סטלה מאריס / בקצה הכרמל

סיור במתחם של מסדר הכרמליתים, שחיפה היא בירתם, וירידה אל מערת אליהו, מוקד משיכה לבני דתות שונות

קפלת הלב הקדוש. ראשיתה בתחנת רוח | צילום: יעל שוורץ

כתבה: יעל שורץ

סטלה מאריס ("כוכב הים" בלטינית) הוא שמו של מתחם הנמצא על ראש הכרמל, בקצה הצפוני-מערבי של ההר, המשקיף על המפרץ. כשמגיעים למקום – בין אם במכונית ובין אם ברכבל העולה מבת גלים (פרטים נוספים בטלפון: 04-8335970) – ועומדים ליד תחנת הרכבל, מול המנזר, הדבר הראשון שנגלה לעין הוא הנוף המרהיב של הים התיכון ומפרץ חיפה. בימים בהירים ניתן להבחין באופק בקריות, בעכו, ואפילו בראש הנקרה ובהרי הגליל. יופי של תצפית.

מעט מערבה מרחבת התצפית נמצא בניין המגדלור. ההיסטוריה של המבנה ארוכה ומפותלת. ב-1821 השלים עבדאללה פחה, שליט עכו, את מלאכת ההרס של המנזר הכרמליתי (מסדר נזירים קתולי שנוסד במאה ה-12 ומרכזו שָכן בכרמל) שהיה במקום, ובנה לו מאבניו מעון קיץ. מאוחר יותר נאלץ עבדאללה פחה למכור את המבנה לכרמליתים, שפתחו בו אכסניה לעולי רגל. במלחמת העולם הראשונה נפגע המתחם קשות, אבל עם סיומה שוקמו המבנים שבו. ב-1928 אף הוקם במקום מגדלור חדש, בפיקוחו של קונסול הכבוד הספרדי, שכינה את המקום "סטלה מאריס".

נחצה את הכביש אל המנזר הכרמליתי (טלפון: 04-8337558. שעות הפתיחה: מדי יום, 13:30-8:30, 18:00-15:00), שראשיתו במאה ה-18. בחזית המנזר יש מצבה בצורת פירמידה, ומעליה צלב. על האנדרטה חקוק בלטינית פסוק מתוך קינת דוד על מות שאול ויהונתן: "איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה" (שמואל ב', א', 25).

האנדרטה הוקמה לזכר אירוע שהתרחש ב-1799, השנה שבה הגיע לארץ צבא נפוליאון, והפך את מנזר הכרמליתים לבית חולים צבאי. המצור שהטיל נפוליאון על עכו נכשל, ועם נסיגתו נותרו במנזר חיילים צרפתים פצועים וחולים. התורכים, שכבשו את המנזר, כילו בצרפתים את זעמם וטבחו בהם. לזכר החללים הוקמה המצבה, שעוצבה בצורת פירמידה, לאזכור מסעו של נפוליאון במצרים. 

כיפת הקדושים
המנזר עצמו מלבני וחזיתו פונה מערבה. בעת הקמתו של המבנה הנוכחי, בשנים 1836-1827, היה האתר נתון להתקפותיהם של שכנים עוינים. לכן הקירות של קומתו הראשונה עבים, ויש בהם רק חלונות קטנים ועגולים, שהוגנו בשבכות ברזל. במרכז המנזר נמצא אולם הכנסייה הרחב, המעוצב בצורת צלב. הכיפה שלו מעוטרת בציוריו של האח לואיג'י פוג'י, שצייר עליה את דמויותיהם של אליהו הנביא, דוד המלך, הנביאים ישעיהו, יחזקאל ודניאל, ישו והוריו והקדושים הכרמליתים. מתחתיהן מצוירות דמויותיהם של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, מחברי ארבע הבשורות שבברית החדשה.

מתחת לכיפה, על הבמה, עומד פסלהּ של מריה הנושאת את ישו. הפסל, הידוע כ"גבירתנו (נוטר-דאם) של הכרמל", הוא מעשה ידיו של קרבנטה בן גנואה, שיָצר אותו ב-1820. האפיפיור אף בירך את הפֶסל לפני שנשלח לארץ הקודש, והמאמינים מייחסים לו ניסים ונפלאות.

במתחם המנזר נמצאת מערת אליהו, המכונה במסורת היהודית "קבר אלישע". המערה, במקור קבר של נזיר ביזנטי, מהווה מזה דורות מוקד הערצה לאליהו הנביא, שפסלו ניצב על המזבח שבה. אין לבלבל בין מערה זאת לבין מערת אליהו המפורסמת, שאליה נגיע בהמשך.

נצא מהכנסייה ונפנה שמאלה, אל המוזיאון, שם מוצב שחזור של הסצינה שבה שוכב ישו התינוק באבוס בבית לחם (לוקס, ב', 7). בארונות התצוגה שבמקום נשמרים שרידים שנותרו מהכנסייה הביזנטית שפעלה באתר שבו ניצב כיום המגדלור.

מערת הנביא
נצא מן המנזר, נחצה את הכביש ונרד במדרגות אל השביל העובר מצידו הדרומי של המגדלור. בדרך למטה, אל קפלת הלב הקדוש, נראה בחורף פרחי עיריוני, עירית, כלנית ורקפת. לפי המסורת, ראשיתה של הקפלה בטחנת רוח, שהוקמה על ידי נוסע גרמני שהתאכסן במנזר הסמוך. הנוסע הגרמני מת לפני שבנייתה של טחנת הרוח הושלמה, ותחתיה הוקמה הכנסייה הקטנה. בסמוך לקפלה יש שרידי ביצורים שהקימו הבריטים במלחמת העולם השנייה.

מהקפלה נרד במדרגות אל מערת אליהו (כתובת: דרך אלנבי. טלפון: 04-8527430. שעות הפתיחה: ראשון-חמישי, 17:00-8:00, פרט ליולי-אוגוסט, שבהם היא נסגרת ב-18:00, ובימי שישי 13:00-8:00). בדרך נראה מערות וכוכים חצובים בסלע, ששימשו את הנזירים הכרמליתים, שחיו כאן במאה ה-17.

לפי המסורת, הסתתר אליהו הנביא במערה מפני מלכי ישראל שרדפו אותו. לאמיתו של דבר, המערה שימשה לפולחן אלילי זמן רב לפני שקוּדשה על ידי היהודים, הנוצרים והמוסלמים. על קירותיה שרדו כ-150 כתובות ביוונית, שתוארכו למאות השישית והשביעית לספירה, ובצידן גם כתובות בלטינית ובעברית. במרוצת הדורות נקשרו במערה מעשי ניסים ונפלאות, ויש המאמינים כי נשים עקרות המבקרות במערה יזכו בפרי בטן.

מהמערה נרד במדרגות אל דרך אלנבי. את הטיול נוכל לחתום במוזיאון ההעפלה וחיל הים (כתובת: דרך אלנבי 204. טלפון: 04-8536249, 04-8537672. שעות הפתיחה: ראשון-חמישי, 16:00-8:30), שחלקו בנוי בתוככי אוניית המעפילים "אף על פי כן". במוזיאון מוקרן סרט מרגש על ההעפלה, ויש בו גם תרשימים, תצלומים והסברים על התקופה. חלק אחר במוזיאון מוקדש לתולדות חיל הים, ומחוץ לו מוצגות ספינות החיל. את הסיור אפשר לסיים גם במוזיאון הימי הלאומי (כתובת: דרך אלנבי 198. טלפון: 04-8536622. שעות הפתיחה: שני, רביעי וחמישי, 17:00-10:00; שלישי 14:00-10:00 ו-20:00-17:00; שישי וערבי חג 13:00-10:00; שבת 14:00-10:00), המוקדש לתולדות הספנות ולארכיאולוגיה ימית, ומציג אוספי כלים, מטבעות ומפות נדירות.

יעל שורץ – היא צלמת, כותבת ומרצה, מורת דרך בארץ ומדריכת טיולים בחו"ל. גרה בחיפה