ניצחונו של האל ראמה על פני ראוונה, מלך השדים, נחגג בהודו בפסטיבל דיוואלי. הרחובות, המקדשים והבתים מקושטים בנרות דולקים ושמי הלילה מוארים בזיקוקים – אות לכך שהטובים גברו על הרעים
המיתולוגיה ההודית, הראמאיינה, מספרת שראוונה, מלך השדים, כעס על האל ראמה והחליט לחטוף את סיטה אשתו. הוא לקח את סיטה במרכבתו המעופפת אל ממלכתו לנקא (ככל הנראה סרי לנקה של היום). ראמה הזועם נעזר בעוזרו הנאמן, האל הקוף הנומן, ובצבא הקופים שלו, כדי להרוג את ראוונה ולהציל מידיו את אישתו האהובה. על מנת שימצאו את הדרך חזרה, סימנו המאמינים לראמה ולסיטה את השביל בפנסים. לזכר אותם פנסים ולזכר ניצחון הטובים (אור) על הרעים (חושך) חוגגים ההינדים את הדיוואלי, חג האורות. הדיוואלי נחגג ברחבי הודו ונפאל וגם בארצות אחרות שבהן יש ריכוזים גדולים של הינדים, כמו אוסטרליה ואנגליה. ולמרות שבמקור זהו חג הינדי, גם הג'אינים והסיקים חוגגים אותו.
כמו חגי אור רבים בעולם, בהם חנוכה שלנו, הדיוואלי נחגג בתחילת החורף, תקופה בה שעות היום הולכות ומתקצרות. במהלך חמשת ימי החג נהוג ללבוש בגדים חדשים, להחליף מתנות ולאכול ארוחות חגיגיות, אבל העיקר הוא האור: הבתים, המקדשים והרחובות מקושטים בנרות, במנורות חרס עם פתילים דולקים ובפנסים צבעוניים, זיקוקים מאירים את שמי הלילה, ועל הנהרות והאגמים משיטים פנסים בוערים וסירות עם פרחים ונרות.
במאמר מערכת שהתפרסם ביומון "טיימס אוף אינדיה" לקראת החג השנה נכתב כי ללא קשר לסיפורי המיתולוגיה הנקשרים בשמו, משמעותו העכשווית של הדיוואלי היא מחויבות למשפחתיות, לחברוּת ולרצון טוב, חגיגה של ההנאות הפשוטות של החיים, וגם אלה שאינן כה פשוטות.
