תפריט עמוד

נדיבותו של העם הקירגיזי

הנדיבות היא ערך עליון בחברה הקירגיזית: אורח שמגיע לפתח אוהל הנוודים יתקבל תמיד במאור פנים, יוזמן פנימה ומיד יוגש לו אוכל שצבעו לבן, סמל לטוהר - לחם, יוגורט, חלב סוסות

הנדיבות היא דרך חיים בחברה הקירגיזית וערך עליון. הקירגיזיים אוהבים לארח ואם תגיע לקרבת יורטה תמיד יציעו לך לחם או קומיס (חלב סוסות מותסס) או אייראן (סוג של יוגורט) – העיקר שהכל יהיה לבן. אפילו אם נחש יימצא בתוך יורטה – יתנו לו יוגורט או חלב…

לבן הוא צבע המסמל טוהר, מצפון ומוסר בחברה הקירגיזית ולכן היורטה (האוהל הקירגיזי), הקלפאק (המגבעת הקירגיזית) לעולם יהיו לבנים, וכך גם האוכל המוגש לאורח יהיה לבן.


מאהל יורטות בקירגיזסטן

האתנן המכובד ביותר הוא הלחם, וכמו בתרבויות אחרות הלחם מקודש. בחברה הנוודית הקירגיזית אפילו לחם יבש אינו נזרק. הנוודים הקירגיזים לוקחים איתם במהלך הנדידה קמח אל ההרים, מלאי הקמח מוגבל מאוד. הם אופים לחם, שהופך לאלמנט קריטי לשרידות שלהם בחודשי הנדידה ולכן הם מייחסים ללחם חשיבות עצומה.

מאחר שקירגיזסטן הררית מאוד, מעטים העמקים בהם ניתן לגדל חיטה. רוב גידולי החיטה ממוקמים בעמק בישקק, עמק נהר נארין ועמק פרגנה בגבול אוזבקיסטן. לעיתים, אחרי שנת בצורת, מלאי החיטה קטן ויש מחסור ממשי בקמח ללחם. ולמרות זאת, לעולם נווד קירגיזי יחלוק עם אורח מהלחם המקודש והמועט שיש לו, והאורח לעולם ייקח את הלחם המקודש שמוצע לו ביד ימין.


אם ובנה. כל אורח שיזדמן, יתקבל במאור פנים ומיד יציאו לו להצטרף לסעודה

היורטה, הבית הקירגיזי שהוא אוהל גדול, תהיה פתוחה למקרה שאורח לא קרוא יגיע. אורח יוכל להיכנס ליורטה ויקבל את המקום הטוב ביותר לישיבה בסעודה. הקירגיזיים לא אוהבים לאכול לבד, ולכן ברוב המקרים ינסו לחלק את מזונם אפילו עם אדם שאך הזדמן לחברתם – הכול על מנת לא לאכול לבד. האורח יקבל את הנתח הטוב ביותר של הבשר ואת הכמות הגדולה ביותר ממנו. הבעת כבוד לאורח תתבטא בנתינת הראש המבושל של החיה שנשחטה.

לעולם האורח יהיה הראשון לשתות קומיס או לבצוע לחם, ורק לאחר מכן המארח יתחיל גם הוא לאכול. גם אם מארח במצב רוח רע, עצבני או אבל – הוא לא יעביר את התחושות הללו לאורחיו וינסה להנעים את זמנם. הקירגיזיים מאמינים שאחד האורחים יהיה קיידיר אקא (Kydyr ake) "גאון הנדיבות", שיביא לביתם שמחה ושגשוג.


קשת נמתחת מעל אוהלי הנוודים, היורטות

בחברה הנוודית קבלת האורחים היתה חשובה גם ממניעים אינפורמטיביים, כל זר היה מביא איתו מידע על מה שקורה במרחב המרכז אסיאתי, והמידע הזה היה חשוב לנוודים על מנת להחליט על כיווני נדידה ומסחר, על סכנות משבטים אחרים ואפילו על אפשרות לשידוך בין צעירים שהגיעו לפרקם.


מנגינה באמצע ערבות העשב

האקסקאלים, חכמי הכפר, הבוררים והמנהיגים הרוחניים של כל שבט, מחנכים את העם הקירגיזי לנדיבות בעזרת פתגמים שעברו מאב לבן:

חטא גדול אם ביקר אצלך אורח ולא טעם מלחמך.
אורח שבא הביתה מביא איתו את המזל.
אם שבעה אורחים באו יחדיו – אחד מהם הוא שליח אלוהים.
אורח שבא האכל אותו ולאחר מכן שאל מניין בא ולאן פניו מועדות.
האכל גם את סוסו של האורח.
האכל את האורח במיטב האוכל שלך ותקבל תגמול.

הנדיבות הקירגיזית הופכת את הטיול בארץ המופלאה לחוויה נעימה ופותחת לב. אנו נתקלים בכל טיול בקבלת פנים מופלאה, שותים קומיס, טועמים לחם, נכנסים אל היורטות של המקומיים ומתארחים בהן, שומעים על חיי הנוודות של הקירגיזים, שרים איתם, לנים אצלם וכל זאת בתוך התפאורה הכל כך מרשימה של הרי טיאן שאן ואלא טו.


הנדיבות הקירגיזית הופכת את הטיול בארץ המופלאה לחוויה נעימה ופותחת לב

הנדיבות המקומית הופכת את הטיול בקירגיזסטן המופלאה לחוויה נעימה ופותחת לב. אנו נתקלים בכל טיול בקבלת פנים מופלאה, שותים קומיס, טועמים לחם, נכנסים אל היורטות של המקומיים ומתארחים בהן, שומעים על חיי הנוודות של הקירגיזים, שרים איתם, לנים אצלם וכל זאת בתוך התפאורה הכל כך מרשימה של הרי טיאן שאן ואלא טו.

מסע אופניים בקירגיזסטן

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.