תפריט עמוד

קרנבל החורף בקוויבק

קוויבק סיטי שבקנדה חוגגת את קרנבל החורף מאז 1894. מדי שנה נערכת כאן אחת מחגיגות החורף הגדולות בעולם, המשלבת מסורת עתיקה, אמנות ושעשועים (כתב וצילם: הראל סטנטון)

תושבי העיר העתיקה הזאת, קוויבק סיטי שבקנדה, לא מתרגשים משלג ומקרח. נכון שהחורף בקוויבק סיטי (לא לבלבל עם מחוז קוויבק, שם נמצאת העיר!) הוא באמת גנרל, אבל תושבי המקום פשוט ממשיכים בחייהם, למרות הכפור. בדרך כלל לא מבטלים בקוויבק סיטי (Quebec City) אירועים מתוכננים, יהא מזג האוויר אשר יהא, ואפילו כשמדובר בקרנבל-פסטיבל הנערך תחת כיפת השמים. ואיזה קרנבל מתאים לקוויבק סיטי יותר מאשר פסטיבל פיסול בקרח, המתקיים כאן בינואר?

המפגש של הישראלי עם קנדה בחורף דומה להיכרות עם תרבות אחרת ושונה, כמו, למשל, ביקור ראשון באחת ממדינות מזרח אסיה. העובדה שקנדה היא מדינה מערבית, ושתרבותה אינה שונה מהותית מהתרבות שאנו מורגלים בה, רק מעצימה את החוויה. תהליך ההסתגלות וההתאמה לחיים אורבניים בקור העז, היופי של העיר בלבן, ענפי ספורט החורף וקרנבל השלג של קוויבק סיטי, שהרובע העתיק שלה הוכרז ב-1984 על ידי אונסק"ו כאתר שימור בעל חשיבות עולמית (World Heritage Site) – כל אלה יבטיחו לכם חופשה משפחתית ייחודית.

האמיצים מרוויחים
בחוף עוטף מעטה של לובן את הנוף, העצים שחורים ועירומים, ואילו גגות הבתים בקוויבק סיטי משופעים בנטיפי קרח. כלי רכב של העירייה מפנים את השלג ומפזרים מלח וחול, כדי לאפשר את התנועה בכבישים הקפואים. סוחרים ובידיהם אתי חפירה חושפים את השביל לפתח החנות.

מזג האוויר הקשה הוא גורם כה דומיננטי באיזור, עד כי במקום התפתח לקסיקון חורפי עשיר. הכנת הרכב לחורף, למשל, מכונה כאן "To Winterize the Car", או בתרגום חופשי, "להחריף את המכונית". דרך הגריל הקדמי של המכוניות הישנות מבצבץ לו כבל, שבלילה, בזמן החנייה, יתחבר למערכת החשמל הביתית, כדי לטעון את הסוללות ולסייע בהתנעת הרכב בבוקר המחרת. אפילו את עגלת הילדים מחליפה מזחלת שלג עשויה פלסטיק, שאותה מושכים ההורים.

כשנכנסים למקום מחומם המשקפיים מתמלאים באדים, כשהאף נוזל הוא קופא ושצריך לשירותים באוויר הפתוח… האמיצים מרוויחים. כל יציאה היא מבצע מלביש: סוודר, מעיל ארוך, צעיף, כובע, מגיני אוזניים, כפפות לידיים, מעיל עוטף וחם, מגפיים וכובע המאיים לכסות כמעט את כל הפנים.

בחורף בכלל, ובימי הקרנבל בפרט, העיר הומה פעילות. בתקופה זאת יש בה רחבות ומסלולים להחלקה על הקרח ועשרות פסלי קרח, בצד המוזיאונים והמסעדות, הפועלים בכל ימות השנה. בעיר ובסביבותיה יש היצע רב של ספורט חורף: 118 מסלולי סקי וסנובורד, ומאות קילומטרים של מסלולים לאופנועי שלג וקרוס-קאונטרי (גלישה-הליכה עם מגלשי סקי למרחקים ארוכים: ספורט קשה מאוד, המצריך כושר פיזי וטכניקה מעולה), סקי, רכיבה במזחלות כלבים ורפטינג שלג.

קוויבק סיטי, בירת השלג, חוגגת את קרנבל החורף מאז 1894. החל בשבוע האחרון של ינואר, ובמשך שלושה שבועות, נערכת כאן אחת מחגיגות החורף הגדולות בעולם, המשלבת מסורת עתיקה, אמנות ושעשועים. עבור תשלום סמלי מקבלים בובה של בו-נום (Bon Homme, "איש טוב" בצרפתית), הקמיע של הקרנבל, המהווה אישור כניסה לכל האירועים הנערכים בחלקי העיר השונים. כיוון שהעיר קטנה בשטחה, אפשר ללכת ברגל בין האתרים. בערב הפתיחה של הקרנבל מתקיימים מופעים של ליצנים יורקי אש ושל איש בתחפושת בובת השלג של בו-נום, שגם נואם בהמשך הערב. טקס הפתיחה נערך בשעות הערב, בארמון הקרח שברחבה שמול בניין הפרלמנט.

במשך חודשיים תמימים שוקד צוות של 15 אמנים על הקמת מבנה הקרח, שעיצובו משתנה משנה לשנה. מבלוקים של שלג וקרח, שמשקלם הכולל מגיע לאלפי טונות, הם יוצרים טירות, מבצרים וארמונות ענקיים. 

ליל הסכינים הארוכות

שיא ההתרחשות בקרנבל החורף של קוויבק סיטי הוא בסופי שבוע. בסוף השבוע הראשון של הקרנבל מתקיים "ליל הסכינים הארוכות" (The Night of the Long Knives), שמה הרשמי של תחרות הפיסול בשלג. בחצות הלילה ניתן האות: 40 צוותי פיסול מקצועיים מכל רחבי העולם מסתערים על קוביות ענקיות של שלג דחוס, שהוכנו במיוחד לרגל האירוע. במשך כל הלילה הם יחצבו, ישייפו, יגרעו וילטשו את השלג. בבוקר המחרת, בשעה 10:00 בדיוק, נשמעת שריקת הסיום, וצוות שופטים בוחן את הפסלים ומכריז על הזוכים. הכפור שומר על הפסלים, הנותרים בלא פגע עד תום הקרנבל. 

משתה ארקטי
כמו כל קרנבל אחר, גם פסטיבל החורף של קוויבק סיטי לא מזניח את צורכי החיך. בצד המסעדות המעלות ניחוח צרפתי, יש ברחובות דלפקי בר מקרח, ובהם מגישים משקה אלכוהולי מחמם קרביים במיוחד המכונה קאריבו (Caribou, שהיא למעשה חיה מעט קטנה יותר מהמוס אבל אופיינית לקנדה לא פחות). כמו כל דבר בקנדה, גם משקה הקאריבו הוא המצאה אינדיאנית. האינדיאנים נהגו לשתות את דמו של הקאריבו לאחר ציד מוצלח כדי לחמם את הגוף. הצרפתים שהתיישבו בקנדה לא התלהבו ממשקה זה הן בשל מוצאו החייתי והן בשל העובדה שאין בו טיפת אלכוהול. הצרפתים אם כן, עירבבו אלכוהול נקי ויין פורט והביאו לעולם משקה אלכוהולי חזק במיוחד בצבע אדום כדם. מקורות אחרים טוענים כי הצרפתים הם שהמציאו את המשקה כשעירבבו ויסקי ויין אדום, זולים במיוחד. אותם מקורות מוסיפים שכאשר שתייני הקאריבו הלז החלו להינות מטעמה של תערובת זו, סימן שהם מוכנים לחצות בקאנו את מימיו הקפואים של הנהר, ולהינות גם מזה.

משקה הקאריבו הפך לסימלו המסחרי של קרנבל הקרח בקוויבק סיטי, בהיותו אחד האמצעים המיידיים לחימום איברים. לכל משפחה היה מתכון אחר לייצור המשקה חורך המעיים הזה. הממשלה הקנדית שבעבר אסרה על ייצור קאריבו מתוצרת עצמית, החליטה לפני כ20- שנה לאסוף את כל המתכונים המצויים בידי המשפחות והפיקה משקה קאריבו חוקי, מאושר על ידי ממשלת קנדה. רק את המשקה הזה ניתן לקנות בחנויות האלכוהול המורשות. אבל, בזמן הקרנבל, עדיין משגשג קאריבו תוצרת עצמית, והממשלה, רק בזמן הקרנבל, לא מנסה לעצור את היצרנים.

בנוסף לקאריבו, מתגלה כאן גם המייפל במלוא לאומיותו: עבור שני דולר קנדי ימזגו עבורכם מעט סירופ מייפל סמיך על שולחן עץ צר, מכוסה בקרח. את הסירופ החום הזה יגלגלו על מקל ארטיק לסוכרייה מתוקה.
אירוע חורפי מחמם לב לכל הדעות. 

הראל סטנטון – מרצה, מורה לצילום, מדריך טיולים בחו"ל ועורך מופעים אורקוליים
 

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





תגובות פייסבוק

מסע אחר - המרכז לנסיעות