אוכל
מספרים שהמאכל הלאומי – הטאפאס – נולד במאה ה-18, מתוך דאגת המלך לנתיניו בעקבות תאונות העבודה הרבות שהתרחשו אחרי הסיאסטה. הפועלים נהגו לשתות משקאות אלכוהוליים בזמן הסיאסטה, נפגעו והובילו להכרזה המלכותית: "לא שותים כשעובדים". מכיוון שהציבור לא הצליח לעמוד בגזירה, מצא המלך פתרון יצירתי לבעיה וחייב בחוק את בעלי המסעדות להגיש את המשקה עם כיסוי ("טאפה") שעליו הוגשו מטעמים קטנים. הטעימות מיתנו את השפעת האלכוהול והתוצאה היתה מרשימה: תאונות העבודה פחתו. כך נולד המאכל לאומי, ואותן מנות קטנות של טאפאס הפכו לחטיף חובה שכל מבקר בספרד נופל בקסמו. 
לפי גרסה אחרת החלו בעלי ברים באזור אנדלוסיה במאה ה-19 להניח על כוסות המשקה פרוסת לחם כדי למנוע מהזבובים להיכנס. מכאן ועד להנחת מתאבנים קטנים כמו נקניקים, דגים, גבינות, זיתים וירקות על הפרוסה היה המרחק קצר. כך או כך, הטאפאס חרגו כבר מזמן מגבולות אזור מסוים והם מככבים בכל רחבי ספרד, מברים ייעודיים לכך ועד מסעדות גורמה.
אם אתם רוצים להתנהג כספרדים אמיתיים תצטרכו לעבור מטאפאס בר אחד לשני, לטעום וללגום מכל השפע שמציעים הברים הקטנים והצפופים שבהם אוכלים לרוב בעמידה. האפשרויות רבות: אלבונדיגס הם כדורי בשר קטנים, זמבוריניאס הן צדפות קטנות, נקניקי ברזאולה וחאמון (המשובח ביותר הוא חאמון איבריקו) פרוסים בדקיקות, צ'וריסו ונקניקיות שונות, גבינות, זיתים, סרדינים, דגים מטוגנים, פירות ים ובראשם קלאמרי ושרימפס ועוד.
מלבד טאפאס אפשר למצוא במטבח הספרדי השפעות ים תיכוניות רבות שבאות לידי ביטוי בשמן זית, עגבניות, שום, בצל, עשבי תיבול ועוד. גם לפאייה (Paella), תבשיל על בסיס אורז, ירקות, בשרים, דגים, פירות ים ותבלינים (בראשם הזעפרן), מקום של כבוד במטבח הספרדי, ולכל אזור יש המתכון המנצח שלו שטוען לבכורה. מקור השם פאייה הוא במחבת המתכת הרחבה שבה מתבשלים המרכיבים. 

המטבח הבאסקי
הפינצ'וס (Pintxos), הטאפאס הבאסקי, הם שילוב של מסורת, יצירתיות, אווירה והתרועעות. מי שמבקר בדונוסטיה (סן סבסטיאן) ולא מקדיש ערב או שניים לסיבוב בברים של פינצ'וס, אמנות קולינרית נפלאה של מנות זעירות, כאילו ביקר במכה ולא סבב את הכעבה.
נוסף למטבח הבאסקי המסורתי ולפינצ'וס, המבוססים בעיקר על דגים ופירות ים, נוסד בדונוסטיה בשנות השבעים מטבח יצירתי יוצא דופן, Deconstruction שמו. מדובר ב"פירוק לגורמים" של מתכוני המטבח המסורתי וגיבוש מתכונים מודרניים על בסיס אותם המרכיבים. מהמטבח הזה צמח מטבח עילי מקורי ולו צמרת עתירה בכוכבי מישלן המציבה את דונוסטיה ואת סביבתה הקרובה כמוקד גסטרונומי מהחשובים והמעניינים בעולם. 

לינה
אפשרויות הלינה ברחבי ספרד רבות ומגוונות, החל מהשכרת דירה של מקומיים באחת הערים הגדולות, דרך לינה בפאראדור ועד לינה במערה חצובה בסלע או ברפוחיו בפירנאים. 
פאראדורים: בספרד קיימת רשת ממשלתית של בתי מלון השוכנים בבתים היסטוריים, בטירות או במנזרים, ונקראים פאראדורים (Paradores). הם בעלי דירוג של שלושה עד חמישה כוכבים, והאווירה בהם נפלאה (וכך גם האוכל). הפאראדורים מסומנים באות P. מחיר הלינה בהם גבוה יחסית, אך מומלץ ללון בפאראדור לפחות לילה אחד, בשביל החוויה. רשימת פאראדורים, כולל מחירים, באתרי האינטרנט www.Parador.es ו- www.paradores-spain.com 
חדרים רגילים: מקומות המסומנים Camas (מיטות) אוHabitaciones (חדרים) מציעים חדרים, לרוב מעל לברים או מסעדות. מחוץ לעונה, יפנו אליכם נציגיהם בתחנות רכבת ואוטובוסים. אין לזלזל באפשרות זו, והיא בדרך כלל זולה.
לינה כפרית: זהו ענף מתפתח בספרד, ובקלות תוכלו למצוא את עצמכם בטירה או בחווה בכפר (Casas Rurales). ריכוז של מקומות כאלה תמצאו באתר www.raar.es , שבו גם אפשרויות שכירת קוטג'ים ובתי חווה לטווח ארוך. טווח המחירים רחב, וכדאי להזמין מראש.

אירועים ופסטיבלים
פייסטה – חגיגה בספרדית – היא אחת מאבני היסוד של התרבות הספרדית. לוח השנה הספרדי מלא בפסטיבלים ובהילולות, שאליהן נלוות כמובן חופשה. יש חגיגות דתיות רבות כמו חג המולד, השבוע הקדוש וכך הלאה, לצד חגיגות ארציות רבות שמקורן בחקלאות ובטבע. 
הנה כמה מהפסטיבלים שכדאי להשתתף בהם: 

ינואר
פסטיבידאד מתקיימת בסן סבסטיאן בינואר, כשתושבי העיר עוטים תלבושות חגיגיות ומשתוללים ברחובות.

פברואר
הקרנבל מתקיים ברחבי המדינה במהלך פברואר. זהו חג שנחוג לפני תקופת הלנט – הצום הגדול של הקתולים שנמשך 40 יום, המשמש כהכנה לקראת חג הפסחא. הקרנבל הפרוע ביותר נערך בסיג'ס (Sitges). יש בקרנבל תחפושות ומצעדים הכוללים בובות ענק, דמויות גרוטסקיות ושדים נוטלים חלק נכבד בדמויות. באיים הקנריים משלבים גם זיקוקי דינור.

מרס
במרס מתקיים בוולנסיה פסטיבל לאס פאליאס, שבוע של ריקודים ושתייה אל תוך הלילה, של זיקוקים ושל תהלוכות ענק.
סמאנה סנטה (השבוע הקדוש) הוא השבוע שלפני יום ראשון של חג הפסחא, שבו נישאות דמויותיהם של קדושים נוצריים בתהלוכות; סביליה היא המקום הטוב ביותר לחגוג את השבוע הקדוש, אם תוכלו למצוא חדר פנוי בתקופה זו.

אפריל
בסוף חודש אפריל מתקיים בסביליה הפרייה דה אבריל, יריד אפריל, שהוא חגיגה בת שבוע והתשובה החילונית לשיא הדתי של חגיגות השבוע הקדוש.

יוני
מי שמזדמן בחודש יוני לגליסיה יטיב לעשות אם יתכנן את לוח הזמנים כך שב-21-20 ביוני ישהה בעיר א-קורוניה (A Coruña). בלילה הקצר ביותר בשנה מציינים תושבי העיר והסביבה את פסטיבל San Juan Hogueras, חג המדורות. ברחובות ובחוף מדליקים אינספור מדורות, קופצים מעל האש בתקווה לגרש את השדים ומשתמשים באפר כדי לבשל סרדינים.

יולי
מירוץ הפרים (Sanfermin, סאנפֶרמינס) המפורסם אולי בחגיגות ספרד נערך מדי שנה ב-14-6 ביולי בפמפלונה (Pamplona). בפסטיבל המסורתי (והשנוי במחלוקת) משוחררים פרים שמשתוללים ברחובות העיר, ואלפי חוגגים משולהבים מלווים אותם בריצה. מדי שנה גובה הפסטיבל גם קורבנות בנפש. פרטים באתר האינטרנט: www.sanfermin.com
Festival de la Sidra – פסטיבל הסידרה (סיידר), שיכר התפוחים המפורסם, מצוין מדי שנה בשבוע השני של חודש יולי בעיקר בעיר נאווה (Nava) שבאסטוריאס.

אוגוסט
ביום רביעי האחרון של אוגוסט משתגעים כל תושבי העיירה בוניול (Buñol) שבוולנסיה, במהלך פסטיבל לה טומאטינה (Tomatina), שבו משליכים התושבים את עודפי העגבניות של האזור ומתפלשים בהם במעין התכתשות ידידותית.
לאורך החוף הצפוני, בתאריכים המשתנים ממקום למקום, במחצית הראשונה של אוגוסט, מתקיימות חגיגות סמאנה גראנדה, שבוע נוסף של זלילה, שתייה וריקודים.

בחודש אוגוסט מתקיים פסטיבל של מוזיקה קלטית אסטורית בעיר אווילס (Aviles) ובסביבתה. במהלך הפסטיבל שנמשך שבוע שלם, מתגנדרים תושבי העיר באופנת ימי הביניים ומשמיעים מוזיקה קלטית עתיקה ברחובות. השירים העתיקים מספרים את הסיפור של אסטוריאס, סיפור הבדידות של תושביה והעבודה הקשה בשדות. בשירים מוטיבים שנלקחו עוד מהתקופות הקדם נוצריות.

נובמבר
פסטיבל הזית ושמן הזית בספרד (Olive and Olive Oil Festival) נערך באמצע נובמבר מדי שנה בעיר באניה (Baena) שבאנדלוסיה. העיר מארחת יריד המוקדש כולו לזית ולמוצריו בנובמבר לקראת סוף המסיק.