חלק גדול מהישראלים הנוסעים לספארי בקניה הם נערי בר מצווה, שחוגגים בטיול עם בני משפחותיהם את המאורע הזה בחייהם. ביקור בכפר מסאי הוא הזדמנות לפגוש בסוג אחר של טקס התבגרות.
שמורת המסאי מארה קרויה על שם בני שבט המסאי החיים בה, ואך טבעי שביקור בשמורה יכלול גם ביקור בכפר מסאי מסורתי. שלב מרכזי במעגל החיים המסאי הוא טקס ההתבגרות של הנערים. הטקס נערך בערך פעם בשנה, לקבוצת ילדים בגיל 14-13, ועיקרו הפגנת כושר סבל ועמידה בקשיים. הצעירים עוברים מילה, ללא כל הרדמה או טשטוש, ושער ראשם מגולח. את השיער הצומח לאחר מכן, הנקרא "שיער של גבר צעיר", צובעים באדום – צבעם של הלוחמים.
אחרי הטקס, מקבלים הלוחמים הצעירים אחריות על חלק מהבקר של השבט. בני המסאי לא מעבדים את האדמה ולא מאמינים בבעלות על הקרקע. עבורם, החרות לשוטט עם עדריהם ולנדוד על פני הארץ היא תנאי קיום בסיסי, ועל פי המסורת, אמורים הצעירים להתרחק מהכפר עם הבקר שקיבלו, להקים כפר משל עצמם ולחיות שם במשך כמה שנים. אלא שעם הקמת השמורה, בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הצטמצם מאוד מרחב המחיה של השבט, והלוחמים ממשיכים כיום לחיות עם יתר בני השבט.
הכניסה לכפר מסאי וזכות הצילום בתוכו עולה בדרך כלל כ-200 שילינג קנייתי לאדם ו-500 לרכב (יש לסכם את המחיר לפני שנכנסים). ביקור כזה עשוי לעורר תחושה לא נוחה של מסחור, אבל האשמים בכך אינם דווקא המסאים. הם רק מנסים להפיק את המירב ממצב שלא הם אלה שבחרו בו.