מוזיאונים / כנרת לאספנים

ממצאים ארכיאולוגיים נדירים, ציורים מאת נערי קיבוץ, עוגנים עתיקים, מסמכים מראשית ההתיישבות הציונית ועוד במוזיאונים קטנים ומרתקים מסביב לאגם 

צלמיות הטין השרוף שהמצאו באתר הירמוכי- ממצאים המבוקשים על ידי מיטב המוזיאונים בעולם- שימשו, כנראה, בפולחן הקשור לפריון האדם, העדרים והשדות | צילום: באדיבות מוזיאון התרבות הירמוכית

כתבה: גליה גוטמן

את הדרך בין המוזיאונים הסובבים את הכנרת כדאי לעשות לאט ובנחת, לספוג את הנוף היפה של עמק הירדן, להקשיב לציפורים ולהתמזג בנוסטלגיה, שהמוזיאונים כאן הם חלק ממנה. המוזיאונים, כל אחד מהם מיוחד בדרכו, רחוקים מהמולת העיר הגדולה. אולי דווקא בשל כך הם מזמנים חוויה מיוחדת במינה.

בית אורי ורמי נחושתן: פריז, כנרת
היה היו בקיבוץ אשדות יעקב שני אחים, אורי ורמי. אורי נפל במלחמת השחרור. בשנת 1954 יצא אחיו רמי לסייע לקיבוץ יראון שבגליל, הוכש על ידי נחש תוך כדי עבודה בשדה ומת גם הוא. שני האחים, שהיו בני 17 וחצי במותם, היו ציירים מחוננים והשאירו אחריהם אוסף מרשים של ציורים. אביהם, מאיר נחושתן, החליט להנציח את זכרם דרך האמנות. זמן קצר אחרי פתיחת המוזיאון, בשנת 1958, הוא נסע לפריז ויצר שם קשר עם קבוצת אמנים יהודים מאסכולת פריז, והם שתרמו למוזיאון את האוסף הקבוע, בן כ-3,000 היצירות, שחלקים ממנו מוצגים בו מעת לעת.
מתוך ציוריהם של אורי ורמי, המוצגים באולם ההנצחה של המוזיאון, עולה תיאור נוגע ללב, אך לא נאיבי, של חיי הקיבוץ: שומרת הלילה, עששית לוקס בצד נעלי עבודה, מצעד אחד במאי ברוח הסוציאליזם הריאליסטי ורבים אחרים. "היו ימים שבהם היינו נתינים של סטאלין", אומרת בחצי חיוך מנהלת המקום, רותי שדמון, "היום אנחנו נתינים של בוש".
ראויות לציון כמה מיצירותיו של האמן מנשה קדישמן המוצגות במוזיאון. אחת מהן היא "ארץ מולדת", פסל מתכת המתאר בהמה באפיסת כוחות וסביבה ארץ זרועה ספק גולגלות ספק ביסקוויטים עגולים, עץ ברוש המסמל שכול בצד עץ תמר המסמל שפע. המקום משמש גם במה לאמנים יוצרים מעמק הירדן, ולרוב הוא מציג אמנות עכשווית.
הגעה: קיבוץ אשדות יעקב מאוחד (על כביש 90, לפי השילוט)
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-9:00, שישי 13:00-9:00, שבת 15:00-11:00. בשעות אחרות בתיאום מראש
טלפון: 04-6757737, 050-7610754
תשלום: 10 שקלים (5 שקלים לילדים, חיילים, סטודנטים, גמלאים ונכים).
נגישות לנכים: יש

מוזיאון התרבות הירמוכית על שם יהודה רות: הכפרים הקדומים בעולם
הכפרים הקדומים בעולם נוסדו בעמק הירדן. כך משערים חוקרים, שחשפו לאורכו כפרים בני עשרת אלפים שנה ויותר. אחד מהכפרים האלה צופה אל נוף שהוא מהיפים בארץ, הרי הגלעד והגולן, במקום שבו שוכן כיום קיבוץ שער הגולן. תושביו הקדומים, הירמוכים, לקחו חלק באחת המהפכות הגדולות שהתחוללו בחברה האנושית: המעבר מחברה של ציידים-לקטים לחקלאות והתיישבות של קבע.
האתר הירמוכי התגלה במקרה, בתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים. חברי שער הגולן עסקו בחפירת בריכות דגים בקרבת מקום ונתקלו במבנים של אבני בזלת, מעשה ידי אדם. למקום הוזעק פרופסור משה שטקליס, פרהיסטוריון בעל שם עולמי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והוא שטבע את המונח "תרבות ירמוכית", על שם נהר הירמוך הזורם בסמוך.
לדעת החוקרים העוסקים כיום בשחזור האתר, שגודלו כמאתיים דונם, מדובר ביישוב המרכזי של אותה תרבות. על פי חוק שימור עתיקות, האתר עומד מכוסה במשך רוב חודשי השנה. בסוכות, עם סיום עונת החפירות, הוא נפתח לקהל הרחב, שמוזמן להעיף מבט ולהקשיב להרצאות מפיו של החוקר ד"ר יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, העומד בראש משלחת החפירות. גרפינקל הוא גם אוצר המוזיאון הפרהיסטורי שהוקם בסמוך לאתר והרוח החיה במיזם.
המוצגים המרתקים במוזיאון הן צלמיות אדם מטין שרוף, המתארות דמות של אשה בתנוחת ישיבה. הן עשויות בפירוט רב ובולטות בעושר הפרטים המופיע בהן. משערים שהן שימשו בפולחן "האלה האם", הקשור לפריון האדם, העדרים והשדות. כדי הממגורה המוצגים כאן, ושאר כלי החרס המגוונים, הם עדות מרשימה למיומנותם של הכדרים הירמוכים.
הגעה: קיבוץ שער הגולן (על כביש 90, לפי השילוט)
שעות פתיחה: מדי יום 12:00-9:00. בשעות אחרות בתיאום מראש
טלפון: 04-6677386, 052-2699917 (שלמה)
תשלום: 15 שקל (10 שקלים לילדים וגמלאים)
נגישות לנכים: יש

בית העוגנים: דייג אוהב דגים?
בית העוגנים שבקיבוץ עין גב נבנה בשנת 1947, כמקום אירוח לתושבי הסביבה. אחר כך הוא שימש כמתפרת הקיבוץ, והתופרת האחרונה שעבדה כאן עד לפני כמה שנים היא אשתו של מנדל נון, חוקר הכנרת שעסק רבות בדיג העברי הקדום באגם.
זהו מוזיאון קטנטן ומיוחד במבנהו, צבוע כחול-לבן כיאות למוזיאון ימי. "נון, שחשף נמלים עתיקים רבים סביב הכנרת, נהג להסתובב בכל חופי האגם", מספר יואל בן יוסף, המנהל כיום את המקום. "יום אחד הוא נתקל באבן עם חורים עגולים שנקדחו בידי אדם, ששימשה לקשירת סירה". שיטוטיו הניבו אוסף גדול של עוגני אבן עתיקים, מהם גדולים במיוחד, משקולות אבן ומטבעות הנושאים סמלים ימיים מערים סביב הכנרת.
במוזיאון גם אוסף מעניין של רשתות בדגמים שונים, תצלומים היסטוריים המתעדים את הדיג בכנרת בתקופות שונות, תצלומים של ציורי דייגים מתקופות קדומות – אחד מהם צויר במצרים במאה ה-16 לפני הספירה. מי שרוצה לדעת מה ההבדלים בין רשת קלע ורשת עמידה – מוזמן לקבל הסבר מפיו של בן יוסף. פסוקים מהתנ"ך, מהברית החדשה וממקורות נוספים ממחישים איזה מקום נכבד תפס הדיג בימי קדם. במקום יש גם הפעלה לילדים.
הגעה: קיבוץ עין גב – כביש 92, לפי השילוט
שעות פתיחה: רק בתיאום מראש
טלפון: 04-6658008, 054-5658025
הכניסה בתשלום
נגישות לנכים: יש (מדרגה אחת)

בית גורדון: "ולקחת תורה מפי הטבע"
את שירה הראשון בעברית, "הלך רוח", הקדישה המשוררת רחל לאהרון דוד גורדון – פילוסוף, חוקר טבע והוגה תורת העבודה של אנשי העלייה השנייה. גורדון ענה לה בשיר משלו, "את אינך בודדה במרום". שני השירים מוצגים בבית גורדון שבקיבוץ דגניה א', לצד חפציו האישיים ומסמכיו של א.ד. גורדון. באודיטוריום של המוזיאון אפשר לצפות בסרט קצר על רחל המשוררת, שראתה בא.ד. גורדון מורה רוחני.
חדר הטבע בקומה השנייה של המוזיאון לא השתנה במשך עשרות רבות של שנים, וזה אולי סוד קסמו. על אותן שידות חומות של פעם ניצבות אותן צנצנות זכוכית, ובהן אוסף גדול מאוד של בעלי חיים בשלבי התפתחות שונים – מעכברים ועטלפים ועד עובר של סוס ועובר אנושי, משומרים בפורמלין. גם כיום זוהי אטרקציה, שמצליחה לרתק ילדים ונוער. את התמונה משלימים פוחלצים של חיות בר מבקעת כנרות וסביבתה, שכן הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הקמת המוזיאון היה הנצחת א.ד. גורדון וערכיו, בהם שמירה על הטבע.
האגפים האחרים של המוזיאון מוקדשים לראשית ההתיישבות הציונית באזור, לאתר הפרהיסטורי עובּדייה ולגשרים שנבנו על הירדן מימי קדם ועד ימינו אנו. המבנה עצמו, משנת 1935, בולט בסגנון הבאוהאוס, יוצא הדופן בסביבה הקיבוצית.
הגעה: קיבוץ דגניה – על כביש 90, לפי השילוט
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-9:00, שישי 13:00-10:00, שבת בתיאום מראש
טלפון: 04-6750040
הכניסה בתשלום
נגישות לנכים: חלקית (השירותים לא מתאימים)

מוזיאון מגדל ובית ראשונים על שם יעקב ואייל הורביץ: טרומפלדור חורש בשדות
"אנו ערים למשבר הכלכלי ולמצב הקשה שעוברת ארצות הברית כיום, אך נראה לנו שלמקרא המאבקים של מגדל תשכחו מצרותיכם אתם". כך נפתח מכתב ששלחו חברי ועד המושבה מגדל שבפלשתינה לאחת מקהילות הקודש שבארצות הברית של אמריקה. המכתב מוצג כיום במוזיאון על שם יעקב ואייל הורביץ שבמגדל, מוזיאון קטן המספר את סיפורה המיוחד של המושבה מגדל ומופעל על ידי רבקה הורביץ, תושבת המקום, שבעלה יעקב ובנה אייל אינם עוד בין החיים.
יעקב הורביץ היה מראשוני הילדים שנולדו במגדל. את המבנה היפהפה, עשוי הבזלת, שבו שוכן המוזיאון, רכשה רעייתו עבור בנם אייל, שלמרבה האסון נהרג בתאונת מטוס בארצות הברית. הורביץ רואה בשימור המבנה והמוצגים ההיסטוריים שבו מפעל חיים.
את המבנה, המשקיף אל נוף מרהיב של מצוק הארבל, הקימה קבוצה של גרמנים קתולים (לא טמפלרים), שרכשו את האדמה מהתורכים ב-1906. "מטרתם של הגרמנים היתה למצוא את קברה של מרים המגדלית", מספרת הורביץ. "בשנת 1910 רכשה את השטח קבוצה של חובבי ציון מרוסיה, והראשונים שיישבו אותו היו חלוצים מרוסיה. כאן נוסדה ב-1912 הקומונה הראשונה, בראשותו של יוסף טרומפלדור. החווה החקלאית היתה אבן שואבת לחלוצים רבים, שחלקם הגיעו אליה עם רדתם מהאונייה בנמל חיפה, ברכבת העמק שעצרה בצמח".
בין התצלומים היפהפיים מתחילת המאה העשרים של הצלם היהודי-רוסי אברהם סוסקין, המוצגים כאן בהגדלה מרשימה, נמצא גם תצלום של טרומפלדור עצמו, חורש את שדות מגדל בשנת 1913. אחרים מתעדים את התקופה שבה פעל במקום גדוד העבודה ותקופות אחרות בתולדות המושבה.
הגעה: מכביש 90 פונים למושבה מגדל וממשיכים עם השילוט
שעות פתיחה: שני-רביעי, שבת 13:00-10:00 או בתיאום עם רבקה הורביץ
טלפון: 04-6720467, 054-7272467 (רבקה הורביץ)
תשלום: המבקרים מוזמנים לתרום
נגישות לנכים: יש, לקומה הראשונה

בית יגאל אלון, מוזיאון אדם בגליל: סירה בת אלפיים
בינואר 1986, אחרי שנת בצורת, התגלתה בכנרת סירת עץ עתיקה, שהיתה שקועה ומוגנת במשך כאלפיים שנה בטיט שלחוף האגם. הסירה, שאורכה יותר משמונה מטרים, שימשה כנראה לדיג ולהובלות בתקופה היסטורית בעלת משמעות יוצאת דופן – התקופה שבה היו חופי האגם רקע לפעולתם של ישו ותלמידיו. אחרי תהליך שימור של 14 שנים היא נמשתה במבצע מורכב, וכיום היא אחת האטרקציות בבית יגאל אלון, מוזיאון בקיבוץ גינוסר שעל הכנרת. בעקבות התגלית נשתלו בחצר המוזיאון 12 מיני העצים שמהם נבנתה הסירה.
המוזיאון מוקדש לזכרו של יגאל אלון, שהיה חבר גינוסר. הוא מציג את הגליל על נופיו, תולדותיו ואנשיו – יהודים, צ'רקסים, דרוזים וערבים. הוא נותן במה לתרבויות ולתקופות היסטוריות שהטביעו את חותמן בארץ ובגליל, ושופך אור על ראשית ההתיישבות באזור – תקופה של חלומות על חיים חדשים ושינוי חברתי. יש כאן מאגר מידע ממוחשב שמאגד סיפורים רבים על ומפי תושבי האזור, אגף המוקדש לדילמות שהעסיקו את אנשי הגליל בזמני מלחמה, תצלומים, מפות ומסלולי טיולים.
זהו מוזיאון פעיל ונערכים בו מעת לעת מפגשים של נוער יהודי וערבי, ובחצר אפשר לראות עבודות מפרויקט משותף של אמנים ערבים ויהודים. במגדל ההנצחה מוצגים מסמכים מעזבונו של יגאל אלון והסרט "קווים לדמותו".
הגעה: קיבוץ גינוסר (על כביש 90, לפי השילוט)
שעות פתיחה: שבת-חמישי 17:00-8:30, שישי וערבי חג 14:00-8:00. לקבוצות של עשרים איש ומעלה ניתן להזמין מראש 

סיורים מודרכים
טלפון: 04-6727700
תשלום: 20 שקל (15 לילדים ו-10 לגמלאים)
נגישות לנכים: יש

גליה גוטמן – עיתונאית ומטיילת נלהבת, פעילה למען איכות הסביבה