מחוז צ'אמפאסאק

איזור סי פאן דון מאפשר הצצה אל חיי הנהר של דרום מזרח אסיה והתרשמות מסגנון החיים המקומי האטי. | צילום: ספי בן יוסף

מחוז צ'אמפאסאק (Champassak) משתרע בפינה המערבית של דרום לאוס. על אף ריחוקו מלב המדינה, האזור מצדיק את הנסיעה הארוכה אליו: הגיוון האתני, הנגישות היחסית לרמת בולאוון הירוקה, תעשיית המשי והכותנה, המפלים השוצפים, עתיקות הח'מר המרתקות והאיים המנקדים את מי נהר המקונג מפתים לקפוץ לביקור בדרום הרחוק ולהכיר צד אחר של המדינה.

בירת המחוז היא פקסה (Pakse), השוכנת על מפגש נהר סה (Se) עם המקונג. בעיר עצמה אין עניין רב, פרט למסעדות נעימות על גדות הנהר ושוק חביב, אך היא מהווה צומת דרכים ראשית בדרום לאוס ואי אפשר לבקר באזור מבלי לעבור בה. פקסה סמוכה למעבר הגבול הדרומי צ'ונג מק (Chong Mek) עם תאילנד, למעוניינים להתחיל את מסלולם מדרום המדינה. אוטובוסים מגיעים מויאנטיין (כ-14 שעות נסיעה) ומסאוואנאקט (כשש שעות) הצפוניות לה, ותחבורה ציבורית מקשרת בינה לבין יעדים נוספים בדרום. בעיר יש גם שדה תעופה קטן.

רמת בולאוון (Phu Phieng Bolaven) משתרעת ממזרח לעיר וגולשת למחוזות הסמוכים אטאפאו (Attapeu), סאלאוואן (Salavan) וסקונג (Sekong). זוהי רמה פורייה בשטח של כ-10,000 קילומטר רבוע, בהם גרים מיעוטים אתניים רבים (בהם שבט Laven, על שמו היא נקראת) המגדלים באדמותיה קפה, הל ופירות. תשתית הכבישים והתיירות ברמה אינן מפותחות דיו. הדרך הנוחה ביותר להגיע היא מפקסה בטיול יום, בו עוצרים בכפרים קטנים בדרך לפאקסונג (Paksong) ולסאלאוואן. ליד מפלי Taat Lo ישנו כפר נופש, המארגן סיורי רכיבה על פילים וסיורים רגליים באזור.

כ-45 קילומטר מדרום לפקסה, על גדת נהר מקונג, שוכן הכפר המנומנם צ'אמפאסאק. תיירים מגיעים אליו רק כדי להמשיך אל עתיקות הח'מר הסמוכות, אם כי ניתן גם לנסוע אליהן ישירות מפקסה מבלי לעצור כאן.

וואט פּוּ (Wat Phu; מקדש ההר) בנוי על גבעת Phu Pasak, כשמונה קילומטרים מדרום-מערב לכפר צ'אמפאסאק. זהו אתר ארכיאולוגי מרשים מתקופת האימפריה הח'מרית, שחלקים ממנו נבנו כנראה כבר במאה השישית לספירה. חלקים ממנו נהרסו במרוצת השנים, אך יופיו שורד את תלאות הזמן. זו הזדמנות מצוינת להתרשם מהבנייה הח'מרית, ששיאה נמצא בעיר אנגקור שמעבר לגבול בקמבודיה השכנה, וליהנות מתגליפי האבן ותשומת הלב לפרטים הקטנים בתוך המכלול הארכיטקטוני. ארגון אונסק"ו הכריז על וואט פו כאתר מורשת עולמי.

בחלקו התחתון של המקדש שתי בריכות מים וביניהן ארמון ממנו השקיפו המלכים על תחרויות שיט שנערכו בבריכות. טיילת מקושטת בפסלי אריות ודרקוני מים (Naga) מובילה לחלקו האמצעי של המבנה, ובו שני ביתנים מעוטרים בפיסול הינדי, גלריות ועוד. החלק העליון הוא המקודש ביותר, ובעבר ניצב בו סמל פאלי של שיווה, שנשטף במי מעיין שעדיין זורם מאחורי המקדש.

בפברואר נערך במקדש פסטיבל בן שלושה ימים של חגיגה ופולחן המושך אלפי עולי רגל מלאוס ותאילנד.

נהר המקונג, הזורם לאורך 4,350 קילומטר מרמת טיבט עד וייטנאם, מגיע בדרום מחוז צ'אמפאסאק לרוחבו המקסימלי – 14 קילומטר בעונה הגשומה. בחלק זה של הנהר, לאורך כחמישים קילומטר, שוכנים איים ואיונים רבים. בעונה היבשה יורדים פני המים ולאלו מצטרפים סלעים ואיונים נוספים. על כן מכונה האזור "סי פאן דון" (Si Phan Don), ובעברית, 4,000 האיים. זהו האזור החביב על התיירים בדרום לאוס, היות והוא מאפשר הצצה אל חיי הנהר של דרום מזרח אסיה והתרשמות מסגנון החיים המקומי האטי. העונה המומלצת לביקור באזור זה היא בין נובמבר לינואר, עת מזג האוויר נעים יחסית ואינו לוהט. בעונה הגשומה חסומים חלק מהכבישים ודרכי הגישה לאזור. אל 4,000 האיים ניתן להגיע בסיורים מאורגנים או בסירה מפקסה. תחבורה ציבורית מגיעה למואנג קונג באמצעות מעבורת המעבירה את הרכבים על פני קטע קצר מנמל הסמוך לכביש מספר 13.

הגדול מבין האיים הוא דון קונג (Don Khong), עד שמונה קילומטרים רוחבו ו-18 קילומטר אורכו. רוב שטחו מנוצל לגידול אורז, ואילו מרבית מקומות הלינה מרוכזים לאורך שניים-שלושה רחובות בעיר מואנג קונג (Muang Khong) בחופו המזרחי.

חביב התרמילאים הוא האי דון דט (Don Dhet) התיירותי. מספר מקומות הלינה הולך וגדל בו בקצב מסחרר, והמסעדות המקומיות מגישות אוכל שמותאם יחסית לחיך המערבי. את חוויית חיי לאוס האותנטית לא תפגשו כאן במלוא הדרה, אך לנוף היפה, השקיעות והזריחות הנפלאות והפעילויות הרבות שמציע המקום לצד ערסלים מפתים על החוף, יש פוטנציאל משיכה משלהם.

מחירי הלינה באי דון קון (Don Khon) הסמוך גבוהים מאלו של שכנו, ועל כן כמות התרמילאים הלנים בו פחותה, אם כי בשעות הצהריים מגיעים מטיילים רבים לשעה קצרה בסיור יום מפקסה ומתאילנד. באי יש מסלולי הליכה נאים, ומקצהו הדרומי ניתן לצפות בדולפיני האיראוואדי הנדירים (אם יש לכם מזל). במערב האי נמצאים מפלי Samphamit.

המפלים המרשימים באזור הם מפלי קון פאפנג (Khon Phapheng Falls), השוכנים בסמוך לכפר באן טקו (Ban Thako) שעל כביש מספר 13. 

כתבה: יעל רגב