פרנקפורט. קו הרקיע שלה רצוף גורדי שחקים רבים | צילום: אנדרו צ'מברס

פרנקפורט (Frankfurt)
העיר פרנקפורט היא המרכז הכלכלי של גרמניה, ועל מעמדה זה יעיד קו הרקיע שלה, הרצוף גורדי שחקים רבים. שדה התעופה של העיר סואן ורוחש פעילות תמיד, אך רבים מהנוסעים מגיעים לעיר בענייני עבודה ועסקים ושוכחים להשאיר זמן ל-pleasure. והנאות לא חסרות בעיר הקוסמופוליטית: לעייפים מבנייני הקומות המודרניים היא מציעה מרכז היסטורי משוחזר, יש בה עשרות מוזיאונים וגלריות, יופי של שופינג, שלל ירידים, אירועי תרבות וספורט ויין תפוחים משובח.

לשכת התיירות של פרנקפורט מפעילה אתר אינטרנט ושני מרכזי מידע לתיירים בעיר. כמו כן היא עורכת סיור מודרך בן שעתיים וחצי ברחבי העיר, בשפות שונות (אנגלית, גרמנית, רוסית, ספרדית, ערבית, איטלקית, צרפתית, סינית, פורטוגזית ויפנית).
כתובות: Hauptbahnhof, Reception Hall ו-Romerberg 27

בביקור בעיר כדאי לרכוש את כרטיס ההנחות פרנקפורט קארד (Frankfurt Card), הנמכר במרכזי המידע לתיירים, בשדה התעופה ובאתר לשכת התיירות של פרנקפורט. הכרטיס תקף ליום אחד (8 אירו) או יומיים (12 אירו) והוא מעניק לנושאו נסיעה חינם בתחבורה הציבורית בעיר ולשדה התעופה, 25 אחוז הנחה על סיורים מודרכים רבים, חמישים אחוז הנחה בכניסה ל-22 מוזיאונים ולגנים הזואולוגיים, הנחות במסעדות, ברים, חנויות וסיורי שיט, ועוד.

תצפית נהדרת על העיר נשקפת ממגדל מיין (Main Tower), אחד מגורדי השחקים המפורסמים בפרנקפורט. למעשה, אלו שני מגדלי זכוכית, אחד עגול המתנשא לגובה של כמאתיים מטר, והשני מרובע וגובהו 170 מטר. זהו לא הדמיון היחיד למגדלי עזריאלי התל אביביים – גם המגדל הזה מסתיים בפלטפורמה לתצפית על העיר, ובמסעדה המשקיפה אל הנוף.

מהמודרני אל העיר העתיקה: המרכז ההיסטורי של פרנקפורט אומנם ספג הריסות כבדות בהפצצות האוויריות במלחמת העולם השנייה, אך לאחר סיומה שוחזר מחדש במדוקדק. המקום ממנו כדאי להתחיל את הסיור במרכז ההיסטורי הוא כיכר רומרברג (Romerberg), שסביבה בתי קפה, המוזיאון להיסטוריה והמוזיאון לילדים, כנסיות עתיקות, מסעדות ובית העירייה הישן, ה-Romer. באחד מ-13 בנייני הרומר נמצא אולם הקיסר (Kaisersaal) שנבנה במקור ב-1612, ובו הוכתרו עשרה קיסרי גרמניה. באמצע הכיכר ניצבת מזרקת הצדק (Gerechtigkeitsbrunnen).

נהר מיין (Main) חוצה את העיר, ובגדתו הדרומית ניצבים זה מול זה כתריסר מוזיאונים. עוד עשרות מוזיאונים ויותר ממאה גלריות מפוזרים ברחבי העיר. מוזיאון שטאדל (Stadel Museum) הנהדר, שעל גדת הנהר, סוקר 700 שנה של אמנות אירופאית, ומציג יצירות של רמברנדט, פיקאסו, מאטיס, פאלרמו, מונה, ורמיר ועוד. המוזיאון לארכיאולוגיה (Archaologisches Museum) מעניין לא רק בזכות התצוגות שבו, אלא גם בשל המבנה בו הוא שוכן – כנסייה כרמליטית יפה. גם המוזיאון לאמנות מודרנית (Museum fur Moderne Kunst) מתגאה בארכיטקטורה שלו, מבנה משולש פרי יצירתו של האדריכל האנס הוליין. המוזיאון לאמנות שימושית (Museum fur Angewandte Kunst) שוכן בחלקו בווילה מטצלר (Villa Metzler) שנבנתה בתחילת המאה ה-19 ובחלקו במבנה מודרני מהודר, ומכיל תצוגות של אמנות שימושית מאירופה ומהמזרח הרחוק, קליגרפיה ואמנות איסלאמית. מוזיאון Giersch מוקדש לאמנות המקומית במחוז ריין ומיין. לא רחוק שוכנים המוזיאון הגרמני לקולנוע (Deutsches Filmmuseum) והמוזיאון לארכיטקטורה גרמנית (Deutsches Architekturmuseum). המוזיאון היהודי (Judisches Museum) שוכן בבניין ההיסטורי של היכל רוטשילד, ובו תצוגות על חיי הקהילות היהודיות בפרנקפורט מהמאה ה-12 ועד המאה העשרים. המוזיאון להיסטוריה (Historisches Museum) שוכן בכיכר רומרברג (Romerberg) ובצדו מוזיאון הילדים החדש. המוזיאון מציג את ההיסטוריה של העיר וכולל גם חצר יפה. לא רחוק שוכן ביתו של אחד מתושביה המפורסמים של העיר, המשורר והסופר יוהאן וולפגנג פון גתה, בו פועל מוזיאון גתה (Goethe Haus & Museum). ילדים ייהנו במוזיאון סנקנברג (Senckenberg Museum), העוסק בטבע ומציג שלדי ענק, תצוגות דינוזאורים ומינרלים, ותערוכות בנושא חי וצומח. 

בפרנקפורט יש כמה כנסיות מעניינות, ובהן כנסיית סנט פול (Paulskirche). כנסייה זו בנויה אבן חול אדומה ובאמצע המאה ה-19 שימשה כמקום כינוס האסיפה הגרמנית הלאומית הראשונה. הקתדרלה (Dom) של פרנקפורט ספגה מהלומות עם השנים, פעם בשריפה ב-1867 ואחר כך בהפצצות שבמלחמת העולם השנייה, ובכל פעם שוחזרה למצבה הקודם. בין אפריל לאוקטובר ניתן לעלות לראש מגדל הקתדרלה ולצפות על הנוף מלמעלה. אפשר לבקר גם בכנסיית סנט ליאונרד (St Leonhard`s Church), כנסיית סנט קתרין (St Catherine`s Church), בה הוטבל גתה, ובכנסיית ניקולאי הישנה (Old Nikolai Church).

אם שבעתם ממראות הנוף האורבני, אפשר לחפש קצת שקט וצבע ירוק בגן הבוטני פלמנגרטן (Palmengarten). על שטח של כמאתיים דונם הוקם ב-1868 הגן הבוטני הנהדר, המכיל גינות יפהפיות וחממות המציגות בתי גידול שונים, מיער גשם דרך סוואנה ועד צמחייה מדברית. חובבי הזואולוגיה אף הם אינם מקופחים בפרנקפורט, ומוזמנים לבקר את גן החיות העירוני (Frankfurt Zoo), המציג בעלי חיים מכל רחבי העולם, וכולל גם אקווריומים. כמו כן אפשר להחליף את הצעידה על המדרכות והנסיעה בכבישים בשיט נעים על נהרות מיין וריין.

פרנקפורט מפורסמת ביין התפוחים שלה, המכונה אפפלוויין (Apfelwein). דרך מקורית לטייל בעיר ובו בזמן ללגום מהיין היא בחשמלית ההיסטורית "אקספרס יין התפוחים" (Ebbelwi Express). החשמלית פועלת בעיר מאז 1977, ועוצרת באתרים שונים ברחבי העיר, בהם ניתן לרדת, לטייל ואז לעלות על החשמלית הבאה להמשך הסיור. הכרטיס כולל בקבוק של סיידר תפוחים, מיץ תפוחים או מים מינרליים, וכמה פרצעלך, כדי לעורר את הצמא.

ברחבי פרנקפורט נערכים מדי שנה עשרות ירידים בכל נושא שתעלו על הדעת – קוסמטיקה, מזון, ספרים, רכב, עיצוב ועוד ועוד. הגדולים שבהם נערכים במרכז מסה (Messe).

מחוץ לעיר:

ויסבאדן (Wiesbaden) שוכנת ממערב לפרנקפורט, על גדת נהר ריין (Rhine). זוהי עיירת ספא פופולרית בזכות 26 מעיינות חמים הזורמים בשטחה. פרט לפינוקי הספא יש בה בתי קזינו מפוארים, מופעי ופסטיבלי תרבות, חנויות מצוינות, שפע של בתי קפה ומסעדות, וארכיטקטורה מרשימה. כדאי לבקר בבית הקזינו הראשון והמרשים, שבנה הקיסר ווילהלם השני ב-1907, ברובע ההיסטורי המעוטר מבנים מהמאות ה-18 וה-19, ובכנסייה הניאו-גותית הנפלאה, המתנשאת לגובה של 92 מטר.

מפרנקפורט אפשר להמשיך אל וירצבורג (Wurzburg) שממזרח לעיר, ממנה יוצאת הדרך היפה ביותר במדינה – הדרך הרומנטית (Romantische Strasse). זוהי נסיעה נפלאה בת כ-360 קילומטר, מוויצבורג ועד פוסן (Fussen) שבדרום גרמניה, דרך עיירות קטנות וציוריות, טירות עתיקות ונופים נפלאים.

לייפציג (Leipzig)
לייפציג אינה מפורסמת כערים אחרות בגרמניה ואומנם אין בה אתרים נודעים שנחרטו בתודעה הבינלאומית, אך האווירה המיוחדת בה וסצנת התרבות המקומית שובים את הלב מיד. בעיר חיו וכתבו יוצרים כיוהן סבסטיאן באך, ריכרד וגנר, שומאן ומנדלסון; יוהאן וולפגנג פון גתה מיקם בה חלקים מעלילת יצירת המופת "פאוסט", ואפילו בלבנט הרחוק הונצח שמה בכותרת שירם הנהדר של פורטיסחרוף, "לייפציג-ברצלונה". המוזיקה עדיין מנגנת בלייפציג גם כיום – בפסטיבלי מוזיקה מיוחדים, בבית האופרה הפועל מזה 300 שנה, בתזמורת הקלאסית המקומית ובמקהלת הבנים של סנט תומאס, ובהופעות במועדוני מוזיקה אלטרנטיביים בשעות החשיכה.

לשכת התיירות של לייפציג:
כתובת: Richard-Wagner-Strasse 1
טלפון: 49-341-7104265
דואר אלקטרוני: mailto:info@LTS-Leipzig.de  
אתר לשכת התיירות של לייפציג

כמו ערים אחרות בגרמניה, גם לייפציג מציעה למבקרים כרטיס הנחות עירוני. הלייפציג קארד (Leipzig Card) מאפשר נסיעה חופשית בגבולות העיר בכל החשמליות והאוטובוסים השייכים לחברת LVB, וכן הנחות על סיורים, מוזיאונים, הופעות אופרה, בתי קפה ועוד. ניתן לקנות כרטיס התקף ליום (כשמונה אירו) או לשלושה ימים (16.50 אירו).

המכורים לקפאין לא יפספסו את מוזיאון הקפה באום (Museum Zum Arabischen Coffe Baum), הממוקם בבית הקפה העתיק בגרמניה כולה. כבר בתחילת המאה ה-18 החלו להגיש בקפה באום את המשקה המעורר. במחצית הראשונה של המאה ה-19 המלחין רוברט שומאן הקפיד לתפוס את מושבו הקבוע במקום. גם ואגנר ובאך פקדו את בית הקפה, שאולי נתן לבאך את ההשראה לכתיבת קנטטה המוקדשת למשקה הכהה. בקומה השלישית מצוי המוזיאון, הסוקר 300 שנה של תרבות הקפה. בקומה השנייה אפשר להרוות את הצימאון ובקומה הראשונה נמצא בית הקפה ההיסטורי.

מוזיאון אפל יותר פועל ב-Dittrichring (המכונה "בית הפינה העגולה"), בניין שאכלס בעבר את המפקדה העירונית של המשטרה החשאית – המוזיאון לתולדות השטאזי (Stasi Museum).

אתרים שונים בעיר מוקדשים למורשת המוזיקלית של המלחינים המפורסמים שחיו בה. מוזיאון באך (Bachmuseum) מוקדש למלחין הבארוקי הדגול, יוהן סבסטיאן באך. בית מנדלסון (Mendelssohn House), בו התגורר המלחין פליקס ברתולדי מנדלסון בשנים 1847-1845, הפך למוזיאון לזכרו. כדאי לבקר בימי ראשון, אז מתקיים במקום קונצרט בשעה 11:00. ביתו של שומאן, בו התגורר בארבעת שנות נישואיו הראשונות לקלרה, הפך גם הוא למוזיאון. באוניברסיטת לייפציג שוכן אתר מוזיקלי נוסף – המוזיאון לכלי נגינה (Musikinstumenten Museum). בית האופרה (Oper Leipzig) שוכן בצפון כיכר אוגוסטוס (Augustusplatz). הוא הוקם ב-1960 במקום בית האופרה הישן שחרב במלחמת העולם השנייה. בבית האופרה פועלות גם מקהלת ילדים, בית ספר לבלט, וקבוצת בלט נודעת. היכל הופעות נוסף שוכן בצדה הדרומי של הכיכר – Leipzig Gewandhaus, מקום משכנה של התזמורת המפורסמת.

במרכז העיר שוכנת כיכר השוק (Market Square). בעבר היה זה אתר להפגנות פוליטיות, וכיום היא משמשת כמקום מפגש פופולרי וכאכסניה לאירועי תרבות ופסטיבלים תחת כיפת השמיים. בכיכר נמצא בית העירייה הישן (Altes Rathaus), מבנה מרשים בסגנון הרנסנס, שנבנה במאה ה-16. ב-1744 התווסף למבנה הקיים מגדל בסגנון בארוקי. בתוך המבנה פועל מוזיאון הסוקר את ההיסטוריה של לייפציג. בית העירייה החדש והיפה נבנה בין השנים 1912-1905 על יסודות טירה ישנה.

בלייפציג כנסיות עתיקות רבות, אולם המרשימה בהם היא כנסיית סנט תומאס (St Thomas`s Church) שבכיכר Thomaskirchhof. הכנסייה נבנתה במקור ב-1212, אך עברה שינויים ותוספות במרוצת המאות, כולל שחזור מקיף לאחר מלחמת העולם השנייה. ואגנר נטבל בכנסייה, כמו גם ילדיו של באך. באך עצמו היה מופקד על מקהלת הילדים המפורסמת של הכנסייה במשך 27 שנים עד למותו. המקהלה ממשיכה לפעול גם כיום בתחומי הכנסייה, ומופיעה בה בימי ראשון בבוקר ובערבי שישי. במאה העשרים הועבר ארונו של באך אל הכנסייה שאהב. פסל ברונזה של המלחין המפורסם הוצב ב-1908 בחזית הכנסייה. בקיץ נערכים מולו קונצרטים בימי שני.

לייפציג מושכת גם את חובביו של נפוליאון, שספג בעיר מפלה מוחצת ב-1813 מצבאות רוסיה, פרוסיה, שבדיה ואוסטריה, בקרב המכונה "קרב האומות". ולציון מאה שנה לקרב, הוקמה אנדרטת קרב האומות (Volkerschlachtdenkmal) המיוחדת. צורתה כמעין מקדש פעמוני בגובה 91 מטר, עשוי אבן כהה. 364 מדרגות מובילות לעמדת תצפית, ממנה נשקף נוף נהדר של העיר. במקום קיים מוזיאון (Forum 1813) המוקדש לקרב המפורסם, ומדי חודש נערכים קונצרטים בחלל האנדרטה.

תחנת הרכבת המרכזית של לייפציג עצומה בגודלה, והינה אחת מתחנות הרכבת הגדולות ביותר באירופה כולה. המבנה הענק נפתח ב-1915, והוא כולל כיום שטח של 30 אלף מטר רבוע המתפרש על פני שלוש קומות. במקום נמצא מרכז קניות הכולל כ-140 חנויות, בהיכל אר-דקו מרשים.

ילדים ישמחו לבקר בגן החיות העירוני (Leipzig Zoo), שנוסד ב-1878.

נירנברג (Nurnberg)
לשם "נירנברג" נדבקת לנצח קונוטציה מעוררת פלצות. בעבור המפלגה הנאצית היתה זו עיר חשובה במעלה, ממנה הפיצו את עיתון התעמולה "דר שטירמר", בה ערכו את רוב כנסי המפלגה ובה חוקקו את חוקי הגזע, הידועים בכינוי "חוקי נירנברג". לאחר המלחמה נערכו בה משפטיהם של ראשי המשטר הנאצי, ומבניה העתיקים שוחזרו מחדש לאחר שנהרסו בהפצצות.

לשכת התיירות של נירנברג מפעילה שני סניפי מידע לתיירים בעיר:
כתובת: Kongistrasse 93, מול תחנת הרכבת המרכזית
כתובת נוספת: Hauptmarkt 18 
אתר לשכת התיירות של נירנברג

האתר הרשמי של נירנברג

נירנברג קארד (Nurnberg Card) הוא כרטיס המוצע למבקרים בתשלום של 19 אירו, המקנה נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית בנירנברג ובפירט (Fuerth) הסמוכה, כניסה חינם ל-49 מוזיאונים ולאטרקציות שונות בנירנברג, פירט, ארלנגן (Erlangen) ו-Schwabach, הנחות על סיורים מודרכים, הנחות בחנויות ועוד. הכרטיס תקף ליומיים.

האתר הבולט בעיר הוא מצודת קייזרבורג (Kaiserburg), טירה ימי-ביניימית הבנויה על גבעה המשקיפה על העיר העתיקה של נירנברג. במצודה גנים מלבבים, קפלה רומנסקית, חומת אבן וחפיר להגנה, צריחים, ריהוט מהודר, חדרים מפוארים ואוסף נשק וציוד צבאי. הנוף מהמצודה נפלא, ומומלץ להצטרף אל הסיור המודרך, החושף פינות חמד מרתקות במקום.

לאחר עלייתם של הנאצים לשלטון, החלה תנופת בנייה בעיר בהוראתו של היטלר. אחד הפרויקטים השאפתניים היה מרכז קונגרסים ענק, שאמור היה לכלול אצטדיונים, רחבות למסדרים ולטקסים, אתר הנצחה לחללי המלחמה הנאציים ועוד על פני שטח של יותר מעשרה קילומטרים רבועים. עובדי כפייה השתתפו בהקמת המתחם, שבנייתו לא הושלמה מעולם. חלק מהאתרים הפכו לפארקים ציבוריים ושטחי חנייה. היכל הקונגרסים עצמו, שהיה אמור לשמש את המפלגה הנאצית אך בנייתו הופסקה, הפך ב-2001 למקום משכנו של המרכז לתיעוד תולדות המפלגה הנאצית (Dokumentationszentrum Reichsparteitagsgelande), הסוקר כיצד עלתה לשלטון ואת תוצאותיה האיומות של שלטונה.

העיר העתיקה של נירנברג יפהפייה, וקצת קשה לעלות על הדעת שלמעשה כמעט כל מבניה בעלי החזות הימיביניימית שוחזרו מן היסוד רק לפני כשישים שנה, לאחר שרובם נחרבו כליל במלחמת העולם השנייה. בקיץ מתמלאות הכיכרות בהמון אדם ואירועי תרבות ובידור, אך גם מחוץ לעונה נעים לסייר ברגל בין הבניינים ההיסטוריים, כגון בניין העירייה הישן (Rathaus) המשוחזר, בניין המכס הישן (Mauthalle) מסוף המאה ה-15 ועוד. בין הכנסיות הרבות כדאי לציין את כנסיית סנט סבלד (Sebalduskirche), שנבנתה במאה ה-13 בסגנון רומנסקי, ובמאה ה-14 עברה שיפוצים שהקנו לה מראה גותי. מומלץ להציץ בפנים הכנסייה, הכולל אוסף עבודות אמנות ופסלים מרתק. כנסיית גבירתנו הקדושה (Frauenkirche) הסמוכה לשוק ידועה בזכות השעון (Mannleinlaufen) המקסים שהוצב בחזיתה בתחילת המאה ה-16. במרכז ההיסטורי של נירנברג כדאי לסור אל השוק העירוני (Hauptmarkt) השוקק חיים, הפועל בימים שני-שבת מהבוקר עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. זהו מקום מצוין לטעום בו מעדנים מקומיים, כמו שלל סוגי נקניקיות ולחם זנגביל משובח. בעיר העתיקה נמצאת "חצר בעלי המלאכה" (Handwerkerhof) – סדנאות של אמנים ובעלי מלאכה שונים, מאופי לחם ג'ינג'ר ועד קדרים ועושי בובות, השוכנות במבנים ציוריים.

המוזיאון הלאומי (Germanisches National Museum) מכיל אוסף אמנות רחב יריעה בן 1.2 מיליון פריטים – ציורים, פסלים, רהיטים, בית מרקחת שלם, כלי נגינה עתיקים, בתי בובות, מוצגים פרה-היסטוריים ועוד. בין החלק הישן לחלק החדש של המוזיאון מחברת "שדרת זכויות האדם", שעיצב האדריכל דני קרוון. אחד מבניה המפורסמים ביותר של נירנברג היה הצייר אלברכט דורר, שביתו הפך למוזיאון לזכרו. בית אלברכט דורר (Albrecht Durer Haus) מציג את הסדנה המשוחזרת של האמן וגלריה. במבנה זכוכית אלגנטי ענקי שוכן המוזיאון החדש לאמנות ועיצוב (Neues Museum fur Kunst und Design). 

חביב הילדים הוא ללא ספק מוזיאון הצעצועים (Spielzeugmuseum). נירנברג מכונה "עיר הצעצועים של גרמניה", ועל כן אין מקום יאה יותר למוזיאון המוקדש להם בלב העיר העתיקה. על פני ארבע קומות בבניין בעל חזית רנסנסית מוצגים בתי בובות, בובות עתיקות, צעצועי הרכבה, רכבות צעצוע, אבני לגו ודמויות פליימוביל, בארבי, קליידוסקופים וחדרי משחק. 

אם תהיתם מה מסתתר מתחת לאדמתה של נירנברג המוכרת, זה הזמן לרדת אל נירנברג של מטה, אל מרתפי הבירה (Felsengange). זהו עולם תת קרקעי הבנוי כמבוך של מחילות, מערות וחללים, שנחצבו באבן החל מ-1380. הסיבה הפרוזאית לעבודת הפרך היתה הצורך במקום להבשלת ואחסון הבירה המקומית. במלחמת העולם השנייה שימש המקום כמקלט לתושבים, כמקום לאחסון אוצרות האמנות כדי להגן עליהם מפני ההפצצות של בעלות הברית, וכבונקר. סיור מודרך מוביל את המבקרים בין צפונות המקום ומונע ממכם לאבד את דרככם בלבירינט האדיר.

נירנברג עם ילדים: פרט למוזיאון הצעצועים שהוזכר קודם, כדאי להוסיף לתוכנית הטיול בעיר את גן החיות העירוני (Tiergarten Nurnberg). בנוסף לכאלפיים בעלי חיים מ-300 מינים שונים, כולל הגן גם דולפינריום, רכבת קטנה הנוסעת במתחם, ופארק ימי ובו דובי קוטב, פינגווינים, כלבי ים ועוד.

כתבה: יעל רגב