לינה 

יש יותר מדרך אחת לטייל בניו זילנד. ובהתאם לאופי הטיול – כך אופי הלינה. יש מי שיעדיפו לשהות במלון, יש שיחלקו חדר עם מטיילים נוספים, אחרים יעבדו בחווה חקלאית תמורת ארוחות ומקום ללון בו.

אכסניות
הדרך המקובלת ביותר בטיול תרמילאים היא לינה בהוסטלים (אכסניות). ההוסטלים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: הוסטלים של אגודת Youth Hostel Association והוסטלים בבעלות פרטית שמכונים בדרך כלל "Backpackers" ומאוגדים בגוף שנקרא BBH.
בכל אכסניות YHA התנאים בדרך כלל דומים: בסיסי, נקי וזול. האכסניות הפרטיות צפויות פחות: לפעמים זוכים ביחס חם ומפנק מצד בעלי הבית, ולפעמים המקום קטן וצפוף והאווירה בו לא נעימה. כדי לדעת (פחות או יותר) מהי רמת האכסניה, נוסד דירוג  Backpackers Perception Percentage של ה-BBH, שכולל יותר מ-320 אכסניות. את הדירוג קובעים המתאכסנים עצמם, באמצעות סקרים שעורך האיגוד. את הדירוג המלא ניתן למצוא באתר האינטרנט

כדי לזכות במחירים הנמוכים המופיעים במחירון, יש לרכוש כרטיס חבר של BBH, אותו ניתן לרכוש בכל אכסניה. בנוסף על המחיר הנמוך באכסניות הוא מעניק גם הנחות על טיסות ותחבורה ציבורית.
גם לאגודת YHA יש מחירי חבר, ובחלק מהאכסניות לא תוכלו ללון אם אינכם חברי האגודה. כרטיס חבר של YHA מקנה זכות לינה ביותר מ-4,000 אכסניות ברחבי העולם, וגם מגוון הנחות על טיסות, תחבורה ועוד. 
אגודת אכסניות נוספת במדינה היא VIP, הפועלת גם באוסטרליה השכנה.

קמפינג
אפשרות נוספת, שמתאימה בעיקר לבעלי רכב או למטיילים בטרקים, היא לינה בקמפינג. במקומות רבים יש חניונים הנקראים Motor Camp – אתר המיועד לאוהלים, לקרוואנים (Campervan) ולמטיילים במכוניות פרטיות. בעלי אוהלים יכולים לטעת את אוהלם וליהנות משירותים של מים זורמים, מטבח, כביסה וכולי. לקרוואנים יש מקומות חניה עם חיבור לכל המתקנים, ולבעלי המכוניות מוצעים חדרים בסיסיים מאוד במחירים נמוכים, כשהמתקנים עומדים לרשותם. בניגוד לאכסניות, שבהן רוב המתאכסנים הם צעירים מרחבי העולם, כאן לנים בדרך כלל מטיילים מבוגרים יחסית ומקומיים רבים יותר.
לרשות המטיילים בטרקים עומדים אתרי הקמפינג של DOC 
(Department of Conservation) מעין שילוב בין החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע בארץ. ברחבי ניו זילנד פזורים יותר מ-260 אתרי קמפינג כאלה. בחלקם מוצעים תנאים בסיסיים – שירותים, מים זורמים וגישה לרכב – ובחלקם אף פחות מכך (מים בלבד). אתרים מעטים מצוידים מעל לרמה הבסיסית.

לינה בחוות
אפשרות קורצת למי שרוצה לעצור לרגע בנקודה אחת ולנשום את המקום היא לשהות פרק זמן בחווה ניו זילנדית. המנהג המכונה "Farmstay" מאפשר לבלות עד כמה חודשים בחווה, לעבוד ולחיות כבן משק. יש חוות שבהן העבודה היא סמלית בלבד או כלל איננה נדרשת. אז השהות בחווה היא בעצם אירוח כפרי עם כל הפינוקים, והמחיר בהתאם. במקומות אחרים העבודה יכולה להיות אפילו קשה (אם כי בדרך כלל לא תימשך יותר מחמש שעות ביום), והיא התמורה היחידה שאותה נדרשים המטיילים לתת תמורת הלינה והאוכל.
אפשרות מיוחדת היא להתנדב בחווה אורגנית, במסגרת ארגון WWOOF
(Willing Workers on Organic Farms). בניו זילנד יש כ-600 חוות החברות בארגון, וגם המתנדבים צריכים להיות חברים בו. התנדבות דרך WWOOF היא דרך מצוינת להכיר ניו זילנדים מקרוב וגם לפגוש עוד מתנדבים מרחבי העולם. אפשר להצטרף לארגון דרך אתר האינטרנט של הארגון, שכתובתו. שם גם אפשר ליצור קשר עם בעלי החוות, ובאמצעות תמונות גם להתרשם מעט מההווי.

בתי נופש
מי שהפרוטה מצויה בכיסו ועתותיו בידיו, יכול לבחור מקום שחביב עליו במיוחד ולשכור בית נופש. הבתים הללו, שמוצעים בשכירות שבועית או יומית (תלוי במקום ובעונה), הם למעשה יחידות מגורים מצוידות, בהן יכול המטייל לדאוג לצרכיו-הוא. בתי נופש כאלה 
(Holiday Homes או Bachs) הם כמובן יקרים יותר מהוסטלים, אבל זולים יותר ממלונות ומאפשרים גמישות גדולה יותר. פרטים באתר www.holidayhouses.co.nz/index.htm , שדרכו אפשר גם לשכור בתים.

HIT – מיוחד לישראלים
קבוצה של נוצרים ניו זילנדים אוהבי ישראל עומדת מאחורי היוזמה המשונה משהו – אירוח מטיילים ישראלים בביתם הפרטי, תמורת סכום סמלי או חינם. HIT   – Hosting Israeli Travelers, הוא איגוד ששמעו עובר מפה לאוזן בין הישראלים המטיילים בניו זילנד או היוצאים לשם. בכל אזור יש רכז HIT שאיתו יש ליצור קשר לצורך הצטרפות לאיגוד  והוא מפנה את המטיילים אל המארחים. החוויות של אלו שהשתמשו בשירותי HIT מגוונות למדי: יש כאלו שזכו בשבוע נפלא בחווה מבודדת, ואחרים (בעיקר בערים הגדולות) בילו לילה בסלון של דירה ממוצעת בחברת עשרים ישראלים נוספים. במקרים רבים האירוח כולל גם דיון במשנתם הדתית של המארחים, אך תמיד בדרכי נועם ולעולם לא בכפייה.