לשכות תיירות
אתר לשכת התיירות של בנגקוק
מרכזי מידע לתיירים פזורים בנקודות שונות ברחבי העיר. הרשימה המלאה נמצאת באתר: www.bangkoktourist.com/contacts.php
 

מטבע
המטבע התאילנדי הוא באהט.

הפרש שעות
בנגקוק מקדימה את שעון ישראל בארבע שעות.

תקשורת
הקידומת הבינלאומית של תאילנד היא 66, והקידומת של בנגקוק – 02 ( 2 בחיוג מחוץ למדינה).
בכל תאילנד יש לחייג את הקידומת גם בשיחה מקומית. כך, גם בשיחות בתוך בנגקוק, יש לחייג 02 לפני המספר. אחת השיטות לצמצום עלויות חשבון הטלפון הנייד, אם אתם צריכים לשמור על קשר רציף עם הארץ, הוא לקנות כרטיס SIM מקומי, שמכניסים לטלפון הנייד הישראלי שלכם. אפשר לטעון את החשבון באמצעות קניית כרטיסי טלפון, וכך מקבלים מספר מקומי. רשת החנויותSeven Eleven מציעה כרטיסים של שלוש החברות הגדולות, AIS, DTAC ו-Orange. מחיר כרטיס כ-400 באהט. לשיחות מתאילנד לארץ הכי משתלם לקנות כרטיס חיוג תאילנדי בשם Phonenet, המציע תעריף של 24 באהט לדקה לישראל. יש להתקשר למספר גישה בבנגקוק, ולהקיש את מספר הכרטיס ואת הקוד. את הכרטיס אפשר לקנות בכל חנויות Seven Eleven.

תחבורה 
התמצאות: כתובות הן עסק מסובך בתאילנד. לכל רחוב יש Soi, תת רחובות שיוצאים ממנו. הרחובות מסודרים לפי סדר מספרי, בצד אחד זוגיים, ובצד השני אי זוגיים. וכך, כשהולכים למשל ממזרח למערב ברחוב סילום בבנגקוק, עוברים את Soi מספר 1, ואז 3, 5, 7 וכו'. בצד השני של הרחוב נמצאים Soi 2, 4, 6 וכו'. לחלק מתת הרחובות יש גם שם, בנוסף למספר.
מנמל התעופה אל העיר: הדרך הנוחה ביותר להגיע אל העיר היא בארבעת קווי ה-Airport Bus – לרובע העסקים סילום ((Silom, לרחוב קאו סן (Khao San), לרחוב סוקומוויט (Sukhumvit), ולהואלמפונג (Hua Lamphong). מחיר הנסיעה: 150 באהט.

רכבת עילית (Sky Train/BTS): לרכבת העילית שני קווים, סוקומוויט, היוצא מתחנת מו צ'יטMo Chit) ) שבצפון העיר, דרך רחוב סוקומוויט עד התחנה האחרונה – און נוט (On Nut). השני, קו סילום, יוצא מהאצטדיון הלאומי במרכז העיר, דרך רחוב סילום עד לנהר, בתחנת Saphan Thaksin.

רכבת תחתית (MRTA): לרכבת התחתית החדישה של בנגקוק, יש בינתיים קו אחד בלבד, שיוצא מתחנת Bangsue שבצפון העיר, דרך רחוב Ratchadaphisek, חוצה את רחוב סוקומוויט וממשיך לכיוון רחוב סילום ולתחנה הסופית – תחנת הרכבת המרכזית של בנגקוק, הואלמפונג.

אוטובוסים ציבוריים: מערכת האוטובוסים של בנגקוק היא לא רעה, וזו הדרך הזולה ביותר להתנייד בעיר, אך קשה להתרגל אליה בביקור קצרצר בכרך. בנוסף, בשעות העומס הנסיעה עלולה להיות איטית ולא נוחה. איך זה עובד: עולים, מתיישבים או עומדים אם אין מקום. הכרטיסן כבר יגיע אליכם. באוטובוסים ממוזגים צריך להגיד לו את היעד, הקובע את המחיר. מומלץ לקנות מפת אוטובוסים עירונית, אחרת קשה לדעת על איזה אוטובוס לעלות. על חלק מהאוטובוסים כתובים היעדים באנגלית.

סירות: דרך נפלאה להימנע מהפקקים. בנהר צ'או פראיה (Chao Phraya) יש סירות אקספרס ציבוריות (במפות התיירים מסומנים הרציפים השונים). המסלול הפופולרי הוא מתחנת בנגלמפו (Banglamphu) שליד רחוב קאו סן ועד לתחנת Sathorn, שם אפשר לעלות לתחנת הרכבת העילית. הסירות פועלות במהלך היום עד שעות החשכה.

מוניות: כשמוניות פנויות מנוסעים, נדלק פנס אדום בחזיתן. מומלץ לנסוע במונית עם מונה (חפשו את שלטי Taxi Meter), הזולה יותר ממונית ללא מונה (Taxi Thai). אם הנהג מסרב להפעיל את המונה, אל תהססו לעבור למונית אחרת. נהגים רבים אינם יודעים לקרוא מפה. כדאי לבקש מצוות המלון לכתוב את הכתובת המדויקת שאליה אתם נוסעים בתאית, כדי למנוע בלבול.
מקובל לעגל את המחיר המוצג במונה כלפי מעלה, ולא לבקש מנהג המונית עודף של שלושה באהט, למשל. לנהגים אף פעם אין עודף – לפחות ככה הם אומרים – וכדאי להצטייד מראש בשטרות קטנים. שעות הפקקים הן 09:00-07:00 ו-19:00-16:00. בכל מקרה שבו אפשר להשתמש ברכבות או בסירות בשעות אלה, מומלץ לעשות זאת.

טוק-טוק: מיועד בדרך כלל לנסיעות קצרות, לא מקצה אחד של העיר אל הקצה השני. חייבים לסכם את המחיר מראש. נסיעה של חמש דקות עולה בסביבות שלושים באהט. נהגי טוק-טוק רבים, בעיקר באזור ארמון המלך, יגידו לכם ש"היום הארמון סגור בשל חג בודהיסטי" ויציעו לקחת אתכם ל"מקדשים מיוחדים בעשרה באהט". בדרך כלל המטרה היא להביא אתכם לחנות תכשיטים או לחייט, תמורת עמלה. חשוב לזכור, בכל מקרה שבו מצאתם את עצמכם בחנות שלא מבחירתכם, הדבר הנכון הוא לצאת החוצה ולא לקנות דבר.

כתב: גיא שרת