תפריט עמוד
א
אינטליגנציה.
המדענים מסכימים שמבחינת רמת אינטליגנציה, הדולפין ניצב בשורה הראשונה של בעלי החיים בעלי אינטליגנציה גבוהה, לצד קופי האדם. הערכה זו מתבססת על כמה גורמים: משקלו וגודלו של מוח (ע"ע) הדולפין, התנהגות חברתית מורכבת, תקשורת (ע"ע) בין פרטים והקלות שבה הם לומדים דברים חדשים. מחקרים הראו, אגב, שהדולפין מסוגל לזהות את עצמו במראה.


גולש גלים ודולפין שוחים
זה לצד זה לעת שקיעה בקליפורניה | צילום: רויטרס

אימון. בזכות האינטליגנציה וכישורי הלמידה והחיקוי הטבעיים שלהם, הדולפינים נוחים לאימון. הדולפינים משתמשים בחיקוי כחלק מתהליך הלמידה בינם לבין עצמם, ובמקרים רבים לומדים הגורים הרכים לבצע התנהגויות מורכבות – כמו קפיצות, שחייה על הגב, נפנוף סנפירים ומתן נשיקות – רק מהתבוננות בפרטים מבוגרים יותר ובלי כל התערבות מצד המאלפים. הנטייה כיום בדולפינריומים בעולם (וגם בריף הדולפינים באילת) היא לחדול מלאמן את הדולפינים למופעים ולתת להם את הזכות להחליט אם הם מעוניינים ליצור קשר עם המבקרים במקום.

אמא. הדולפינה מניקה את תינוקה, שומרת עליו ומלמדת אותו כשנה עד שלוש שנים מיום לידתו, והדולפין ישמור על קשר קרוב עם אמו גם כשיהיה דולפין בוגר. דולפינות נעזרות באמן בגידול הוולד, ולא אחת נצפה שהסבתא או הדודה שומרות על התינוקות כבייביסיטר. הקשר הרגשי בולט גם כאשר הדולפין הקטן מת: האם נושאת את התינוק על ראשה ומקפידה שיישאר מעל פני המים בניסיון להחיותו. רק לאחר כמה ימים היא מוותרת, נפרדת ממנו ומניחה לגופתו לשקוע אל קרקעית הים.

אגרסיביות. אף שיצאו להם מוניטין של בעלי חיים עדינים, התוקפנות היא חלק בלתי נפרד מחיי הדולפינים, בעיקר בין זכרים הנאבקים על שליטה, אזורי מחיה או נקבות. מספר התקריות האלימות עולה כאשר מדובר בדולפינים החיים בשבי.

איתור בהד. מנגנון ייחודי בעולם החי המאפשר לדולפין ליצור במוחו תמונה של המרחב שסביבו, במעין אולטרסאונד טבעי. בקדמת ראשו נמצא איבר בצורת עדשה בשם מֵלון, המרכז גלי על־שמע ושולח אותם אל סביבתו. הגלים נתקלים בעצמים וחוזרים אל הדולפין, ומוחו מעבד את המידע. ניסויים הוכיחו כי בעזרת מנגנון זה הדולפין מסוגל למצוא את דרכו גם כשעיניו מכוסות ו"לראות" מה נמצא בתוך קופסאות אטומות לחלוטין.

אנטומיה. האנטומיה של הדולפין מעידה על התאמה אבולוציונית לחיים במים. למרות היותו יונק (ע"ע) קיבל גופו מבנה הידרודינמי המאפשר לו לשחות במים במהירות רבה. סנפיריו (ע"ע) הם האיברים היחידים הבולטים מגופו (אפילו איבר המין של הזכרים חבוי מתחת לעור ומגיח החוצה רק בעת עוררות מינית), עורו חלק ושמנוני, ובלסתו שיניים חדות המותאמות לתפיסת דגים.

דולפין אירוואדי בהופעה בפארק ימי בתאילנד | צילום: רויטרס

ב
בני אדם.
אחת החידות הנוגעות לדולפינים — אשר תרמה למיתוסים הרבים שנקשרו בשמם – היא הקשר הייחודי שנוצר בינם לבני האדם. חופים לא מעטים בעולם מפורסמים בדולפינים החופשיים הבאים לשהות לצד השוחים בהם, והם מושכים אליהם אלפי תיירים. חוף מפורסם כזה מצוי במונקי מיה (Monkey Mia) שבאוסטרליה, ורבים הישראלים שביקרו את הדולפינה הולי בחופי נואיבה שבסיני. יש אף עדויות לכך שדולפינים סייעו להציל אנשים שעמדו לטבוע. לעומת זאת, מספר המקרים המתעדים דולפינים שתקפו בני אדם שואף לאפס.

ג
גלישת גלים.
אין מראה יפה מלהקת דולפינים הגולשת על הגלים בתיאום מושלם. ניכר בדולפינים שהם נהנים לתפוס גלים, והם עושים זאת בכל הזדמנות. מלבד ההנאה יש פה גם חיסכון באנרגיה, שהרי הדולפין תופס טרמפ על הגל במקום לדחוף את גופו בכוח שרירי זנבו.

ד
דייגים. זה אלפי שנים שבתרבויות שונות ברחבי העולם התפתח בין דייגים לדולפינים קשר מוזר שבו הדולפינים מסייעים לדייגים בעבודתם. הייתי עדה לשיתוף פעולה כזה בנהר האירוואדי (Irrawaddy) במיאנמר (בורמה): הדייגים שלפו מקלות עץ קטנים והתחילו להקיש על דופן הסירות. לא עבר זמן רב, וכמה דולפינים התקרבו לסירות ודחפו לעברן בחוטמיהם להקות של דגים. לדייגים לא נותר אלא לפרוש את הרשתות.

דולפיני נהרות. קבוצה מעניינת ובלתי מוכרת יחסית של דולפינים החיים בנהרות מרכזיים בעולם, ועימה נמנים דולפינים כגון הסוסו (Platanista gangetica) החי בגנגס בהודו, הבוטו (Inia geoffrensis) החי באמזונס בברזיל, האירוואדי (Orcaella brevirostris) החי במיאנמר (בורמה), והבאיג'י (Lipotes vexillifer) החי בנהר ינגצה בסין. מאפיינים אותם ראייה חלשה או אפילו עיוורון (כתוצאה מהראות הנמוכה שמקורה בבוץ ובסחף בנהרות) ומוח קטן יחסית למיני דולפינים אחרים. למרבה הצער, הנהרות בעולמנו סובלים מזיהום רב, ולכל קבוצת דולפיני הנהרות נשקפת כיום סכנת הכחדה.

ה
התנהגות מינית. הדולפין הוא אחת החיות המיניות ביותר בעולם החי. הדבר בא לידי ביטוי בשלל התנהגויות כגון התאמנות בביצועים מיניים, חיכוך הגוף זה בזה, מין בין זכרים, אוננות ועוד תופעות מיניות המוכרות לנו היטב מהעולם האנושי. בניגוד לבני האדם, בחינוך המיני של הזכר הצעיר מעורבת גם אמו.

ח
חיוך. יש כמה מיני דולפינים, הידוע בהם הוא הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus), שנראים כאילו הם תמיד מחייכים. למעשה, צורת הגולגולת הדחוסה ושרירי פניהם של הדולפינים הם שגורמים ליצירת הבעה זו.

אף שהסיבה לחיוכו של הדולפינן המצוי היא בעצם מבנה הגולגולת ושרירי הפנים שלו, החיוך שלו עדיין מקסים | צילום: ברייאן פורארייה ויאן דיילי

ט
טונה. הכל החל לאחר שדייגים אמריקאים גילו בשנות החמישים של המאה הקודמת שלהקות של דגי טונה מצטרפות ללהקות דולפינים ושוחות תחתיהן במטרה ליהנות משאריות השלל. הדייגים החלו לעקוב אחר להקות דולפינים וללכוד את דגי הטונה בעזרת רשתות דיג גדולות. מיליוני דולפינים נחנקו או טבעו למוות בתוך הרשתות, במה שהיה לאחד מהאסונות האקולוגיים הקשים ביותר. מאבק ממושך של ארגוני איכות סביבה הוציא את דרך הדיג הזאת אל מחוץ לחוק. השתדלו לקנות רק שימורי טונה שעל קופסאותיהם מופיע הכיתוב "Dolphin Safe".

י
יונק. אמנם מבחינה חיצונית גופו של הדולפין דומה לכריש יותר מאשר לפרה או לחתול, אך גם הוא שייך למחלקת היונקים. ככזה משותפים לו וליונקי יבשה המאפיינים הבאים: לב בעל ארבעה חדרים, עצם לסת תחתונה יחידה, שִליָה ופטמות הנקה, נשימת אוויר אל תוך ריאות, המלטת ולדות חיים ודם חם המאפשר לווסת את טמפרטורת הגוף על פי הסביבה.

ל
לווייתן קטלן. הלווייתן הקטלן (Orcinus orca) הוא בכלל דולפין. מקור השם המטעה בעובדה שזהו אחד מהטורפים המתוחכמים ביותר בעולם החי ובכך שהוא צד גם כלבי ים ודולפינים אחרים.

גור לווייתן קטלן ואמו. דולפין שאינו
מתבייש להיות אחד מהטורפים
המתוחכמים בעולם
צילום: ברייאן פורארייה ויאן דיילי

האורקה, כפי שמכונה הלווייתן הקטלן, הוא בלי ספק מהאינטליגנטיים ביותר במשפחת הדולפינים, והדבר בא לידי ביטוי בטכניקות הציד המתוחכמות שלו, המעידות על יכולת לתכנן, לשתף פעולה, לצפות את תגובות הטרף ולהעביר מידע מורכב מפרט לפרט. לעיקר פרסומו זכה בעקבות הסרט "לשחרר את ווילי", שסיפר על לווייתן קטלן החי בשבי.

לידה. בניגוד ללידות של יונקי יבשה, הדולפין מגיח לעולם כשזנבו ראשון וראשו אחרון. מיד לאחר הלידה עולה הרך הנולד לנשום את נשימתו הראשונה ומתמקם במהירות ליד זנבה של אמו, שם יעזרו לו הגלים הנוצרים ליד זנבה וההתאמה לתנועות גופה ללמוד לשחות ולעלות לנשום נכון. שאר חברי הלהקה שותפים לאירוע המרגש: במהלך הלידה הם מנסים לעזור לאם, מקיפים אותה כדי להגן עליה ושוחים סביבה בהתרגשות גלויה.

מ
מגע. הדולפינים אוהבים מאוד מגע ומבקשים אותו מבני מינם ומבני האדם. לעתים קרובות אפשר לראותם מלטפים זה את זה בסנפיריהם. בניסויי התנהגות הוכח שבתמורה למגע ולליטוף בלבד (בלא פיתויי מזון) הדולפין מוכן לבצע מה שמבקשים ממנו, שכן הוא רואה בהם פרס ראוי.

מוח. היחס שבין גודל מוחו של הדולפין לגודל גופו הוא אחד מהנתונים שתרמו להשערה בדבר האינטליגנציה (ע"ע) הגבוהה שלו, אך למעשה לא לכל מיני הדולפינים יש מוח גדול יחסית לגופם. לדולפינן המצוי, מהמינים הנפוצים והמוכרים לקהל הרחב, יש מוח גדול יחסית, כ־0.94 אחוז ממשקל גופו. לשם השוואה, משקל מוחו של אדם הוא 2.1 אחוז ממשקל גופו. השוני העיקרי הוא שקליפת המוח (הקורטקס) – החלק המורכב והמפותל הממוקם בקדמת המוח – אינו מפותח בדולפין כמו בבני האדם.

מזון. מזונם של הדולפינים הוא על פי רוב דגים שונים, פירות ים, חסרי חוליות ואפילו סרטנים וקיפודי ים. הלווייתן הקטלן (ע"ע) צד גם כלבי ים, פינגווינים, עופות ים ואפילו דולפינים אחרים.

פסיפס רומי מהמאה הראשונה שהתגלה בארמון פישבורן, אנגליה. מתאר את קופידון רוכב על גב דולפין

מיתוסים. הדולפין מושך את תודעתו, לבו ונפשו של האדם מאז ימי קדם, ואין פלא שהוא מככב במיתוסים של בריאה, בספרות ובאמנות. אמנים מפורסמים כמו רפאל שילבו אותו ביצירותיהם; בצרפת חשפו שרידים ארכיאולוגיים בני 14,000 שנה שדולפינים היו אז חיות קדושות; היוונים והרומאים הקדומים שילבו את הדולפין באינספור כתבים, סיפורים ושירי הלל – אריסטו מתאר דייגים (ע"ע) ודולפינים משתפים פעולה אלה עם אלה, ואחרים מספרים על סיפורי אהבה שצמחו בין דולפין לנערים צעירים; בפסיפסים ועל גבי כלים מהתקופה ההלניסטית נראות נשים רכובות על דולפינים; בפרו נבנו מקדשים לכבוד רוחותיהם של האורקות, הלווייתנים הקטלנים (ע"ע); האינדיאנים האמריקאים האמינו שהאורקות הם רוחות של בני אדם; ובאוסטרליה מאמינים האבוריג'ינים שבגלגול הקודם הם היו דולפינים.

נ
נקב נשימה.
הדולפין, מהיותו יונק, חייב לנשום אוויר, ולכן הוא נאלץ לעלות אל פני המים ולשאוף אוויר לריאותיו. זאת הוא עושה דרך נקב נשימה הממוקם במעלה ראשו ומתפקד כנחיריים של יונקי היבשה.

ס

דולפינים מציגים לראווה את סנפירי הגב שלהם, העוזרים להם לאזן את עצמם במים ולשחות | צילום: ברייאן פורארייה ויאן דיילי

סנפירים. לדולפינים יש סנפיר גב אחד ושני סנפירים צדדיים, שרידים לגפיים שהלכו והתנוונו במהלך האבולוציה. הסנפירים עוזרים לדולפין לאזן את עצמו במים ולשחות, ויש להם תפקיד חשוב בבקרה הפיזיולוגית של טמפרטורת הגוף.

סטרנדינג (החפה). תופעה שהמדע ניצב מולה ואינו יכול להסבירה: דולפינים ולווייתנים — פרטים או להקה שלמה – נסחפים מתים אל החוף או נסחפים אליו ואז מתים. יש עדויות להיסחפות של דולפינים אל החופים עוד מלפני ספירת הנוצרים. הסברים רבים ניתנו לתופעה: טפילים המפריעים לתפקוד אוזניהם, רעש אוניות המשבש את הסונר שלהם או גורם נוסף שמפריע להם לקלוט את הקווים המגנטיים של כדור הארץ העוזרים להם לנווט את דרכם באוקיינוסים. גם הסברים התנהגותיים ניתנו לתופעה, והידוע בהם הוא שהדולפינים מתאבדים באופן קבוצתי – תיאוריה רומנטית שכלל אינה מקובלת על המדע. גם בישראל מוצאים מדי פעם דולפינים שנסחפו אל החוף. אפשר לעזור להם לחזור לים, אך יש לעשות זאת בדרך הנכונה. אם נתקלתם בדולפין במצוקה, פנו למוקד מחמל"י, בטל': 8226280־050

ע

נשים הרות משתתפות בתרפיה עם דולפינים בבית מלון בלימה, פרו. קולותיהם של הדולפינים אמורים
לעורר את מוחו של העובר בבטן | צילום: רויטרס


עזרה הדדית. רבות העדויות לעזרה הדדית של פרטים בלהקת דולפינים. דולפין שחלה, נחלש או הזדקן, מקבל עזרה מחבריו ללהקה. הם שוחים מתחת לסנפירי הצד שלו ומרימים אותו אל פני המים כדי לסייע לו לנשום. כרישים שניסו לתקוף להקת דולפינים ויתרו בתוך זמן קצר, שכן הלהקה מתגייסת להגן על החלשים והקטנים, וידוע כי דולפינים עזרו לבני אדם שנקלעו לסכנה בלב ים.

עידן חדש. אין ספק כי הדולפין הוא אחד מבעלי החיים הפופולריים ביותר בזרמים שונים של העידן החדש. נשים בהריון מבקשות ללדת עם דולפינים בים, אנשים נוסעים מרחקים ארוכים כדי לשחות עם דולפינים בטבע, ויש המייחסים להם תכונות רוחניות ומיסטיות. המדען ג'ון לילי, למשל, הקים ארגון שקרא להאזין למסר שהדולפינים רוצים להעביר לנו. לילי שאף לשלוח לאו"ם נציג של הארגון, כדי שיעביר דרכו לכל העולם את תובנת הדולפינים באשר לחיינו על כדור הארץ ובאשר לדרך לחיות בשלום.

צ
צבא. צבאות שונים בעולם – הראשון שבהם היה הצבא הרוסי, שהחל בכך כבר בשנות השישים של המאה הקודמת — ניצלו את הדולפינים כחיילים. האינטליגנציה, קלות האימון ומנגנון האיתור בהד (ע"ע) מאפשרים לדולפינים לזהות פצצות ומוקשים ואף להניח אותם על ספינות אויב. רבים מהדולפינים קיפחו כך את חייהם.

ציד. הדולפינים הם אמני הדיִג. טכניקות ציד מסוימות מוכיחות את קיומה של אינטליגנציה (ע"ע) גבוהה, ובעל שיטות הציד המתוחכמות ביותר הוא הלווייתן הקטלן (ע"ע). באחת משיטות הדיג של דולפיני דאסקי (Lagenorhynchus obscurus), למשל, הם דוחפים להקות של דגי אנשובי אל פני המים, מכתרים אותם ואז נוגסים בכדור הצפוף בתורות.

ק
קפיצות. מחוץ למים הדולפין קופץ קפיצות חינניות, מתגלגל וגולש על הגלים. פעולות אלה אינן מיועדות לשעשוע בלבד, והן חלק ממערכת מורכבת של תקשורת (ע"ע) התנהגותית.

קולות. לדולפין יש מנעד קולי מגוון ומרשים ביותר. הצלילים שהוא מפיק כוללים נקישות איתור בהד (ע"ע), שריקות חתימה (ע"ע), צפצופים, אנחות, נביחות, סלסולים ועוד. מכיוון שגלי קול מועברים בתווך המימי למרחק רב יותר מזה שבאוויר, עולם הצלילים הוא מרכיב חיוני בתקשורת של הדולפין עם חבריו לקבוצה ומסייע לו להתמצא בסביבה ולזהות אויבים או מכשולים.

דולפינים מפגינים כישורי אקרובטיקה. הקפיצות הן חלק ממערכת תקשורת מורכבת
צילום: ברייאן פורארייה ויאן דיילי

ר
ראייה. לעיניים שהותאמו לראייה באוויר יש מבנה שונה מזה של עיניים שהותאמו לראייה במים, שכן מעבר האור במים אטי יותר מאשר באוויר. לדולפינים שרירי עיניים חזקים ביותר המאפשרים להם לשנות את צורת העדשה לפי הימצאות העין באוויר או במים ולפי עוצמת האור. הדולפין מסוגל לשחות על צדו כשעינו אחת במים ועינו השנייה מחוץ להם, וכך הוא יכול לראות היטב מתחת לפני המים ומעל לפני המים בעת ובעונה אחת.

ש
שינה. הדולפין הוא יונק ימי, ולכן עליו לנשום אוויר גם כשהוא נם את שנתו. עם זאת, הוא חייב להימנע ממצב שבו יתרופפו שריריו במהלך השינה ויאפשרו למים לחדור לנקב הנשימה (ע"ע) שלו. במהלך האבולוציה התפתח בו מנגנון ייחודי: הדולפין ישן כשחצי ממוחו (המיספרה אחת) שקוע בשינה ואילו החצי השני ער ומתפקד. ההמיספירות מתחלפות זו עם זו מעת לעת, וכך בכל רגע נתון המיספרה אחת עירנית לסכנות ולנשימה נכונה וההמיספרה השנייה נהנית משינה רגועה. אצל הדולפינים אין חלוקה ברורה בין עירנות ביום לשינה בלילה, והם ישנים במשך תקופות קצרות לאורך היממה.

שמיעה. לאחר מיליוני שנות אבולוציה נותרו לדולפין רק שני נקבים קטנים בסמוך לעיניים בתור האוזן החיצונית, ולמרות זאת חוש השמיעה שלו מפותח להפליא ורגיש לגלים בתחום העל־שמע.

שריקת חתימה. הרך הנולד צמוד לאמו מרגע לידתו, אך מגיל שנה לערך הוא מתחיל לגלות את סביבתו ומעז להתרחק ממנה. כדי לשמור על תקשורת עם הצאצא ולקרוא לו כאשר הוא רחוק או כשסכנה מתקרבת, האם יוצרת את "שריקת החתימה". כשהוולד נולד, האם שורקת לו "שם" ספציפי ומחתימה את תינוקה על השריקה הייחודית והאישית הזאת. האם משתמשת בשם תינוקה כדי לקרוא לו אליה, וגם הוא מתאמן בה ומשתמש בה כדי לקרוא לאמו. כל חברי הלהקה מזהים את שריקת החתימה של התינוק ויכולים גם הם להשתמש בה, כך שבעצם, יש לדולפינים שמות פרטיים כמו לבני האדם.

ת

מדריך ומטופל במהלך תרפיה לילדים בתורכיה.
החברתיות של הדולפין, אהבתו למגע והחיוך התמידי שעל פניו עושים אותו שותף אידיאלי לתרפיה צילום: רויטרס

תפוצה. תפוצת הדולפינים מכסה את כל כדור הארץ – מהאוקיינוסים הארקטיים הקפואים ועד הימים החמימים והטרופיים. להקות הדולפינים שונות זו מזו במאפיינים רבים כגון גודל הלהקה (מעשרות פרטים ועד עשרות אלפים), תפריט, קרבה לחוף, טמפרטורת מים ועוד. יש מיני דולפינים הנפוצים בכל העולם, ויש כאלה המוגבלים לאזורים מסוימים. השפעת האדם על כדור הארץ אינה פוסחת על הימים והאוקיינוסים, ובשל כך גם תפוצתם ומספרם של מיני הדולפינים משתנים.

תקשורת. בחברה הדולפינית התפתחו מנגנוני תקשורת שונים מאלה של יונקי יבשה. לדולפינים יש כנראה מערכת מורכבת של תקשורת הכוללת שפה (ע"ע קולות) והתנהגויות, הן מתחת לפני המים והן מעליהם (ע"ע קפיצות), המיועדות להעברת מידע בין פרטי הלהקה. המערכת הזאת מורכבת מאוד, ואנו רחוקים כיום מלהבינה.

תרפיה. אחד התחומים המתפתחים ביותר בעת האחרונה הוא תרפיה בעזרת בעלי חיים, המיועדת לסייע לאוטיסטים, לילדים שעברו טראומה נפשית, לסובלים מלקויות התנהגות ולמידה, לחולי סרטן ועוד. בשל תכונותיו – החברותיות שלו, אהבתו למגע, רגישותו הטבעית, סקרנותו והחיוך (ע"ע) התמידי שעל פניו –  הדולפין הוא בעל חיים המתאים לתרפיה.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

  1. לילדים שרוצים להרחיב את הידע בנושא הדולפינים ממליץ על ספר הילדים המדהים "המתנה הגדולה מהים "שחיבר סול דיה ולפי דעתי גם נלמד בבתי הספר

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.