צוללת זעירה ולא מאוישת תיכנס לראשונה מתחת למדף הקרח של אנטארקטיקה כדי לחקור את המסת הקרחונים. הפרויקט אמור להסביר כמה זמן עוד נותר לנו לפני שהכל יכוסה במים.
צוללת לא מאוישת שפועלת כרובוט אמור להיכנס בפעם הראשונה תחת מדף הקרח של אנטארקיטקה כדי לבחון את עליית פני הים בעולם. האתר שנבחר לצלילה נחשב אחד המקומות הכי לא נגישים על פני כדור הארץ. דיווח בסוכנות "רויטרס" מבהיר שהצוללת שאורכה שבעה מטרים תורד מספינת מחקר אמריקאית כדי לחקור את צידו התחתון של של הקרח בקרחון פיין איילנד. קרחון זה נבחר משום שהוא נע מהר יותר מכל הקרחונים האחרים באנטארקיטקה וכבר בשלב זה מזרים לאוקיינוס יותר מים מנהר הריין הגדול שזורם באירופה. עד כה לא התאפשר לחוקרים לעקוב אחר המסת הקרח במעמקי הים ולבחון את השפעת זרמי הים על ההמסה ועל תנועת הקרחונים שנשברים מן המדף המרכזי באנטארקטיקה ומשייטים ברחבי האוקיינוס. ההצדקה למאמץ היקר הזה היא שבימים אלה מחלחלת ברחבי העולם ההכרה שיש לעקוב מקרוב ובאופן קפדני אחר תנועתם של הקרחונים. המס מוגברת של קרחוני היבשת הדרומית פירושה סכנה ממשית גם על ערים גדולות כניו יורק ובייג'ין. התנועה של קרחון פיין איילנד באנטארקטיקה התגברה באופן משמעותי. בשאמצע שנות התשעים הוערכה תנועה זו כ-2.4 קילומטר בשנה. כיום היא עומדת על 3.7 קילומטר בשנה. אנטארקטיקה אוצרת כתשעים אחוז מן המים המתוקים בעולם. אם היבשת כולה תימס (בעוד אלפי שנים) יעלו פני הים בעולם ב-57 מטרים. הערכת גופים של האו"ם היא שפני הים בעולם יעלו בין 18 ל-59 סנטימטרים עד שנת 2100. הצוללת הרובוטית שתורד מתחת למדף הקרח מגיעה למהירות של 3.4 קשר ולטווח של 400 קילומטרים. היא יכולה לצלול לעומק 1600 מטר. עוביו של קרחון פיין איילנד הוא 400 מטר.
