טיפים והמלצות

בית ההארחה הזה, שנפתח לראשונה ב-1776, הוא הוותיק ביותר בקונטיקט ואחד הוותיקים ביותר בארה"ב כולה. בית ההארחה שוכן ברחוב הראשי של אסקס, על גדות נהר קונטיקט, ובראשית ימיו אכסן בעיקר ימאים ונוסעים מזדמנים. האווירה המיוחדת שוררת במקום עד היום. 33 חדרי המלון מרוהטים בריהוט עתיק וקירותיהם מעוטרים ביצירות אמנות, ובחלק מהחדרים יש אח. מסעדת המלון היא מסעדה מצוינת ומלאת אווירה, ובימי ראשון מוגש בה בראנץ' עשיר שמושך סועדים מכל האזור. הבר של המלון נחשב לאחד הטובים בצפון אמריקה, ובכל ערב מתקיימות בו הופעות חיות של בלוז, סווינג ועוד. מחוץ למלון נמצא הרחוב הראשי המקסים של אסקס, על שלל הגלריות, החנויות ובתי הקפה שבו.

אין עוד מקום כזה בעולם. אתה מסתכל מבעד לחלון החדר ורואה לפניך מקרוב את חומת העיר העתיקה, ממגדל דוד עד הר ציון. כמה יפה, כמה קדוש, כמה רווי היסטוריה, מלחמות, חלומות. אפשר לישון בשקט בחדר כזה? מתברר שכן. מלכים ישנים טוב בלילה כנראה, וזאת ההרגשה במלון הר ציון בירושלים. גדול מדי בשביל להיות מלון בוטיק, אבל האווירה והיופי והמיקום מתאימים לתואר.
המלון הוקם במבנה מהמאה ה־19 ששימש בית חולים לעיניים. באביב האחרון שופץ האגף החדש, וחלק מהמלון רוהט בריהוט מרוקאי מוקפד ומופלא. בחצר נמצאת הווילה, שהיא סוויטה מהאגדות עם סיפור מיתולוגי על הרופא שחי כאן. עכשיו היא מושכרת ב־1,300 דולר ללילה, ולא כדאי לכם להציץ פנימה (חדר זוגי רגיל עולה כ־800 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר). עוד בחצר בריכה וחמאם תורכי. אפשר ללכת ברגל לעיר העתיקה, ובסמוך נמצא הסינמטק עם בית הקפה־מסעדה קקאו. יש תוכניות להרחיב את המלון, אבל אנחנו לא ממליצים, הוא גדול מספיק, וזה עלול לפגוע בגיא בן הינום ובסיכויי האזור להיות אתר מורשת עולמית. 

(צילום: גיל אל-עמי)

אחרי שבניתי טיול מקסים לי ולחברה שלי בזכות ההמלצות והטיפים שלכם, רציתי לכתוב לכם על החוויה שלנו ולרכז לכם כמה המלצות שיעזרו לכם. ערב ראשון: נחתנו בבוקרשט בערב ולקחנו מונית מהשדה. המונית עלתה לנו 51 ליי. במידה ואתם לא קבוצה גדולה, אני ממליצה לקחת מונית מהשדה על ידי הזמנה במכונות הצהובות לפני היציאה מהשדה. בלילה יצאנו להסתובב בעיר העתיקה. העיר העתיקה תוססת ומלאת חיים, אנשים, מוזיקה ומספר רב של מסעדות המציעות מגוון רחב של מאכלים. (אפילו קיימת מסעדה עם אוכל ישראלי למי שכבר הספיק להתגעגע). היום הראשון: בבוקר נסענו להסתובב בפארק tineretului park, הפארק מרשים ומתאים גם למשפחות עם ילדים. מהפארק לקחנו מונית לשוק אובור. (matia obor) השוק גדול מאוד ומציע מאכלים רומנים רבים. יש מתחם של ירקות ופירות, מתחם של נקניקים וגבינות, דוכני קבב, מאפים מתוקים ועוד. ממש ממליצה לכם להגיע לשם. אכלנו ארוחת צהריים טעימה וזולה וגם הרווחנו חוויה. הסתובבנו בשוק במשך שעתיים. אחר הצהריים, לאחר מנוחה בבית המלון, לקחנו סיור בעיר העתיקה דרך בוקרשט אחרת. נפגשנו עם יואל המדריך, סטודנט ישראלי שלומד פה ברומניה. יואל מכיר את בוקרשט היטב ובעל ידע רב. התחלנו את הסיור במזרקות הגדולות (כיכר אונירי) והמשכנו לתוך העיר העתיקה. הסיור היה מעניין ומעשיר מאוד. אני ממש ממליצה לכם לקחת סיור יום בבוקרשט. דרך הסיור הצלחנו לראות ולהבין מבנים מרשימים, להכיר את ההיסטוריה של רומניה לעומק ולקבל תשובות לכל השאלות שלנו (והיו הרבה). בסיום הסיור קיבלנו המלצות רבות. דף הפייסבוק שלהם: www.facebook.com/different.bucharesti. בהמשך חזרנו למזרקות הגדולות למופע מרהיב. בימי שישי, שבת, ראשון בשעה 20:00 ישנו מופע המשלב מוזיקה ואורות. ממליצה בחום להגיע ולראות. היום השני: נסענו לארמון הפרלמנט. ממליצה לקחת סיור מודרך (הסיורים באנגלית ויש להזמין מראש). הפרלמנט מרשים ויפה. ההדרכה מאפשרת ללמוד על התקופה הקומוניסטית, על הזוג צ'אושסקו ועוד. האתר הרשמי שלהם, דרכו אפשר להזמין סיור - http://cic.cdep.ro/en. לאחר הביקור בארמון הפרלמנט הלכנו ברגל לפארק צ'ישמיג'יו. בדרך עברנו דרך פארק יזבור (izvor). ועצרנו בבית קפה נחמד. ההליכה מארמון הפרלמנט עד פארק צ'ישמיג'יו היא בערך כ35 דקות, תלוי בקצב שלכם. אפשר גם לקחת מונית לפארק. צ'ישמיג'יו פארק מקסים שבו אפשר לנוח ולדבר על החיים. (יש שם מסעדות ואופציה לשוט באגם). בצהריים אכלנו במסעדת: la copac, אוכל רומני טעים מאוד, ממליצה! לאחר מנוחה קצרה, לקחנו אוטובוס לטרמה. יש להם הסעות בחינם ואין צורך לשלם עבור הנסיעה לשם. הטרמה מחולקת לכמה מתחמים: מתחם שמתאים למשפחות עם ילדים או למבוגרים בלבד. המקום מרשים וכל כך נהנו שם!!! במידה ואתם רוצים לעשות מסא'ג, עדיף להזמין מראש. האתר הרשמי שלהם - https://therme.ro/en/ היום השלישי: נסענו בבוקר לגן הבוטני של בוקרשט. הגן גדול ויפיפה. ממליצה לכם לבקר. האתר שלהם- https://gradina-botanica.unibuc.ro/. בצהריים נסענו לעיר העתיקה, הסתובבנו בחנויות וישבנו לאכול צהריים. לקינוח הלכנו לגלידרייתEmilia שנמצאת בעיר העתיקה (ואואו!! בתור חובבות מתוקים וגלידות במיוחד, אנחנו ממליצות!!!) משם המשכנו ברגל לבית הכנסת קורל. (לקח לנו בערך 20 דקות הליכה). הבית כנסת גדול ומרשים. ההסבר של הגבאי היה מאוד קצר. אולי בגלל שהיינו רק שתיים. המשכנו לרובע היהודי שבו יש את בית הכנסת שהפך למוזיאון השואה. ביקרנו ברובע היהודי בערך כ40 דקות.(ממליצה לכם לקרוא באופן עצמאי על יהדות רומניה ועל הקהילה היהודית שנשארה על מנת להבין יותר). משם נסענו לקניון אפי להסתובב ולעשות קצת שופינג. הקניון עצום!!! יש מבחר גדול של חנויות. (לפי מה שקראנו, יש מספר קניונים ששווה ללכת אליהם אם אתם חובבי שופינג). בערב יצאנו לאכול ולשתות באזור שקרוב לעיר העתיקה, על גדות נהר דמבויציה. אזור שקט יותר. היום הרביעי: בבוקר נסענו לארמון פרימוורי, הבית של הזוג צאושסקו וילדיהם. (הזמנו יומיים מראש). ברגע שמגיעים לרומניה אי אפשר שלא לשמוע על הזוג צאושסקו. לקחנו סיור מודרך שערך פחות משעה. המדריך היה ברור ומעניין. הסיפורים לצד האוצרות והפאר יוצרים ביקור מרתק. ממליצה בחום. https://casaceausescu.ro/?page_id=3403&lang=en – הזמנה דרך האתר שלהם. לאחר הביקור בארמון, נסענו לפארק הרסטראו. בפארק השכרנו אופניים למשך שעתיים. הפארק יפיפה, שליו ונעים. יש בפארק גן משחקים לילדים ואופציות להשכיר אופניים, קורקינטים ועוד. ישנן מסעדות רבות ולפי מה שקראתי חלקן מאוד מומלצות. בהמשך חזרנו למלון והתארגנו לטיסה חזרה הביתה. מקווה שזה יעזור לכם, תהנו! בוקרשט נהדרת.

ביקור בכפר האמנים היחודי והיחיד בארץ, סמטאות קסומות, סדנאות יצירה להתנסות אישית בכל תחומי היצירה, קרמיקה, תכשיטנות, עיצוב, צילום, גלריות ומוזיאונים לאמנות ושלל חפצי נוי ואומנויות,  מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון ניסכו למוסיקה מכנית, בית גרטרוד קראוס להיסטוריה וקונצרטים, אמפי תיאטרון, מסעדות , בתי קפה, חנויות עיצוב וריהוט עתיק, פינות חמד לפיקניקים, חדרי אירוח כפרי, סיורים מודרכים משולבים בביקורים בסדנאות האמנים, סיורים תיאטרלים, קונצרטים, תערוכות מתחלפות

אהבות רבות הנצו, פרחו ולבלבו בגניה היפהפיים של פריז (Paris). שיט בסירת משוטים וסעודה על הדשא לאחר מכן, מעמד שהנציחו אוגוסט רנואר וקלוד מונה (בצניעות) ואדואר מאנה בצורה שנחשבה בזמנו שערורייתית, היו ועודם התרחשויות רומנטיות. במאה ה-19 היתה זירתן נהר המארן (Marne) שבפרברי פריז, שגדותיו שפעו אולמות ריקודים עממיים שחוללו בהם לצלילי האקורדיון, ואילו בימינו הן מתרחשות באגם של יער בולון (Boulogne) ועל המדשאות שסביב.
אבל כמעט כל גן בפריז לוחש לאוהבים. למשל, גן לוקסמבור (Luxembourg) החביב לא רק על הסטודנטים, שעוצב במצוותה של מארי דה מדיסיס במאה ה-17 כגן רומנטי בנוסח טוסקנה. יש בו פינות חמד כמעט חבויות, הרחק מהבריכה הגדולה, ומדשאה אחת שמותר לדרוך עליה (על האחרות אסור) המלאה בימי שמש בזוגות אוהבים.
יש גם גנים מוכרים הרבה פחות, כמו ביט-שומון (Buttes Chaumont) שבצפון-מזרח העיר. הוא מקסים בעיני כל המבקרים בו. "תִלי-שומון" הוא אחד הגנים הגדולים שנוצרו, לרווחת העם, בהוראת נפוליאון השלישי. זהו גן הררי ובו גשרים תלויים מעל נקיקים חבויים, מערות, חורשות ואגמים. שווייץ קטנה בתוך פריז. סוריאליסטים חיבבו מאוד את הגן המטורף הזה, שמשרה שלווה.
אני אוהב מאוד את גן פאלה רואיאל (Palais Royal), פינת חמד ורוגע בלב פריז, לצד הקומדי פראנסז (Comedie Francaise), לצד המסעדה המהוללת Le Grand-Vefour בעלת העיצוב המרהיב מהמאה ה-18. זהו גן קטן שרוחות ההיסטוריה מנשבות בו והוא מוקף באכסדראות העתיקות המקורות של ארמון רישלייה (Richelieu) ובהן חנויות יוצאות דופן במוזרותן ובתי קפה יפים.
וכעת אל גן חבוי ונעול, גן המיסיונים הזרים (Le Jardin des Missions Etrangères), השוכן ברחוב באק (Bac) פינת רחוב באבילון (Babylone) שברובע השישי. זהו מוסד קתולי העוסק בהפצת הדת באסיה. השומר בפתח הבית מרשה להיכנס אל הגן הפרטי הגדול המעוצב בסגנון צרפתי (כלומר, משורטט היטב). המשורר והסופר הרומנטיקן שאטובריאן אהב לצפות בו ממרפסת ביתו הסמוך. המדשאות מטופחות, נטועים בגן עצים וצמחים שהביאו מיסיונרים מאסיה, יש בו בית תפילה קטן, פעמון סיני ופסלים. שקט, שלווה וציוץ ציפורים. מעבר לחומות, גנים גדולים של בתים פרטיים מהמאה ה-17 (בין היתר מעונו של ראש הממשלה, שלו גן ענקי).
מוטב לטייל בגנים בסתיו, כשעלי השלכת מעופפים באוויר, נערמים על האדמה וצובעים אותה בגוון משובב נפש.

אנו שוהים בהיידלברג שבגרמניה, במכון "מקס פלאנק", שאליו הוזמן בעלי לשם כתיבת מאמר. בין לבין אנחנו נוסעים ברחבי גרמניה ומלקטים מפה ומשם, בעיקר היסטוריה יהודית. באחד מטיולינו הגענו לארמון ברוכזל (Bruchsal), ארמון ברוקי משנת 1720 שנבנה על ידי הבישוף של שפייר (Speyer). את גרם המדרגות המפואר תכנן האדריכל המפורסם בלתזר נוימן, שעבודות נוספות שלו ראינו גם בערים אחרות. הארמון נהרס ב-1945 ושוחזר ב-1975.
בארמון יש כמה מוזיאונים, והבולט בהם הוא "המוזיאון לתיבות נגינה" (Deutsches Musikautomatenmuseum). האוסף כולל כ-500 מוצגים, משעוני קוקייה קטנים ועד לתיבות נגינה גדולות ששימשו ברחובות, בבתי קפה ובבתים פרטיים. אחד המוצגים המעניינים במוזיאון היא תיבת נגינה שתוכננה לאונייה טיטאניק, אך למזלה לא הושלמה בזמן.
היום משתמשים באולם הכניסה של הארמון לחתונות, וכשהגענו היו הכנות לחתונה במקום.