אוכל
יש כמה דברים, הולנדיים באמת, שאין להם מתחרים. הראשון הוא כמובן ההרינג. הרינג יש כל השנה, מומלח קלות, רך, שמן ונהדר. ההרינג נמכר בדוכנים מתמחים הכוללים גם דגים ופירות ים אחרים (סלמון, סלט בייבי שרימפס וקיפר מעושן). אבל ההרינג, כשהוא טוב, עולה על כולם. החיבור שלו עם הלחמנייה האנמית הרכה והבצל הקצוץ פשוט מושלם.

בתחילת הקיץ מופיע לזמן קצר המטיאס, שהוא בעצם הרינג קטן ובתול. אוכלים אותו בדרך כלל ככה, נקי, בלי לחמנייה ובלי כלום. אוחזים בזנב ומחליקים את הדגיג פנימה. רק שתדעו שמה שמוכרים בארץ בשם "מטיאס" הוא בקושי הרינג, בדרך כלל גדול מדי וזקן, וצבוע בצבע ורוד.

ויש להם גם גבינות. ההולנדים הם עם של אנשים רציניים. לא מתעסקים בגבינות פוחזות כמו קממבר או רוקפור עם תוחלת חיים קצרה יחסית. גבינות הולנדיות אמיתיות הן קשות. אפשר לאכול אותן צעירות, ואז הם רכות יחסית ועדינות, אך לטעמי כדאי לקנות דווקא את הזקנות, כמו חאוּדה זקנה, כזו שאפשר עדיין לפרוס, או זקנה מאוד ששוברים כמו פרמזן – כהה, חריפה ונהדרת במיוחד.

מי שלא טעם את הצ'יפס המקומי, ומושגיו על טוגנים שאובים מהמציאות שלנו, עלול לתהות מה פשר התורים המשתרכים מול המקומות האלה. אם אתם רעבים, הצטרפו לתור ותגלו שאין שום קשר בין הצ'יפס שאליו הורגלנו לבין הצ'יפס ההולנדי הנהדר. הסוד: זן מיוחד של תפוחי אדמה, שיטת הכנה נכונה (טיגון כפול), שימוש בשומן ולא בשמן, והתוספות (בעיקר המיונז תוצרת הבית). אין טעם לתת המלצות, אם יש תור סימן שזה טוב. 
כתב: חני פרבר

לינה
מומלץ לאתר מקום לינה, שיהווה נקודת יציאה לטיול במסלול מעגלי יומי.
בהולנד יש ייצוג נכבד לכמה רשתות של בתי מלון כדוגמת: Holiday Inn, Novotel, Campanile, Ibis, Tulip Inn, Van Der Valk . כדאי לאתר בית מלון של אחת הרשתות הללו, ולו גם במקום שאינו אטרקטיבי לתיירים. המחיר במקרה זה סביר בדרך כלל.
הולנד משופעת גם באתרי קמפינג ובאכסניות. אפשר להזמין מקומות מראש דרך ארגון אכסניות הנוער (NJHC) באמסטרדם, וכן להצטרף כחברים ולזכות כך גם בהנחות בנסיעה באוטובוסים וברכבות.
מידע באתר האינטרנט