הכתבה מוקדשת לחיים חפר שהלך לעולמו ב-18 בספטמבר 2012 לפני שנים, בתקופת פריחתן של תנועות הנוער, היינו נוהגים לסיים כל פעולה בשירו של חיים חפר הסלע האדום: "מעבר להרים ולמדבר, אומרות האגדות ישנו מקום, שאיש ממנו חי עוד לא חזר, והוא נקרא הסלע האדום". חלמנו על היום בו גם אנחנו נתגנב מעבר לגבול ונזכה לראות במו עינינו את הסלע האדום. סיפור המסע שלי לפטרה התחיל בדרך הרבה פחות הרואית: גיסי יהודה התקשר לשאול אם ארצה להצטרף לבני משפחתו האמריקאים, שמבקרים בארץ ובמהלך נופש באילת הם רוצים להקדיש יום לסיור בפטרה. קפצתי על ההזדמנות והצטרפתי למסע. בדרכנו דרומה חלפנו על פני שרידי ערים נבטיות – ממשית, שבטה, עבדת, רחובות (שבנגב), הנמצאות על תוואי דרך הבשמים, שהחלה בחצי האי ערב, ויש אומרים אפילו מסומליה, והגיע לנמלי הים התיכון, בעיקר לנמל עזה. לקראת צהריים הגענו לפונדק של כושי רימון, לוחם ביחידה 101 שגם הוא, כמו צעירים אחרים בזמנו, התגנב מעבר לגבול בדרכו לפטרה ונלכד בידי כוחות ירדניים.
יום המחרת מוצא אותנו חולפים במעבר הגבול לעקבה. אחרי כמה עיכובים בירוקרטים, שאי אפשר בלעדיהם במזרח התיכון, אנחנו פוגשים מעבר לגבול את המדריך הירדני מוחמד, שבאנגלית משובחת מתאר את שאנחנו רואים בדרך. היה קצת מוזר להביט לאחור ולראות את בתיה של אילת גולשים באי סדר מרהיב אל מפרץ אילת הצבוע כחול עמוק. הוואן ממשיך בדרך הערבה הירדנית, עושה דרכו למקום חלומותיי. המצלמה של יהודה גיסי לא נחה לרגע והוא מצלם ללא הרף את מגוון הסלעים, צבעי המדבר החומים-זהובים, פה ושם עץ שיטה בודד ולידו גמל או שניים מהלכים כאילו ללא מטרה.
כתרים רבים נקשרו בפטרה, הפלא הארכיטקטוני, בירת הנבטים. שמה נגזר מיוונית: פטרוס הוא סלע, כלומר, עיר הסלע, והיא מוזכרת במקרא, כרקם או קדש. גם בתקופה המודרנית היא זכתה להכרה וכבוד: ב-1986 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ובשנת 2007 נבחרה לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.
ההגעה לעיר פטרה פתאומית. העיר נחבאת מעין המתבונן, ולפתע נגלית באמצע שום מקום – in the middle of nowhere כפי שאמרו בני המשפחה האמריקאים. עשינו דרכנו בוואדי מוסא, כשמראות בראשית מקיפים אותנו מכל עבר. אבני החול שינו את צבען עם התקדמות השמש ברקיע. מוחמד הסביר כי אנו נמצאים בתחילת קניון סיק, שרוחבו מטרים ספורים, אבל התחושה היא שהקירות סוגרים עלינו. למרות החום הכבד וההצעות שמגיעות מכל עבר לרכוב על גמלים, סוסים או בכרכרות, אנחנו ממשיכים ברגל. אני נזכר שקברו של אהרון הכהן, אחי משה רבנו, נמצא בקרבת מקום וחושב שכנראה לא רחוק מכאן עברו בני ישראל בדרכם לכיבוש ארץ כנען.
לבסוף נגלה לעינינו ארמון הקבורה המרשים, אוצר פרעה (בערבית, ח'זנת אל פרעון). מוחמד מספר לנו שהנבטים האמינו בגלגול נשמות ומעמד המתים אצלם היה משול למעמד אלים, בדומה למצרים הפרעונים. פסענו זמן רב בינות מאות אתרי קבורה חצובים בסלע, והעין לא שבעה מהמראות. קירות הארמון מחוררים במאות ואלפי קליעי רובה, תוצאה של ניסיונות חוזרים ונשנים לגלות האוצר, שעל פי האגדה טמון בקירות האלה. למרות הכל, עד היום לא התגלה ולו שמץ מהאוצר הזה. מכאן אנחנו ממשיכים במסע התגליות, והנה מול עינינו נגלה אמפיתאטרון חצוב בסלע, הראשון מסוגו בעולם, שם נהגו הנבטים לערוך את טקסי הלוויות המפוארים. יכולתי לדמיין בקלותך ימים עברו, עת שימש המקום לתחרויות ספורט, מרוצי מרכבות ומקום מפגש לשועים ונכבדים.
כך חלפו להן שעות קסומות באתר מדהים, שאין צורך בדמיון מפותח במיוחד כדי להרגיש כאחד מאותם נבטים של פעם, שעברו בשיירות גדולות בדרך הבשמים. הייתי יכול להמשיך לשוטט בפטרה עוד ימים רבים ולא הייתי שבע מהמראות, אבל קולו של מוחמד, המאיץ בנו לחזור לפני שהשמש תשקע, קטע את מחשבותיי. בדרך חזרה לעקבה אנחנו שומעים במכונית את השיר המפורסם כל כך, שבמשך שנים נאסרה השמעתו ברדיו כדי שצעירים לא יתפתו לחצות בעקבותיו את הגבול: "הו, הסלע האדום, האדום". ח'זנת פרעון – האוצר – ב-GOOGLE EARTH: לחצו להגדלה
|
הו, הסלע האדום – ביקור בפטרה
שירו של חיים חפר "הסלע האדום" הפך את פטרה למושא חלומות לישראלים רבים, ביקור של קרובי משפחה מאמריקה הפך את החלום למציאות. טיול בעיר הנבטית המופלאה |
Array
(
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 400
[name] => ירדן
[slug] => jordan
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 400
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 66
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1873
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 401
[name] => פטרה
[slug] => %d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%94
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 401
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 400
[count] => 16
[filter] => raw
[term_order] => 0
))