כמו ספא ענקי מציע ים המלח בוץ בעל תכונות מרפא, אוויר נקי עשיר בברום ושלווה גדולה. הצעה לכמה מקומות מפנקים גם לבריאים שבינינו
 |
| צילום: דובי טל |
כתבה: גליה גוטמן
מרחוק הם נראים כמו פסלים מהלכים, צבועים באפור כהה. כשמתקרבים רואים שאלה אנשים בשר ודם, המכוסים בבוץ שחור מכף רגל ועד ראש. זה קורה בים המלח, המקום היחיד בארץ שבו כל אחד יכול לחפור בקלות (ובחינם) את הטין הבוצי שבקרקעית, ולמרוח אותו על כל חלק בגוף שעולה בדעתו.
הבמאי האיטלקי המנוח פדריקו פליני היה עושה בוודאי מטעמים מהגלריה של אנשי הבוץ, שעושים ברגל את המרחק הקצר שבין ים המלח לחמי עין גדי, או נוסעים ברכבת הקרוניות שמתגלגלת באותו מסלול ממש. ויש כאלה שסתם יושבים להם כמו חרדונים בשמש, עד שהבוץ מתייבש, נושר ומותיר את עורם חלק כשל תינוק לכמה שעות לפחות.
על ספסל מתחת לסככה ראינו זוג תאומים מרוחים בבוץ שחור, משועשעים מהתגובות של העוברים ושבים. התחושה החלקלקה של הבוץ בכפות הרגליים עלולה להרתיע, אבל שווה לנסות להתמרח בו ולו מהסיבה שמתחת למעטה הבוץ נראים כולם רזים וחטובים יותר.
לב לבו של בניין המרחצאות בחמי עין גדי הן בריכות הגופרית, המוזנות ממי מעיינות עשירים במינרלים הנובעים לרגלי אחד ההרים הקרובים. חום המים הטבעי בבריכות הוא כ-38 מעלות. הריח, אם להתנסח בעדינות, מובהק ובוטה – ריח של גופרית על כל המשתמע מכך. אבל אחרי זמן מה מתרגלים גם לריח, ואז אפשר ליהנות מרביצה באחת מבריכות הגופרית.
מי שבכל זאת לא מסתדר עם הריח וחום המים יכול לברוח לבריכה בחצר המזרחית של המבנה, בה יש מים "מתוקים" יחסית, המגיעים ממעיינות עין גדי. וכמובן, אפשר לברוח רחוק יותר, לים עצמו, לצוף, להתמרח שוב בבוץ, ואחר כך להישטף במזרקה שליד מכלי הבוץ, המזרימה מי מרחצאות בלחץ.
מרחצאות עין גדי
טלפון: 08-6594813
בריאות נוסח סקנדינביה
אומרים על ים המלח שהוא הספא הטבעי הגדול בעולם. ככזה, הוא משופע במעיינות תרמו-מינרליים חמימים העשירים בגופרית, באוויר רווי בברום ובאירוסולים (רסיסי מינרלים), וגם בשמש ידידותית. הסיבה לכך שקרני השמש מזיקות כאן פחות אינה רק בגלל שהן עוברות עוד 400 מטר בדרכן למטה, אלא גם בזכות רסיסי המינרלים שמתאדים מהים ומרחפים באוויר. רסיסים אלה מהווים מסננת טבעית הן לקרני ה-UVA, בעלות אורך הגל הארוך, שעלולות לגרום לכוויות בעור, והן לקרני ה-UVB הקצרות והמסוכנות יותר, העלולות לגרום נזקים בטווח הארוך.
את השפעתן הטובה של קרני השמש בים המלח גילו גם חולי הפסוריאזיס, שמגיעים לכאן מכל העולם לחודש של טיפולים. הם גודשים את הסולריום – מתחם שנבנה במיוחד עבורם בצדו הדרומי של החוף, ושם חושפים את עור גופם העירום בצורה מבוקרת לשמש.
סולריום עין בוקק
טלפון: 08-6584410
גם לאוויר עצמו יש בים המלח תכונות ייחודיות. מתברר שהוא עשיר במיוחד בחמצן, בריכוז הגבוה בשישה אחוזים מריכוזו בגובה פני הים. הסיבה לכך היא שהלחץ הברומטרי הגבוה השורר כאן מאפשר ריכוז גדול יותר של מולקולות חמצן בכל סנטימטר מעוקב של אוויר.
מעבר לשמש הידידותית ולאוויר המועשר, ישנו כמובן גם הבוץ. מדוע הבוץ של ים המלח מותיר את העור כה חלק ונחשב טוב לבריאות? "זה מפני שהבוץ כאן – אין דומה לו בעולם מבחינת הריכוז הרב של מינרלים", מסבירה יעל מאור, מנהלת המרכז למחקר ופיתוח אזורי בים המלח. "המינרלים העיקריים הם סידן, מגנזיום, אשלגן ונתרן, ובנוסף ישנם בבוץ יסודות נוספים החשובים לגוף, כמו אבץ, ברזל, סולפידים וגופרית, המקילה על כאבי מפרקים. שנים של מחקר לימדו אותנו שהמגנזיום יעיל גם בהקלת מחלות של דרכי הנשימה. מצבם של חולים ששהו באזור הוקל משמעותית, גם משום שהאוויר כאן אינו מכיל מזהמים, כמו בערים הגדולות ובאזורים המתועשים".
לדברי מאור, מי שגילה את שלל התכונות הטיפוליות של ים המלח היו הדנים, שהתחילו להגיע לאזור לפני כ-35 שנה והפיצו את הבשורה בעולם. אחר כך באו הישראלים, שהחליטו שמה שטוב לדנים, לשוודים ולגרמנים, טוב גם להם.
שלווה נוסח הודו
הישראלים יורדים לכאן גם בקיץ, בחום של ארבעים מעלות בצל. בתל אביב חום כזה הוא סיבה לאשפוז במחלקה הסגורה. כאן, משום מה, הוא מתקבל בהבנה. ומכיוון שהאוויר הרווי בברום הוא חופשי לכל, הם ממלאים בו את הריאות, אחר כך מתבשלים קצת במרחצאות הפזורים באזור, וחוזרים למלון רצוצים אך רגועים. הברום הוא אחד המרכיבים המשמשים בתרופות הרגעה, ואולי זו אחת הסיבות לכך שאנשים מרגישים על הגובה במקום הנמוך ביותר בעולם. גם הנוף הבראשיתי, עם הרי מדבר יהודה הקירחים מזה והרי מואב הרחוקים מזה, תורם לתחושת הנירוונה.
בפינה קסומה בירכתי קיבוץ עין גדי, הצופה בו זמנית על שילוש מיוחד במינו – ים המלח, הרי יהודה ונחל ערוגות – עיסוי בשיטת האיור-ודה הוא חוויה בפני עצמה. אפשר לעשות איור-ודה (בסנסקריט – "ידע החיים", אחת משיטות העיסוי הטרנדיות ביותר כיום) גם בכל מקום אחר בארץ, אבל כאן החוויה חזקה עוד יותר. זהבה ודני גבע, חברי הקיבוץ שהשתלמו והתנסו בתחומי האיור-ודה, מציעים טיפולים בצמחי מרפא, הרפיה, מדיטציה ומגוון של עיסויים. את הטיפולים הם עושים, כל אחד בדרכו, בחדרים נפרדים, פתרון טוב לזוגות שיכולים לתפוס פינוק מבלי לחכות זה לזה.
בחדר הטיפולים של זהבה עומד מתקן משונה – סוואדנה – שיובא מהודו ומשמש לסאונת אדים. אנחנו העדפנו להתמסר לאביהנגה, עיסוי שהוא פינוק מארץ הפינוקים, שתכליתו הורדת מתחים והרגעה. מה רע בשמן שומשום חמים שנמסך על הגוף ומעוסה לתוכו בתנועות מעגליות רכות? מצד אחד קל לשקוע ולהתנמנם קלות, מצד שני חבל על כל רגע של פינוק.
השירודהרה, המשלים של האביהנגה, הוא ניסוך עדין של שמן על המצח, שמסוגל להרגיע גם כספית. הוא נעשה בשכיבה על הגב ואמור לפתוח את העין השלישית, תהיה אשר תהיה. אחרי שעה וחצי של פינוק, מרחפים משם עם חיוך מטופש על הפנים. אפשר אמנם להתקלח אחרי העיסוי, אבל כדאי לתת לשמנים להיספג עוד יותר בעור.
עיסוי איור-ודה אצל זהבה ודני גבע
טלפון: 052-2889793 (זהבה), 0522-389920 (דני)
טיפוח נוסח רומא
מכאן אפשר להמשיך, אם רוצים, אל מתחם בתי המלון בדרומו של ים המלח. כל בתי המלון כאן מציעים טיפולי ספא, בריכות תרמו-מינרליות ופינוקים למיניהם. במלון קראון פלאזה, למשל, אפשר לשכשך בבריכה שאליה מוזרמים מי ים המלח. חום המים בבריכה, הממוקמת בתוך מבנה ממוזג שבו גם בריכות גופרית וחדרי טיפולים פרטיים, הוא 37 מעלות וחצי לאורך כל השנה. מי שאוהב חום במנות קצובות, ישמח ליהנות מהמזגן אחרי השחייה בבריכה.
המתחם מציע גם סאונה יבשה ורטובה, מקלחות לחץ ואפילו אמבטיות בוץ. כאן מורחים את האורחים בבוץ חמים שמתערבל בתוך מערבל ענק, על הבוץ מניחים יריעת פלסטיק וליתר ביטחון גם שמיכת צמר, עד שה"תבשיל" מוכן סופית. כך, מסבירים כאן, העור סופג טוב יותר את המינרלים ושאר המרכיבים שמכיל הבוץ. שטיפה פשוטה במקלחת של מים קרירים, בתום הטיפול, היא תענוג בפני עצמו.
חדרי הטיפולים כאן הם בסגנון של ספא רומי, ומי שרוצה לחשוב שהוא קיסר – מותר לו. ואם כבר מדברים על תענוגות הגוף, אפשר לקבל פה מגוון של עיסויים, מקלאסי ושוודי, רפואי וממוקד, ועד תאילנדי עתיק ואיור-ודה. מי שמרגיש שעוד לא מיצה את התפנוקייה, יכול לבקש (תמורת תשלום, כמובן) רפלקסולוגיה, שיאצו או טיפולים קוסמטיים לפנים, שזוכים לשמות מפתים כמו אפרודיטה, ונוס ושאר אלות ואלים נהנתנים.
ומתברר שלא רק בוץ, גם אצות מככבות ברשימת הרכיבים הקוסמטיים. אחת כזו היא דונליאלה סאלינה (Dunalliela Salina). מי שיצא לו לבוא לים המלח אחרי שיטפון ולראות שטחים אדומים על גבי הסלעים שליד החוף, ראה בעצם מיליוני אצות מזן זה, שחיות בים המלח. בשנת 1940 גילה את האצה הזו חוקר צעיר בשם אליעזר וולקני (שעל שמו קרוי מכון וולקני). גילוי האצה גרר שורה של מחקרים, שבהם התברר כי כדי לשרוד היא מצפה את עצמה בבטא קארוטן, אותו חומר שנמצא בכמויות גדולות בגזר.
אחת התכונות העיקריות של הבטא קארוטן היא, שגוף האדם מסוגל לפרק כל מולקולה של החומר הצהבהב הזה לשתי מולקולות של ויטמין A, המוערך כיום על ידי כל חברות הקוסמטיקה כבעל תפקיד מרכזי בשמירה על העור. אפילו היפנים הפכו גרופים של האצה, אחרי ששמעו על תכונותיה, והם צורכים אותה בצורת גלולות ומורחים אותה בצורת קרם על הגוף.
לבסוף, כשהשמש מתחילה להירגע והחום מתחיל להתפוגג, מגיעה שעתם היפה של המדבר ושל ים המלח. אחד הבילויים הקסומים כאן הוא ללכת לאיבוד במסלול הליכה רגלי לעת שקיעה, להתבונן בהרים המתמזגים בחושך שיורד לאט, ולספוג את השקט סביב.
גליה גוטמן – עיתונאית ומטיילת נלהבת
תודה לרונית גרבר מהמועצה האזורית תמר על עזרתה בהפקת הכתבה