אשתו של היינץ חולה מאוד. התרופה היחידה שתוכל לשפר את מצבה נמכרת בבית המרקחת באלפיים דולר. הרוקח שהמציא את התרופה מוכר אותה במחיר גבוה פי עשרה ממחיר העלות שלה. היינץ לווה כספים כדי שיוכל לרכוש את התרופה, אך מצליח לאסוף רק אלף דולר. הוא מבקש מהרוקח שימכור לו את התרופה במחצית מהמחיר הרגיל, או שיסכים לקבל את יתרת הסכום במועד מאוחר יותר, לכשיצליח לאסוף גם אותו, אך הרוקח מסרב. היינץ מחליט לפרוץ לבית המרקחת כדי לגנוב את התרופה ולהציל את חיי אשתו. האם מעשהו של היינץ הוא מעשה מוסרי? את הדילמה הזאת הציג הפסיכולוג וחוקר המוסר לורנס קולברג לנשאלים אמריקאים בשנות השישים של המאה הקודמת. קולברג התעניין בייחוד בנימוקים שסיפקו המשיבים כדי להצדיק את תשובותיהם. בהתבססו על ניתוח הנימוקים הוא פיתח את סולם ההתפתחות המוסרית המפורסם שלו, שבו שישה שלבי התפתחות מוסרית שאותם לדעתו עובר כל ילד מגיל ארבע לערך. המסקנה השנויה במחלוקת ביותר שלו היתה שמבחינה מוסרית נשים ככלל מפותחות פחות מגברים. לדבריו, התפתחותן המוסרית של נשים נוטה להיעצר בשלב השלישי בסולם, ואילו גברים מציגים כישורים מוסריים מפותחים יותר. לקולברג היתה תלמידה ושמה קרול גיליגן, שקביעתו נראתה לה רחוקה מהמציאות. בהסתמך על שיחות שניהלה באותה התקופה עם נשים שהתלבטו אם לעבור הפלה מלאכותית ועם גברים שהתלבטו אם לצאת להילחם בווייטנאם, היא הגיעה למסקנה שנשים וגברים פשוט מתייחסים באופן שונה לחלוטין לסוגיות מוסריות, ושהתיאוריות האקדמיות העוסקות בהתפתחות החשיבה המוסרית מתבססות כולן על חקר גברים ומכאן גם מציבות את סוג החשיבה הגברי כמודל הבסיסי. לטענת גיליגן, החשיבה הנשית נוטה להתבסס על הקשרים האישיים ועל המחויבות כלפי הזולת בבואה להכריע בדילמות מוסריות, ואילו החשיבה הגברית מדגישה את הנפרדות ומקנה חשיבות רבה יותר לעקרונות מופשטים של צדק ומוסר בלא להתחשב בהקשר האישי של הסוגיה. |