אוכל
האוכל המקסיקני נפלא ומגוון. רובו חריף למדי – במקסיקו לא פחות מ-30 סוגי פלפלים חרפים. טורטייה, פיתת התירס השטוחה, מצויה בכל מקום. בוריטו, טאקו ואנצ'ילאדה הן טורטיות מסוגים שונים, רכות או פריכות, הממלואות בגבינה או ברוטב עגבניות או בבשר טחון ולרוב בהכל ביחד. טאמלה היא מעין חביתית ממולאת. כמעט בכל שוק תמצאו את הטאמלה ראנצ'רו – חביתית תירס ממולאת בעוף, עגבניות וזיתים. במטבח המקסיקני מככבים גם הגוואקמולה – מטבל אבוקדו שהולך עם כל דבר, פריחולס – תבשיל שעועית שחורה, נאצ'וס, רוטב מולה שדומה לשוקולד, צ'ילי קון קרנה – תבשיל עם בשר טחון, סלסה – רוטב מעגבניות אדומות או ירוקות, ועוד. באזור יוקטן, בעיקר בקרבת החוף המכונה ריביירה מאיה, מוגשים הרבה דגים ופירות ים בכל צורות ההכנה ובכל השילובים.

במקסיקו יש מגוון פירות נהדרים: אננס, פפאיה, מנגו, תפוזים, ענבים, אבטיחים, בננות מסוגים שונים – מהקטנות בגודל אצבע הנקראות בננו ועד לגדולות הנקראות פלטנו, שהן נפלאות כשהן אפויות עם שמנת חמוצה טרייה. אפשר לרכוש בדוכני רחוב, בפזוס ספורים, שקית עם פירות חתוכים וקלופים. לא מומלץ לשתות מים מהברז, אלא רק מים מינרליים, או מים שעברו סינון. למרבה ההפתעה, דווקא במקסיקו, שבה מגדלים קפה, שותים קפה אמריקאי, שהוא דלוח בטעמו, או קפה עם קינמון.

הבירה המקסיקנית מצוינת – לא רק קורונה, המוכרת בעולם, אלא גם נגרו מודלו, בוהמיה, והסוג הקרוי שני איקסים (בהירה וכהה). מומלץ מאוד לצנן את הערבים החמים עם מרגריטה. כששותים טקילה – מומלץ שתהיה מיושנת, ושיהיה לימון לצידה, כדי שאפשר יהיה לנשוך עם השתייה. המהדרין שותים טקילה לצד מיץ עגבניות מפולפל ומתובל. 

לינה
בריביירה מאיה (לאורך חופי יוקטן) יש לא מעט אתרי נופש וקלאבים שמתפרשים על שטח נרחב ומציעים לשוהים בהם חוף פרטי, בריכות, ארוחות סביב השעון, בידור, ספורט ימי וכדומה. בעיקר בקנקון אבל גם בפלאיה דל כרמן אפשר למצוא מלונות ענק מפוארים של רשתות בינלאומיות שעומדים בסטנדרטים גבוהים ומחמירים של הרשת. 
עם זאת, דירוג המלונות המקסיקני שונה מזה המקובל במרבית העולם. מלון חמישה כוכבים מקסיקני יהיה בדרך כלל נמוך ברמתו ממלון אירופי בדירוג זהה. ברחבי מקסיקו תוכלו למצוא בתי אחוזה גדולים או מנזרים שהוסבו למלונות – מומלץ בחום ללון באחד מהם.

פסטיבלים ואירועים
כמעט בכל חודש יש במקסיקו חג לאומי או פייסטה. דרך מצוינת לחוות באמת את הרוח המקסיקנית היא לתכנן את הטיול כך שייפול על אחת מהפייסטות הגדולות. "יום חגיגות המתים" (Día de los Muertos) היא חגיגה המתקיימת כל שנה ב-1 בנובמבר (ליל כל הקדושים) וביום שאחריו (ליל כל הנשמות). מקורו של החג הזה בילידים המקוריים  שהאמינו שנשמות המתים חוזרות מדי  שנה לבקר את קרוביהם החיים, לאכול, לשתות ולשמוח איתם. ברחבי במקסיקו ובמקסיקו סיטי נערכות חגיגות המוניות שבמסגרתן מקושטים בתי הקברות בפרחים ואוכל רב מונח על מזבחי התפילה. מאכלים מיוחדים שמוגשים ביום הזה הם הפאן דה מוארטו (pan de muerto) עוגה עם מרנג בצורת עצמות, סוכריות בצורת עצמות, דמויות של מתים עשויות מרציפן ועוד שלל מאכלים מקבריים כאלה. בשש בערב מצלצלים הפעמונים כל שלושים שניות כדי לזמן את המתים. הם יצלצלו במשך כל הלילה, ועם הזריחה ייפסק הצלצול ובני המשפחה והחוגגים ישובו לבתיהם. 

מרבית החגים הדתיים והלאומיים במקסיקו מצוינים בכל רחבי המדינה, אולם ליוקטן יש פסטיבל ייחודי רק לו: פסטיבל הציפורים השנתי (Festival de las Aves de Yucatán) שמצוין מדי שנה באמצע חודש נובמבר בעיר מרידה ובסביתה. פרטים נוספים לחובבי הצפרות באתר הרשמי של הפסטיבל. 

אירוע מיוחד נוסף מתקיים מדי שנה ב-21 במרס בפירמידה El Castillo בצ'יצ'ן איצה. האתר משמש גם כשעון לציון יום השיוויון של האביב, היום שבו היום והלילה זהים באורכם. בדיוק בשעה 1:31 בצהריים שולחת השמש את קרניה על משטח הפרמידה ומאירה דמות נחש שנדמית כמפלשת את דרכה מטה במדרגות לכיוון באר ההקרבה. מדהים לגלות שבתרבות כה עתיקה ששגשגה באזור בסביבות 1500 לפני הספירה היתה מתוחכמת בכדי לייצר מבנה מדהים שכזה המכוון על מחזוריות ימי השנה וסיבוב כדור הארץ. החגיגה המרכזית (וההמונית) נערכת ב-21 במרס מדי שנה, אולם את הנחש אפשר לראות בערך ארבעה ימים לפני ואחרי.

אירוע מעניין נוסף מתרחש מדי חודש נובמבר מחוץ לעיר מרידה: היריד הארצי של יוקטן (Feria Xmatkuil) שנערך ביישוב Xmatkuil, ליד מרידה. החגיגות נמשכות שבועיים (בדרך כלל מהשבוע השני של נובמבר) וכוללות קרנבל גדול עם מתקני לונה פארק, מרוצי סוסים, שוק חקלאי, ריקודים ומוזיקה בלילות.