אוכל
ארוחת הבוקר במלון בטוקיו עלתה כתשעה דולר לאדם. היא כללה מזנון חופשי עם ירקות, חביתות, קרואסונים חמים וכמה סוגי דגני בוקר. היא כללה גם "אגף" יפני ובו מרק מיסו, אורז, אטריות, חמוצים יפניים ודגים. בכל בית קפה ברחוב או בתחנת הרכבת הסמוכה אפשר לשתות ספל קפה גדול תמורת כשלושה דולר ולאכול קרואסון או כריך תמורת סכום דומה. מכל אחת מאלפי מכונות השתייה שפזורות בעיר אפשר להוציא פחית קפה סנטורי (לוהט או קר) תמורת 120 ין, קצת יותר מדולר אחד.
בצהריים אפשר לאכול יחד עם המוני העובדים שיוצאים להפסקה, באחד המזנונים במרכז העיר. מנה גדולה ומשביעה של מרק עם אטריות ופירות ים עולה כשמונה דולר.
ארוחת ערב גוררת התלבטות קשה הרבה יותר בין מגוון של אלפי מסעדות שמפתות את הסועדים בדוגמאות מרהיבות של מנות עשויות פלסטיק שמוצגות בחלונות הראווה. המנות האלה מאפשרות גם לתיירים שאינם דוברים מלה ביפנית להצביע בהיסוס על המנות שנראות טעימות במיוחד ולקוות לטוב. אפשר כמובן לאכול כמעט בכל דרגת מחיר אבל בדרך כלל, תמורת כעשרים וחמישה דולר לאדם, אפשר לנסות מגוון די רחב מן המטבח של טוקיו. המחיר כולל בירה אחת וקנקן קטן של סאקה.

מידע על יפן בנושא לינה
יפן מציעה שפע של אפשרויות לינה: החל במלונות יוקרה, דרך מלונות לאנשי עסקים, המחפשים נוחות ומוכנים לוותר על מותרות, ועד לפנסיונים משפחתיים, שבהם שוררת אווירה ביתית ולבבית. הפנסיונים הם הזדמנות להכיר בית יפני, לפתח שיחה עם בעל הבית וליהנות מאוכל ביתי. גם אכסניות הנוער של יפן מציעות מקומות לינה סבירים. המחירים שהן גובות גבוהים בהשוואה למקובל בארצות אחרות, אבל נמוכים לעומת אפשרויות לינה אחרות ביפן. אם אתם מתכוננים לשהות ממושכת ביפן, מקום הלינה הזול ביותר הוא ה-Gaijin House – אכסניה פרטית לזרים. לרוב נאלצים התיירים הלנים באכסניה כזו לחלוק חדר עם שותף אחד או יותר. גם מרבית בתי המלון ביפן מציעים למי שמתכנן בה ביקור ממושך תעריף שבועי או חודש, הזול באופן משמעותי מהמחיר ללילה בודד.

כתב: נמרוד בשור

מידע על יפן בנושא בילויים
הרוצים לצפות במערכה אחת מתוך הצגה בתיאטרון הקאבוקי יכולים להגיע לתיאטרון "קאבוקי זה" בשכונת גינזה בטוקיו. בכל שעות היום משתרך בתיאטרון תור של תיירים שמערכה אחת מאמנות הבמה היפנית עשויה לספק אותם לחלוטין. תמורת 800 ין בלבד (כשמונה דולר) זוכים הממתינים למקומות עמידה בחלקו האחורי של האולם. זה דורש תעצומות נפש מסוימות ורגליים חסונות. לאחר כשעה מבינים את הרעיון הבסיסי וללא הבנת השפה היפנית קשה להתמודד עם האמנות החשובה והמשעממת להחריד הזו.

כתב: משה גלעד

בתי רחצה ביפן
בתי הרחצה הם חלק בלתי נפרד מחיי החברה ביפן, שם הם נחשבים עדיין לאחד ממקומות הבילוי הטובים ביותר עלי אדמות. כדי להתרחץ בבית מרחץ יפני (סנטו) יש להצטייד רק בלבנים נקיים. בכל סנטו ניתן להשיג סבון, סכין גילוח וכלי רחצה אחרים.

שעות הפתיחה הן החל משעות אחר הצהריים המוקדמות וכלה בחצות או באחת אחר חצות. מספר מועט של מקומות פתוחים גם בבוקר. מחיר הכניסה בכל עיר נקבע על ידי התאחדות בעלי בתי המרחץ ומחייב את כל חבריה.

בסנטו יש כניסה נפרדת לנשים, המסומנת בסימן יפני מיוחד, שונה מזה של הגברים. אם לא מזהים את הסימן, פותחים דלת, וסוג הנעליים המונח בכניסה יסגיר מייד את מין הבאים.