לשכות תיירות
אתר לשכת התיירות התורכית

מטבע
המטבע המקומי הוא לירה תורכית.
ברחבי איסטנבול פועלים משרדי חלפנים רבים, שבהם ניתן להמיר דולרים ומטבעות זרים אחרים ללירות תורכיות. שלא כמו הבנקים, רוב החלפנים לא גובים עמלה. מומלץ להמיר דולרים במשרדי החלפנים שבאזור טַקסים או אמינונו, שכן שערי החליפין שהם מציעים גבוהים יותר. לירות תורכיות ניתן למשוך גם בכספומטים (ATM), בעזרת כרטיסי אשראי כמו "ויזה".

הפרש שעות
אין.

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של תורכיה היא 90. קידומת החלק האירופי של איסטנבול היא 212, ואילו זו של החלק האסייתי – 216.

תחבורה
כשמגיעים לאיסטנבול בפעם הראשונה, אפשר לקבל את הרושם, שהתחבורה הציבורית בעיר מתנהלת בכאוס מוחלט. לאמיתו של דבר, יש סדר בתוך הבלגאן. באיסטנבול פועלים עשרים סוגים שונים של אמצעי תחבורה ציבורית, המאפשרים להגיע לכל מקום בכמה דרכים, ובתעריף כמעט זהה של כחצי דולר אמריקאי.
אמצעי התחבורה הנפוץ ביותר בעיר הוא האוטובוס. באיסטנבול יש שתי חברות אוטובוסים ציבוריות, הפועלות משעות הבוקר המוקדמות ועד אחרי חצות. ההבדל בין השתיים נעוץ בעיקר בקניית הכרטיס. באוטובוסים שעליהם רשום Özel Halk Otobüsüיש לרכוש את הכרטיס בתוך האוטובוס, ואילו כדי לנסוע באלה המסומנים באותיות I.E.T.T קונים את הכרטיס בקופות, הפועלות רק בתחנות הראשיות.
שירות האוטובוסים באיסטנבול יעיל, אבל הנסיעה בהם לא נוחה. רוב האוטובוסים ישנים, אין בהם די מרחב לרגליים, חלונותיהם לא נפתחים, ומאחר שאינם ממוזגים, בקיץ הם הופכים לחמאם תורכי.
לכן מומלץ להשתמש במוניות השירות, הדולמוש (Dolmuş), במיוחד אם אתם מתכוונים להגיע לאתרים מרכזיים, כמו אמינונו, טַקסים ובשיקטש (Beşiktaş). מוניות הטרנזיט הצהובות גובות אותו מחיר כמו האוטובוסים, והן מהירות ונוחות מהם. בדומה למוניות השירות בישראל, ניתן לעלות אליהן ולרדת מהן בכל מקום.
דומה לדולמוש הוא המיניבוס, הכלאה בין מונית לאוטובוס. המיניבוס יעיל בעיקר לנסיעה לשכונות המרוחקות, והקו העיקרי שלו מתחיל בבשיקטש ומסתיים בסרייר (Sariyer). הן הדולמוש והן המיניבוס פועלים עד שעות הלילה המאוחרות.
המעבורות הן אחד מאמצעי התחבורה המזוהים ביותר עם איסטנבול. רק כאשר יושבים על הסיפון הפתוח ולוגמים כוס תה, אפשר להתחיל לקלוט את קסמה של העיר הזאת. תחנת הרציפים הגדולה ביותר נמצאת באמינונו. משם יוצאות מעבורות מסוגים שונים (רגילות, סירות מנוע גדולות, רחפות ועוד) לאוסקודר (Üsküdar) , לקדיקוי (Kadiköy), לאיי הנסיכה ולפתח הים השחור. ליד הקופות מצוינות שעות היציאה והחזרה של המעבורות. בדרך כלל השירות נפסק ב-22:00. ברציף בשיקטש יש סירות מנוע גדולות, המפליגות לאוסקודר ולקדיקוי עד 1:30 אחרי חצות.
באזור העיר העתיקה, מאמינונו ועד אקסריי (Aksaray), פועלת חשמלית (Tramvay), הנוסעת בתדירות גבוהה, משעות הבוקר ועד חצות. הנסיעה בה נוחה למדי, שכן שלאחרונה הותקנו בה מזגנים. חשמלית נוספת חוצה את רחוב איסטיקלל (İstiklal Caddesi), מכיכר טקסים ועד טונל  (Tünel).
בטונל תיתקלו באחד מאמצעי התחבורה המוזרים ביותר באיסטנבול: מטרו בן שתי תחנות, הפועל עד 20:00 ומחבר תוך פחות מדקה את שכונת ביאולו (Beyoğlu) עם גשר גאלטה (Galata). מטרו ארוך יותר מחבר בין אקסריי לתחנת האוטובוס הגדולה 
(Otogar).
וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את מוניות הספיישל הצהובות. אפילו במקום הנידח ביותר בעיר, ובשעת לילה מאוחרת, תוכלו לעצור מונית, שהנסיעה בה אינה יקרה. בניגוד לשם הרע שיצא להם, רוב נהגי המוניות באיסטנבול ידידותיים לתיירים. תעריף היום של המוניות נהוג עד חצות, אז מוחל תעריף הלילה (היקר בחמישים אחוז). בנסיעות ארוכות ניתן להתמקח ולקבל תעריף יום (Gündüz Fiatı) גם בשעות הלילה.
אם אתם מתכננים להשתמש הרבה בתחבורה הציבורית באיסטנבול, מומלץ לכם לקנות Akbil. זהו ראש מגנטי העולה כשני דולרים וחצי, ואותו מטעינים (בתשלום) שוב ושוב. ניתן להשתמש בו באוטובוסים, בחשמליות, במטרו ובמעבורות הגדולות. 

כתב:  ערן לבני 

גייז
היחס להומוסקסואליות בתורכיה עשוי לבלבל: גברים הטרוסקסואליים מסתובבים בחבורות, מתגפפים ומתנשקים, או רוחצים זה את זה בחמאם ללא כל הפרעה, אך הומואים חיים כאן במחתרת, ומומלץ שלא יצהירו על נטייתם.

רוב הבארים והמועדונים באיסטנבול הם מקומות בילוי מעורבים, לגייז ולסטרייטים. ללסביות אין מקומות משלהן, אך באזור טַקסים יש כמה בארים להומואים: Barbahçe מתאפיין באווירה ידידותית ופופולרי במיוחד בסופי שבוע; 14 Club הוא באר אופנתי ויקר, עם קהל צעיר וצוות חביב, המנגן מוזיקה עדכנית טובה, כולל האוס ופופ תורכי; Prive הוא באר אופנתי פחות אך הרפתקני יותר, הפעיל במיוחד בימי רביעי ובסופי שבוע, ומשמיע מוזיקת טרנס והאוס. מי שמתעניין בדראג תורכי ימצא אותו ב-Neo, אף הוא בטקסים.
תחליף אפשרי לחמאמים המסורתיים הוא ה-Aquarium, היא סאונה לגייז.

Barbahçe
כתובת: Siraselviler Caddesi, Soğanci Sokak 7.
טלפון: 90-212-2432879.

14 Club
כתובת: 14Belediye Dükkanlari , Abdülhak Hamit Caddesi.
טלפון: 90-212-2562121.

Prive
כתובת: Tarlabası Bulvarı 28.
טלפון: 90-212-2357999.

Neo
כתובת: Lamartin Caddesi 40.
טלפון: 90-212-2432879.
Aquarium
כתובת: Sasri Alisi Sokak 29, İstiklal Caddesi .
טלפון: 90-212-2518925/6.

נכים
איסטנבול אינה נוחה במיוחד לנכים, ובעיקר לא למי שרתוק לכיסא גלגלים. לא בכל המלונות היוקרתיים הותקנו חדרים מתאימים למוגבלים, וגם כאשר יש כאלה, במקרים רבים הכניסה לשירותים צרה מדי. שני מלונות מומלצים, המותאמים לנכים הם Hyatt Regency Istanbul .
טלפון: 90-212-2257000 והמלון היקר Istanbul Swissotel. טלפון: 90-212-2590101.

מי שייצא מהאזור הנוח של סביבות כיכר טַקסים יגלה כי התנועה בעיר לא קלה לנכים. הרחובות צפופים, אבני השפה מאוד גבוהות ופני השטח לא ישרים. רוב המוניות באיסטנבול מופעלות בגז. הבלון מונח בתא המטען, ואינו מותיר מקום לכיסא הגלגלים. אפשר לעקוף בעיה זאת על ידי נסיעה במונית סטיישן וברכב שכור, או פשוט על ידי הצטרפות לטיול קבוצתי באוטובוס המצויד במתקן הרמה מיוחד.
למרבית המסגדים והמבנים המפורסמים של איסטנבול אי אפשר להיכנס בכיסא גלגלים. למוזיאון איה סופיה אפשר, אבל יש בו מפתן רחב שמפריע להיכנס לאולם המרכזי. לאגפים הרבים של ארמון טופקאפי יש גישה באמצעות רמפות מיוחדות, אבל באחדות מהכניסות יש מדרגה או שתיים. התנועה בשוק התבלינים ובשוק המקורה נוחה בדרך כלל גם לנכים.
אפשר לסייר גם באיי הנסיכים, ומומלץ לעשות זאת ב-Sea Bus Fast Boat. ברוב הרציפים שבהם עוגנת ספינה זו אין מדרגות. מי שמסייר לאורך הבוספורוס ברכב, יוכל לסיים במסעדת הדגים Lokantasi Iskele Balık, שבה יש שירותים לנכים. טלפון: 90-212-2422273. 

ממליץ:  אריק ומוש 

נשים מטיילות
אולי בגלל הדימוי "הנגיש" שיש לנשים מערביות בעיניהם של חלק מהגברים התורכיים, הם נוהגים להציע את עצמם, בעיקר באזור סולטנאחמט, כבני לוויה לנשים מערביות המטיילות בגפן. ובכל זאת, תיירות יכולות לטייל לבדן בעיר, על אף שרצוי להימנע מלבוש חושפני. 

שומרי מסורת
במשרדי הקהילה היהודית באיסטנבול אפשר לקבל מידע על בתי הכנסת בעיר.
טלפון: 90-212-2435166.
המסעדה הכשרה Levi נמצאת ברחוב Tahmis Kalcan 22; טלפון: 90-212-5121196.