אוכל: סמבה צלחת
חומרי גלם נפלאים ושיטות בישול מסורתיות, טעמים פורטוגליים, אפריקאיים ואינדיאניים שמתמזגים בצלחת, אמונות על איך האלים אוהבים את התבשילים שלהם, קינוח מתוק, תה מר ועוד כוס קפה אחת לדרך

האקלים הטרופי של ברזיל אחראי לשפע הפירות שלה. קוקוס, אננס, פפאיה ופירות הדר הם חלק חשוב בהכנת מאכלים ומשקאות מקומיים | צילום: ורד פאר

לכתבה המלאה>>

לינה
כמו בכל עיר תיירותית גדולה, כך גם בריו: מי שהפרוטה מצויה בכיסו לא יתקשה למצוא מלונות פאר להתפנק בהם, כמה מהם ידועי שם כמו Copacabana Palace. אך גם לבעלי התקציב המהודק יש אפשרויות.
היכן שלא תבחרו להתאכסן, זכרו כי כדאי להזמין חדרים מראש. זה נכון במיוחד למי שמבקר בעיר לקראת ראש השנה האזרחית וכמובן בזמן הקרנבל (פברואר או מרץ), תקופות שבהן התיירות בעיר היא בשיאה. אז המחירים גבוהים באופן משמעותי (לעתים פי ארבעה!) וקשה מאוד להשיג מקום פנוי. כדאי לברר מראש אם המחיר כולל ארוחת בוקר, אם יש בחדר מיזוג אוויר ואם המחיר שננקב כולל את כל המסים וההיטלים (ומדובר בסכום לא קטן).

אתר מועיל וידידותי שיעזור לכם להתמצא באפשרויות הלינה בעיר. 

בתי מלון
רוב המלונות היקרים נמצאים בשכונות קופאקבנה, איפנמה ולבלון, קרובים למרכז הפעילות ולעתים צופים אל הים. במלונות אלה תמצאו את מיטב הפינוקים, כגון מסעדות טובות ומועדוני ספא. בשכונות הללו יש גם מלונות יקרים פחות, אך בעונות השיא הם מתמלאים מהר וכדאי מאוד להזמין חדרים מראש. עוד מלונות בטווח מחירים דומה נמצאים גם בשכונות סנטרו, פלמנגו, למי ובארה דה טיז'וקה.

מלונות-דירות
עוד דרך התאכסנות מקובלת בריו הם מלונות-דירות, הקרויים Apart-hotels (לפעמים Flats או Residence Services). הם מצויים בכל העיר במגוון מחירים, ומציעים יחידות הכוללות מטבחון, חדר אמבטיה, סלון וחדר שינה אחד או שניים. המחירים, במפתיע, אינם גבוהים יותר מאשר במלונות הרגילים – ולעתים אף נמוכים יותר ביחס לתמורה. ברבים ממלונות הדירות ניתנת הנחה לשהייה ארוכה במיוחד.

אכסניות
אכסניות הנוער (Albergues da Juventude) נמצאות באזורים שונים בעיר. ישראלים רבים מתאכסנים בהוסטלים הזולים בקטצ'י (Catete), אך כדאי לדעת כי זוהי שכונה לא בטוחה ומרוחקת מעט מן האזורים האטרקטיביים של ריו.

מוטלים
כדאי לדעת כי מוטל בריו הוא מקום שאליו באים זוגות להעביר בפרטיות לילה, או אפילו כמה שעות. יש שני ריכוזים עיקריים של מוטלים, שניהם על צירים מרכזיים המוליכים לעיר: Avenida Niemeyer שבמערב ריו (אזור סביר), ו-Avenida Brazil, שמובילה לעיר מצפון (אזור מסוכן ולא מומלץ).

דירות
אם אתם מגיעים לריו ליותר מכמה ימים, תוכלו להוזיל את שהייתכם על ידי שכירת יחידת דיור קטנה בשכר שבועי או חודשי. תוכלו למצוא פרטים על דירות בעיתונים המקומיים תחת הכותרת Temporada או Apartamentos Para Aluguel, או במודעות שתלויות בחנויות אינטרנט ובסופרמרקטים.
 

בילויים
כדורגל
אהבה חיה ובועטת
חזיזים צבעוניים וניירות טואלט שנזרקים למגרש, צעקות אוהדים, הלמות תופים, חיבוקים חמים (גם לתיירים) הם חלק מהאווירה המשתוללת ביציעי אצטדיון הכדורגל המרכזי בריו. איך לשחק במגרש הביתי

בריו לא הולכים לצפות בכדורגל רק כדי לראות משחק יפה. כדורגל הוא שיא התשוקה של המקומיים, וכל העניין הוא להשתלב בקהל הרועש, המקלל, השר והלוקח ללב את כל מה שמתרחש על המגרש | צילום: יוסי מיכאלי

לכתבה המלאה>>

פסטיבלים ואירועים
קרנבל: כשהחושים משתוללים
חודשים ארוכים לפני בוא הקרנבל אפשר כבר להרגיש איך חושי העיר נדרכים. בתי הספר לסמבה בוחרים נושאים שונים ומשונים, ראש העיר מכתיר את הזוג המלכותי שיפתח את הקרנבל ואז החגיגות יוצאות לדרך. חוויות, עצות והמלצות למצטרפים לקרנבל

החגיגות בשיאן: מצעד המנצחות הוא האירוע הגדול והססגוני ביותר. הוא נערך עד אור הבוקר בסמבודרומו, רחבת התהלוכה, לעיניהם של מאה אלף איש. רקדנים ורקדניות מבתי הספר לסמבה הטובים ביותר בעיר רוקדים בלי הפסקה לצלילי סמבה ולהלמות תופים, עטויות בנוצות, נוצצים וצבעים.  | צילום: נפתלי עידן

כתב: חיים קרופך

מאה אלף איש ממתינים ביציעים במתח עצום לתחילתו של מצעד המנצחות, התהלוכה הכי גדולה והכי צבעונית, הסוגרת את אירועי הקרנבל ונערכת עד אור הבוקר. כשסופסוף הערב מתחיל, המוזיקה רועשת עד השמים ומקפיצה את כל הצופים בסמבודרומו (Sambódromo), רחבת התהלוכה. רקדנים ורקדניות מבתי הספר לסמבה – הטובים ביותר בעיר – מופיעים בתלבושות של נוצות, נוצצים וצבעים, שלפעמים רב בהן החסר על היש, אבל תמיד הן מדהימות יותר מאלו של השנה שעברה.
בתי הספר לסמבה שהצטיינו במצעדים בשבוע הקודם הם אלה שזוכים להשתתף במצעד המנצחות. הקבוצה הפותחת של כל בית הספר מציגה את הנושא הנבחר שלה, שכל התלבושות, השירים והריקודים קשורים בו. אחריה יוצאים לרחבה אלפי רקדנים ורקדניות, כמה מהם מפזזים על פלטפורמות ענק מהודרות.
כולם נמצאים בתנועה בלתי פוסקת, לפי הקצב שמכתיבה הבּטֶרייָה – להקה ובה עשרות מתופפים ההולמים בתופיהם כאיש אחד בעוצמה אדירה. ככל שעוצמתם חזקה יותר – כך הם סוחפים יותר את הקהל ומביאים אותו לאקסטזה. יצא לי לראות לא מעט אנשים בקהל שמצטרפים לריקוד הסמבה ורוקדים במשך שעות ארוכות, בלי שום הפסקה. גם הרקדנים אינם נחים לרגע: כשבעים דקות עומדות לרשותם להצגה וירטואוזית של יכולתם בשירה ובריקוד, תוך שמירה על הרמוניה בין הקבוצות בנבחרת – ואין להם שום כוונה להחמיץ אפילו שנייה. לערב הזה, למצעד הזה, למופע הזה, הם התכוננו כל השנה. כאילו אין מחר.

דברים שאמא והכומר לא מרשים
המקצב, החושניות, השירים והמחשופים עלולים ליצור רושם כאילו הקרנבל הוא חגיגה שהובאה יחד עם העבדים מאפריקה או שהוא ממנהגי האינדיאנים באמריקה. אבל שורשיו של הקרנבל נטועים דווקא בנצרות הקתולית של אירופה, שם הוא היה חלק מהפולחן הכנסייתי. הקרנבל מקדים את הלנט (Lent) – תקופה של צום חלקי (הכולל בין היתר הימנעות מבשר) שנמשך ארבעים יום לפני חג הפסחא, ובה אמור כל נוצרי טוב להזדהות עם סבלו של ישו. מקור המלה קרנבל הוא בלטינית: carnelevarium, ופירושה "לסלק את הבשר", כאשר הרעיון הוא שלפני תקופת סיגוף צריך לחגוג קצת.
למעשה, שורשיו של הקרנבל קדומים אף יותר – מקורו בפולחני אביב פגאניים הקשורים להתעוררות הטבע ולידתו מחדש. כשהכנסייה לא הצליחה לדכא את הטקסים הללו, היא פעלה בהתאם לכלל "אם אינך יכול לנצח אותם – הצטרף אליהם", ואימצה אל חיקה את הפולחן, שקיבל מאז את אופיו הנוצרי.
תושבי ברזיל – שמונים אחוז מהם קתולים – הפכו את הקרנבל הנוצרי לחגיגה ללא מעצורים, לעתים על גבול החוק וקצת מעבר לו. בקרנבל מרשים לעצמם המשתתפים לעשות דברים שאמא והכומר אסרו; רשמית אסור לנשים לחשוף את פלג גופן העליון, אבל אם תוך כדי סמבה סוערת מתעופפים להם כמה כפתורים, נפרמים שרוכים וסרטים, וחמודות הגוף נחשפות לעין כל, מי הקטנוני שיעיר על זוטות שכאלה?
היתה תקופה שבה הקרנבל בברזיל באמת לבש סגנון אלים, ולכן היה לא חוקי. אנשי השכבות האמידות התכנסו לחגוג באולמות סגורים, בסגנון הנשפים הגדולים של אירופה, וכך החלה מסורת נשפי הקרנבל של ריו. עם הזמן התחדש קרנבל הרחוב, ואף קיבל ביטוי חברתי, במיוחד לאחר ביטול העבדות ב-1888, כאשר עבדים משוחררים הגיעו בהמוניהם לריו ולערים אחרות. הרי רק בקרנבל יכולים בני כל שכבות העם להתחכך עד שעוֹר בעוֹר נוגע – עני עם עשיר, לבן עם שחור, בן הפאבלה ותושב שכונות היוקרה.
הקרנבל חזר וקיבל לגיטימציה מהממסד והפך לחגיגה הגדולה בתבל, אך המאבק על קיומו ועל הדרך שבה יחגגו אותו נמשך עד שנות השלושים של המאה העשרים. בתקופה זו עוצב אופיו ונקבעו המסגרות והחוקים לקיומו ולתחרות בו. אז גם החלו לפעול בתי הספר לסמבה, הלב הפועם של הקרנבל. בתי הספר הללו הם למעשה מועדונים קהילתיים, שמקיימים פעילות לאורך כל השנה ומנתבים אליהם אנרגיה חברתית ומרץ נעורים, בעיקר בשכונות העוני. בשנת 1984 נבנה הסמבודרומו בתכנונו של אוסקר נימייר, וזהו אולי הביטוי המובהק ביותר ללגיטימיות שקיבל כחג לאומי.

שמח ביום, צוהל בלילה
ההכנות בבתי הספר לסמבה מתחילות מרגע שהסתיים הקרנבל ונמשכות שנה תמימה – עד לקרנבל הבא. גם לגבי התיירים לא מדובר באיזשהו מופע שבאים לצפות בו ואחריו חוזרים הביתה; כדאי להגיע לריו לפחות שבוע קודם, ולהתחיל לספוג את האווירה. הקיץ כולו הוא "עונת הקרנבל". בשבועות לפני הקרנבל מופיעות באנדאס (Bandas, להקות רחוב) בכיכר ג'נרל אוזוריו (Praça General Osório) שבשכונת איפנמה, ראש עיריית ריו ממליך את מי שזכה בתואר "המלך השוטה", מומו (Rei Momo), למלך הקרנבל ויסמן בכך את תחילת החגיגות. בהמשך תתקיים הופעה במגרש הסמבה (Terreirão do Samba) בשדרת Presidente Vargas, וברחבי ריו יתחילו הנשפים הסגורים.
הכניסה לנשפים הנערכים באולמות יקרה, וכך גם למצעדים הרשמיים של בתי הספר הטובים ביותר ושל הליגות הנמוכות, אבל מלבדם יש הרבה תהלוכות רחוב הנערכות ברחבי העיר, חלקן ללא תשלום. צריך רק להידחק בין מאות אלפי הצופים ולקוות לנקודת צפייה טובה.
ביום הראשון של הקרנבל שוב תופיע אחר הצהריים להקת הרחוב באיפנמה. בערב יתחיל מצעד בסמבודרומו ובלילה יתקיימו נשפים, כולל הנשף הגדול של הקרנבל במלון Copacabana Palace. בשדרת Rio Branco תתקיים תחרות של להקות רחוב ללא תשלום.
שני המצעדים המרכזיים, שבהם עוברים בתי הספר לסמבה לעיני הקהל והשופטים, מתקיימים בסמבודרומו בלילה השני והשלישי של הקרנבל, משעה 21:00 ועד אור הבוקר. כל בית ספר (ויש עשרות כאלה בעיר) שומר בסוד את הנושא שבחר לשנה זו ואת פרטי המופע, כדי להפתיע את הקהל ולהמם את השופטים בתחרות.
ביום האחרון יהיו שוב נשפים, מופעי רחוב ונשף גדול בשכונת לבלון, הנקרא "Scala Gay Costume" – מסיבת הגייז הגדולה (אך לא היחידה) בקרנבל. כמה ימים אחר כך, יתקיים בסמבודרומו "מצעד המנצחות", שבו בתי הספר לסמבה שהצטיינו במצעדים המרכזיים יעברו בתהלוכה הססגונית והמרהיבה ביותר.
בתום מצעד המנצחות מסתיים הקרנבל. אבל שלא יהיה לאיש ספק – אי שם בריו מתכנסים כבר ביום שאחריו מארגני הקרנבל הבא לדיון ראשון. אף אחד עוד לא יודע כיצד הוא ייראה, אבל ברור שהוא יהיה יפה יותר, גדול יותר וססגוני יותר מקודמיו.

חיים קרופך – מדריך טיולים גיאוגרפיים