב לתת היבשת. חברת התעופה Indian Airlines מקיימת טיסות סדירות בכל רחבי הודו, וגם חברת התעופה הבינלאומית Air India מפעילה כמה קווים פנימיים. בנוסף להן פועלות בהודו כמה חברות תעופה קטנות יותר (ובהן Jet Airways ו-Archana Airways).
רכבות: אמצעי תחבורה יעיל אחר בהודו הוא הרכבת. במדינת הענק יש יותר מ-60,000 קילומטר של מסילת ברזל, ובכל יום עוברים בה יותר מ-7,000 רכבות נוסעים. למרות שהרכבות בהודו לא תמיד מהירות, הנסיעה בהן מאפשרת לתיירים התנסות בלתי אמצעית עם אופי החיים בתת היבשת. כמו במדינות אחרות, גם בהודו כוללות הרכבות מחלקה ראשונה (יקר יותר) ומחלקה שנייה. בנוסף לכך, יש בה חלוקות משנה, כמו, למשל, תאים ממוזגים ותאים לא ממוזגים במחלקה הראשונה. כדי לקבל פרטים נוספים על רשת הרכבות של הודו, מומלץ לרכוש את המדריך Trains at a Glance – ספרון זול בן כמאה עמודים, המוצע בתחנות הרכבת הראשיות. מדריך זה כולל מידע על מרבית התחנות העיקריות והקווים החשובים. חברת הרכבות ההודית מציעה לתיירים בלבד כרטיס המקנה זכות לנסיעה חופשית בכל הקווים, והוא תקף לפרק זמן מסוים (יום, שבוע, 15, 21, 30, 60 או 90 יום). התשלום עבור הכרטיס הזה נעשה רק בדולרים או בלירות שטרלינג, וניתן לרכוש אותו בתחנות הרכבת בערים הראשיות (דלהי, בומביי, כלכותה, ורנאסי ועוד).
אוטובוסים: גם רשת האוטובוסים מפותחת מאוד בהודו, על אף שהנסיעה ברבים מהם צפופה, איטית ולא נוחה. במדינות מסוימות בהודו מחולקים האוטובוסים לקטגוריות שונות לפי רמת השירות: מרגילים, דרך אקספרס, ועד אוטובוסים ממוזגים דה-לוקס. ואולם, אפילו באוטובוסים ברמה הגבוהה ביותר מושמעת בדרך כלל מוזיקת פופ הודית בעוצמה גבוהה מאוד, מה שהופך את הנסיעה הארוכה בהם ללא נעימה במקרים רבים. ככלל, בכל מדינה בהודו יש חברת אוטובוסים לאומית משלה, ובצידה פועלות בה גם חברות אוטובוסים פרטיות. פרטים נוספים ניתן לקבל בתחנות המרכזיות בערים הגדולות.
רכב שכור: חברות להשכרת רכב מפעילות סוכנויות בשדות התעופה ובתחנות הרכבת העיקריות. בשל הצפיפות הרבה בכבישי הערים ותנאי הנהיגה הלא פשוטים (כולל נהיגה בצד שמאל), אפשרות מומלצת יותר היא לשכור מכונית עם נהג. עלות השירות הזה אינה גבוהה, במונחים מערביים, וכמעט כל נהג מונית מקומי ישמח, תמורת תשלום נאות, לקחת אתכם לטיול ארוך.
בתוך הערים עצמן, אמצעי התחבורה המהיר והזול הוא במקרים רבים הריקשה (Rickshaw) הממונעת או ריקשת האופניים. בכל מקרה של נסיעה בריקשה, יש לסכם עם הנהג את התעריף מראש.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות


פינוק: מדע החיים
המסורת מספרת כי כוהנים הודים החלו בטיפולי האיורוודה (Ayurveda) לפני כ-5,000 שנה. האמונה המקובלת היא כי האיורוודה ("מדע החיים" בהודית) היא שיטת הטיפול הבריאותי ההוליסטי העתיקה ביותר בעולם.
הטיפול האיוורוודי מתחיל באבחון הלֵחוֹת (Humors) וקביעת "הטיפוס" של המטופל: אוויר (Vata), מרה (Pitta) או לֵחַה (Kapha). עיסוי הוא רק אלמנט אחד במשטר של מרשמים איורוודיים שבהם משתמשים כדי לזכות מחדש באיזון הנכון של הגוף, הנפש והרוח. הטיפול נמשך כמה שבועות, והוא מותאם באופן אישי לכל מטופל על ידי הוויידיה (Vaidya – רופא איורוודי), שהכשרתו אורכת כחמש שנים.
במרפאה האיורוודית קייראלי (Kairali; פרטים בסוף הכתבה) יבדקו את הדופק שלכם, ישאלו אתכם שאלות רבות בנוגע למצב בריאותכם, לדפוסי השינה שלכם, לעיכול וכיוצא באלה; יצליבו מידע זה עם נתונים נוספים, כמו צבע העור והמרקם שלו, השיער, העיניים, ההתנהגות ועוד, ויחליטו על טיפול הולם.
הטיפול עשוי להיפתח בעיסוי כללי (Abhyanga), שיתחיל בנגיעה עדינה במצח, באף ובסנטר, שלאחריה ישפכו חצי ספל שמן על ראשכם. יקרצפו אתכם במרץ, כמו היה זה שמפו. לאחר עיסוי הראש יבואו מכות נמרצות על הצוואר והגב, לחיצות על הזרועות ומשיכת הידיים.
בשלב זה תחליקו אל ה- Droni – שולחן מיוחד, העשוי מקורת עץ בודדת, "מיטה" התואמת את קווי המתאר של הגוף. העיסוי יתחיל ברגליים, יעבור דרך הידיים ובחזרה אל הראש, מאחורי האוזניים ואפילו בתוכן.
לאחר מיטת העיסוי עשויה לבוא אמבטיית האדים הרפואית: המטופל נסגר בתוך מתקן מיוחד, וכל גופו נחשף לאדים של מי עלים ועשבים מיוחדים, ולאחריה שטיפת עשבים חמה.
כל רקיחה רפואית כזאת עשויה לכלול יותר משישים צמחים שונים, והמתכונים הם סודות משפחתיים, המתפתחים ומשתנים בלי הרף.
יש האומרים כי ה-Dhara הוא הטיפול המרגיע ביותר. מדובר בעיסוי מיוחד, שנועד לטפל במצבי "דחק" (Stress). אחר כך מקבלים – על שולחן ה- Droni – טיפול בשמנים צמחיים ובחובצה רפואית, הנמרחים על הראש והגוף.
הטיפול המוזר ביותר הוא ה-Tharpanam: ניקוי העיניים, האמור למנוע מחלות כמו קטרקט ולחזק את עצב הראייה. במהלך הטיפול יגירו אל תוך העיניים חמאה מזוככת
(Ghee; ליד שוק הכרמל יש שלוש חנויות המתמחות בתבליני המזרח הרחוק, ובהן ניתן להשיג גי).
על פי המסורת, המונסון הקריר הוא העונה הטובה ביותר לטיפולים איורוודיים, אז האוויר קריר וחופשי מאבק.

המקום שבו נולדה האיורוודה
קרלה היא המקום שבו נולדה האיורוודה. אתר הנופש קייראלי (Kairali Ayurvedic Health Resort) בפלקאד (Palakkad) שבקרלה משתרע על פני כ-200 דונם של אדמת ירק פורייה וחופשית מזיהום.
כל אחת משלושים הווילות שבאתר קרויה על שם סימן בגלגל המזלות. צמחים ועצים ההולמים את כוכב הלידה גדלים מסביב לכל וילה, והדבר אמור לתרום לכוחות הריפוי והשיקום.
באתר יש רפת, מטעי קוקוס וגני פרי וירק, והתוצרת אורגנית למהדרין. באתר הנופש קייראלי מוגש רק מזון צמחוני; עישון ושתיית משקאות אלכוהול אסורים בהחלט. טלפון: 91-4923-222553. פקס: 91-4923-222732. דואר אלקטרוני: kairlpgt@md3.vsnl.net.in. מרפאת קייראלי נוספת נמצאת בניו-דלהי: Kairali Health Club, טלפון: 91-11-26802106. פקס: 91-11-26680872. ,דואר אלקטרוני: kairaliresort@vsnl.com.

טיפולים איורוודיים:
Somatheeram Ayurvedic Beach Resort Pvt, טריבנדרום, קרלה. טלפון: 91-471-2268101. ,פקס: 91-471-2267600. 

חנה סץ
כתבת וצלמת. עובדת בין השאר עבור מגזינים בינלאומיים
תודות ללשכת התיירות ההודית על עזרתה בהכנת הכתבה

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

דרום הודו / קראלה פרדיסו


חול זהוב נקי, דקלי קוקוס וצמחייה טרופית, ים כחול וצלול, בלי זיהום אוויר וכמעט בלי תיירים. זה לא תיאור דביק של גלוית תיירות – זוהי מדינת קראלה

אומרים על אנשי הדרום בכלל, ועל אנשי קראלה בפרט, כי הם נחמדים ולבביים במיוחד | צילום: ידיד לוי

כתבה: איילת אידלברג 

זוהי הזמנה למסע מימי, מתוק ומלוח, לאורכה של המדינה שהיא אולי היפה בהודו, וללא ספק אחת מהרגועות שבה. מדינת קראלה (Kerala) הצרה והארוכה שוכנת בקצה הדרומי-מערבי של תת היבשת ההודית, בין מים למים. ממערב לה האוקיינוס ההודי, ובפנים הארץ זרועה היבשה בלגונות של מים מתוקים.
החופים של קראלה נראים כמו נלקחו מגלויות נוף: חול זהוב נקי, דקלי קוקוס וצמחייה טרופית, וים כחול-כחול, נקי וצלול. בקראלה אין מפעלים כבדים, שיזהמו את החופים ואת הים, וגם אין כמעט תעשיית תיירות מאסיבית, שתקים בתי מלון לאורך החופים. מספר התיירים המגיעים לקראלה אינו גדול, והם חולקים את החופים היפים עם הדייגים המקומיים.
בחלקים הפנימיים של הארץ יש אגמים רדודים, המקושרים על ידי מערכת של נהרות ותעלות. מדובר במערכת של מים מתוקים, המקיימת חקלאות ענפה: שדות אורז, מטעי קוקוס, שיחי תה ופירות טרופיים. הכפריים חיים על איים קטנים בלגונות ולאורכן, וסירות הן כלי התחבורה השמיש הכמעט יחיד באזור.
כבר בעבר הרחוק פקדו מבקרים זרים את חופי קראלה: פורטוגלים והולנדים, סינים וערבים. הנצרות הגיעה אליה במקביל להתפשטותה באירופה, וגם קהילות יהודיות פרחו במקום. הזרים הללו הותירו מאחוריהם עקבות ארכיטקטוניות ודתיות.
יש האומרים על אנשי קראלה בפרט, ועל תושבי דרום הודו בכלל, כי הם נחמדים ולבביים במיוחד. בקראלה, שלא כמו במקומות מסוימים בתת היבשת, יכולות גם נשים לטייל בגפן – בלי חשש מהצקות ומהטרדות.
הזמן הטוב ביותר לביקור בקראלה הוא בעונה הקרירה והיבשה, בחודשים אוקטובר-מרץ. בחודשים מאי-אוגוסט יורדים באזור גשמי מונסון, וחם ולח מדי לתיירים.
בכל בית מלון בקראלה ניתן ליהנות ממסאז' אייורוודי – מסאז' המבוסס על האייורוודה
(Ayurveda), שיטת הריפוי ההודית העתיקה. במהלך המסאז' מושחים את הגוף בשמנים ומעסים אותו באופן יסודי.
את המסע בקראלה ניתן לערוך מצפון לדרום, או בכיוון ההפוך. המסלול שלהלן יתחיל בטריבנדרום (Trivandrum; שמה הטמילי המקורי הוא Thiruvananthapuram) שבדרום ויסתיים בקוצ'ין (Cochin) שבצפון.

שלווה (וגם שיעורי יוגה)
טריבנדרום, עיר הבירה של מדינת קראלה, שוכנת על שבע גבעות. בעיר עצמה אין מוקדי עניין מיוחדים, אבל היא משמשת כשער לדרום המדינה ולחופים המפורסמים בקובלם (Kovalam) ובוורקאלה (Varkala).
ניתן להגיע לשדה התעופה של טריבנדרום בטיסה מבומביי (Bombay; שמה העדכני הוא מומבאי – Mumbai), מניו-דלהי (New Delhi), מקוצ'ין ומגואה (Goa) – כולן בתחומי הודו, וגם מקולומבו 
(Colombo) שבסרי לנקה. ניתן להגיע לטריבנדרום גם ברכבת מכלכותה (Culcutta).
לשכת התיירות פשוט נוסעים משדה התעופה במונית היישר אל בית המלון שעל שפת הים. 
לשכת התיירות בטריבנדרום
טלפון: 91-471-2330031

באיזה חוף שלא תהיו, צאו לטיול רגלי לאורך הים. במוקדם או במאוחר תיתקלו בדייגים הפורשים רשתות במים. זהו מחזה תוסס וצבעוני: הדייגים מעמיסים רשת גדולה על סירת משוטים, משאירים חבל הקשור לצידה האחד של הרשת בחוף, ויוצאים למים. הם משליכים את הרשת במרחק רב מהחוף, וחוזרים כשבידיהם החבל, הקשור לקצה השני של הרשת. בשלב זה הם מתחלקים לשתי קבוצות, ומתחילים למשוך את הרשת בחזרה אל החוף. זוהי מלאכה קשה מעין כמוה, וכלי העבודה היחיד העומד לרשות הדייגים הוא ידיהם: לא גַלגלת ולא מנוע. כשהרשת מגיעה לחוף, הם קופצים עליה, כדי לאמוד את היקף השלל. הדייגים נוהגים להשליך את הרשת אל הים כשלוש פעמים ביום.
חופי קובלם נמצאים כ-16 קילומטר דרומית מטריבנדרום. זהו קו חוף יפהפה, אלא שהוא עמוס מדי בבתי מלון קטנים ובמסעדות. לאמיתו של דבר, זהו מוקד התיירות האינטנסיבי היחיד בקראלה, שכאמור, תעשיית התיירות בה מצומצמת יחסית. כדאי להתרחק ממנו אל מקומות שלווים יותר.
להלן המלצות על שני כפרי נופש קטנים ומקסימים, ששוכנים במרחק בטוח מהמולת קובלם, ובנוסף לחוף ים נהדר, מספקים את כל התנאים הדרושים לחופשה שלא תרצו לחזור ממנה הביתה.
כפר הנופש Poovar Island Resort, הנמצא לא הרחק מקובלם, שוכן על שפת הים, ליד רצועת חול זהובה, שבה נמצא גם הקצה של לגונת מים מתוקים. השלווה מופרת רק על ידי רחש הגלים וציוץ הציפורים. הרומנטיקנים יכולים לנפוש כאן בקוטג'ים ממוזגים, הבנויים מעץ וצפים על המים. הקוטג'ים מאובזרים היטב, וכורסאות הקש שעל המרפסת הצפה מזמינים לשקוע בהם אל מול השקיעה. חוץ מהקוטג'ים יש במקום גם חדרי מלון "רגילים". במסעדה של כפר הנופש מגישים אוכל הודי, אסייתי ואירופי, ואת המשקאות מהבר יביאו עבורכם עד הערסל שבו תנוחו. להשלמת הפינוק, ניתן ליהנות במקום 
ממסאז' אייורוודי.
טלפון: 91-471-2212068/69
פקס: 91-471-2212092

בין מטעי קוקוס וצמחייה טרופית, על שפת הים, במרחק של כשמונה קילומטר דרומית מקובלם, שוכן כפר הנופש Surya
 Samudra Beach Garden, הקרוי על שמותיהם ההינדואים של השמש והים. שני החופים הסמוכים לכפר הנופש משמשים גם את הדייגים המקומיים, ומאפשרים צפייה באקשן של משיית הרשתות מהים. אפשר גם להצטרף לסירות הדייגים היוצאות לים. בכפר הנופש יש 21 בתי עץ, שהוצבו במרחק זה מזה, כדי להבטיח פרטיות מקסימלית. צוות המטפלים במקום ישמח להציע לכם עיסויים אייורוודיים. אפשר גם לקחת במקום שיעורים פרטיים או קבוצתיים ביוגה. בערבים מתקיימים כאן מופעים של מחול מסורתי, קונצרטים של מוסיקה הודית קלאסית ותצוגות של אומנויות לחימה.
טלפון: 91-471-2267333

בטן-גב
ורקאלה שוכנת כחמישים קילומטר צפונית לטריבנדרום. ניתן להגיע אליה בקלות במונית, משדה התעופה של טריבנדרום. כשחופי קובלם הפכו הומים מדי, החלו תיירים מערביים לנדוד לכאן, בחיפוש אחר השקט, השלווה והמים הצלולים. הייחוד של החוף בוורקאלה נעוץ בצוק אבן החול האדומה, המתנשא לאורך החוף ומקנה לו מראה דרמטי. הצוק הגבוה מותיר רצועת חוף רחבה ונעימה, ועליו בתי מלון, עם עמדות תצפית מצוינות לעבר השקיעה. לאורך החוף המרכזי יש בתי מלון זולים רבים. קצת הלאה, באתר מבודד יותר, שוכן המלון המפואר Taj Garden Retreat.
רשת טאג', שהמלונות שלה הם מהמפוארים בהודו, פזורה בכל רחבי המדינה. המלון שלה בוורקאלה שוכן על צוק האבן האדומה הגבוה, מעל חוף של חול זהוב ומים תכולים. במלון, המוקף במטעי דקלים, יש שלושים חדרים, הפזורים בבניין נמוך, מסביב לבריכה עגולה גדולה. המלון מציע גם חדר כושר, מגרשי טניס וכמובן מסאז' אייורוודי.
טלפון: 91-470-2603000
פקס: 91-470-2602296

סירה-מלון
קילון (Quillon) היא שער הכניסה הדרומי אל ה-Backwater ("המים הסכורים") – אזור של לגונות רדודות של מים מתוקים, שמרכזות סביבן חיים שלמים. זהו אחד המקומות הירוקים והיפים ביותר בהודו, אם לא באסיה כולה. מערכת ענפה של נהרות ותעלות מחברת בין הלגונות, ומאפשרת שיט בכל רחבי האזור. התושבים גרים בלגונות עם ילדיהם, חזיריהם, תרנגולותיהם ועצי הבננות שלהם, על איונים קטנטנים, שבהם הקימו בתים קטנים. את השמים הכחולים צריך לחפש מעל למטריית דקלי הקוקוס, שצומחים בכל מקום. מהסיבים של אגוז הקוקוס מכינים התושבים המקומיים חבלים.
קילון נמצאת כ-70 קילומטר צפונית לטריבנדרום, שבה נמצא שדה התעופה הקרוב ביותר. כדי להגיע לאזור הלגונות, אפשר לצאת גם מאלפי (Alleppey), שער הכניסה הצפוני אל "המים הסכורים". שדה התעופה הקרוב ביותר לאלפי נמצא בקוצ'ין, השוכנת כשישים קילומטר צפונית לעיר.
כדאי להגיע אל קילון ואלפי, כדי לשייט באזור הלגונות. ניתן לשכור סירה לשיט של מספר שעות, או ליום שלם. אפשר גם לשכור סירת מלון צף. הסירה עשויה עץ, והחדרים שבה בנויים מעץ ומקש. במלון הצף הזה יש חדר שינה מפואר (או שניים, או שלושה), שירותים, מקלחת, מטבח, חדר אוכל, וגם תאי שינה לצוות הסירה. הטבח בסירה יטרח על התבשילים החביבים עליכם, ובמשך יומיים, שלושה ואפילו חמישה, תשוטו לאיטכם בלגונות, תעגנו פה ושם, תרדו מדי פעם לטיולים בחוף, ובעיקר תשבו בכורסה על הסיפון, ותבהו בדייגים, בדקלים, בשדות האורז ובכל המים הרבים האלה שמסביבכם.
כל סוכנות נסיעות באלפי ובקילון, וגם לשכות התיירות, ישמחו לסייע בידכם לשכור סירת מלון. 

לשכת התיירות באלפי
טלפון: 91-477-2243462

מקלחת בטבע
הנקודה הבאה במסלול שלנו היא קומרקום (Kumarakom), שעל שפת אגם ומבנד 
(Vembanad) היפה, כ-75 קילומטר דרומית מקוצ'ין, שבה נמצא שדה התעופה הקרוב. קומרקום הוא כפר קטן ולא כל כך חשוב, לבד מן העובדה שממנו יוצאים בסירה אל אותם איים, שבהם נמצאים שניים מכפרי הנופש המקסימים ומשובבי הנפש ביותר בהודו. מי שמחפש מנוחה באתר מפואר, ולא ממש זקוק למי ים, ימצא את מבוקשו ב-Coconut Lagoon Heritage Resort – גן עדן קטן, שמתחבא בין עצי הקוקוס.
יש הסבורים שכפר הנופש הזה מצדיק בפני עצמו נסיעה מיוחדת לדרום הודו, וכי הוא מצוין לחגיגות ירח דבש ראשון, שני או שלישי. האתר נמצא באי קטן, בלב אגם המים המתוקים, וכדי להגיע אליו, שטים כחצי שעה בסירה מיוחדת, השייכת לכפר הנופש.
בית המלון שבמקום מעוצב במתכונת של הבתים, שהוקמו באזור לפני 200 שנה. הכניסה לחדר האמבטיה היא בדרך כלל יציאה אל הטבע, שכן חדר זה נטול גג, כך שהדקלים שבחוץ ועץ הבננה שצומח בתוך החדר משתלבים זה בזה. במקום יש בריכות, מסעדות, מרכז רפואי וכמובן – מסאז'ים אייורוודיים.
טלפון: 91-481-2524491

באי אחר באגם שוכן עוד מלון של רשת טאג', ה-Taj Garden Retreat, וגם הוא אופציה מצוינת לירח דבש. במקום יש 19 חדרים יפהפיים, וגם כאן פותח חדר האמבטיה פתח למקומות אחרים: חלון זכוכית ענק, הקבוע לאורך האמבטיה, פונה אל חצר פרטית מגודרת. בית המלון מציע בריכה, מסאז' אייורוודי, מגוון פעילויות ספורטיביות הקשורות למים, ואפשרות לצאת לשיט ארוך או קצר באזור "המים הסכורים".
טלפון: 91-481-2524377
פקס: 91-481-2524371

בית כנסת מהמאה ה-16
קוצ'ין היא המרכז העסקי והמסחרי של מדינת קראלה. היא צמחה סביב מפרץ גדול, ולאורך ההיסטוריה מילאה תפקיד חשוב. דרך הנמל של קוצ'ין עברו הקולוניאלים האירופיים, והעיר היתה גם במשך תקופות ארוכות מוקד מסחרי מרכזי. אפשר להגיע לקוצ'ין ברכבת מכל רחבי הודו, ובשדה התעופה שלה נוחתות טיסות מערים שונות (בומביי, ניו-דלהי, טריבנדרום ועוד).
קוצ'ין מחולקת לאזורים שונים, הפזורים סביב המפרץ. הדרך הנוחה לנוע בה היא במעבורות, שחוצות את המפרץ ומגיעות לרבעים השונים ולאיים שבמפרץ. אפשר להצטרף לסיור מאורגן של לשכת התיירות, הכולל שיט במפרץ וביקור באתרי העיר.
קוצ'ין מעניינת במיוחד בשל הקהילה היהודית הקטנה שנותרה בה, לאחר שמרבית אנשיה עלו לישראל. בעיר העתיקה של קוצ'ין נמצא הרובע היהודי, ובו בית הכנסת היפה והמיוחד, שנבנה במאה ה-16. העיר העתיקה מעניינת ביותר. יש שם חנויות תבלינים, רהיטים עתיקים וחפצי אמנות, והרבה אקשן סביב בתי העסק של סיטונאי האורז.
בסמוך לעיר העתיקה, לאורך קו המים, פרושות רשתות הדיג הסיניות, המכונות כך משום שיורדי ים סיניים הם שהביאו אותן לקוצ'ין. רשתות הענק המרובעות משוקעות במים ומונפות אל על, בתקווה שנלכדו בהן דגים. העבודה כולה ידנית, כמובן. הצפייה בדייגים מעניינת תמיד, ובמיוחד בזמן השקיעה.
מומלץ מאוד לחזות כאן במופע תיאטרון התנועה המרהיב, הקאטאקאלי (Kathakali), הנחשב למופע הלאומי של קרלה. המופע והריקודים מבוססים על סיפורים מהאפוסים ראמאיינה ומהאבהארטה ועל מקורות מיתולוגיים אחרים, בהשתתפות גברים בלבד, הלבושים בתלבושות מפוארות, ואיפור הפנים הצבעוני שלהם הוא מלאכת אמנות של ממש. כדאי להגיע לתיאטרון שעה לפני תחילת המופע, כדי לצפות בשחקנים המתאפרים. זהו אולי החלק המעניין ביותר בערב: במהלכו הופך השחקן, בעזרת צבע ואביזרים שונים, לדמות חדשה.
בקוצ'ין בתי מלון רבים. אחד המומלצים בהם, Taj Malabar, שייך לרשת טאג'. המלון שוכן ממש על קו המים, וצופה על כל המפרץ, אבל הוא קרוב גם למוקדי העניין בעיר עצמה. מכל חלון נשקף הנוף המרהיב של המפרץ.
טלפון: 91-484-2668010, 91-484-2666811
פקס: 91-484-2668297 


איילת אידלברג – מדריכת טיולים להודו ולמזרח הרחוק וכתבת מסע אחר

מרכז הודו / מקום לתפוס ראש


פסלים ג'איניים, מקדשים בודהיסטים וגם ארמונות רומנטיים הם רק חלק מהאוצרות שתגלו שלוש שעות נסיעה מדלהי

הסטופה בסנצ'י. סצינות מחיי הבודהה וסיפורים מגלגוליו הקודמים | צילום: יעל שוורץ

כתב: דן דאור

במרחק של מעט יותר משלוש שעות נסיעה מניו-דלהי (אם נוסעים ברכבת המהירה והנוחה, שאטאבדי – Shatabdi, ובכיוון דרום-מזרח), נמצאת העיר גוואליור (Gwalior). בלב העיר, על צוק ארוך וצר, מצודה מוקפת חומה.
העיר – המונה כיום כ-750,000 תושבים – קרויה על שם החכם והסגפן גוואליפה (Gwalipa), שהתגורר שם לפי האגדות במאה השלישית לספירה, וריפא את המלך סוראג' סן (Suraj Sen) מצרעת. במתחם המצודה ועל המדרון יש פסלים ג'איניים (דמויות גברים עירומים, שהכובשים המוסלמים ניתצו את מבושיהם), ומקדשים הינדואים יפים מהמאות התשיעית וה-11. אבל עיקר פארה של המצודה בא לה מידי השליט הראג'פוטי מן-סינג (Man Sing), שהקים בה את ארמונו, הנמצא בחלק הצפוני של המתחם, בשנים 1486 ו-1516. במרד הגדול נגד האנגלים, שנערך באמצע המאה ה-19, נהרגה כאן בקרב הראני (המלכה) של ג'האנסי (Jhansi), הז'אן ד'ארק של הודו. עד היום יש בעיר, מדרום-מזרח למצודה, פסל גדול של אשה רכובה על סוס לזכרה.

סטופה ובראשה שלוש מטריות
נוסעים עוד שלוש וחצי שעות דרומה ברכבת השאטאבדי (או באוטובוס) עד לבהופל (Bhopal), הבירה של מדינת מדיה פרדש (Madhya Pradesh). לחלופין, ניתן להגיע לבהופל בטיסה מדלהי, מגוואליור, מאינדור (Indore) או מבומביי (מומבאי).
בהופל, עיר בת כמיליון תושבים, שוכנת בנוף יפה, בין שני אגמים מלאכותיים. העיר, שתוכננה ונבנתה על ידי המושל האפגני דוסט מוחמד חאן (Dos Mohammed Khan) במאה ה-18, נעימה ונוחה לנוסע. עבור תיירים חובבי תרבות, בהופל היא בסיס מצוין לסיורים באחד האתרים הבודהיסטים היפים ביותר בהודו: סנצ'י (Sanci).
סנצ'י, הנמצאת כארבעים קילומטר צפונית-מזרחית לבהופל, שימשה מרכז בודהיסטי חשוב במשך יותר מאלף שנה. אשוקה (akohsA) – הקיסר ההודי בן המאה השלישית לפני הספירה, שעשה רבות להפצת הבודהיזם בהודו – בנה שם סטופה (Stupa; מבנה הנצחה לבודהה) מלבנים שרופות. כמאה שנה לאחר מכן נוספה לסטופה הגדולה של אשוקה כיפה כפולה ממנה בקוטר ובגובה, עשויה אבנים מסותתות, מצופות מלט וגבס. את החלל הפנימי מילאו אז באדמה ובשברי אבנים, בראש הכיפה הציבו מעין שלוש מטריות זו מעל גבי זו, והקיפו אותה בגדרות אבן הנראות כגדרות עץ. במאה הראשונה לפני הספירה נוספו לאתר ארבעה שערים מפוארים בגדר המקיפה את הסטופה הגדולה, ועליהם עיקר תהילתו של המבנה כיום.
השערים בנויים משני עמודים גבוהים, וביניהם שלוש קורות אופקיות מאבן חול. התבליטים, משני הצדדים של קורות האבן, מתארים סצינות מחיי בודהה, סיפורים מגלגוליו הקודמים ומאורעות מתולדות הבודהיזם. פסלי הבודהה הניצבים בכניסות הם מהמאות הרביעית והחמישית.
סנצ'י שוכנת בגבעה שקטה ונעימה, המשקיפה על נוף פסטורלי, ובצד הסטופה הגדולה, יש בה גם סטופות קטנות יותר, מבנים ששימשו בעבר כמנזרים, ומוזיאון קטן.

ארמון למשוררת
התחנה הבאה היא אינדור, עיר בת יותר ממיליון תושבים, הנמצאת כ-200 קילומטר דרומית-מערבית לבהופל. אינדור היא מרכז של תעשיית טקסטיל, אבל אין בה מסילת ברזל. ניתן להגיע אליה מבהופל באוטובוס, וגם בטיסה יומית העוצרת כאן בדרך לבומביי. הסיבה הכמעט יחידה להגיע לאינדור היא שהיא מהווה בסיס נוח לביקורים במאנדו (Mandu).
מאנדו היא עיר רפאים, השוכנת במישור (בגובה של כ-650 מטר מעל פני הים), על גבול רכס הרים מחורץ ואדיות. היא מוקפת חומה אדירה, ומשקיפה על מישור רחב ידיים וירוק (אחרי הגשמים), שנהר כסוף מתפתל בו – נהר נרמדה (Narmada). הסכרים הגדולים, המוקמים שם ממש בימים אלה, מעוררים בהודו ומחוץ לה מחלוקת עזה (ספרה של ארונדהאטי רוי, "הסוף המושלם יהיה מוות" מוקדש לנושא; תרגום: דוד שחם; זמורה ביתן, 2000).
במתחם הנרחב של מאנדו (כעשרים קילומטרים רבועים שטחו) יש כפר זעיר ואכסניה ממשלתית קטנה; אבל רוב הזמן, איש לא יפריע כאן למטייל בודד, או לזוג אוהבים, להתענג על שלוות הנוף ולשוטט בין המבנים הנטושים: ארמונות קטנים, שערים, מסגד, מקדש, בריכה, קבר. ערב שקיעתה, במאה ה-16, היתה מאנדו בירה של נסיכות מוסלמית קטנה. הסולטן האחרון שלה, באז באהאדוּר 
(Baz Bahadur), התאהב במשוררת ההינדואית רופמאטי (Rupmati), ובנה לה בקצה הדרומי של העיר ארמון קטן, שממנו יכלה להשקיף על הנהר האהוב עליה. כשנכבשה מאנדו בידי הקיסר הגדול אכבר, התאבדה רופמאטי בשתיית רעל, ובאז באהאדור נמלט מהעיר. מאוחר יותר הוא שירת את הקיסר, וכשמת, קברו אותו יחד עם אהובתו.
אל מאנדו, הנמצאת דרומית-מערבית לאינדור, מגיעים בכל יום כמה אוטובוסים (הנסיעה אורכת כארבע שעות), וגם טיולים מאורגנים. אפשרות אחרת היא לשכור מונית לטיול של יום, שישלב ביקור במאנדו יחד עם סיור בכפר הקטן מאהשוואר (Maheshwar) – מרכז צליינות חשוב, השוכן על גדת הנהר, ובו מכלול של גאטות. במאהשוואר פזורים גם מקדשי שיווה, זכר לפעילותה של אהיליאבאי (Ahilyabai). במאה ה-18, במשך כמעט שלושים שנה, ניהלה את אינדור האשה המוכשרת הזאת, הנמרצת והאדוקה מאוד בדתה – אלמנתו של מלך מקומי, ואמו של בן משוגע, שמת זמן קצר אחרי שעלה לשלטון. במאהשוואר ניתן ללון ב-Government Rest House או ב-Ahilya Trust Guest House.


דן דאור – מתרגם, חבר מערכת "מסע אחר" ומבעליה של הוצאת "חרגול"

אוריסה / פינת השמש


בחוף המזרחי של הודו יש מקומות כה מקודשים, עד שאפילו האל שיווה בחר לרצות בהם את עוונו

בית טיפוסי באוריסה. רובה של המדינה הוא כפרי בוץ, פזורים בין שדות אורז, ביצות ומטעי קשיו | צילום: חנה סץ

כתב: יגאל צור

מדינת אוריסה (Orissa) שוכנת לחופה המזרחי של הודו, ולה קו חוף הנמתח על פני כ-480 קילומטר, לאורכו של מפרץ בנגל (Bay of Bangal). למעט כמה ערים – ובהן הבירה בהובאנשוואר (Bhubaneswar) והעיר פורי (Puri) – רובה של אוריסה הוא כפרֵי בוץ, הפזורים בין שדות אורז, ביצות ומטעי קשיו.
הפרטים המעטים הידועים מההיסטוריה של אוריסה הם פיקנטיים. את שושלת מאוריה 
(Maurya) הקדומה ייסד המלך צ'אנדרהגופטה (Chandragupta), שלפי האגדות נשא לאשה את בתו של ניקאטור (Nikator), יורשו של אלכסנדר מוקדון בהודו. נכדו, אשוקה
(Ashoka), כבש בשנת 260 לפני הספירה את ממלכת קאלינגה (Kalinga), והקרב המכריע התרחש ליד בהובאנשוואר. הטבח שהתחולל בתום הקרב היה נקודת התפנית בחיי אשוקה: הוא זה שהפיץ את הבודהיזם בהודו.
לאחר דעיכת הבודהיזם בהודו (החל מהמאה השביעית לספירה ועד המאה ה-15), הפך האזור למרכז ג'איני, ולמן המאה השמינית לספירה, למרכז עובדי האל שיווה. ההינדואיזם הגיע באוריסה לשיאו בערים בהובאנשוואר ופורי ובעיירה קונאראק (Konarak).

עיר המקדשים
בהובאנשוואר היא עיר נעימה, שקטה יחסית ונקייה, ויש בה עצים רבים. היא מחולקת לשני אזורים עיקריים – העיר הישנה, שבה נמצאים מרבית המקדשים, והעיר החדשה, שבה מרוכזים המשרדים, הבנקים ושאר נותני השירותים.
ניתן להגיע לבהובאנשוואר בטיסה מדלהי, מכלכותה וממדראס (Madras; כיום היא קרויה Chennai). בהובאנשוואר היא תחנה חשובה על קו הרכבות העובר בין כלכותה ומדראס, ולכן ניתן להגיע אליה בקלות גם ברכבת. הדרך הטובה ביותר לנוע בעיר היא בריקשה.
בעבר היו 7,000 מקדשים סביב האגם המקודש בינדו סאגאר (Bindu Sagar), הנמצא בלב העיר. רוב המקדשים הוקמו בין המאות השביעית וה-15 על ידי אנשים פרטיים, שרצו להבטיח לעצמם גלגול מוצלח. כיום נותרו סביב האגם כ-500 מקדשים, המייצגים כל שלב בהתפתחות הארכיטקטורה של אוריסה. כשלושים מקדשים השתמרו היטב, וכמאה עדיין פעילים.
יופיים של המקדשים נובע בעיקר מארכיטקטורה מסורתית מופלאה, שנשמרה על ידי משפחות בודדות של בנאים. המקדשים מורכבים משני סוגי מבנים: האחד, הג'אגאמוהאן 
(Jaganohan), הוא מבנה גבוה וצר, ואילו השני, הדאול (Deul), רחב ונמוך, כמעט גוץ. במרוצת הדורות התפתחה הנטייה להקים מקדשים יותר ויותר גבוהים, וכדי לאפשר זאת, התגבשו פתרונות אדריכליים מעניינים. כך, למשל, חוברו הקירות המנוגדים בתקרות, או שהונחה עליהם מעין כיפה, הנקראת קאילאשא (Kailasa), כשם ההר הקדוש, הנמצא ברכס ההימלאיה ומשמש כביתו הנצחי של שיווה.
המקדשים בנויים מאבן חול מקומית, ולבני החזית שלהם מתאימות זו לזו בצורה כה מושלמת, עד שנקודות החיבור כמעט ואינן נראות. בניגוד לפשטות האופיינית לחלק הפנימי של המקדשים, הקירות החיצוניים שלהם מקושטים מאוד: תבליטים המתארים אלים, בני אדם, בעלי חיים, עיטורי פרחים ומוטיבים גיאומטריים.
המקדשים שלהלן מרוחקים זה מזה דקות ספורות של נסיעה בריקשה. בכל מקרה, כדאי לקחת איתכם מפה מקומית, שבה מצוינים המקדשים השונים, למרות שכל בעל ריקשה יידע היכן הם נמצאים, ובשמחה יוביל אתכם מאחד למשנהו, וגם ימתין לכם בזמן הביקור בפנים.
מקדש ראג' ראני (Raj Rani Mandir) הוא אחד המקדשים היפים ביותר בבהובאנשוואר. הוא בנוי מאבני חול אדומות המשולבות באבני חול זהובות. יש לו מגדל הנושא צורה מיוחדת, והוא ידוע בעיקר הודות לפיסול האירוטי ולפסלי הדמויות שבו. במיוחד בולטים במקדש פסלי נשים במצבים שונים: אשה מסתכלת במראה, אשה מלטפת ציפור, אשה מנגנת, ועוד.
מקדש בראהמשוואר (Brahmeswar Mandir) הוא ביתו של האל בראהמה. נהגי הריקשה בעיר נוהגים להסביר, שבראהמה חובב שקט, בעוד שיווה ובני ביתו הרעשניים מתגוררים במקדש לינגאראג' (Lingaraj Mandir). מקדש בראהמשוואר ידוע בעיקר הודות לתבליטי האריות שבו.
מקדש מוקטשוואר (Mukteswar Mandir) הוא אולי היפה במקדשי בהובאנשוואר: כל סנטימטר של קירותיו החיצוניים מגולף בחדות, והוא מלא תנועה ופעילות. במקדש יש פסלים של אמזונות רכובות על אריות, נחשים, גמדים ועוד.

בני כל הקסטות שווים
במרחק של כשעתיים נסיעה באוטובוס או במונית מבהובאנשוואר, בכביש העובר בין שדות אורז ומטעים, שוכנת פורי, אחת מארבע ערי העלייה לרגל המקודשות להינדואים. לפי המסורת, די בשהות בת שלוש יממות בפורי כדי לשחרר את המאמין ממעגל הלידות והמוות.
בפורי יש מוסדות דתיים של פלגים שונים בהינדואיזם, ובהם כ-150 מנזרים, שנוסדו כדי לשרת את עולי הרגל והקבצנים. החוף של פורי, לעומת זאת, שימש בעבר אתר נופש למהרג'ות, ועד היום אפשר לראות שם את השרידים של בתי המידות שלהם.
בלב העיר נמצא מקדש ג'אגנאת (Jagannath), הלא הוא "אדון היקום", ואחד השמות של קרישנה. הפופולריות של מקדש ג'אגנאת נעוצה בכך שכאן בני כל הקסטות נתפסים כשווים.
למרבית הצער, הכניסה למקדש ג'אגנאת אסורה למי שאינם הינדואים (הכניסה למקום נאסרה אפילו על אינדירה גנדי, משום שהתחתנה עם לא-הינדואי), אבל ניתן לצפות בו מן הגגות הסמוכים. מקדש זה הוא הגבוה ביותר באוריסה, ומתנשא לגובה של 65 מטר. בו ומסביבו יש תכונה ופעילות בלתי פוסקות, שכן בנוסף לזרם המאמינים ועולי הרגל משרתים בו דרך קבע יותר מ-6,000 נזירים, שומרים ומדריכים.
גם האירוע המפורסם ביותר בפורי, פסטיבל הכרכרות Rath Yatra, קשור למקדש ג'אגנאת. במהלך הפסטיבל הזה, הנערך בכל שנה בחודש יוני או יולי, נושאים את פסליהם של ג'אגנאת, אחיו ואחיותיו מהמקדש, ומסיעים אותם בכרכרות, שהגדולה שבהם בעלת 16 גלגלים. הפסטיבל הזה מושך אלפי מאמינים, ובעבר נהגו רבים מהם להשליך את עצמם מתחת לגלגלי הכרכרות, כדי למות אל נוכח פני האל.

לכוון את התודעה
קונאראק נמצאת במרחק 35 קילומטר מפורי. אוטובוסים ומיניבוסים יוצאים מפורי לקונאראק בתדירות גבוהה.
השם "קונאראק" נגזר מן המלים קונה וארק, שמובנן "פינת השמש". ואכן, המקום נחשב כמקום מושבו של אל השמש. על קונאראק מסופר שקדושתה כה גדולה, עד שאפילו שיווה ואל השמש באו לרצות בה את עוונותיהם. מקדש השמש (Surya Mandir) של קונאראק הוא אחד משיאי הארכיטקטורה ההינדואית.
המקדש בנוי בצורת מרכבת שמש אדירה, בעלת 12 זוגות גלגלים, הנמשכת על ידי שבעה סוסים. כל זוג גלגלים מציין את אחד מחודשי השנה, וכל סוס את אחד מימות השבוע. בכל גלגל שמונה תומכות, שכל אחת מהן מייצגות שלוש משעות היממה. הגלגלים מעוטרים בדמויות אלים ואלות ובמוטיבים של פרחים.
המבנה תוכנן כך שבכל יום, קרני השמש הראשונות יאירו עם הזריחה קודם כל אולם פנימי, ולאחר מכן את ראשו של אל השמש. בעת הביקור במקדש, כדאי להיזכר בפסוק מתוך התפילה היומית של הבראהמינים, הגאיאטרי (Gayatri; "שיר השחרור"). תפילה עתיקה זאת מופנית לשמש עם שחר ולעת שקיעה:
"בורא העולם, ולוואי ונספוג את נהרתך היכולה לכל חטא, ולוואי ותנווט את תבונתנו בכיוון הנכון" (מתוך מזמור ב-Rig Veda, III, 62, 10, הגאיאטרי, בתרגום חופשי לעברית).


יגאל צור – סופר ונוסע