טיפים והמלצות

קפדוקיה היא אזור קלאסי לטיול בלוז. טיול שבו אין צורך להגיע לאתר מסוים, כי כולו קסם. אין צורך להגיע לפסגה, כי אין פסגות. בעצם גם אין גבעות, עמקים או חורשות. כדי לתאר את קפדוקיה אני נדרש לצורות נוף ייחודיות: פטריות ענקיות, חרוטים, עמודים, מכתשים משונים. הצבעים? לא תמצאו כאן ירוק טרופי עז או חום הררי, ואף לא צהוב מדברי. הצהוב כהה משל הנגב, החום בהיר משל הרי השומרון. הירוק עדין. השמים כחולים, כחולים מאוד. לומר שהנוף דרמטי או עוצר נשימה, מרגיש לי כמו החמצה. הנוף כאן הוא פשוט אחר מכל מה שהכרתי – זוהי ארץ הירח. 

בחרנו להשתקע בגרמה (Göreme), עיירה מקובלת על טיילים שיש בה כל מה שטיילים צריכים ואין בה מה שלא צריכים – מלון מפואר, טיילת, חנויות מותגים ותעשיית תיירות אגרסיבית. יש אתרי קמפינג שאפשר לתקוע בהם יתד תמורת מעות אחדות, אכסניות לינה משותפת ומלונות זולים וזולים פחות. מסעדות, פאבים ובתי קפה. אפשר לטייל מעט ברגל, אבל דווקא כאן גיוון באמצעי התחבורה מעצים את החוויה לאין שיעור. כמי שמעדיף כמעט תמיד לכתת את רגליו, צריכה להיות לי סיבה טובה מאוד לנהוג כאן אחרת, והאמינו לי, יש. כדאי לנסוע מעט, לבהות בנוף. אין מה למהר, ממילא לא תוכלו לראות הכל היום, ומחר – מחר גם כן יום. 

תוכלו לשכור כאן אופניים, קטנוע, מכונית או כדור פורח (כן!) ולצאת מהעיירה לאינסוף החוויות שהאזור הזה מציע: המוזיאון הפתוח, עמק הוורדים, הערים התת-קרקעיות, ציורי הקיר, אמנות הקדרות בחרס, הכרמים והיקבים. בדרך, אחרי משחק מחבואים סוריאליסטי בשכונה שלמה חצובה בסלע מהתקופה החיתית, ולפני שתרדו לבאר שמתגלה לאחר מכן כעיר תת-קרקעית (יש שם מאות כאלה), אפשר לקנות בקבוק יין באחד היקבים, לשבור אבטיח בפאתי כפר ושוב לשבת לנוח על אבן. אם תפגשו עץ שזיף או תאנה, איש לא יעצור בעדכם מלקטוף, או טוב מכך – לאכול ישר מהעץ. וכשאני אומר עיר תת-קרקעית – אני מתכוון לכך. זה לא מקום לקלאוסטרופובים. עשרות אולמות, חדרים, מחילות אופקיות או מאונכות שבהן יש צורך לפעמים בחבל שהמדריך כבר הביא איתו (אי אפשר, ולא מומלץ, להיכנס למקום כזה לבד, אלא אם כן אתם מתכוונים לעבור לגור שם). גם פנס גדול הוא לא ישכח להביא, אבל תיהנו יותר אם תביאו גם פנסים אישיים. הערים ריקות מאדם אך לא מחפצים: שאריות בדרגות שלמות שונות של בתי בד, גתות, מדרגות, גומחות, ציורי קיר, עיטורים מסותתים באבן, עצמות. סיור כזה יכול להימשך שעה עד ארבע שעות. אני הייתי יכול לחזור על כך שוב ושוב. 

במרחק של כשעה וחצי נסיעה, בשילוב אוטובוס, טרמפ אחד במשאית עתיקה לצלילי מואזין, ועוד אחד עם ארכיאולוג סקוטי והאייפוד שלו, מצאנו את עמק אילהארה (Ilhara). שם אכלנו ארוחת בוקר במסעדה על צלע הר ואחר כך הלכנו לאורכו של ואדי מפותל אך לא תלול, פעם בנחל ופעם ביבשה. משני צדי הנחל יש קירות גבוהים ובהם משובצות עשרות כנסיות עתיקות חצובות בסלע שאפשר להיכנס מאחת מהן ולצאת מאחרת. ובפנים, למי שרוצה (ואני רציתי), אפשר לזחול, לטפס, לחקור פנימה עם הפנס את עומק המחילות ואת הפרסקאות המהממים ביופיים ובשלמותם. לא חייבים להיכנס לכל הכנסיות, כולן יפות, וכמו כל דבר, גם זה יכול להימאס. הטיול לאורך הנחל ענוג וחמוד כשלעצמו, ומלבד זאת, זה טיול בלוז, ועוד בארץ הירח.

גרתי שנה וחצי באגם אטיטלן. חזרתי לביקור קצר לפני חודש, נסעתי לכפר המקסים והשקט סן מרכוס והתאכסנתי במלון אקולאז' (Aaculaax). מדובר במלון יפהפה שבו כל חדר בנוי כיצירת אומנות בפני עצמה. מספר חדרים מודבקים למצוק (הקיר הרביעי הוא ממש הסלע של המצוק) והאורחים מתעוררים אל מול חלונות פנורמיים גדולים לזריחה מדהימה מעל הרי געש ומים כחולים…
המלון נקי מאוד, ומנוהל על ידי נילס ולילי (היא משבט בני ישראל..) שהם זוג מקסים. אפשר להסתובב במלון הזה ימים ורק להתפעל מהגינה והצמחיה הלא מוכרת והמטופחת, יצירות האומנות השונות (ויטראז'ים ענקיים, ציורי קיר ופיסול בעץ). המקום שקט ומוגשת בו ארוחת בוקר טובה וזולה.
זו הפעם הראשונה בחיים שהתייחסתי למלון בתור חלק מהחוויה שמחברת אותי למקום, תמיד חשבתי שרק הטבע הוא העניין.
גם אם אתם לא מתכוונים לשהות במקום, אני מציע ללכת לראות אותו ולו רק בשביל הבנייה המיוחדת…
תהנו!
 

את מלון מצפה הימים אין צורך להציג. כבר שנים שהוא נמצא בליגת העל של המלונות בישראל. למרות זאת, המלון הוותיק לא מפסיק לחדש ולהפתיע. המלון שוכן בשיפוליו המזרחיים של הר כנען ומשקיף על נוף נפלא של הגליל והכנרת, וזו כבר נקודת פתיחה מצוינת. זהו לא עוד מלון סטנדרטי אלא חוות בריאות ומשק אורגני שמשתרעים על שטח של 150 דונם שכולל הפתעות לרוב. כיאה למלון ספא, רבים מהאורחים מסתובבים כל היום בחלוקים לבנים ובין טיפול לטיפול עסוקים בשתיית חליטות תה בפינת התה המפורסמת של המלון. אבל מי שירצה לעשות יותר מזה לא ישתעמם.

טיול בשטח החווה הוא כמו טיול בארץ הפלאות: שבילי ההליכה עוברים בחורש טבעי, בין בוסתנים, גינות תבלין וירק, בריכות נוי בהן שטים בשלווה ברווזים וברבורים ותעלות מים, שהפכפוך שלהן נשמע בכל פינה. מי שרוצה להכיר את המקום קצת יותר לעומק מוזמן לבקר במשק החי ובמחלבה בה מייצרים את הגבינות שתפגשו בארוחת הבוקר. אחרי שיטוט כזה הגיע הזמן לטיפול בספא המצוין, לשחייה בבריכה המקורה שמוקפת חלונות גדולים שמשקיפים לנוף או לטבול בג'קוזי החיצוני ממנו נשקפת הכנרת במלוא הדרה. לא רק טבע יש כאן, אלא גם תרבות: גלריה לאמנות בה ניתן לצפות באמנים בעבודתם ובתערוכות אמנות מתחלפות, ספריה בה ניתן לקרוא ולשאול ספרים, ומגוון הרצאות ואירועי תרבות. החדרים נעימים, נוחים ומפנקים, והאוכל הוא חגיגה בפני עצמה עם ארוחות בוקר וערב המוגשות במזנון שמציע שפע בלתי ייאמן של סלטים רעננים ותבשילים ייחודיים, כולל דגים, וגורם לקרניבורים להרהר מחדש באפשרות להפוך לצמחונים. למרות שמדובר במלון יוקרתי לא מדובר במלון עם פאר מנקר עיניים אלא במלון שמציע אווירה שלווה ומיוחדת וחיבור לטבע, וזה סוד קסמו.

 

 מפרץ מונטריי (Monterey Bay) הוא אחד מאותם חופים מפורצים מדהימים ביופיים שקליפורניה בורכה בהם בשפע. על הנוף המרהיב הזה, שבעת שקיעה הופך כה רומנטי עד שהנשימה נעתקת, משקיף Martine Inn, מלון בן מאה שנה שמרוהט ברהיטים עתיקים ומציע מגוון חדרים בכמה גדלים, אחדים מהם עם נוף לים. את ההקפדה על הפרטים הקטנים תגלו בין השאר בפרחים הטריים שיחכו לכם בחדר ובארוחת הבוקר שמוגשת בכלי חרסינה וכסף על שולחנות עטויים במפות בד.

המלון הקטן הזה, 10 חדרים בסך הכול, שוכן באחד החופים היפים ביותר בסיישל, בדרום האי מאהה. מיקומו של המלון מבודד ביותר, ולכן כדאי לשכור רכב, או לחילופין להגיע למלון ולא לצאת ממנו כמה ימים. האפשרות השנייה לא רעה בכלל. החדרים מרוהטים בפשטות אך נוחים, וכוללים מקרר, כספת, מזגן (בתוספת תשלום) ומרפסת שמשקיפה לחוף. אבל אין שום סיבה להישאר בחדר, כשבמרחק שלושה צעדים נמצא חוף של חול לבן עטור בצמחיה טרופית, ומי טורקיז שמספקים מגוון אפשרויות שנירקול (ניתן להשאיל במלון ציוד ללא תשלום). ארוחת הבוקר הטובה כלולה בתשלום, ובתשלום נוסף ניתן לאכול במקום ארוחות צהריים קלות וארוחות ערב טעימות שמספקות מגוון גם למי ששבע מהאוכל הקריאולי. המלון מתאים במיוחד לזוגות בירח דבש שרוצים לברוח מהעולם, ומחירו זול במיוחד בהשוואה למלונות סיישל.

Ikhaya Guest Lodge הוא בית הארחה מקסים ולא מאד יקר בקייפטאון, דרום אפריקה, המעוצב כבקתת ספארי. בחרו בחדר עם תקרה גבוהה (מספר 19, למשל), ותזכו לנוף מדהים של ההר. ארוחת הבוקר כלולה במחיר וארוחת צהריים תוכלו לסעוד אצל מריה בכיכר שמתחת לבית. במלון יש אולם ועידות, שירותי כביסה.

את הקסם של הרצליה גיליתי לפני זמן מה ומאז אני חוזרת אליה לעתים קרובות. נופש במחיר שפוי, קרוב לחופי ים לא צפופים ולטיילת. קניון ארנה במרחק הליכה שמציע שופינג עד מאוחר בלילה, כולל חנויות צעצועים, בגדים וסופרמרקט, ומסעדות ובתי קפה במרחק הליכה או נסיעה קצר.

הבריכה במלון אוקיינוס במרינה

הפעם החלטתי לנסות את אוקיינוס במרינה שקראתי עליו המלצות רבות מגולשים, ובהחלט לא התאכזבתי. מדובר במלון דירות הממוקם באופן מושלם ליד הים ובמרחק קצרצר מהקניון, שמעניק לשוהים בו כל מה שאפשר כדי שתהיה להם שהות מושלמת. זה מתחיל בסטלה ובצוות העובדים מסביר הפנים והאדיב, שמפגין חום ועניין באורחיו. ממשיך בניקיון יומי תוך החלפת המצעים וחידוש מלאי הסבונים והתמרוקים המפנקים. וגולת הכותרת היא הדירות הנעימות, המרווחות והמאובזרות שחלקן צופה לנוף מרהיב של הים.

נוף מרהיב מהמרפסת

בדירות יש הכל – מיקרו, מקרר, כלי אוכל, קומקום, טלוויזיה ומזגן. ארוחת הבוקר מגוונת ומפנקת. במלון חדר כושר נחמד ובריכה גדולה שפועלת בעונה (מפסח עד אחרי סוכות) ואפילו מגרש טניס. החניה – חינם ודלפק הקבלה פתוח כל היום והלילה. נופשים שמגיעים לשהות במלון מדווחים שהם מרגישים בו בבית, ואכן זו התחושה – יחס אישי וחם, אבל גם תחושה של ניתוק והתרעננות. במלון 30 דירות בגדלים שונים (דירת סטודיו, חדר שינה אחד או שניים ודה לוקס עם מרפסת) במחיר שמתחיל מ-135 דולר ללילה, כולל ארוחת בוקר, ותלוי בעונה, בתפוסה ובגודל הדירה. בהחלט שווה כל שקל.

 

אחרי שבניתי טיול מקסים לי ולחברה שלי בזכות ההמלצות והטיפים שלכם, רציתי לכתוב לכם על החוויה שלנו ולרכז לכם כמה המלצות שיעזרו לכם. ערב ראשון: נחתנו בבוקרשט בערב ולקחנו מונית מהשדה. המונית עלתה לנו 51 ליי. במידה ואתם לא קבוצה גדולה, אני ממליצה לקחת מונית מהשדה על ידי הזמנה במכונות הצהובות לפני היציאה מהשדה. בלילה יצאנו להסתובב בעיר העתיקה. העיר העתיקה תוססת ומלאת חיים, אנשים, מוזיקה ומספר רב של מסעדות המציעות מגוון רחב של מאכלים. (אפילו קיימת מסעדה עם אוכל ישראלי למי שכבר הספיק להתגעגע). היום הראשון: בבוקר נסענו להסתובב בפארק tineretului park, הפארק מרשים ומתאים גם למשפחות עם ילדים. מהפארק לקחנו מונית לשוק אובור. (matia obor) השוק גדול מאוד ומציע מאכלים רומנים רבים. יש מתחם של ירקות ופירות, מתחם של נקניקים וגבינות, דוכני קבב, מאפים מתוקים ועוד. ממש ממליצה לכם להגיע לשם. אכלנו ארוחת צהריים טעימה וזולה וגם הרווחנו חוויה. הסתובבנו בשוק במשך שעתיים. אחר הצהריים, לאחר מנוחה בבית המלון, לקחנו סיור בעיר העתיקה דרך בוקרשט אחרת. נפגשנו עם יואל המדריך, סטודנט ישראלי שלומד פה ברומניה. יואל מכיר את בוקרשט היטב ובעל ידע רב. התחלנו את הסיור במזרקות הגדולות (כיכר אונירי) והמשכנו לתוך העיר העתיקה. הסיור היה מעניין ומעשיר מאוד. אני ממש ממליצה לכם לקחת סיור יום בבוקרשט. דרך הסיור הצלחנו לראות ולהבין מבנים מרשימים, להכיר את ההיסטוריה של רומניה לעומק ולקבל תשובות לכל השאלות שלנו (והיו הרבה). בסיום הסיור קיבלנו המלצות רבות. דף הפייסבוק שלהם: www.facebook.com/different.bucharesti. בהמשך חזרנו למזרקות הגדולות למופע מרהיב. בימי שישי, שבת, ראשון בשעה 20:00 ישנו מופע המשלב מוזיקה ואורות. ממליצה בחום להגיע ולראות. היום השני: נסענו לארמון הפרלמנט. ממליצה לקחת סיור מודרך (הסיורים באנגלית ויש להזמין מראש). הפרלמנט מרשים ויפה. ההדרכה מאפשרת ללמוד על התקופה הקומוניסטית, על הזוג צ'אושסקו ועוד. האתר הרשמי שלהם, דרכו אפשר להזמין סיור - http://cic.cdep.ro/en. לאחר הביקור בארמון הפרלמנט הלכנו ברגל לפארק צ'ישמיג'יו. בדרך עברנו דרך פארק יזבור (izvor). ועצרנו בבית קפה נחמד. ההליכה מארמון הפרלמנט עד פארק צ'ישמיג'יו היא בערך כ35 דקות, תלוי בקצב שלכם. אפשר גם לקחת מונית לפארק. צ'ישמיג'יו פארק מקסים שבו אפשר לנוח ולדבר על החיים. (יש שם מסעדות ואופציה לשוט באגם). בצהריים אכלנו במסעדת: la copac, אוכל רומני טעים מאוד, ממליצה! לאחר מנוחה קצרה, לקחנו אוטובוס לטרמה. יש להם הסעות בחינם ואין צורך לשלם עבור הנסיעה לשם. הטרמה מחולקת לכמה מתחמים: מתחם שמתאים למשפחות עם ילדים או למבוגרים בלבד. המקום מרשים וכל כך נהנו שם!!! במידה ואתם רוצים לעשות מסא'ג, עדיף להזמין מראש. האתר הרשמי שלהם - https://therme.ro/en/ היום השלישי: נסענו בבוקר לגן הבוטני של בוקרשט. הגן גדול ויפיפה. ממליצה לכם לבקר. האתר שלהם- https://gradina-botanica.unibuc.ro/. בצהריים נסענו לעיר העתיקה, הסתובבנו בחנויות וישבנו לאכול צהריים. לקינוח הלכנו לגלידרייתEmilia שנמצאת בעיר העתיקה (ואואו!! בתור חובבות מתוקים וגלידות במיוחד, אנחנו ממליצות!!!) משם המשכנו ברגל לבית הכנסת קורל. (לקח לנו בערך 20 דקות הליכה). הבית כנסת גדול ומרשים. ההסבר של הגבאי היה מאוד קצר. אולי בגלל שהיינו רק שתיים. המשכנו לרובע היהודי שבו יש את בית הכנסת שהפך למוזיאון השואה. ביקרנו ברובע היהודי בערך כ40 דקות.(ממליצה לכם לקרוא באופן עצמאי על יהדות רומניה ועל הקהילה היהודית שנשארה על מנת להבין יותר). משם נסענו לקניון אפי להסתובב ולעשות קצת שופינג. הקניון עצום!!! יש מבחר גדול של חנויות. (לפי מה שקראנו, יש מספר קניונים ששווה ללכת אליהם אם אתם חובבי שופינג). בערב יצאנו לאכול ולשתות באזור שקרוב לעיר העתיקה, על גדות נהר דמבויציה. אזור שקט יותר. היום הרביעי: בבוקר נסענו לארמון פרימוורי, הבית של הזוג צאושסקו וילדיהם. (הזמנו יומיים מראש). ברגע שמגיעים לרומניה אי אפשר שלא לשמוע על הזוג צאושסקו. לקחנו סיור מודרך שערך פחות משעה. המדריך היה ברור ומעניין. הסיפורים לצד האוצרות והפאר יוצרים ביקור מרתק. ממליצה בחום. https://casaceausescu.ro/?page_id=3403&lang=en – הזמנה דרך האתר שלהם. לאחר הביקור בארמון, נסענו לפארק הרסטראו. בפארק השכרנו אופניים למשך שעתיים. הפארק יפיפה, שליו ונעים. יש בפארק גן משחקים לילדים ואופציות להשכיר אופניים, קורקינטים ועוד. ישנן מסעדות רבות ולפי מה שקראתי חלקן מאוד מומלצות. בהמשך חזרנו למלון והתארגנו לטיסה חזרה הביתה. מקווה שזה יעזור לכם, תהנו! בוקרשט נהדרת.

 באוסלו בחרנו ללון שלושה לילות, כאשר ביום שבו נחתנו לקחנו אוטובוס לאזור המלון, ומאחר והיינו עייפים מאד מההשכמה לפנות בוקר ומהטיסה עם הוקנקשן הסתפקנו בארוחת ערב ובהתארגנות ללינה ארוכה. בעיר עצמה טיילנו יומיים, ללא רכב. כמובן שתמיד אפשר לראות עוד מוזיאון או שניים, אבל בסך הכל אפשר להסתפק בשני ימים מלאים של טיול בעיר הזו. בחרנו במלון בשם ‏SAGA‏ שזכה לציונים מעולים באתר ‏booking‏ וב-‏tripadvisor‏. המלון בסדר, אבל ‏נראה שציוניו באתרים היו קצת גבוהים מדיי. העיר עצמה נאה ומעניינת ליום או יומיים. אתרים ‏מומלצים: פארק הפסלים הפתוח; המוזיאונים המובילים. אנחנו רכשנו בבוקר השני שלנו, במלון, ‏את ה-‏oslo pass‏ ליומיים: יקר אבל מחזיר את ההשקעה ויותר מזה (נסיעה חינם בצחבורה ‏הציבורית, כולל המעבורת הציבורית לחצי-האי של המוזיאונים החשובים, וכניסה חינם למוזיאונים ‏ואתרים רבים – מקבלים את כל המידע כתוב עם הכרטיס).‏

מסלול טיול ברומניה -7.5 ימים
יום מספר 1 – בוקרשט
טיסה לבוקרשט, הגעה בשעות הערב העברה לדירת "סטודיו רומנה" במרכז בוקרשטhttp://www.atlas-romis.com/index.html
יום מספר 2 – בוקרשט
מקומות לביקור בבוקרשט לחלוקה בין הימים: ארמון צ'אושסקו שהוא הבנין השני בגודלו בעולם, מוזיאון הכפר, מוזיאון הטבע, קניון בוקרשט,
קניון פלאזה, שוק בוקור אובור, שער הנצחון, כיכר המהפכה, כיכר האיחוד, בית האופרה, פארק צ'ישמיג'יו, בית הכנסת קוראל, ועוד
לינה בדירת "סטודיו רומנה"
יום מספר 3 – בוקרשט
המשך ביקור באתרי בוקרשט
ארוחת ערב – מסעדת TERASA DOAMNEI , אוכל רומני מעולה עם מופע פולקלור רומני, ובינלאומי.
לינה בדירת "סטודיו רומנה"
יום מספר 4 – יום ראשון – בוקרשט
ביקור בפארקים הראסטראו וצ'ישמיג'יו, השוקקים חיים בימי ראשון
לינה בדירת "סטודיו רומנה"
יום מספר 5 – בוקרשט – סיניה
מקבלים את הרכב מהשכרה ויוצאים מבוקרשט לכיוון סיניה – "פנינת הקרפטים" (כ- 120 ק"מ), בערב – מסעדת ציידים – TAVERNA CERBULUI
לינה בבית אצילים עתיק, מלון VILA CAMELIA בסיניה, http://www.atlas-romis.com/camelia.html

בקיץ 2001, בעת שגרנו בוונצואלה במסגרת שליחות חינוכית, יצאתי לטיול עם רעייתי, שני ילדי, אז בני ארבע ושבע, ואמי. אחרי נסיעה של תשע שעות מקראקס לסיודד בוליבר, עיר הבירה של מחוז בוליבר, התמקמנו במלון ויצאנו לחפש דיל באחד ממשרדי הנסיעות לקנאימה. בעיר עצמה יש רובע ישן הבנוי בסגנון קולוניאלי טיפוסי וכן טיילת על גדת האורינוקו. כעבור יומיים יצאנו לדרך: מטוס קל הביא אותנו לשמורת הטבע קנאימה. שם שטנו על נהר קרוני אל לגונת קנאימה המתהדרת במפלי מים סואנים. המשכנו במעלה הנהר כשלוש שעות, ופנינו לאחד היובלים, נהר צ'ורון. הערוץ הולך ונעשה צר, והשיט נעשה הרפתקני, בין בולדרים ונגד הזרם, כשהציוד קשור היטב לירכתי הסירה. צוקי ענק מכל עבר, ואז הוא מופיע: מפל אנחל בכבודו ובעצמו. אמנם רק שניים-שלושה פסי זרימה צרים, אבל הגובה – לא להאמין. הטיול שלנו נערך בעונה היבשה כשאין מים רבים בנהר או במפל, אבל גם כך – הלוואי עלינו… 

אחרי חוויית המפל מגיעים לאי בלב הנהר ומתארגנים ללילה: ערסלים נתלים בזריזות תחת גג פח, חבלים נמתחים כדי שיהיה אפשר לתלות בגדים לייבוש, מה שלא ממש עוזר, כי הגשם ירד ללא הפסקה. הלינה בצפיפות, ערסל נוגע בערסל, הרחצה במי הנהר, אבל יש תא שירותים עם אסלה, שיש לנקותה לאחר כל שימוש: ליד התא מונח דלי שבו מביאים מים מהנהר כדי לשטוף את האסלה. ארוחת הערב כללה עופות שלמים משופדים מעל מדורה. אנחנו שומרים כשרות, ולכן הסתפקנו במצרכים שהבאנו עימנו. קיבלנו אישור מיוחד מהצוות להשתמש בכירת הגז המאולתרת כדי לבשל פסטה כשרה למהדרין בסיר משלנו. החבר'ה המקומיים לא כל כך הבינו מה אנחנו עושים, אבל שיתפו פעולה עם הבקשות המוזרות שלנו. 

למחרת, טיפוס של שעה בג'ונגל החם והלח כדי להגיע לנקודת תצפית קרובה יותר למפל. זהו אחד המראות המרשימים ביותר שחוויתי מימי. פשוט אין מילים. ובחזרה לקנאימה. הפעם אנחנו על טפנו וקשישינו מקבלים צ'ופר- לינה במיטות של ממש, מכוסות בכילה. מסביב, תוכים ושאר שוכני היער. לפני חשכה אנחנו עוד מספיקים לטייל למפל סאפו. חוויה רודפת חוויה. למחרת, לאחר רחצת בוקר בלגונת קנאימה, סמוך למפלים הסואנים, אנחנו חוזרים בטיסה בפייפר זעיר בן חמישה מושבים חזרה לסיודד בוליבר, בעוד הטייס קוצץ את ציפורניו ומעיין במדור הספורט. השילוב של הנוף הפראי של הרי השולחן, "טפוי" בשפה המקומית, הג'ונגל, האווירה המיוחדת וכמובן גיבור הסיפור- המפל האדיר, כל אלה יצרו את אחד הטיולים המדהימים והבלתי נשכחים שמשפחתי ואני חווינו. מומלץ לכל מי שמזדמן למדינה המיוחדת הזאת, ונצואלה.

אם חשקה נפשכם בגן עדן בודד,אקזוטי, רומנטי,שקט וקסום – האי קופיפי שבתאילנד הוא המקום! החופים הלבנים, עצי הקוקוס, מפרצונים מבודדים, הצוקים המתנשאים מהים והאווירה הרומנטית לא ישכחו מזיכרונכם וילוו אתכם הרבה לאחר שתחזרו לארץ. נובמבר 2004, כן קצת לפני הצונאמי,יצאנו במעבורת מהאי פוקט. הפלגה של שעתיים והגענו לגן העדן. קופיפי נחשב לאחד האיים היפים ביותר באסיה. בקופיפי אין בכלל כלי רכב. את המזוודות הנזרקות מהמעבורת אוספות עגלות הנגררות ע"י מקומיים יחפים השואלים בנימוס להיכן?! האי קטנטן. יורדים מהמעבורת לשביל עפר, העובר דרך מלון PRINCESS המדהים, ומתחבר אל צידו השני של האי עד למפרץ. התמקמנו ב PRINCESS בביקתה מפנקת על קו המים. כל שהפריד בין הביקתה לים היתה רצועת החוף.. ארוחת הבוקר הוגשה על החוף מן הסתם, וגולת הכותרת היתה הבריכה הגדולה אל מול הים. קופיפי הוא בעצם שני איים: DON ו- LAY. בתי המלון והמסעדות הם ב-DON ן LAY שומם לחלוטין אך מדהים ביופיו. למרות שהאי קטן יש מה לעשות: צלילות מסביב לאי, שייט לפיפי ליי כולל שנירקול וכולל את מאיה ביץ'. והאמת, לגן העדן הזה מגיעים כדי לא לעשות כלום..

בעת שהותנו באי פוקט, יצאנו לסיור יום בספינה לשייט במפרץ פנגנגה השקט, צפונית לאי פוקט. הפלגנו מוקדם בבוקר אל הים הפתוח. לאחר שייט של כשעה נתגלו לעיננו צוקי אבן גיר מרשימים (למעלה מ 40) העולים מתוך הים בצורות העולות על כל דימיון. הנופים הדרמטיים של מפרץ פנגנגה אשר הוכרז כפארק לאומי, נחשבים לאחד מפלאי הגיאולוגיה של דרום -מזרח אסיה.
עצירה ראשונה ויורדים ל- קו טאפו אי קטנטן ולו בסיס צר ופסגה רחבה אשר שימש כרקע לסרט "האיש בעל אקדח הזהב" מסדרת ג'יימס בונד. ממשיכים בשייט רגוע הכולל ארוחת צהריים מרשימה. אחר כך יורדים לשייט בסירות קאנו מתנפחות אשר מתאימות יותר להתקרב בשקט ולא להבריח בעלי חיים ואשר ניתן בעזרתן לשוט בין שיחי המנגרוביה ולהביט בשורשי העצים הענקיים האוחזים היטב בקרקע ולהם צורות שונות ומשונות. ממשיכים בשייט קאנו על ידי אנשי הצוות לביקור במערות שאליהם ניתן להיכנס בעת השפל בלבד ובתוכם סוף סוף ניתן להלך על הקרקע.. (חוויה בוצית ומוזרה). חוזרים לספינה וממשיכים בשייט ל – קו פאני, כפר מוסלמי אשר בו הבתים בנויים על עמודי עץ במים. לעת ערב חוזרים לאי פוקט לאחר חוויה מדהימה ובלתי נשכחת !