עשרת המקומות המומלצים בדרום איטליה

גם מי שביקר באיטליה פעמים רבות לא באמת מכיר אותה אם מעולם לא נסע מדרום לרומא. חלקו הדרומי של המגף האיטלקי מציע נופים, מראות וטעמים ייחודיים ובלתי נשכחים. אזורים מסוימים, כמו העיירות הציוריות סביב מפרץ נאפולי ומפרץ סלרנו, עמוסים בנופשים שבאים בקיץ אל החופים היפהפיים, ולכן כדאי לטייל בהם דווקא באביב או בסתיו. מחוזות אחרים, כמו פוליה וקלבריה, פחות מוכרים לישראלים, אבל הם ראויים עד מאוד לטיולים ונופש. הנה, על קצה המזלג, עשרה "אתרי חובה" בדרום איטליה:

1. דרך החוף של אמלפי
דרך אמלפי, הנמתחת לאורך 68 קילומטרים מסורנטו לאמלפי, היא אחת הדרכים הנופיות ביותר באיטליה, אם לא בעולם כולו. הדרך המפותלת על כביש 145, לאורך המצוק התלול היורד אל הים, מזמנת שפע נקודות תצפית מקסימות, צוקים הצונחים היישר אל מי הים הצלולים, צמחייה ירוקה, אדניות פורחות בבתים שנראים כתלויים מעל הצוק, עיירות חוף וכפרי דייגים זעירים. עצרו בעיירות הקסומות שלאורך הדרך, בהן סורנטו, פוזיטאנו ואמלפי, ואל תחמיצו את מערת האזמרגד, מערת נטיפים מופלאה שמימיה בצבע ירוק-אזמרגד. חשוב מאוד לנהוג בזהירות, שכן הדרך צרה, מפותלת ומסוכנת.

עוד על דרך החוף של אמלפי בכתבה "מחוז קמפניה: היהלום שבכתר" »

ראבלו. גנים מטופחים ותצפית נהדרת על מפרץ סלרנו | צילום: ניקולה לופרקו

2. ראבלו
אזור קמפניה שופע עיירות מקסימות וכפרים ציוריים. אחת הפנינים שאזור להחמיץ באזור היא העיירה ראבלו (Ravello). העיירה שוכנת בגובה 370 מטר מעל פני הים, ומשקיפה על הנוף הנהדר של מפרץ סלרנו. אתר הביקור החשוב ביותר בעיירה הוא ארמון מהמאה ה-11, וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo), פנינת אדריכלות ואמנות שהעניקה השראה לבוקאצ'ו, מחבר סיפורי דקאמרון, ולמלחין ריכארד ואגנר שהתגורר במקום. הווילה מוקפת גנים מטופחים.

3. קאפרי
מפרץ נאפולי מנוקד באיים יפים, היפה, והמתויר מכולם הוא קאפרי (Capri). האתר המפורסם ביותר באי הקטן, ששטחו כעשרה קילומטרים רבועים, הוא המערה הכחולה, אבל יש עוד כמה אתרים שלא כדאי להחמיץ את הביקור בהם, כמו מונטה סולארו, פסגת האי, ממנה נשקף נוף מרהיב, ואנאקאפרי (Anacapri), העיירה הגבוהה באי. באנאקאפרי נמצאת וילה סן מיקלה (Villa San Michele) בה התגורר הסופר אקסל מונתה, וכדאי מאוד לבקר בה. על מנת שההנאה תהיה שלמה מומלץ לבקר בקאפרי מחוץ לעונת השיא.

צוקים באי קאפרי | צילום: מריה וראס

4. איסקיה ופרוצ'ידה
האיים איסקיה (Isola d’Ischia) ופרוצ'ידה (Isola di Procida) מוכרים הרבה פחות מקאפרי, אך מומלצים בה במידה. איסקיה הוא הגדול באיי המפרץ. הוא משתרע על 46 אלף קילומטר ובמרכזו מתנשא לגובה 788 מטר מעל פני הים הר הגעש הכבוי אפּומיאו (Monte Epomeo). באי מעיינות מרפא חמים ואתרי ספא מרובים, והוא מצטיין בנוף יפהפה הכולל מפרצים חוליים נהדרים, מצוקים תלולים היורדים לחוף, מרינות ציוריות, כפרי דייגים קטנים וכפרים הרריים לבנים. פרוצ'ידה הוא אי וולקני קטנטן, ששטחו פחות מארבעה קילומטרים רבועים. זהו האי האותנטי ביותר והמתויר פחות מבין שלושת איי מפרץ נאפולי.

5. המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי בנאפולי
המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי בנאפולי שוכן במבנה מרשים מהמאה ה-16, ומציג את הריכוז המרשים ביותר באיטליה של מוצגים ארכיאולוגיים, בעיקר מתקופת יוון ורומי. בין המוצגים: פסיפסים, פסלים, כלים מפוארים, תכשיטים, מטבעות, כתובות ואפילו פרטי לבוש של גלדיאטורים. גולת הכותרת היא ממצאים מפומפיי והרקולניום, ובראשם פסיפסים, חפצי אמנות וציורי קיר.
כתובת: Piazza Museo Nazionale, 19
אתר אינטרנט

עוד על נאפולי בכתבה "נאפולי - אימפריית החושים" »

6. פומפיי והרקולניום
שתי הערים הרומיות נקברו בעקבות התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה, והתגלו מחדש בחפירות ארכיאולוגיות במאה ה-18. שתי הערים השתמרו להפליא, והסיור בהן, בין וילות, מבני ציבור וציורי קיר יפהפיים, יחזיר אתכם כאלפיים שנה אחורה. פומפיי היא המפורסמת והגדולה מבין השתיים. היא משתרעת על שטח של 660 אלף מטר רבוע, בהם מבני ציבור כמו הפורום, המקדשים, בתי המרחץ והתיאטראות, וכן מבני מגורים ווילות המתהדרים בבריכות בנויות, בפסיפסים, בפסלים ובגינות נוי פנימיות ששוחזרו חלקית, וכן בכמות נכבדה של ציורי קיר מרהיבים. הרקולוניום, הנמצאת במרחק 15 קילומטר מצפון לפומפיי, היא קטנה יותר, אך השתמרה טוב משכנתה. בתוך העיר השתמרו כמה מבני ציבור: בית מרחץ, תיאטרון, בסיליקה, חנויות ואפילו בית מאפה. גולת הכותרת של הביקטר בהרקולוניום היא הווילה של המגילות, ובה יותר מאלפיים מגילות ותעודות כתובות על פפירוסים אשר מכילות טקסטים של הפילוסוף היווני אפיקורוס ושל תלמידיו.
איפה? אתר פומפיי מרוחק כ-24 קילומטרים דרומית-מזרחית מנאפולי. רכבת היוצאת בכל חצי שעה מנאפולי עוצרת בפומפיי ובהרקלוניום.

עוד על פומפיי בכתבה "פומפיי והרקולניום - הזמן עמד מלכת" »

פומפיי. הסיור בשטח העיר יחזיר אתכם אלפיים שנה אחורה | צילום: אייסטוק

7. ארץ הטרולי
בתי האבן משונים, בעלי גג רעפים חרוטי המקושט בסמלים לבנים, הם מבנים ייחודיים ל"ארץ הטרולי", שמרכזה בעיירה אלבֶּרוֹבֶּלוֹ שבפוליה. הבתים בנויים אבנים לא מסותתות הנשענות על מוט מרכזי. בתקופה הפיאודלית, שבה נדרשו המשגיחים המקומיים לשלם מס לפי מספר האנשים שחיו על אדמות האדון, נאסר על האריסים להשתמש במלט לבנייה. זקני האזור מספרים כי עם קבלת ההודעה על ביקור האדון או שליחיו, היו תושבי הטרולי בועטים במוט המרכזי, ממוטטים את הבית לערמת אבנים, והכפר הפך בן רגע לשדה שזה עתה סוקל; כך פטרו עצמם המקומיים מתשלום המס. לאחר הביקור נבנה הבית מחדש - עד לביקור הבא. אף ששוחררו מהאיסור להשתמש במלט בסוף המאה ה-18, עדיין חיים חלק מתושבי האזור בטרולי, גם אם מדגם משופר וללא מוט מרכזי. בדרך כלל ה"דירה" כוללת חדר מרכזי וגומחות, ויש אפילו טרולי המחוברים ביניהם. רבים מכניסים אורחים לבחון את הבית (ובאותה הזדמנות גם מוכרים להם עבודות יד ותוצרת חקלאית).

עוד על ארץ הטרולי ומחוז פוליה בכתבה "פוליה: הדרום המתעורר" »

בתי טרולי באלברובלו שבמחוז פוליה | צילום: אייסטוק

8. מערות קסטלנה
מערת קסטלנה (Grotte di Castellana) היא מערכת של מערות נטיפים תת קרקעיות שהתגלו במחוז פוליה ונחקרו כבר במאה ה-17. היום אפשר לסייר בהן לאורך שלושה קילומטרים, כשהשיא הוא באולם שנקרא "המערה הלבנה" (Caverna Bianca), שנחשב לאחד מאולמות הנטיפים היפים בעולם.
אתר אינטרנט

מכתש סולפאטארה פולט מדי פעם סילוני קיטור ובוץ מבעבע | צילום: סטן קונטי

9. קאמפי פלגריי וסולפאט ארה
האזור שממערב לנאפולי מכונה "שדות האש" על שום היותו אזור וולקני פעיל. מכתש סולפאטארה (Solfatara) עדיין פולט מדי פעם סילוני קיטור ובוץ מבעבע. בקאמפי פלגריי (Campi Flegrei), בגובה של 460 מטר מעל פני הים, שוכן מנזר המתבודדים (Eremo dei Camaldoli), שהוקם ב-1585. המראה הנשקף מן המנזר עוצר נשימה.

מראטיאה, "פנינת הים הטירני" | צילום: mozzercork, flickr

10. מראטיאה
רק תיירים מעטים שמעו על העיירה מראטיאה (Maratea), ששוכנת במפרץ פוליקסטרו, במרחק כשלוש שעות נסיעה דרומה מנאפולי. האיטלקים, לעומת זאת, מכירים היטב את המקום היפה הזה, ואף העניקו לו את הכינוי "פנינת הים הטירני". כינוי נוסף מרמז על קצת ממה שמצפה למבקרים: "העיר בעלת 44 הכנסיות". ואם לא די בכל הכנסיות הללו, בקדמת הבזיליקה המקומית ניצב פסל ענק של ישו עם ידיים פרושות לצדדים. לא בדיוק ישו המושיע המוכר מריו דה ז'יינרו שבברזיל, אבל בהחלט מרשים למדי. לא בטוח שתרצו להתעכב דווקא על הצד הדתי, כשמצפון לעיירה נמתחים 30 ק"מ של חופים מפורצים עם נופים מקסימים, מצוקים וכפרים קטנים, והכל טובל בצמחייה ים תיכונית ירוקה. אם יש לכם זמן, בהחלט כדאי להקדיש כמה ימים למראטיאה וסביבתה, כדי לחוות משהו מהמראות, הטעמים והצלילים של דרום איטליה - הרחק מהתיירים האחרים.