לקריאה נוספת:

• גן עדן עלי אדמות: חמישה איים קסומים
• אי לכל אחד
• איים בסכנת היעלמות

האיים המלדיביים: גן עדן לצוללים

הרפובליקה של האיים המלדיביים משתרעת על 1,192 איים באוקיינוס ההודי, מתוכם רק כ- 200 איים מיושבים. וכשמונים איים נוספים משמשים למטרות נופש בלבד – כל אתר נופש ממוקם על אי משלו, שאינו מיושב, מאחר שהממשל מעדיף לחצוץ בין המקומיים לתיירים כדי להימנע מהשפעותיה של התיירות על תושבי המדינה המוסלמית. האיים הקטנים מפוזרים לאורך כ-820 קילומטר ומתחלקים לקבוצות שכל אחת מהן מסודרת כטבעת סביב לגונה. האיים מוקפים בשוניות אלמוגים ומכוסים ביערות טרופיים, ובחופים יש חול לבן ורך ועצי קוקוס. המלונות כולם יוקרתיים ומפנקים, ורבים מהם מפורסמים בכך שהווילות בהן לנים האורחים עומדות על כלונסאות ממש בתוך המים. הנופשים מחלקים את זמנם בין צלילה ושנירקול, ספורט ימי, רביצה בחוף הים, טיפולי ספא והרבה מנוחה.

אתר נופש במלדיביים. כל אתר נמצא על אי משלו, ברבים מהם בקתות האירוח נמצאות ממש על המים

האיים המלדיביים הם גן עדן לצוללים. כמות אתרי הצלילה המעניינים היא עצומה, והמים הצלולים מלאים בכרישים, לווייתנים, צבי ים, אלמוגים, מלפפוני ים, דגים בשלל צבעי הקשת, מנטה ריי ואפילו שרידי ספינות. האיים פופולריים גם בקרב גולשים.

מה לעשות ולראות? כאמור, חוויית הביקור באיים המלדיביים סובבת ברובה המוחלט סביב אתרי הנופש. כמעט כל התיירים המגיעים אל המדינה מזמינים חבילה באחד מאתרי הנופש, ומבלים את כל חופשתם באי בו הוא ממוקם. מאתרי הנופש יוצאים סיורים מאורגנים שכוללים דיג, שנירקול, צפייה בדולפינים, או פיקניק רומנטי באי מבודד לחלוטין. כדי להכיר קצת יותר את התרבות המקומית כדי לבקר בבירה מאלה (Male), שתופסת אי שלם. בעיר מתגוררים כרבע מתושבי המדינה וזהו המקום היחידי במלדיבים שיש בו בנייה לגובה. במאלה כדי לבקר בנמל הדיג בו הסירות המקומיות פורקות מדי יום את שלל הדיג, בשוק הדגים, בשוק המקומי, במוזיאון הלאומי ובמרכז האיסלאם שמעוטר בכיפת זהב נוצצת.

אתרי הצלילה במלדיביים הם מהטובים בעולם

איי סיישל: שמירה קפדנית על הטבע

איי סיישל כוללים כ-115 איים (מהם שלושים מיושבים) באוקיינוס ההודי, ממזרח לאפריקה. האיים מכוסים ביערות טרופיים ויערות מנגרובים, בהם חיים צבי יבשה ענקיים ומינים רבים של ציפורים, חלקם אנדמיים לסיישל. במים הצלולים שמקיפים את האיים יש שוניות אלמוגים מרהיבות. חופשה באיי סיישל היא התגשמות הפנטזיה על חופשה באי טרופי. כאן ניתן להגשים את הפנטזיה בתנאים אידיאליים: האיים הקסומים מפותחים דיים כדי לספק את כל הצרכים של התייר המפונק, אך לא מפותחים מדי. אין בהם בנייה לגובה, השמירה על הטבע והסביבה קפדנית והמחירים היקרים מגבילים את מספר התיירים, כך ששום מקום לא צפוף והמוני מדי. היעדר מחלות טרופיות ורמת פשיעה נמוכה מאוד תורמים גם הם לתחושה של חופשה נטולת דאגות.

חיוך צבי. באיי סיישל חיים צבי יבשה ענקיים ומינים רבים של ציפורים, חלקם אנדמיים לסיישל

מה לעשות ומה לראות? מאהה (Mahe) הגדול והמיושב מכולם ובו נוחתות גם הטיסות הבינלאומיות. במאהה אפשר לבקר בויקטוריה, עיר הבירה הקטנה בעולם, שעם האטרקציות המעניינות בה אפשר למנות את הגנים הבוטניים, המוזיאון הלאומי להיסטוריה והשוק הקטן והצבעוני. במאהה יש חופים יפים, כשהמבודדים שבהם נמצאים בדרום האי. כדאי לטייל גם ביער הצפוף של הפארק הלאומי Morne Seychellois, שבו יש מסלולי הליכה נהדרים, ובכפרים המקומיים. ממאהה ניתן לצאת לטיול שיט בשמורה הימית (Ste Anne Marine Park), בה יש שישה איים ועולם תת מימי עשיר.

החוף היפה ביותר בסיישל (ויש האומרים שגם בעולם כולו), Anse Source D'Argent

פרלין הוא השני מבין איי סיישל בשטחו ובמספר תושביו. הוא שליו בהרבה ממאהה ומפותח פחות ממנו. בנוסף לחופים יפים, האטרקציה העיקרית בפרלין היא שמורת ואל דה מאי (Valle de Mai), יער בו גדלים דקלים נדירים מסוג Coco del Mar, שהם אנדמיים לסיישל, לצד אננס בר, עץ הלחם, תמרהינדי ומינים רבים של ציפורים. היער הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מפרלין אפשר לשוט לאי קוזן (Cousin), אי גרניטי ומיוער שהוכרז כשמורת טבע ומשמש כביתן של עשרות אלפי ציפורים. אי נוסף שכדאי לבקר בו הוא לה דיג, אי ציורי ושליו שאין בו תנועת מכוניות ואמצעי התחבורה העיקריים בו הם אופניים ועגלות רתומות לשוורים. בלה דיג יש מטעי קוקוס ווניל, בתי אחוזות קולוניאליים וחופים נפלאים, בהם החוף היפה ביותר בסיישל (ויש האומרים שגם בעולם כולו), Anse Source D'Argent, שבו חול לבן ורך, צמחייה טרופית, מי טורקיז וסלעי גרניט ענקיים.

מאוריציוס: שמורות ושוניות

מאוריציוס היא מדינת איים בדרום מערב האוקיינוס ההודי, כ-900 ק"מ ממזרח למדגסקר. הגדול והמאוכלס ביותר מבין האיים שנכללים בשטח המדינה הוא האי מאוריציוס, אי וולקני ומיוער המוקף בשוניות אלמוגים. במאוריציוס יש נהרות רבים, אגמים קטנים וחופים מפורצים ויפים. האזורים הצפוניים והצפון-מערביים של האי מתאפיינים בחופים לבנים ולגונות קסומות, יש בהם תשתית תיירותית מפותחת ושם גם מתרכזים רוב המלונות. החלק הדרומי נותר יותר בתולי ופחות מפותח.

חוף קסום בדרום האי מאוריציוס

מה לעשות ומה לראות? בירת מאוריציוס, פור לואי (Port Louis), ששוכנת בצפון מערב המדינה, היא ערבוביה של בניינים מודרניים עם שרידים קולוניאליים, ושל תרבויות שונות של 150 אלף תושביה – קריאולים, סינים, מוסלמים, נוצרים ועוד. השוק המרכזי (Central Market) הוא מקום טוב לפגוש את האוכלוסייה המקומית ובעיקר את טעמי המטבח של מאוריציוס. כדאי לבקר גם במוזיאון הטבע, במוזיאון הצילום ובשכונת צ'יינה טאון שבה מסעדות סיניות נהדרות.

פורט לואי, בירת מאוריציוס | צילום: byvalet / Shutterstock.com

צפון מאוריציוס הוא יעד נופש פופולרי עם חופים נפלאים ותשתית תיירותית טובה. חוף צ'וייסי (Choisy Beach) הוא מהחופים היפים באזור ובו ניתן לצלול ולעסוק בספורט מים. גם אזור גראנד ביי (Grand Baie) הוא אתר תיירות מצליח וממנו ניתן לצאת לסיורים בסירות בעלות תחתית זכוכית ואף לסיורי הליכה תת מימית עם נעלי עופרת ומסיכות מיוחדות. כדאי לבקר גם בכפר פמפלמוס (Pamplemousses) בו יש גנים בוטניים נפלאים.

בדרום-מערב האי נמצאת שמורת Black River Gorges, שבשטחה גדלים 150 מיני צמחים אנדמיים ואפשר לראות בה ציפורים רבות, בהן ציפורים נדירות, כמו היונה הוורודה של מאוריציוס. במרכז האי נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר במאוריציוס, Petite Riviere Noire, ויש באזור מפלים נהדרים, בהם Tamarin Falls.

שמורת Black River Gorges בדרום מאוריציוס

זנזיבר: אי התבלינים

קבוצת איי זנזיבר מונה כחמישים איים המהווים חלק מטנזניה ושוכנים במרחק של כ-35 קילומטר מחופי המדינה, באוקיינוס ההודי. האי זנזיבר הוא הגדול והמתוייר ביותר בקבוצת האיים. ייחודו של זנזיבר בכך, שבנוסף לחופים עם חול לבן ומים צלולים, אתרי צלילה מעולים ונופים מרהיבים, הוא מציע גם עולם חי וצומח עשיר ותרבות מקומית מרתקת. האי ידע כובשים רבים ושימש כמרכז פוליטי ומסחרי במרכז אפריקה. בתרבות הרבגונית של האי ניכר חותמם של הפרסים, הערבים, הפורטוגלים ותושבי אפריקה. הוא מכונה גם "אי התבלינים", הודות לאדמתו הפורייה שהפכה אותו לספק התבלינים העיקרי לאירופה כבר במאה ה-16.

אישה מלקטת צדפות בעת השפל בחוף זנזיברי | צילום: Andrzej Kubik / Shutterstock.com

מה לעשות ומה לראות? סטון טאון, בירת זנזיבר, היא עיר מרתקת ומלאת קסם שניתן להתרשם בה מההשפעות הרבות של שליטיה השונים. יש בה סמטאות צרות ומפותלות שבהן בתים מאבן אלמוג לבנה (מה שהעניק לעיר את שמה) ולהם דלתות עץ מגולפות, ארכיטקטורה מזרחית והודי ושווקים ססגוניים בהם מוכרים תבלינים מכל הסוגים ובדים צבעוניים.

דאו, סירת דייגים מסורתית, על רקע שקיעה. השקיעות של זנזיבר לא מפסיקות לרגש

מחוץ לסטון טאון כדאי לבקר במטעי התבלינים, בהם גדלים ציפורן, קינמון, וניל, הל, קקאו, קפה וגם פירות טרופיים. אתר נוסף שאין להחמיצו הוא שמורת יער ג'וזאני (Jozani Forest Reserve), השריד האחרון ליער הטבעי של האי. בשמורה יש עצים גבוהים, צמחיית ביצות וסבך ירוק, אבל גולת הכותרת היא קופי הקולובוס האדום, מין אנדמי לזנזיבר. בסמוך ליער ג'וזאני נמצאת שמורת מנגרובים עם שבילי הליכה מעץ.

גור של קולובוס אדום, קוף אנדמי לזנזיבר, בשמורת יער ג'וזאני

וכמובן אפשר לבלות בחופים הטרופיים היפים של זנזיבר, שמתאפיינים בחול לבן, מי טורקיז, אתרי צלילה ושנירקול, שקיעות מרהיבות וכפרי דייגים ציוריים. כמה המחופים המוצלחים ביותר הם חוף קיווֵנְגְווָה (Kiwengwa), חוף נוּנְגְווי (Nungwi), מנגפוואני (Mangapwani) ופומבה (Fumba), בו ניתן לפגוש דולפינים.

סרי לנקה: תה, שמורות ומקדשים

מדינת האי הטרופית באוקיינוס ההודי, מדרום להודו, מתאפיינת בנופים הרריים, עמקים, יערות ונהרות, לצד חופים נפלאים שמושכים אליהם גולשי גלים מרחבי העולם. בדומה לזנזיבר, גם סרי לנקה מכונה "אי התבלינים", בזכות התבלינים הרבים הגדלים בה, דוגמת קינמון ציילוני, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, פפריקה ועוד, ולצדם מטעי התה הרבים, שהפכו לאחד מסמלי האי. סרי לנקה מציעה שילוב מושלם של אתרי טבע ונוף, מסלולי הליכה, חופים יפים, מקדשים וערים עתיקות יפהפיות.

מקדש הזהב בדמבולה, מערך המערות הבודהיסטיות הגדול ביותר בסרי לנקה

מה לעשות ומה לראות? בירתה של סרי לנקה ונקודת המוצא לטיול במדינה היא קולומבו, עם רובע פטה (Pettah) הססגוני, מדרחוב גאל פייס גרין (Galle Face Green) והמוזיאון הלאומי. עם זאת, רוב מוקדי העניין נמצאים מחוץ לעיר. הם כוללים, בין היתר, את בית המחסה לפילים יתומים פינאוולה (Pinnawela); מקדש הזהב בדמבולה (Dambulla), מערך המערות הבודהיסטיות הגדול והשמור ביותר במדינה ואתר מורשת עולמית; העיר הקדושה אנורדהפורה (Anuradhapure), ששימשה כבירת סרי לנקה עד המאה השמינית לספירה; מצודת סיגיריה (Sigiriya), ששוכנת בגובה בראש צוק בגובה של מאתיים מטר ומוקפת גנים נפלאים, הפארק הלאומי יאלה שמתאפיין בעולם חי עשיר ואתרים מרתקים נוספים.

נשים עובדות במטע תה. סרי לנקה מפורסמת בתה ובתבלינים הצומחים באדמתה הפורייה

איי אנדמן: פילים על החוף

קבוצת איי אנדמן, שמשתייכת להודו, נמצאת במפרץ בנגל שבדרום מזרח אסיה, בין הודו לאינדונזיה. 300 האיים (שרק כארבעים מהם מיושבים), מציעים טבע בתולי, חופים יפהפיים, אתרי צלילה מדהימים, מפגש מרתק עם המקומיים ותחושת ראשוניות של מקום שעדיין לא נכבש על ידי גדודי תיירים.

פיל צועד על החוף באיי אנדמן

מה לעשות ומה לראות? העיר היחידה באיי אנדמן, פורט בלייר, היא בירת האיים ונקודת המוצא לטיול בהם. עם מוקדי העניין המרכזיים שלה ניתן למנות את השוק העירוני ואת פארק גנדי שבו אגם, שבילי הליכה, מקדש ומתקני שעשועים. האי המתויר ביותר הוא האבלוק (Havelock), שבו חופים יפהפיים, המיוחד מכולם הוא חוף הפילים, אשר ההגעה אליו כרוכה בצעידה של כשעה בג'ונגל, ובסופה הפתעה: מפגש מקרוב עם פילים אשר הולכים בחוף ואפילו רוחצים במים.

חוף באנדמן. קבוצת האיים משרה תחושה של בתוליות שחסרה באיים הטרופיים המתוירים יותר

באי האבלוק יש גם אפשרויות צלילה מצוינות. אתר נוסף שאין להחמיצו הוא הפארק הלאומי הימי על שם מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi Marine National Park), שיש בו הרבה איונים קטנים, צמחייה פראית, צבי ים ועולם תת ימי עשיר.

פיליפינים: חופים, צלילה וטרסות אורז

מול חופי דרום מזרח אסיה, ממזרח לווייטנאם, שוכנת מדינת הפיליפינים המורכבת מ-7,109 איים. מגוון הנופים בפיליפינים ירגש כל חובב טבע: הרי געש פעילים, יערות, נהרות, אגמים, חופים יפים עם אתרי צלילה מופלאים וטרסות אורז מרהיבות.

מה לעשות ומה לראות? במנילה, בירת הפיליפינים, כדאי לבקר ברובע העתיק שמדרום לנהר הפאסיג, שם נמצאים שרידי העיר הספרדית אינטרמורוס (Intramuros) ובית הקברות הסיני. כדאי לבקר גם בכנסיית קיאפו (Quiapo), בעיקר בימי שישי. בפגסנחאן (Pagsanjan), כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית למנילה, אפשר לשוט בקנו או ברפסודת במבוק בתוך קניון נפלא.

טרסות האורז בצפון האי לוזון, אתר מורשת עולמית ומקום עוצר נשימה ביופיו

מוקד המשיכה העיקרי בפיליפינים מצוי בלב ההרים שבצפון האי, באזור לוזון. באזור זה חיים בני שבטי האיגורוט שמעבדים את חלקות האורז על טרסות מופלאות בנות יותר מאלפיים שנים. עם הכפרים המעניינים באזור ניתן למנות את באגיו (Baguio), שבו יש שוק ענק, בונטוק (Bontoc), סגאדה (Sagada) ובנאווי (Banaue), שנופי טרסות האורז שבו עוצרי נשימה.

חוף באי פלאוואן בפיליפינים. הגשמת הפנטזיות על חוף טרופי

החופים היפים ביותר בפיליפינים נמצאים באי בורוקאי, ואתרי צלילה מרשימים יש באיים בוהול, באליקסג וקאמיגין.

קובה: סלסה, סיגרים ורום

האי קובה, 145 ק"מ מדרום לקי ווסט בפלורידה, הוא הגדול מבין האיים הקריביים. זוהי גם המדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים. אמנם בקובה יש נופים מרהיבים וחופים יפים, אבל בעוד שלאיים הקריביים האחרים באים בעיקר בשביל לנפוש, לקובה מגיעים בשביל הערים, התרבות, המוזיקה, האווירה המיוחדת והמפגש עם המקומיים.

נגן רחוב בהאוונה, בירת קובה. בשונה מאיים טרופיים אחרים, לקובה באים לא בשביל החופים אלא בשביל התרבות, המוזיקה והמפגשים האנושיים | צילום: Riderfoot / Shutterstock.com

עם השינוי ביחסי קובה-ארצות הברית, יגיע מן הסתם גם שינוי בדברים שאפיינו את קובה בעשורים שלאחר תקופת המהפכה, מה שמעניק תחושה במהלך הטיול שזהו עולם הולך ונעלם. ועדיין  אפשר לראות מכוניות אמריקאיות משנות החמישים נוסעות ברחובות, אפשר לרקוד סלסה במועדונים, לראות הופעות רחוב של להקות שמנגנות מוזיקה קובנית, לבקר במפעל לסיגרים ובעיקר לשוחח עם המקומיים מסבירי הפנים.

מה לעשות ומה לראות? הבירה הוואנה היא עיר מרתקת בה ניתן להתרשם מארכיטקטורה נהדרת ורבת סגנונות. כדאי לבקר במלון נסיונל, מלון מפואר שאירח שועי עולם לצד מאפיונרים; בבית הקברות היפהפה כריסטופר קולומבוס (Cristobal Colon), בטיילת מאלקון (Malecon) מלאת החיים, בשדרות פראדו (Prado) האלגנטיות, במוזיאון המהפכה, במפעל הסיגרים לה קורונה ובקתדרלה הבארוקית סן כריסטובל של הוואנה (La Catedral de San Cristobal de la Habana).

בתים צבועים בשלל צבעים בעיר טרינידד

ערים מעניינות נוספות בקובה הן טרינידד היפה על חוף הים הקריבי, עם שפע של מבנים קולוניאליים ומוזיאונים מרתקים; סנטיאגו דה קובה, עיר תוססת עם אווירה קריבית והמון מוזיקה ופסטיבלים וברקואה, עיר שלווה ומוקפת הרים שבסביבתה יש מטעי קוקוס, קקאו ובננות. עוד כדאי לבקר בעמק פינאר דל ריו הירוק והפורה, שיש בו שדות טבק ומטעי סוכר. בשביל נופש בסגנון קריבי כדאי להגיע לאתר הנופש ורדרו (Vardero) שבו חופים עם חול לבן ורך, מים צלולים ומועדוני הכל כלול.

הוואי: הרי געש, צוקים וגולשים

המדינה ה-50 של ארצות הברית נמצאת באוקיינוס השקט, כ-3,800 ק"מ מחופי קליפורניה, וכוללת 132 איים ואיונים. לאיי הוואי יצאה תדמית של גן עדן טרופי, ובצדק. נופי האיים המגוונים כוללים הרי געש פעילים, יערות גשם, מטעי אננס, מפלים, צוקים תלולים וחופים נהדרים עם ים טורקיז וחול בשלל צבעים. לאלה יש להוסיף את מזג האוויר הנהדר, הגלים הגבוהים שהופכים את הוואי לגן עדן לגולשים, המלונות המפוארים והחולצות הפרחוניות שמזוהות כל כך עם האיים.

מה לעשות ומה לראות? האי אוהאו, האי השלישי בגודלו בהוואי, מהווה את שער הכניסה למדינה שכן בו נמצא שדה התעופה הבינלאומי של הונולולו, בירת האיים. הונלולו היא העיר הגדולה ביותר בהוואי, ויש בה גורדי שחקים, שפע של מסעדות ומקומות בילוי, מוזיאונים מרתקים (ובהם מוזיאון בישופ המצוין), שוק הומה וסצנת חוף לוהטת בוואיקיקי (Waikiki) הפופולרי. מחוץ להונלולו יש אתרי טבע נפלאים, ובהם מפרץ הנאומה היפהפה, הרי קולאו (Koolau), פארק עמק קהנה (Ahupua`a O Kahana State Park) ועוד.

חוף וואיקיקי בהונלולו, בירת הוואי

האי הגדול (Big Island of Hawaii) הוא, כמשתמע משמו, הגדול באיי הוואי. זהו אי פראי ובתולי, עם נופים מגוונים של הרי געש פעילים, מדבר, עתיקות ארכיאולוגיות, חופים חוליים שלווים, מצוקים, יערות גשם ומפלים. גולת הכותרת היא הפארק הלאומי הוואי וולקנוז (Hawaii Volcanoes National Park), בו שוכן הר הגעש הפעיל ביותר בעולם, קילוואה (Kilauea).

אתרים נוספים שכדאי לבקר בהם הם עמק וואיפיו (Waipio Valley, "עמק המלכים") המרשים, שבו מצוקים תלולים המכוסים בצמחייה טרופית, שמהם צונחים מפלי מים יפהפיים; הבירה הילו (Hilo), עיר קטנה עם שוק איכרים צבעוני, מוזיאון הצונאמי והמרכז התרבותי של מזרח הוואי; שמורת מפלי אקקה (Akaka Falls State Park) ואתר הנופש קאילואה-קונה (Kailua-Kona) שבו חופים לבנים, מים צלולים ושלל אתרי נופש.

עמק וואיפיו. צמחייה טרופית ירוקה ומפלים יפהפיים

האי קוואי (Kauai) מצטיין בנופים דרמטיים, שכוללים יערות טרופיים, חופים לבנים וצוקים עוצרי נשימה. מוקד העניין המרכזי הוא חוף נה פאלי (Na Pali) שבו יש צוקים מרשימים שנופלים בדרמטיות לתוך האוקיינוס.

איי בהאמה: חופים, שקיעות ופינוקים

ארכיפלג איי בהאמה באוקיינוס האטלנטי, דרומית-מזרחית לפלורידה, כולל כ-700 איים, שרק 22 מהם מיושבים. האיים פופולריים מאוד בקרב נופשים אמריקאים, וקל להבין מדוע: הם עשירים בצמחייה טרופית, יש בהם חופים רחבים עם חול לבן, שקיעות מרהיבות, אתרי צלילה טובים ומלונות מפנקים.

נסאו, בירת איי בהאמה. באיים, החביבים על נופשים אמריקאים, יש הרבה ריזורטים ומלונות מפנקים

מה לעשות ומה לראות? בירת איי בהאמה, נסאו (Nassau), נמצאת בצפון-מערב האי ניו פרובידנס (New Providence), המאוכלס באיי בהאמה. זוהי עיר קולוניאלית נאה עם כמה מוזיאונים מעניינים (כמו מוזיאון הפיראטים) וחופים יפים, בהם אפשר לעסוק בספורט ימי. שאר האי מכוסה ביערות, שרכים ואגמים. מול נסאו נמצא האי הקטן והתיירותי מאוד פרדייז, שבו תמצאו בתי מלון מפוארים, פארקי מים, גנים, חופים יפים ואתרי צלילה.

האי גרנד בהאמה, בצפון הארכיפלג, מהווה גם הוא אתר נופש פופולרי. כדאי לבקר בו במרכז הטבע רנד (Rand Nature Center), בבזאר הבינלאומי, בפארק  לוקאיאן (Lucayan National Park) ובחופים היפים. האי היפה מכולם, לדעת רבים, הוא אלאותרה (Eleuthera), עם חופים בצבע לבן או ורוד.

הפוסט חלומות: איים טרופיים קסומים הופיע ראשון במסע אחר

סקאי, סקוטלנד

האי סקאי (Skye), הצפוני מבין האיים ההברידיים בצפון-מערב סקוטלנד, הוא אחד האיים הבודדים בסקוטלנד שאוכלוסייתם לא מידלדלת משנה לשנה, ואפילו גדלה. אל תתנו לנתון הזה להטעות אתכם. האי, שמונה כ-9,000 תושבים, מחובר אמנם ליבשה בגשר, אבל התחושה של המטיילים בו היא של אי פראי ונידח בקצה העולם – תחושה שמתחזקת כששומעים את התושבים, שרובם מדברים גאלית, סקוטית עתיקה. סקאי מציע נופים קסומים, שכמו יצאו מתוך סרטי שר הטבעות: קו חוף פראי, צוקים תלולים, גבעות ירוקות ועיירות דייגים קטנות. הערפל שמכסה תדיר את האי תורם לתחושת המסתורין.

Old Man of Storr, אחד מהסמלים של האי סקאי | צילומים: שאטרסטוק

מה כדאי לראות ולעשות?

האי סקאי הוא גן עדן לחובבי טבע ויש בו אינספור מסלולי הליכה ברמות קושי שונות, חלקם מובילים לכמה מאתרי הטבע הבולטים באי. אחד האתרים האהובים ביותר הוא Old Man of Storr. סטור (Storr) היא גבעה סלעית בחצי האי טרוטרניש, עם צורות סלע ייחודיות, ובראשן "האיש הזקן", צריח אבן מרשים הנראה למרחקים. מי שיטפס עד למעלה ייהנה מנוף נפלא.

נופים יפים נשקפים גם מנייסט פוינט (Neist Point) – אחת מנקודות התצפית היפות והפופולריות ביותר בסקאי, במיוחד בשעת שקיעה. זהו רכס צוקים בנקודה המערבית ביותר באי, עם תצפית לאיים ההיברידיים החיצוניים ומגדלור רומנטי. אתר טבע יפה נוסף הוא סלע קילט (Kilt), צוק המזכיר בצורתו את חצאית הקילט הסקוטית המשובצת, ממנו צונח מפל היישר אל הים.

בריכות פיירי באי סקאי. אין פלא שהפיות חולקות את כל היופי הזה עם בני האדם

באי מלא מסתורין כמו סקאי, לא בלתי אפשרי שפיות חולקות עם האנשים את כל היופי הזה. בין השאר, תמצאו כאן את עמק הפיות (Fairy Glen)  – עמק קטן וירוק עם גבעות חרוטיות משוננות ואווירה קסומה, ואת בריכות הפיות (Fairy Pools) – בריכות החצובות בסלע שמקושרות ביניהן בסדרה של מפלונים.

באי יש גם אטרקציות מעשה ידי אדם, כמו טירת דונוואגן (Dunvegan) המבוצרת מהמאה ה-13, שבמאה ה-19 נבנתה מחדש בסגנון ימי הביניים והיא ניצבת על צוק מעל אגם דונוואגן. ויש גם עיירות מקסימות שכדאי לבקר בהן, כמו פורטרי (Portree), בירת האי, שיש בה נמל ציורי עם בתי פסטל צבעוניים, סירות דיג קטנות וכמה פאבים שבהם אפשר לשבת, להכיר את המקומיים ולספוג את האווירה.

פורטרי. עיר נמל ציורית עם בתי פסטל על קו המים | צילום: Marco Bicci / Shutterstock.com

איך מגיעים לאי סקאי? גשר סקאי (Skye Bridge) מקשר את האי עם סקוטלנד היבשתית וניתן להגיע ברכב שכור דרך פורט וויליאם, בנסיעה נופית במיוחד. אפשרות נוספת היא להגיע באוטובוס מאינברנס או מגלזגו, או טוב יותר (אך יקר יותר) ברכבת למלייג (Malaig) ומשם בשייט במעבורת שנמשך כעשרים דקות לסקאי.

האי מיינלנד, סקוטלנד

מיינלנד (Mainland), הגדול מבין איי אורקני (Orkney) שמצפון לסקוטלנד, מציע שילוב מנצח של נופים יפים, שקט ואתרים עתיקים מרתקים – רק אל תתבלבלו בינו לבין אי באותו שם באיי שטלנד. האי גדוש במעגלי אבנים ובאתרים ניאוליתיים, חלקם הוכרזו כאתרי מורשת אנושית. כשמוסיפים לאלה את התפאורה הטבעית המקסימה של גבעות נמוכות, צוקים שנופלים אל הים ולוכים (אגמים), מבינים למה זהו אחד האיים היפים והמרתקים בבריטניה.

האי מיינלנד. שילוב מנצח של נופים יפים, פרהיסטוריה ושקט

מה לראות ולעשות?

הנופים היפים של מיינלנד יקדמו את פניכם לאן שלא תגיעו, אבל העיקר פה הם האתרים העתיקים. במיינלנד נמצאים כמה ממעגלי האבנים המרשימים והשמורים ביותר בבריטניה, בהם סטנס (Stenness) וברודגר (Brodgar), מעגל האבנים הגדול בסקוטלנד המורכב מ-27 אבנים עצומות (במקור היו 60). אתר מרתק נוסף הוא מיס האו (Maeshowe) – תל מהתקופה הניאוליתית שבו ככל הנראה נקברו מנהיגים שבטיים ואשר בבנייתו הושקעה עבודה רבה. במאה ה-12 האתר נשדד על ידי ויקינגים, שהשאירו בו כתובות ואיורי דרקון ונחש, אשר אותם אפשר לראות גם היום.

מעגל אבנים באי מיינלנד

כל האתרים האלה הם רק הקדמה לאתר שמהווה את שיאו של הביקור באי: סאקרה ברי (Skara Brae). זהו כפר בנוי מאבן מהתקופה הניאוליתית שמאפשר להציץ אל חיי היום-יום בתקופה ההיא (3200 – 2200 לפנה"ס) ולהתרשם מפנים הבתים, כולל ריהוט אבן, מערכות ניקוז וחימום ועוד.

אתר סקרה ברי מאפשר הצצה נדירה לחיי היום יום בכפר ניאוליתי

איך מגיעים לאי מיינלנד? בטיסת פנים לקירקוול מאדינבורו, גלזגו, אברדין, אינברנס או מנצ'סטר (רק בקיץ), וכן במעבורת מאברדין, מלווריק שבאיי שטלנד ומסנט גילס.

האי פייר , סקוטלנד

הביקור באי פייר (Fair Isle), האי המיושב המבודד ביותר בבריטניה, מרגיש כמו כניסה להרפתקה. באי מתגוררים רק 60 אנשים ומידותיו זעירות: אורכו 4.8 ק"מ ורוחבו 800 מטר בלבד. למרות זאת (ואולי בגלל זאת), זהו מקום מושלם להאט את הקצב, להתנתק מהכל ולהתקרב לטבע. בפייר יש כל מה שצריך לטיול מוצלח: מפרצים זעירים, צוקים דרמטיים, גבעות מנוקדות בכבשים ועולם חי עשיר –  עופות מים, לווייתנים ודולפינים. וכבונוס: בקיץ השמש כמעט שאינה שוקעת.

מנופי האי פייר. אי קטן, מבודד ומרוחק מחופי בריטניה

מה לעשות ולראות?

ממדיו של האי הופכים אותו לאידאלי לטיולים רגליים – פשוט תנו לרגליים להוביל אתכם לאורך החוף. האי הוא גן עדן לצפרים ואפשר לראות בו עופות מים, כמו יסעור פולמר, קורמורנים, סולות, אלקה חדת מקור ופאפינים (תוכיי ים).

פאפין (תוכי ים) באי פייר. האי הוא גן עדן לצפרים

יש כאן גם כמה מוקדי עניין כמו מוזיאון מקומי שמספר על עברו של האי, ומגדלור South Lighthouse בו נערכים סיורים מודרכים. רבים מתושבי האי עוסקים במלאכות מסורתיות (בעיקר סריגה בדוגמאות מורכבות האופייניות לאי הזה), כך שזהו מקום נהדר להצטייד בו בסוודר או בכובע צמר.

סריגה בדוגמאות מסורתיות האופייניות לאי פייר

איך מגיעים לאי פייר? במעבורת היוצאת מהאי מיינלנד שבקבוצת איי שטלנד (אל תבלבלו בינו לבין האי מיינלנד ששייך לאיי אורקני, המוזכר למעלה); השייט נמשך כשעתיים וחצי. אפשר גם להגיע בטיסה במטוס זעיר שממריא משדה התעופה Tingwall בשטלנד. רוחות חזקות וערפל השוררים באזור גורמים לשינויים תדירים בלוחות הזמנים, לכן חשוב להתעדכן מראש.

האי הרם, איי התעלה

האי הרם (Herm), הקטן שבאיי התעלה הפתוח לציבור, הוא אי זעיר שרוחבו כ-800 מטר ואורכו כ-2.5 ק"מ. אל תתנו לממדים הצנועים להטעות אתכם – האי נהנה מרצועת חוף  יפה במיוחד, עם לא פחות משישה חופים חוליים מקסימים. בנוסף, באי, שהיה מיושב כבר בתקופה הניאוליתית, יש כמה שרידים ארכאולוגיים מעניינים. מעל הכל, יש פה שקט מושלם, במיוחד בשעות אחר הצהריים כשתיירי היום עוזבים. על אף שהאי קטן, יש בו כמה בתי קפה, מסעדה, קוטג'ים על החוף להשכרה, מלון ואתר קמפינג.

פריחה אביבית באי הרם

מה לעשות ולראות?

החופים של הרם, מהיפים בחופי בריטניה, הם האטרקציה הבולטת באי. חלקם חופים חוליים לבנים ורחבים שיגרמו לכם להרגיש בקריביים, כמו חוף Shell Beach. אחרים, כמו Fisherman's Beach, מתמלאים בזמן השפל בבריכות סלע קטנות. לצד החופים יש כאן מגוון גדול של ציפורים ועופות מים, בהם עלווית אפורה, אדום החזה, תוכיי ים ואחרים.

Shell Beach, חוף חולי באי הרם. המבקרים מגיעים לכאן בגלל החופים ונשארים בזכות השלווה

איך מגיעים לאי הרם? קצת מסובך, אבל לא בלתי אפשרי וגם זה חלק מהקסם… אל האי הרם מגיעים בשייט שאורך כ-20 דקות מהאי גרנזי (Guernsey), אל האי גרנזי אפשר להגיע בטיסה פנימית מיעדים שונים בבריטניה או לקחת מעבורת מהעיר פול (Poole) שבמחוז דורסט, בדרום-מערב אנגליה.

האי וייט, אנגליה

האי וייט (Isle of Wight), הנמצא בתעלת למאנש, מכונה "אנגליה המינאטורית", הודות לנופיו המגוונים שכוללים מצוקי גיר, ביצות, חופים יפים, יערות וגנים מטופחים. בשונה מאיים אחרים המופיעים כאן, שמציעים בעיקר אתרי טבע ונוף, האי ווייט מציע גם אטרקציות מעשה ידי אדם ופעילויות לכל המשפחה ויש בו הרבה אפשרויות לינה, אוכל ומקומות בילוי.

הנידלס ("המחטים"), מקבץ של סלעי גיר לבנים שמזדקרים מתוך הים באי וייט

מה לעשות ולראות?

באי יש אטרקציות טבעיות רבות, כמו הנידלס (The Needles, "המחטים") – מקבץ של מצוקי אבן גיר לבנים שמזדקרים מתוך הים בקצה המערבי של האי. אפשר לרדת לחוף ברכבל כיסאות לזווית נוספת על המצוקים. באי יש גם כמה טירות שמומלץ לבקר בהן, ובהם טירת קריסברוק (Carisbrooke Castle), שם המלך צ'ארלס הראשון הוחזק כאסיר אחרי מלחמת האזרחים האנגלית. כדאי לבקר גם בבית אוסבורן (Osborne House), ארמון מלכותי אשר שימש כבית הקיץ של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט. ניתן להתרשם מריהוט תקופתי בחדרים ומהגנים היפים שמסביב.

בית אוסבורן באי ווייט שימש כבית הקיץ של המלכה ויקטוריה | צילום: wiesdie / Shutterstock.com

באי יש גם הרבה כפרים נחמדים ועיירות יפות, דוגמת עיירת החוף הנעימה רייד (Ryde), הכפר שנקלין (Shanklin) עם בתים ויקטוריאניים, חנויות עתיקות ובתי תה, והכפר גודשיל (Godshill), עם קוטג'ים אנגליים טיפוסיים, גנים פורחים ופאבים מסורתיים. אם אתם מבקרים באי עם ילדים, תמצאו בו המון אטרקציות לכל המשפחה: מרכבת קיטור נוסטלגית שנוסעת בנופים כפריים, דרך "אי הדינוזאורים" שבו אפשר להתרשם ממאובני דינוזאורים שהתגלו באי ועד פארק שעשועים והרפתקאות Robyn Hill.

רחוב טיפוסי בכפר שנקלין באי ווייט | צילום: Oscar Johns / Shutterstock.com

איך מגיעים לאי וייט? במעבורת מפורטסמות', סאות' המפטון ולימינגטון. לכל הנמלים הללו ניתן להגיע בקלות ברכבת מלונדון ומיעדים נוספים ברחבי בריטניה.

הפוסט איים בריטיים ששווה להכיר הופיע ראשון במסע אחר

פרו: האיים הצפים באגם טיטיקקה

אגם טיטיקקה (Titicaca), משני צדי הגבול בין פרו לבוליביה, הוא מקום מרתק מכמה בחינות. הוא נמצא ברכס האנדים, בגובה של יותר מ-3,800 מ', מה שהופך אותו לאחד האגמים הגבוהים בעולם. זהו האגם השני בגודלו בדרום אמריקה (אחרי אגם מאראקאיבו בוונצואלה), אבל מה שמייחד אותו אפילו יותר מגובהו ושטחו הם האיים המלאכותיים הצפים בו. האיים האלה, שנבנו בסביבות 800 לספירה על ידי בני האורו כדרך להתגונן מתקיפות של בני האינקה, עשויים מקנים מיובשים של צמח מקומי, הנראים כמו קש.

דיירת אחד האיים הצפים באגם טיטיקקה. האיים בנויים מקנים יבשים של צמח מקומי | צילומים: שאטרסטוק

האיים באגם טיטיקקה הם מעין רפסודות ענקיות, בשטח של עשרות מטרים מרובעים כל אחת, שצפים על פני המים. כיוון שהשכבות התחתונות, השקועות במים, נרקבות, לאורך השנים תושביהם מתחזקים את האיים על ידי הוספת שכבות חדשות של קנים מיובשים. גם בתי המגורים, החפצים השונים, הסירות של בני השבט ועוד – כולם נבנים מאותם צמחים יבשים.

במחצית המאה הקודמת, כתוצאה מרעב באזור, רבים מבני השבט מתו או נטשו את האיים. כיום חיים עליהם צאצאים של בני האורו, השומרים על המסורת של אבותיהם אבל לא מתעלמים מהקדמה – וכך אפשר לראות באיים אנטנות של טלוויזיה ודוכנים לממכר מזכרות לתיירים, מקור פרנסה מרכזי של התושבים.

אי צף באגם טיטיקקה. לא רק האיים עצמם בנוים מקנים מיובשים, אלא גם המבנים שעלהם

פנמה: האי בארו קולורדו

האי בארו קולורדו הוא לא אי מלאכותי קלאסי, שכן הוא לא נבנה על ידי בני האדם אלא נוצר כחלק מהעבודות ההנדסיות האדירות להקמת תעלת פנמה. סכר על הנהר צ'אגרס (Río Chagres) יצר את אגם גאטון (Gatun), אגם מלאכותי ענק – בזמנו הגדול בעולם, כיום השני בגודלו – שנועד לאפשר מעבר של אניות ולספק מים לתאי השייט גם בתקופות יבשות. המים כיסו את העמק, שהיה עשיר בצמחייה טרופית, ועד היום ניתן לראות גזעי עצים מבצבצים מתוך מי האגם. ראשי הגבעות שהיו באזור שהוצף הפכו לאיים באגם, הגדול שבהם הוא בארו קולרדו (Barro Colorado), המכוסה כולו בצמחייה צפופה.

היער הטרופי באי בארו קולורדו בפנמה נותר בתולי, ללא הפרעה אנושית | צילום: Scott Ableman, flickr

האי משמש מקום מושבה של המחלקה הטרופית של מכון המחקר האמריקאי הסמית'סוניאן (STRI), המנהלת מזה עשרות שנים מחקרים הקשורים למערכות האקולוגיות של היער הטרופי בבארו קולורדו, שכן זוהי סביבה מבוקרת, נטולת השפעות של התיישבות אנושית. מטיילים הרוצים לבקר באי צריכים לתאם את הביקור עם ה-STRI, הסיור כולל שייט מהעיר גמבואה (Gamboa) אל האי ובחזרה, ביקור במוזיאון מקומי וטרק של כשעתיים עד שלוש שעות ביערות העשירים בבעלי חיים – קופים, פרפרים, מיני זוחלים, צפרדעים ססגוניות ומינים רבים של ציפורים.

במהלך סיור מודרך בבארו קולרדו פוגשים מינים רבים של בעלי חיים, בהם מכרסם הנקרא אגוטי

מיאמי: איים במפרץ ביסקיין

שונים לגמרי הם האיים המלאכותיים במפרץ ביסקיין, המשקיפים על קו הרקיע המרשים של מיאמי. במפרץ יש כמה איים, בהם פאלם איילנד (Palm Island, "אי הדקלים") והיביסקוס איילנד (Hibiscus Island, "אי ההיביסקוס") , שנבנו בראשית שנות ה-20 מאדמה שנחפרה מקרקעית המפרץ. גודלם הצנוע, הצמחייה היפה, המים המקיפים אותם מכל עבר והמראה של גורדי השחקים של מיאמי, כל אלה הפכו את האיים לפיסת נדל"ן יוקרתית ונחשקת. בין הדיירים המפורסמים שגרו כאן לאורך השנים: אל קפונה, שגר בסוף חייו בפאלם איילנד בווילה בת 14 חדרי שינה, השחקן ניק נולטה, השדרנית והעיתונאית ברברה וולטרס והראפר בירד מן. מלבד הצצה על בתי העשירים, מומלץ לצאת לשייט במפרץ ביסקיין, חלק משמורת טבע ימית שבשטחה נמצאת אחת משוניות האלמוגים הגדולות בעולם.

פאלם איילנד (למעלה) והיביסקוס איילנד הסמוכים לחופי מיאמי

פברהולם, דנמרק

האי המלאכותי הזעיר פברהולם (Peberholm) הוא הקטן ברשימה ולכאורה אין בו עניין רב, אבל ללבנו הוא יקר במיוחד, שכן הוא נבנה כחלק מגשר ארסונד, המחבר בין שוודיה לדנמרק ואשר כיכב בסדרת הטלוויזיה המופתית "הגשר". המעבר היבשתי שנבנה מעל ומתחת למפרץ ארסונד והמאפשר לעבור במכונית או ברכבת בין שתי המדינות, מורכב למעשה משלושה חלקים: מנהרה, גשר ואי מלאכותי, פברהולם, המהווה נקודת מעבר בין שניהם. את שמו, שפירושו "אי הפלפל", הוא קיבל בזכות שכנו למפרץ, אי טבעי הנקרא סלטהולם, "אי המלח". על פברהולם יש תחנת גבול ותמרור רכבת. מסיבות אקולוגיות, מבקרים אינם רשאים לשוטט בשטחו, מלבד לעבור בו כחלק מחציית המפרץ, ורק חוקרי סביבה וביולוגים מורשים להסתובב בו ברגל.

פברהולם, "אי הפלפל", מחבר בין המנרה התת ימית לגשר ארסונד | צילום: Nick D, cc by sa 4.0

נסיכות סילנד, התעלה האנגלית

כעשרה קילומטרים ממזרח לחופי אנגליה, בלב התעלה, נמצא האי המלאכותי המוזר מכולם. תושביו הבודדים הכריזו עליו כאל מדינה עצמאית, בשם נסיכות סילנד (Principality of Sealand), יש להם דגל (ראו תמונה למטה), המנון, מטבע, עיתון ואפילו בולי דואר, אלא שאין מדינה אחת בעולם המכירה בריבונותם.

המראה של הנסיכות הזעירה רחוק מלהיות מלבב: לא תראו פה אי ירוק ופורח, למעשה האי מורכב ממשטחי מתכת המורמים מעל פני המים בעזרת עמודים גדולים. המתקן, שהוקם במהלך מלחמת העולם השנייה, שימש בזמנו את חיילי הצי הבריטי. באמצע שנות החמישים הוא ננטש וכעשור מאוחר יותר בריטי בשם פאדי רוי בייטס הקים כאן תחנת רדיו פיראטית. ב-1967 בייטס הכריז על המתקן כעל מדינה עצמאית. השנים הבאות היו סוערות, כולל ניסיון הפיכה שנכשל, ואשר בעקבותיו הוקמה בגרמניה "ממשלת סילנד הגולה". כיום חיים בסילנד בסביבות 20 תושבים (המספר המדויק אינו ידוע), המושל שלהם הוא מייקל, בנו של רוי בייטס, שהיה נער מתבגר בזמן שאביו עבר להתגורר כאן עם משפחתו. על השאלה למה לגור במקום כל כך לא מושך מבחינה ויזואלית (ועם אינטרנט איטי להחריד) – רק לאנשי סילנד הפתרונים.

הדגל של נסיכות סילנד. למדינה הלא מוכרת יש גם המנון, מטבע ובולים

איים העולם ואיי הדקלים, דובאי

קשה לחשוב על מקום נוסף בעולם שבו הרעיון של איים מלאכותיים אומץ בחום כה רב מאשר באיחוד האמירויות, מול חופי דובאי. זה התחיל בראשית שנות האלפיים עם שלושת איי הדקלים, איים מלאכותיים שצורתם מזכירה עצי דקל (האי הראשון מבין השלושה, ג'ומרה, הוא היחיד שנראה ממש כמו דקל, האחרים הם בעלי צורות מופשטות יותר).

מול חופי דובאי: ג'ומרה, אחד משלושת איי הדקלים (משמאל) ואיי העולם | צילום: נאס"א

מטרת האיים האלה היתה להגדיל את קו החוף של העיר על מנת לספק מקומות מגורים אקסקלוסיביים ליד הים. אחרי איי הדקלים, הגיע שעתו של פרויקט שאפתני בהרבה: איי העולם. בארכיפלג המלאכותי, הצמוד לאיי הדקלים, נבנו לא פחות מ-300 איים מלאכותיים, שבמבט-על מזכירים (פחות או יותר) את מפת העולם. האיים יועדו לשימושים שונים, בשלב הראשון שווקו כמה איים פרטיים לקונים בודדים, בהמשך נמכרו וילות פרטיות ופרויקטי מגורים נוספים, השלב האחרון כולל אתרי נופש ואזורי מסחר.

מלון אטלנטיס ובתי מגורים על "הענפים" של אי הדקלים ג'ומרה | צילום: Dmitry Birin / Shutterstock.com

דג'ימה, יפן

היפנים מרבים להשתמש באיים מלאכותיים למטרות שונות, בין השאר כדי להקים עליהם נמלי תעופה או כדי להאריך את המסלולים בנמלי תעופה יבשתיים. כאלה הם, למשל, נמל התעופה טוקיו האנדה, נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי, הסמוך לאוסקה, ונמל התעופה של קובה (Kobe) – שכולם בנויים על איים מלאכותיים. האי המלאכותי דג'ימה (Desjima) שונה מאלה. הוא הוקם בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-17 מול חופי העיר נגסקי, בתחילה כמקום מגורים לסוחרים פורטוגליים, ולאחר שאלו גורשו מיפן ב-1638, האי הפך לתחנת סחר הולנדית. הסוחרים ההולנדיים לא הורשו להיכנס לשטחה של יפן, ולמרות שהאי היה מחובר לנגסקי בגשר, שומרים ניצבו בשני קצותיו כדי להבטיח שההולנדים, שהתגוררו על האי, לא יעלו ליבשה.

ציור יפני המראה סוחרים הולנדיים על האי דג'ימה

במשך 200 שנה סוחרים הולנדים שהו על האי, עד שתחנת הסחר נסגרה ב-1857, ורק אז הורשו ההולנדים להתגורר בנגסקי עצמה. אחרי שלא היתה יותר סיבה לשמור על בידודו של האי, נוספה סביבו אדמה שיובשה עד שהאי התחבר ליבשה, ולמעשה הוא הפך להיות חלק מהעיר נגסקי. כיום הבתים המקוריים שהיו בדג'ימה נמצאים בתהליך של שימור ושחזור, והתכנית לטווח רחוק היא להקיף את האי במים ולהחזירו למצבו המקורי.

בתיהם של הסוחרים ההולנדיים בדג'ימה, כיום חלק מהעיר נגסקי

סונגדו, דרום קוריאה

סונגדו, או בשמה המלא מחוז העסקים הבינלאומי של סונגדו (‏Songdo International Business District), היא עיר חדשה, שתוכננה כעיר חכמה ואקולוגית. בין השאר, יש בה מערכת פנאומטית לשינוע אשפה, דבר מייתר את השימוש במשאיות אשפה, תחנות עגינה רבות למכוניות חשמליות, בניינים חכמים המאפשרים לדיירים לתקשר ולהפעיל מרחוק את המערכות השונות בבתיהם ועוד.

סונגדו, בחוף המערבי של דרום קוריאה, תוכננה כעיר חכמה ואקולוגית | צילום: PKphotograph / Shutterstock.com

סונגדו נבנתה על אדמה שיובשה במפרץ אינצ'ון, במערב דרום קוריאה, כ-30 ק"מ מדרום לבירה סיאול, והיא מחוברת בגשר לנמל התעופה הבינלאומי אינצ'ון, הגדול ביותר בקוריאה ואחד מנמלי התעופה הטובים בעולם. לצד גורדי שחקים, העיר מתהדרת בפארק שנבנה כחיקוי לסנטרל פארק הניו יורקי ובתעלות המזכירות את תעלות ונציה.

בתמונה הפותחת: תקריב של אחד מאיים הדקלים מול חופי דובאי

הפוסט האיים המלאכותיים המיוחדים בעולם הופיע ראשון במסע אחר

האיים המלדיביים. ישיבת קבינט מתחת למים | הצילום באדיבות Presidency Maldives

בעשור שחלף בין כינוס הפרלמנט לכתיבת שורות אלו אכן בשורת האיוב החלה להתממש: במאי 2016 חוקרים אוסטרלים גילו כי חמישה איים השייכים לאיי שלמה, קבוצת איים באוקיינוס השקט ממזרח לפפואה ניו גיני, נעלמו. למרבה המזל, חמשת האיים לא היו מיושבים, אבל איים אחרים בארכיפלג מאוימים אף הם וגם גורלם של האיים המלדיביים, המדינה השטוחה ביותר בעולם עם גובה ממוצע של שני מטרים מעל פני הים, נראה מדאיג מתמיד.

איי שלמה. חמישה איים כבר נעלמו מתחת לפני הים, מה יעלה בגורלם של האיים האחרים?

כדי שנבין את מהות הסכנה, הנה שני סרטונים משני קצוות העולם – האחד צולם באיי מרשל, מדינת איים קטנה באוקיינוס השקט ממזרח למיקרונזיה, השני צולם באי לנוקס (Lennox Island), אי זעיר ממזרח לחופי נובה סקושיה בקנדה. בשניהם עליית פני הים היא איום של ממש, כפי שאפשר ללמוד מדבריהם של תושבים מקומיים, המספרים איך לפני שנים אחדות במקום שהיום יש מים ילדים שיחקו בכדור או חלמו חלומות על העתיד. אז בפעם הבאה שמישהו (נשיא של מעצמה ענקית, מגישה בתחנת רדיו או השכן מהדלת ממול) יגיד לכם שההתחממות הגלובלית היא סתם המצאה, שלחו אותם לאיי מרשל או לאי לנוקס למפגש עם המציאות.

האי הקנדי לנוקס. על פי התחזיות בתוך כמה עשורים חצי משטחו יוצף במים

מומלץ להאזין לדברים שהתושבים אומרים ולא רק להסתכל על הסרטונים:

בתמונה הפותחת: צילום אווירי של כמה איים זעירים במלדיביים. צילומים בכתבה שאטרסטוק

הפוסט איים בסכנת היעלמות הופיע ראשון במסע אחר

עוד טרקים וטיולי הליכה כאן

בפעם השנייה שמעתי על האי ראוניון היתה בשנה שעברה, בצרפת החורף היה בשיאו, השמש לא זרחה כבר ימים, ואליס, חברה קרובה,  הגיעה שזופה כאילו שבה הרגע מחופשה בת שבוע בישראל, ואליס היא לא טיפוס שילך למכוני שיזוף… היא סיפרה לי על אי צרפתי, בלב האוקיינוס ההודי, לא רחוק ממדגסקר ומאוריציוס, שמכיוון שהוא בחצי הכדור הדרומי, שורר שם כעת קיץ.

הפעם השלישית היתה השנה, כאשר שותף לארגון הטיולים שאל אותי בדרך אגב אם שמעתי על יעד לטרקים בשם ראוניון. זו היתה קריאת ההשכמה האחרונה: ארזתי בגדי קיץ קלילים ויצאתי בטיסה ישירה מפריז לאי ראוניון.

אז מי אתה ראוניון?

ראוניון (La Réunion) הוא אי קטנטן, גודלו 2,500 קמ"ר בקירוב, הממוקם בין מדגסקר למאוריציוס, באזור הטרופי של האוקיינוס ההודי, שבו העונות הפוכות מאלו שבישראל (בחצי הכדור הדרומי שיא הקיץ הוא בינואר).

האי הוא טריטוריה של צרפת, ששולטת בו מאז מחצית המאה ה-17. לפניה היו באי הפורטוגזים, שכבשו אותו ללא מאבק, שכן לא היו באי מתיישבים לפני כן. הצרפתים "ייבאו" אל האי עבדים רבים על מנת להפיק קפה וסוכר והמגוון הגנטי בולט באופן בלתי רגיל. הודים, סינים, סנגלים, מדגסקרים וצרפתים, כולם חיים בכפיפה אחת. אוכלוסיית האי מונה כ-850,000 תושבים. האווירה מאוד רגועה, האנשים ששים לפטפט על כל נושא ואין את הכבדות האירופאית שאולי אפשר לצפות לה במחוז צרפתי.

התושבים מתפרנסים מדיג, חקלאות, תיירות ומתן השירותים השונים הנלווים לכך. בתחום החקלאות ניתן למצוא פירות אקזוטיים שכולם יובאו לאי רק לצורכי גידול: זני מנגו שהגיעו  מהודו, לונגן (פרי שמזכיר ליצ'י) שהגיע מסין, גויאבר, שהוא מעיין גויאבה אדומה וננסית שהגיעה מיפן, אננס מדרום אמריקה ועוד. כמובן שישנו גם וניל בורבון הידוע, שמקורו הוא כאן באי (בורבון זהו השם הקודם של ראוניון).

אחד מאלפי מיני הסחלבים שגדלים בראוניון | צילומים בכתבה: יזהר דמטר

שני הרי געש שיצרו יחד אי אחד

האי בנוי בצורה ייחודית משני הרי געש בגילאים שונים, שביניהם נמתח מישור רחב ידיים המכוסה ביער טרופי צפוף. הראשון הוא הר הגעש הצפוני – פיטון דה נייג' (פסגת השלג – Piton des Neiges), שהוא הבוגר יותר מבין השניים וכבר אינו פעיל. לאורך השנים, בכל התפרצויותיו הוא הרחיף לאוויר חומר רב, בעיקר חומר גרגרי דק. אותו חומר יצר מדרונות חלשים יחסית, ובאלו התחתרו נחלים גדולים, ויצרו את הסירקס, הקרקסים הידועים באי. הקרקסים הם בקעות בצורה שמזכירה ביצה, שמדרונותיהן תלולים במיוחד. עומק הבקעות יכול להגיע ליותר מ-1000 מ' של מצוק תלול. ישנם שלושה קרקסים כאלה באי: סילאוס, סלאזי, וסירק מפאט. האחרון הוא המעניין מכולם לטרקים, מכיוון שרכבים לא יכולים להיכנס אליו, מה שהופך אותו לגן עדן להליכה בין כפרים חקלאיים קטנטנים ומלאי אופי.

גן עדן להליכה: סירק דה מפאט, אזור שאינו נגיש לכלי רכב

ארץ טרופית יפה

מזג האוויר בראוניון מרתק ולא מפסיק להפתיע ולעניין. הקיץ הראוניוני, שמתחיל בנובמבר ומסתיים באפריל, מתאפיין בטמפרטורות גבוהות ובאחוזי לחות גבוהים, וגשם שוטף שיורד כל יום אחר הצהריים. הקיץ הוא גם עונת סופות הציקלון, שאת סימניהן ניתן לראות היטב בהרס היערות, ובעובדה שלכל חלון בראוניון יש תריס עץ מסיבי שיגן עליו במקרה הצורך. החורף מתון יותר ומתאפיין בטמפרטורות נמוכות יותר ולחות נמוכה יותר, ואין בו סכנה לציקלון. כמות המשקעים שונה מאוד בין חלקי האי השונים. החלק הדרומי גשום בהרבה מהצפוני, והממוצע השנתי בו הוא כ-6000 מ"מ של גשם. בחלק הצפוני הממוצע הינו כ-1,500 מ"מ גשם בשנה. בשתי העונות, כל יום אחר הצהריים נושבת רוח האליז, המביאה לחות מהים שנהפכת מהר לעננות שנכנסת לחניית ערב בסירק סלאזי וסירק סילאוס. באי מופו יותר מ-180 אזורי מיקרו-אקלים, ובזמן שמעל העמק יכולה להתחולל סופה נוראית, העמק עצמו יהיה שמשי ונעים.

הנוף מפיטון דה נייג’, פסגת האי

השעות הטובות ביותר לטיול הן שעות הבוקר המוקדמות, בהן הראות נהדרת והאור רך. נראה שגם אנשי המקום חיים בקצב הזה, והיום בראוניון מתחיל מוקדם מאוד. ארוחת בוקר (צרפתית וצנועה) תתחיל בדרך כלל בשש בבוקר, ובהתאם לכך, היום גם יסתיים מוקדם.

גן עדן לטרקים

כשאני בונה מסלול, בין שאר השיקולים, אני מייחס חשיבות רבה לשוני ולמגוון של הנופים והאם הם באמת ישתנו מיום ליום. בראוניון חששתי שהשטח הקטן יתחיל לשעמם ולחזור על עצמו, אבל על השטח הקטנטן של האי מפצה טופוגרפיה דרמטית, שיחד עם אזורי המיקרו-אקלים המשפיעים על הצמחייה, יצרו מגוון נופים אדיר. הבלייה של אותה אדמה דקת גרגר שנוצרה מהרי הגעש, יוצרת הרים וצוקים בשיפועים שאיננו רגילים אליהם בדרך כלל, והמים ועושר הצמחייה המכסה את המדרונות הם תענוג בכל מבט וכל צעד.

המפות, השבילים והאכסניות – כולם ברוח הטיולים הצרפתית. באי ישנם שלושה שבילים ארוכים (GR – Grande Randonnée) שמתוכננים להליכה של יותר מיום, אבל כמובן שניתן לחלק אותם למקטעים:

GR 1 – שביל של כשלושה ימים, סביב פסגת האי – פיטון דה נייג'.

GR 2 – הדיאגונל – שביל אלכסוני החוצה את האי, עליו ארחיב מיד.

GR 3 – סובב סירק דה מפאט (Cirque de Mafate), כשלושה ימי הליכה סביב ובתוך העמק.

על גג האי: פסגת פיטון דה נייג’

המעניין מבין השלושה הוא GR2, השביל האלכסוני. ההליכה בו אורכת כ-12 ימים, וזהו אחד מהשבילים הקשים באירופה. הוא מתחיל בעלייה אל הר הגעש הדרומי והפעיל, חוצה את המישור – פליין דה פלמיסט (מישור הדקלים), עולה אל הפסגה הצפונית ויורד וחוצה את העמקים (הסירקס).

הסיבה לקושי היא הפרשי הגובה היומיים שיש לעבור בהליכה בו. רק חשבו שכל יום שבו יוצאים מסירק אחד ועוברים לשני, מתחיל בכ-1,200 מ' עלייה וירידה. לכך יש להוסיף עוד נחלים שונים שיש לעבור, והפרשי הגובה היומיים מטפסים במהירות לכ-1,800 מ'. יחד עם זאת, את השביל ניתן לחלק ולהיעזר בהסעה, ובדרך זו להפוך אותו להרבה יותר קל ונגיש.

אוכל קריאולי במבטא צרפתי

הלינה והאירוח בראוניון הם ביתיים ונעימים במיוחד. לאורך השבילים ובכפרים ישנה רשת מקומית של ג'יטס (Gîtes), בתי הארחה פשוטים, שלרוב יהיו בהם חדרים של ארבע עד שמונה מיטות קומתיים ומקלחת ושירותים משותפים. החדרים בדרך כלל קטנים וצנועים, אבל המרפסת אל הנוף, בה ניתן ללגום בירה דודו מקומית, היא רחבה ונדיבה.

יסודות האוכל הקריאולי: אורז לבן, קטניות מבושלות ועוף או דגים טריים

ארוחת הערב מוגשת מוקדם, ותכלול מאכלים קריאוליים עם נגיעה צרפתית. למשל פשטידת גרטין צרפתית, שבמקום תפוחי האדמה תכיל את השושו (פרי הפיוטה, שדומה במרקם לבטטה לבנה). או קיש ירוק, שמקום תרד יכיל "ברד", אוסף משתנה של עלים ירוקים, שקוטפים על יד הבית. המנה העיקרית תהיה בדרך כלל תבשיל ותלווה תמיד באורז לבן, קטניות מבושלות וסלט ירקות קטנטן וחריף. מאוד חריף. התבשילים אינם מגוונים, אבל מתובלים היטב ומנחמים. קארי עוף, תבשיל עגבניות ושרימפס, ונזיד נקניקיות מקומיות הם התבשילים הנפוצים ביותר. לקינוח יוגשו עוגת שושו או פירות עם חלב ממותק. כל ארוחה תתחיל ותסתיים ברום מתובל, תזכורת לימי העבדות באי, כשהעבדים היו מנצלים את שאריות הפקת הסוכר לזיקוק רום חריף.

איפה היית כל השנים?

טרק בראוניון הוא חוויה שונה מהרבה טרקים ארוכים בעולם, בזכות נופים מגוונים ובלתי רגילים ואנשים פשוטים וחמים. בזכות היותו כל כך קטן, כבר בתצפית הראשונה על הר הגעש הדרומי, ניתן לראות את התצפית האחרונה והצפונית ביותר בטיול. אבל אולי גם בזכות הגודל הזה, האי מעניק תחושת ביתיות וההיכרות עמו מתרחשת במהירות רבה, והחוויה מתעצמת והופכת להיות טיול במקום מוכר ובטוח, ללא תחושת זרות שעלולה לאפיין טיול במקום כה רחוק. זה נעים בעיניי לטייל באווירה כזו.

בסוף הטיול, כשהאצבעות עוד נוטפות עסיס מנגו שלא חתכתי כראוי, ישבתי על החוף והבטתי במגוון האנושי השמח והנעים, על רוגע הגלים מצד אחד ורוגע ההרים מצד שני, וחשבתי לעצמי כמה כיף שנותרו עוד בעולם גם מקומות כאלה.

_____

יזהר דמטר – מדריך טרקים במגוון יעדים בעולם. בשנים האחרונות מתגורר בצרפת עם בת זוגו והכלב טוביה. מטפס, מטייל, מבשל וכותב. אוהב הרים גבוהים, מדבריות, ואוכל טוב. אתר אינטרנט

הפוסט טרקים באי ראוניון הופיע ראשון במסע אחר

גלריית איים חלומיים – לחצו להגדלה:

הקודם

1מתוך15

הבא

צילומים: שאטרסטוק

עוד צילום גיאוגרפי

הפוסט איים ששווה לחלום עליהם הופיע ראשון במסע אחר

קורסיקה, צרפת

קורסיקה, האי הרביעי בגודלו בים התיכון, מציע לצד חופים יפים גם נופים הרריים, כרמים ומטעי זיתים, פלגי מים, כפרים מסורתיים ועיר בירה מקסימה – אז'קסיו. בחופשה משפחתית אפשר להתמקם במלון באחד החופים או לחלופין, לשכור וילה, רצוי עם בריכה, באזורים ההרריים ומשם לצאת לטיולי יום. החופשה בקורסיקה מספקת הרבה הזדמנויות להרפתקאות בטבע: טיולי הליכה במגוון רחב של מסלולים בכל דרגות הקושי, רכיבה על אופניים, רפטינג, רכיבה על סוסים, שנורקלינג ועוד.

קורסיקה. שילוב מנצח של חופים וטבע

החופים בדרום האי יפים במיוחד וידידותיים למשפחות, בהם חוף Palombaggia, עם חול לבן ורך, עצי אורן וסלעי גרניט אדמדמים, וחוף Santa Giulia, חוף יפהפה עם סלעי גרניט גדולים ומים רדודים וצלולים. האוכל בקורסיקה גם הוא ידידותי לילדים, ותמצאו כאן, בין השאר, סוגים שונים של פיצה והרבה גבינות. המבוגרים חובבי דגים ומאכלי ים ימצאו אף הם שפע של אפשרויות

לינה מומלצת למשפחות: Santa Giulia Palace הוא מתחם של דירות נופש מרווחות הממוקמות על גבעה במרחק 600 מטר מחוף Santa Giulia. במתחם בריכת שחייה גדולה, גנים, מדשאות ונוף יפה לים.

סרדיניה, איטליה

האי סרדיניה אמנם נחשב לאתר נופש נוצץ החביב על ידוענים, אבל זהו גם יעד נהדר לחופשה משפחתית. יש בסרדיניה כל מה שצריך לחופשה רגועה: חופים מהיפים בים התיכון, אווירה שלווה, נופים יפים ואוכל משובח. החופים בסרדיניה חוליים ונקיים, עם מים צלולים ורדודים שמאפשרים רחצה בטוחה לילדים. חופי סרדיניה מציעים מגוון פעילויות ספורט ימי, בהן גלישת עפיפונים, סאפ ועוד. חלק מהאזורים מתאימים גם לשנירקול ומציעים עולם תת ימי עשיר, כמו האזור הימי המוגן טבולרה (Tavolara). הים הוא אמנם האטרקציה העיקרית בסרדיניה, אך בהחלט לא היחידה. בסרדיניה יש גם יערות מוגנים, כמו יער Usinavà, שם מומלץ לצאת לטיולי אופניים מודרכים. אטרקציית טבע נוספת היא מערת נפטון (Grotta di Nettuno), מערת נטיפים ימית מרהיבה. מומלץ גם לנסוע ברכבת הירוקה הקטנה, שנוסעת בין הרים וכרי מרעה. בנוסף, יש כאן אטרקציות משפחתיות קלאסיות, כמו פארק המים Diverland.

חוף חלומי בסרדיניה

לינה מומלצת למשפחות: Resort & SPA Le Dune הוא אתר נופש שממוקם בחוף הצפוני של האי, על רצועת חוף יפה עם דיונות חול. באתר יש ארבעה מלונות ברמת ארבעה כוכבים, בחלקם החדרים ממוקמים ישירות על החוף. במתחם יש חוף פרטי מאובזר, שש בריכות שחייה יפות, ספא, עשר מסעדות, מגרשי ספורט, מועדוני ילדים, מגרשי משחקים לילדים,  מתנפחים ועוד.

החופים היפים של סרדיניה מזמינים לספורט מים וצלילה | צילום: Stefano Ember / Shutterstock.com

מיורקה, ספרד

מיורקה (Mallorca), הגדול באיים הבלאריים, הוא בחירה מצוינת למשפחות. יש בו מזג אוויר נעים לאורך כל השנה, היצע רחב של חופים חוליים נפלאים, הרבה אטרקציות משפחתיות ומגוון גדול של אפשרויות לינה לכל כיס. החופים הם האטרקציה המרכזית באי, בחלקם משפחות אקטיביות יכולות לעסוק במגוון פעילויות ספורט ימי, כמו גלישה או חתירה בקיאק. בין החופים המומלצים למשפחות נזכיר את Playa de Muro ואת Port de Soller. לצד מלונות חוף גדולים תמצאו פה גם בתי הארחה ווילות עם בריכה פרטית באזורים כפריים. היצע האטרקציות למשפחות במיורקה כולל שלושה פארקי מים גדולים, פארקי הרפתקאות, בהם Jungle Parc – שבו גשרי חבלים ואומגות בין העצים, גני חיות ומיני גולף. ליד פלמה דה מיורקה יש אקווריום נהדר ויש גם פארק ימי בשם Marineland עם מופעי דולפינים ואריות ים, בריכת פינגווינים ועוד.

משפחות מבלות באחד החופים היפים של מיורקה | צילום: Billy Stock / Shutterstock.com

לינה מומלצת  למשפחות: Club Pollentia Resort & Spa הוא אתר נופש שממוקם על החוף במפרץ פולנסה (Pollença) החביב על גולשים ואוהבי ספורט מים, ובצמוד לשמורת הביצות S’Albufereta. החדרים פזורים בין מדשאות גנים ואגמים קטנים, ויש בו בריכות, ספא, מגרשי ספורט וטניס, השכרת אופניים, פעילויות לילדים והופעות לכל המשפחה.

טסל, הולנד

הולנד היא אחד היעדים הכי אהובים לחופשה משפחתית. אבל בעוד שמרבית המשפחות מתמקדות באזור אמסטרדם או במרכז הולנד, יש לנו משהו אחר להציע לכם: חופשה באי טסל (Texel). האי, שמרוחק כמאה קילומטר מצפון לאמסטרדם, מציע כפרים ציוריים, טחנות רוח, דיונות חול, מגדלורים רומנטיים והמון מינים של ציפורים. זוהי לא חופשת איים קלאסית – המים הקרים של הים הצפוני ירתיעו את הרגילים לים התיכון החמים, אבל החול הרך והדיונות האינסופיות מתאימות למשחק, התרוצצות ובניית ארמונות בחול.

רכיבה על אופניים בנופים הפסטורליים של האי טסל | צילום: Marc Venema / Shutterstock.com

בטסל יש מוזיאונים קטנים וייחודיים, המתאימים לילדים, כמו מוזיאון הטבע, מוזיאון התעופה ומוזיאון הספינות הטרופות, ויש גם אטרקציות נוספות, בהן גן חיות ומרכז הטבע Ecomare, בו ניתן לצפות בכלבי ים. מלבד זאת, אפשר לעסוק  בהרבה פעילויות בחיק הטבע, כמו טיולי הליכה, טיולי אופניים (הולנד או לא הולנד?), רכיבה על סוסים ועוד.

לינה מומלצת למשפחות: Landal Beach Park Texel הוא כפר נופש ששוכן במרחק הליכה קצרה מחוף חולי יפה, עם וילות עץ מרווחות ומאובזרות היטב, חלקן ממוקמות ממש על קו המים. במתחם יש אגם דיג, השכרת אופניים, מתקני משחקים לילדים וטרמפולינה.

משחקים בחול באי טסל

האי ג'רזי, בריטניה

האי ג'רזי (Jersey) הוא אחד מאיי התעלה הממוקמים בין אנגליה לצרפת. זהו אי נהדר לחופשה משפחתית רגועה הרחק מההמונים. תוכלו לבנות ארמונות בחול או לאסוף צדפים, לטבול בברכות סלעים, לעסוק בספורט ימי, לרכוב על אופניים ולבלות באחת מהאטרקציות המשפחתיות הרבות. בין היתר, בג'רזי יש פארקי הרפתקאות, טיפוס וחבלים, כמו Valley Adventure Centre , מוזיאון ימי, מוזיאון המוקדש לרכבות קיטור, מוזיאון המפטון לחיי הכפר, גן חיות מהמוצלחים בבריטניה ואטרקציות נוספות, כמו טירות עתיקות וגנים בוטניים. אפשר לעשות המון פעילויות בחיק בטבע: טיולי הליכה, שייט, חתירה בקיאקים, ספורט מים, גלישה, טיפוס צוקים ועוד. בין החופים המומלצים למשפחות נזכיר את St. Brelade's Bay בדרום האי, חוף חולי זהוב ורחב עם מיטות שיזוף, שמשיות, בתי קפה ומסעדות.

נערות חותרות בקיאק ימי באי ג'רזי

לינה מומלצת למשפחות: Rozel Camping Park הוא אתר קמפינג גדול ומשודרג שניתן להקים בו אוהלים וללון בקרוואנים או באוהלים מוכנים ומצוידים עם חשמל, מיטות ומקרר. באתר יש מקלחות ושירותים, בריכת שחייה, מכבסה, מתקני משחקים לילדים ומכולת.

הפוסט אירופה: איים מפתיעים למשפחות הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• ללכת על הקצה – ריגושים בטיול
• איים מפתיעים
• מקומות מבודדים במיוחד

ביקיני, איי מרשל

אטול ביקיני (Bikini) המהווה חלק ממדינת האיים הזעירה איי מרשל באוקיינוס השקט, היה מיושב במשך לפחות אלפיים שנה, עד שב-1945 החליט הארי טרומן, נשיא ארצות הברית, לערוך ניסויים גרעיניים באי, בשל ריחוקו מנתיבי שייט וטייס. ב-1946 פונו 167 התושבים מהאי לאחר שנאמר להם שפינויים הוא "לטובת המין האנושי ועל מנת לסיים את כל המלחמות בעולם". לאחר הפינוי נערכו באי כמה סדרות של ניסויים גרעיניים, ועל אף שאלה היו אמורים להיות סודיים הם הגיעו לתודעה של הקהל הרחב, לאחר שהיקף הפיצוצים היה גדול מהצפוי והמים המזוהמים הגיעו עד חופי יפן.

תיעוד מהאוויר של אחד מהפיצוצים הגרעיניים באי ביקיני

בשנות השבעים, לאחר טיהור האי, נעשו ניסיונות להחזיר אליו את תושביו, אך פעם אחר פעם התברר כי יש שרידים רדיואקטיביים והמגורים כאן עדיין מסוכנים. בשנת 1997 קבעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שניתן לשהות באי, אך לא לגור בו, בעיקר משום שהמים והקרקע המזוהמים לא מאפשרים לגדל גידולים חקלאיים. מעניינת במיוחד העובדה שביקיני הוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, משום שהוא "מסמל את שחר העידן הגרעיני, למרות מראהו הפרדוקסלי של שלום וגן עדן עלי אדמות".

סאבא, הולנד

האי הטרופי סאבא (Saba) שייך להולנד והוא מהווה חלק מטריטוריה מעבר לים שמכונה "הולנד הקריבית". כשכניו בים הקריבי, גם בסאבא תמצאו חופים מדהימים וצמחייה עשירה, ובשונה מאיים אחרים המוזכרים כאן, זהו יעד תיירותי משגשג. אבל לפני שאתם מגיעים, כדאי שתעשו את זה בחורף. בקיץ ובסתיו, עונת סערות ההוריקן, מומלץ בחום להתרחק, שכן סאבא נמצא על נתיב ההוריקנים והוכה על ידי הסופות יותר מכל אי אחר.

האי סאבא נמצא בדרכן של סופות הוריקן ומומלץ לא להגיע אליו בעונה הסוערת

בעבר, לא רק סערות היוו סכנה למבקרים באזור. במאות קודמות, החל מהמאה ה-16, סאבא שימש מסתור לשודדי ים, ועד היום צאצאי הפיראטים מתגוררים באי.

האי גריניארד, סקוטלנד

האי הזעיר גריניארד (Gruinard), שמרוחק כקילומטר מחופי סקוטלנד, היה יכול, בנסיבות אחרות, למשוך תיירים בשל נופיו הפסטורליים. אבל האי הקטן והלא מיושב שימש במהלך מלחמת העולם השנייה כאתר ניסויים סודי לנשק ביולוגי ובמשך יותר מ-50 שנה היה מזוהם בגחלת (אנתרקס). באי נעשה ניסוי בזן אלים במיוחד של גחלת, במטרה לבדוק את העמידות של בריטניה בפני מתקפה גרמנית של נשק גרעיני ואת היכולת של בריטניה לתקוף את גרמניה בגחלת. כחלק מהניסוי, הביאו לכאן כמה עשרות כבשים, הפציצו את האי בפצצות עם נבגי גחלת, ותוך כמה ימים כל הכבשים מתו. במשך שנים רבות לאחר מכן האי היה נתון בהסגר והביקור בו נאסר.

בנסיבות אחרות גריניארד היה עשוי למשוך תיירים בשל נופיו הפסטורליים

רק ב-1986 ממשלת בריטניה התחילה לטהר את גריניארד, וב-1990 כבשים שהובאו לכאן נשארו בריאות. האי חזר לבעלות פרטית והוכרז כבטוח, אם כי יש המאמינים שהאדמה עדיין מכילה חומרים רעילים. באופן אישי, אנחנו לא היינו מסתכנים בביקור…

איליה דה קוווימדה גרנדה, ברזיל

איליה דה קווימדה גרנדה (Ilha da Queimada Grande), סמוך לחופי סאו פאולו, מכונה גם אי הנחשים, ולא במקרה. האי שורץ בנחשי צפע ארסיים במיוחד, מסוג ראש-חנית זהוב. לרעל הקטלני של הנחשים האלה אין תרופה. המומחים מעריכים שבכל מטר רבוע באי יש בין נחש אחד לחמישה, ואין זה מקרי שהוא לא מיושב. למעשה, צריך אישור מיוחד מצבא ברזיל כדי לבקר במקום והאישור ניתן רק לחוקרים.

צפע ראש חנית זהוב. לא מומלץ להיתקל באחד כזה…

מיאקה ג'ימה, יפן

איי איזו כוללים למעלה מתריסר איים געשיים באוקיינוס השקט, ממערב לטוקיו. למרות הנופים הנהדרים של הרי געש, צמחייה עשירה ועולם תת ימי עשיר, אי אפשר לטייל באיים האלה בשלווה. הפעילות הגעשית הענפה אחראית לכך שהאוויר מעל האיים רווי בגופרית ולעתים יש גם רמות חריגות ומסוכנות של גז. באי מיאקה ג'ימה (Miyake-Jima), למשל, החוק מחייב את התושבים לשאת מסכות גז לכל מקום שהם הולכים. כשרמות הגז עולות, נשמעת ברחבי האי אזעקה והתושבים נדרשים לחבוש את מסכות הגז.

מבט מלמעלה על האי מיאקה ג'ימה. פעילות געשית מוגברת | צילום: שאטרסטוק

האי צפון סנטינל, איי אנדמן

אם יש איים שבהם האיום הוא קרינה רדיואקטיבית ואיים בהם חיים בעלי חיים מסוכנים במיוחד, הרי שבאי צפון סנטינל (North Sentinel) שבמפרץ בנגל בים אנדמן הסכנה נשקפת דווקא מתושביו האנושיים. בני הסנטינל, תושביו של האי מזה 60 אלף שנה, נחשבים לאחד השבטים הבלתי נגועים האחרונים בעולם, כלומר כאלה שנותרו מבודדים לגמרי. מעט מאוד ידוע על האי, שתושביו שומרים בקנאות על בידודם מהעולם החיצוני ונוהגים לתקוף זרים המגיעים לחופיו. גם אם הם לא תוקפים, התושבים המבחינים בסירה המתקרבת לאי, נוהגים לברוח ולהסתתר במעבה היער, כך שאפילו מספרם המדויק אינו ברור ומעריכים אותו בכמה עשרות בודדות. חוקרים שניסו ליצור קשר עם בני הסנטינל נתקלו אף הם בגילויי אלימות, יידוי אבנים ומטחי חיצים. ב-2006, לאחר ששני דייגים שנקלעו בטעות לקרבת האי, נהרגו, הוחלט להניח לתושבים לנפשם. ממשלת הודו אוסרת להגיע לאי, אך יחד עם זאת, היא לא זנחה את תושביו ובמקרים של אסונות טבע, למשל צונאמי, הליקופטר מנחית חבילות מזון באי וממהר להתרחק מהמקום. למרות זאת, ב-2018 התקרב לאי מיסיונר הרפתקן בשם ג'ון צ'או, אשר נהרג מירי חיצים של תושביו.

האי רמרי, בורמה

האי רמרי (Ramree), הסמוך לחופי בורמה, מכיל ביצת מנגרובים עצומה. האי נכנס לדפי ההיסטוריה לאחר שבמלחמת העולם השנייה התקיים בו קרב בין הצבא היפני לחיילים בריטיים. הכוח היפני נאלץ לסגת ועשה זאת דרך הביצה שורצת התנינים. על פי דיווחים, מתוך כאלף חיילים שרדו רק עשרים, וכל שאר החיילים נטרפו על ידי תניני הים, מין הנחשב לאחד הזוחלים הגדולים בעולם. האירוע נכנס לספר השיאים של גינס בתור "האסון הגדול ביותר שבעלי חיים עוללו לבני אדם", למרות שהיסטוריונים לא בהכרח מסכימים על מה שקרה במהלך הקרב ולאחריו.

תנין ים, אחד הזוחלים הגדולים בעולם. זוהי אחת הסיבות שהאי רמרי נחשב מסוכן

כיום האי נחשב בטוח יותר ולא נמצאו עדויות מהשנים האחרונות לקיומם של תנינים, בעיקר בשל שיעורי צייד גבוהים. ובכל זאת, לא בטוח שהייתם רוצים להסתכן בביקור במקום, שכן גם בלי תנינים, אורבות פה סכנות אחרות, בהן עקרבים ארסיים ויתושים נושאי מלריה.

בתמונה הפותחת: האי סאבא שספג יותר הוריקנים מכל אי טרופי אחר | צילום: שאטרסטוק

הפוסט האיים הכי מסוכנים בעולם הופיע ראשון במסע אחר

חופי סיני של אמריקה. הדימוי הזה חוזר ועולה אינספור פעמים במהלך הנסיעה ממיאמי (Miami) לקי ווסט (Key West), הקצה של פלורידה. המכונית דוהרת במהירות על כביש יחיד, מבודד, שמוליך דרומה, אל מחוץ לציביליזציה המוכרת. הנה אנחנו שועטים בחדווה אל מחוץ למירוץ הגדול של החיים. הופ! הופ! קפיצה קטנה אל הטבע הפראי, אל האווירה הקריבית, אל המוזיקה של תחנות הרדיו הקובניות שנקלטות כאן מצוין.

הג'ינס מתחלף במכנסי גלישה רפויים, הקצב משתנה, הטמפרטורות עולות, הים כחול מאוד ועצי הדקל מסמנים נקודות שאפשר לצאת בהן מן המכונית, להתמתח ולהעריך את המרחבים. ההבדלים בין חופי סיני ובין הטיול שמוביל ממיאמי לקי ווסט אמנם גלויים לעין, אבל הבסיס המוצק של אווירה מיוחדת במינה קיים בשניהם, ומרגע שההשוואה הזאת עולה על הדעת קשה להשתחרר מן האובססיה למצוא עוד ועוד נקודות דמיון: שוניות אלמוגים – יש. מקומות שקוראים לעצמם "קצה העולם" – יש. דייגים, סירות ומסעדות דגים – יש, יש ויש. מועדוני צלילה שמזמינים גם הדיוטות שלא יודעים לשחות להשתלם במהירות בפלאי העולם התת מימי – יש. יפהפיות שזופות שמתרפקות תמיד על גברים אחרים – שחומים, חסונים וקצוצי שיער – יש בלי סוף. היפיז מזדקנים, מדובללי שיער ארוך, עם טונות של תכשיטי מתכת חסרי ערך – יש. קובה שוכנת רק 150 קילומטר מקי ווסט, וגם סעודיה מעבר לים סוף היא לא בדיוק ידידה אמיצה. רק עוד מילה על הטמפרטורות – בקי ווסט הן לא יורדות מ-21 ולא עולות מעל 29.

ובכל זאת אנחנו באמריקה, ושרשרת האיים הכמעט קריביים שלה עשירה פי כמה ממושבות הבדואים של סיני. שרשרת ארוכה המונה 45 איים עיקריים (ועוד רבים קטנטנים) נמתחת מהקצה הדרומי של פלורידה ונפרשת על פני כמאתיים קילומטר. הקִרבה הגדולה לקריביים, שנחשבים בארצות הברית להגשמה הכי זמינה של חלום גן העדן, מול הים, בשמש, עם קוקטייל צבעוני שמטריית נייר ורודה קטנה מעטרת אותו, מכתיבה את התדמית שרכשו לעצמם פלורידה קיז (Florida Keys). רוב האיים אינם מיושבים, ורק בכמה מהם יש שירותי תיירות. איים קטנים בשמש, כביכול מחוץ למשחק המהיר של אמריקה.

גשר מעל הים. 42 גשרים מחברים בין שרשרת האיים שמובילה לקי ווסט

המסע לאורך האיים עד קי ווסט, האחרון בשרשרת, הוא תהליך די מהיר של קילוף הציביליזציה ושקיעה לתוך עצלות חמימה ונעימה, קצת בדואית. לא כדאי לתכנן נסיעה מהירה ממיאמי לאיים. הדרך עצמה נהדרת. 42 גשרים הם החוט שעליו תלויה שרשרת האיים, המובילה לקי ווסט – היהלום שבקצה התכשיט. רוב הגשרים נראים ככבישים על עמודים, הנמתחים אל האופק בלב ים. הגשרים האלה הם הפתעה מרעישה, גם למי שאינו חובב אדריכלות. סוג של התגרות בגורל, באיתני הטבע ובדעה המקובלת על אפסותו של האדם. כמה מן הנופים היפים ביותר בטיול הזה נשקפים מן הגשרים ומסביבתם הקרובה. לא על כל הגשרים אפשר לעצור, אבל כמעט בכולם יש רחבת חניה בשני קצותיו של הגשר.

קשה להעריך מה היה כאן לפני שנמתח הכביש, שנסלל בשישים השנים האחרונות על בסיס מסילת הברזל שהקים בתחילת המאה העשרים המיליונר בעל החזון הנרי פלגלר. הבידוד היה גדול פי כמה, זה בטוח. אבל הכביש קיים: האופי של האיים השתנה, הציביליזציה התקרבה, התיירים מגיעים בהמוניהם (יותר ממיליון איש מבקרים מדי שנה בשרשרת האיים), וקי-ווסט נמצאת רק במרחק שלוש-ארבע שעות של נסיעה רצופה ממיאמי.

הגעה: כביש US1 שעובר לאורך כל קו החוף המזרחי של פלורידה, עוזב את היבשת וממשיך אל פלורידה קיז. על הכביש העובר באיים יש סימונים של מיילים (MM), כאשר נקודת האפס שלו בקי ווסט וממנה המיילים נספרים צפונה, עד לחיבור עם פלורידה שביבשת.

שקנאים על המזח בקי לרגו

קי לרגו: לשוט, לצלול ולישון מתחת למים
קי לרגו (Key Largo) הוא האי הגדול והארוך ביותר בשרשרת ואחד הראשונים שמגיעים אליהם בנסיעה מצפון. המורשת העיקרית שלו היא סרט הוליוודי ששמו כשם האי, שביים ג'ון יוסטון ב-1948. המפרי בוגרט התמודד שם עם גנגסטר זועם ועם הוריקן מאיים, בעוד לורן באקול התבוננה בו בהערצה. את הפוסטרים של הסרט בצד טי-שירטס עם דמויות הכוכבים מוכרים בקי-לרגו עד היום כלחמניות חמות. לא כדאי להתעקש על העובדה שרק חלק קטן מהסרט באמת צולם כאן.

הסיבה העיקרית שבגללה רוב התיירים מגיעים לקי לרגו היא שונית האלמוגים הגדולה הצמודה לקו החוף המזרחי של האי, ושאורכה יותר משלושים קילומטר. השונית שייכת לפארק התת ימי של האי – שער הכניסה נמצא במייל 102. המים בשונית צלולים, וחיים בהם עשרות מיני אלמוגים ומיליוני דגים טרופיים צבעוניים. אפשר לצלול עם שנורקל באזור הסמוך לחוף, אבל המקומות המעניינים יותר גם מרוחקים ועמוקים יותר. בכל המלונות ומועדוני הצלילה בקי לרגו תוכלו לשכור ציוד צלילה ומדריך.

אפשרות אחרת, מפונקת יותר, היא לשוט בסירה עם תחתית זכוכית לסיור ברחבי השונית. אפשרות שלישית, יבשה יותר, היא לטייל על גשרוני עץ יציבים למדי המוליכים אל חורשת מנגרובים שטובלים במים רדודים. אפשר גם לשחות עם דולפינים באתר Dolphins Plus, מייל אחד צפונה מהכניסה לפארק האלמוגים (מייל 103; כתובת: Corrine Place 31).

האפשרות המסקרנת ביותר בקי לרגו היא ביקור באכסניה התת ימית של ג'ולז (Jules Undersea Lodge). המלון התת ימי שוכן בעומק של שבעה מטרים, ומגיעים אליו רק בצלילה. המבנה הוקם לצורכי מחקר, אבל עבר לבעלות פרטית ומתפקד כמלון. מחירי הלינה בו אינם זולים, אבל אפשר רק לבקר במקום בלי להישאר ללון. עוד על המלון מתחת למים בכתבה הבאה >>

חדר באכסניה התת ימית של ג'ולז. האורחים מגיעים בצלילה

הציביליזציה מתחילה להיכנע
המשך הכביש דרומה מקי לרגו חוצה כמה איים קטנים, בהם ווינדלי קי (Windley Key, מייל 88), פלנטיישן קי (Plantation Key), מטקומב קי (Matecumbe Key) ולונג קי (Long Key). זו הנקודה הראשונה בדרך שבה חשים שהציביליזציה של פלורידה מתחילה להיכנע. סבך הצמחייה נראה פחות מטופל, הבתים פחות צפופים, הכביש יוצא מפעם לפעם משטח בנוי לשטחים פתוחים ורחבים. אפשר לנשום.

חובבי שיט יכולים להפליג מאַפֵר מטקומב קי (מייל 78) לכמה איים סמוכים ולשוניות אלמוגים מרוחקות. חובבי הליכה יתמקדו באי לונג קי, שבו יש פארק ממשלתי שמציע כמה שבילי הליכה מסומנים וידידותיים מאוד. השבילים מוליכים אל נקודות תצפית יפות על החוף ואל חורשת מנגרובים. בביג פיין קי (Big Pine Key) יש שמורת טבע שמציגה בגאווה איילים קטני קומה שכמעט נכחדו מהעולם. הבעיה היא שבמהלך הביקור בשמורה נדמה שהם באמת נכחדו, כי הם מיטיבים להסתתר.

בגראסי קי (Grassy Key, מייל 59), קצת לפני העיר מרתון (Marathon), פועל המרכז לחקר דולפינים (Dolphin Research Center). המרכז עורך סיורים מודרכים הנמשכים כשעה ועולים 23 דולר, והוא מאפשר לשחות עם הדולפינים, חוויה יקרה מאוד שצריך להזמינה חודש מראש. שחייה עם דולפינים באילת היא קלה, זולה ונעימה יותר.

קי ווסט: ארץ השמש השוקעת
קי ווסט זוכה לתואר "העיר הדרומית ביותר בארצות הברית". את הונולולו בהוואי נוטים לא לספור כאן משום מה. אבל גם בלי התואר, קי ווסט היא מקום מרתק ומיוחד במינו. פעם גרו כאן פיראטים. במשך תקופה ארוכה התנגדו תושבי האי להקמתו של מגדלור, מכיוון שמשפחות רבות התפרנסו מביזה ומאיסוף שלל מספינות טרופות. גם היום מצביעים בקי ווסט על בתיהם של כמה מהמשפחות העשירות ביותר ומסבירים שאלה נהגו לכבות את המגדלור בלילות הסופה הקשים ביותר, ובבוקר שלמחרת צעדו, שמחים וטובי לב על החוף, אוספים את האוצרות. גם אם הסיפורים האלה משוללי יסוד, יש בהם כדי ללמד על האופי של קי-ווסט.

בקי ווסט חיים אלה שאינם שייכים לזרם המרכזי. המקום נידח, וזה נוח להם ונוח לאחרים. בדיוק משום כך נמשך לכאן התושב המפורסם ביותר של האי, ארנסט המינגוויי, ובדיוק מסיבות אלה המקום נעשה למרכז היפי גדול בשנות השישים, ולאחד ממרכזי הנופש החביבים ביותר על הקהילה ההומו-לסבית בארצות הברית בסוף המאה העשרים (מדי שנה, בחודש יוני, הקהילה מתקיים כאן פסטיבל גאווה). קי ווסט מוכרת היום בזכות שלושה דברים: ארנסט המינגוויי, המסיבות הסוערות והשקיעות האדומות, שזוכות כאן ליחס מועדף כאילו היו קונצרטים חגיגיים. בכל ערב מתגודדים מאות אנשים סביב כיכר מלורי
(Mallory Square) המשקיפה על מפרץ מקסיקו כדי לוודא שהשמש לא שכחה. סיום הטקס מלווה (לפחות בפעמיים שבהן השתתפתי בו) במחיאות כפיים סוערות.

הזקן, הים והתעשייה
מה שהצליחו להפיק כאן מן העובדה שהמינגוויי התגורר בעיר קצת יותר מעשר שנים היא תופעה מרתקת בפני עצמה. בית המינגוויי הוא עדיין אתר התיירות הפופולרי ביותר בעיר. הבית יפה, המרפסות גדולות, ומתחשק לשבת ולקרוא בהן. חדר העבודה של הסופר מעורר קנאה, החתולים בחצר שמנים, הסיפורים ששומעים בסיור המאורגן (כשעה) על הסופר מעניינים, אבל ההרגשה היא של תעשייה שנופחה מעבר לכל פרופורציה. כתובת: 907 Whitehead Street

המינגוויי חי בקי ווסט עם אשתו השנייה מ-1928 עד 1939. אחרי כן עבר לגור בקובה עם מי שתהיה אשתו השלישית, עיתונאית שבאה לראיין אותו בביתו בקי-ווסט. הוא חזר לכאן רק כתחנת מעבר בדרך מקובה למקומות אחרים. ב-1954 זכה בפרס נובל לספרות על "הזקן והים", יצירה שמעוררת כאן גאווה מיוחדת, וב-1961 התאבד בירייה, עובדה שנוטים להדחיק בקי-ווסט ככל האפשר. גם על האירוניה הטמונה בכך שדווקא המקום הקשוח, האהוב על הסופר המאצ'ו וחובב הציד והדיג, הפך לאחת מבירות ההומוסקסואלים בארצות הברית – לא נוטים להרחיב כאן את הדיבור.

שקיעה בקי ווסט. השקיעות זוכות פה לתשואות נרגשות

בכל שנה בחודש יולי מתקיימת באי תחרות "כפילי המינגוויי". גברים רחבי גרם ובעלי זקן לבן מגיעים לעיר, שותים כמה קוקטיילים ומנסים להיבחר לתפקיד הנכסף. הם אינם מתבקשים להפגין ידע כלשהו בכתיבה. האירוע הסהרורי הזה, שזוכה לפרסום עצום באמריקה, הוא רק חלק מהתעשייה. הברים בעיר מתחרים ביניהם מי זכה לארח את הסופר על בסיס קבוע יותר.Sloppy Joe's ליד הנמל הקטן, שבו מתקיימת תחרות הכפילים, הוא מועמד כמעט ודאי לניצחון. זהו מקום נעים, בנוי עץ וקרוב למזח שמכוסה כולו בתמונות של המינגוויי. תחרות הכפילים מתקיימת מדי שנה בסביבות 21 ביולי, יום הולדתו של הסופר.

מול ביתו של המינגוויי ניצב המגדלור המפורסם של קי-ווסט. במקום יש מוזיאון (The Key West Lighthouse & Keeper's Quarters Museum), והמבקרים בו יכולים לעלות למרפסת התצפית הגבוהה שלו ולהשקיף על הנוף. האזור מישורי, ומרפסת המגדלור מאפשרת תצפית למרחקים. כתובת: Whitehead Street 938

כמה מוזיאונים מקומיים מציגים את המורשת הפיראטית של המקום במעטפת מתוקה. אחד מהם הוא המוזיאון המוקדש לאוספי השלל מן האוניות הטרופות (Wreckers Museum), הפועל בבית שהיה שייך פעם לקפטן פרנסיס וולינגטון. הפעילות נקראת כאן "הצלת סחורות מספינות טבועות" וזוכה לתדמית מכובסת, כמעט כשל ארכיאולוגים שחושפים אוצרות עתיקים. גם במוזיאון של Mel Fisher Maritime Heritage Society אפשר לראות פריטים דומים שנשלו מספינות טבועות או נסחפו אל החוף הבעייתי של קי ווסט. עבור הספנים של אותן ספינות, קי ווסט באמת היתה סוף הדרך.

הפוסט פלורידה קיז – סוף הדרך הופיע ראשון במסע אחר

יוון בורכה באוצר טבע של ממש: כאלפיים איים ועוד כמה אלפי איונים זעירים פזורים סביבה. במבט מלמעלה, למשל ממעוף של שחף או מטוס קטן, הים האגאי והים היוֹני המקיפים את יוון היבשתית מרוב צדדיה נראים כאילו ענק מיתולוגי פתח את כף ידו ופיזר על פני המים הכחולים נקודות-נקודות חומות וירוקות. אם סופרים את כל אותן נקודות, גם הזעירות ביותר, מגיעים לכ-6,000 איים בגדלים שונים – אחדים גדולים ואחרים פיצפונים ממש. רק 227 מהאיים האלה מיושבים.

איי יוון נחלקים לכמה קבוצות עיקריות: האיים הקיקלדיים – 56 איים במרכז הים האיגאי הכוללים בין השאר את סנטוריני, מיקונוס, פארוס, נקסוס, סירוס, טינוס, מילוס, אנפי ואחרים; איי הדודקנס הסמוכים לחופי תורכיה, בהם רודוס וקוס; האיים האיגאים הצפוניים, הנמצאים סמוך לחופי צפון יוון ובאזור ים מרמרה התורכי, בהם לסבוס, תסוס, סאמוס וסמותרקי; האיים הספורדיים, איים השוכנים מצפון לאתונה ויוצרים מעין חצי סהר; האיים היוֹניים, שנמצאים מצדה המערבי של יוון, ובהם קורפו, זקינתוס, קפליניה ואחרים. מול חופי הפלופונסוס, סמוך מאוד לפיראוס ולאתונה, נמצאים האיים הארגוסרוניים היפהפיים, הכוללים בין השאר את אגינה ופורוס. שני האיים הגדולים ביותר – כרתים מדרום ואביה ממזרח – אינם שייכים לאף אחת מהקבוצות הללו.

סאמוס, אי ירוק במזרח הים האגאי, סמוך לחופי תורכיה | צילומים: שאטרסטוק

מלבד המיקום הגאוגרפי, איי יוון שונים מאוד זה מזה, והם מציעים שלל חוויות לכל טעם והעדפה: יש איים המצטיינים בחופים יפים, אחרים מציעים אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, יש כאלה שידועים כאיי מסיבות אופנתיות, אחרים מציעים נופים ירוקים ושבילי הליכה בהרים. יש איים מתוירים מאוד, ואחרים נידחים וריקים כמעט מתיירים. בין אם אתם מחפשים להיות במרכז העניינים או מעדיפים שלווה מבורכת, תמצאו את מבוקשכם ללא כל קושי. וכשמוסיפים לחבילה המוצלחת הזאת שמש ים תיכונית וים צלול להדהים לא קשה להבין מדוע מיליוני תיירים מגיעים לכאן בכל שנה. כדי לעזור לכם להחליט לאן לנסוע, הנה מורה נבוכים מקוצר לאפשרויות הגלומות בכמה מהאיים:

האיים הלבנים

הדימוי שיש לרבים  מאיתנו על כפרים יווניים – בתים מסוידים בלבן עם משקופים צבועים בצבע תכלכל, בוגנוויליה פורחת בסמטאות הצרות, כנסיות זעירות בוהקות מראשי גבעות – מתגשם במלואו בכמה מהאיים הקיקלידיים שבמרכז הים האיגאי. סריפוס, סיפנוס, פארוס, נקסוס, כל אחד מהאיים האלה ואיים נוספים הסמוכים להם מציעים נופים יפים, חופים מצוינים, טברנות תוססות לצד הנמל. וכמובן בל נשכח את הכפרים הלבנים הציוריים, שרק בשבילם שווה להגיע.

הכי מתויירים (ולא במקרה)

מיקונוס: המסיבות הנכונות
מיקונוס (Mykonos), מקבוצת האיים הקיקלדיים, ידוע בחיי לילה מעודכנים במיוחד. המועדונים האופנתיים חביבים במיוחד על קהילת הגייז האירופית, אבל האי האופנתי (והיקר להפליא) מושך אליו גם צעירים רבים שאינם נמנים על הקהילה, סלבריטאים ונודיסטים שנמשכים לחופים בהם אפשר להשתזף בעירום. בבוקר, אחרי שהחוגגים הולכים לישון, אפשר לטייל בנחת בסמטאות העיירה המקסימה מיקונוס, שמטפסות במעלה הגבעה, להשקיף על הנופים היפים או לשתות קפה שחור בנמל התוסס. בצדו הדרומי של האי יש מפרצים חוליים יפים שמזמינים לשחות ולהשתזף בהם.

מיקונוס. בבוקר, כשהקלברים הולכים לישון, אפשר לטייל בנחת בסמטאות העיירה המקסימה מיקונוס

סנטוריני: שקיעות חלומיות
סנטוריני (Santorini) נמנה עם אתרי הנופש הפופולריים ביותר באירופה, ואם אתם מעדיפים להתרחק מההמון הסואן – עדיף לחפש מקום אחר. אבל חבל לוותר על ביקור באי הזה, שמציע את אחד הנופים היפים שאפשר לתאר: מפרץ דרמטי נפרש למרגלות הר געש שעליו בנויה עיר הבירה פירה, והוא מנוקד באיים זעירים – שריד להתפרצויות הגעשיות שהאי ידע בעבר. בשעת השקיעה, כשהשמים, הים והאיונים שבתוכו נצבעים בצבעי צהוב-כתום-ורוד מדהימים, המוני תיירים גודשים את בתי הקפה המשקיפים אל הים. מי שחווה את השקיעה בסנטוריני לא ישכח את המראה בנקל, ויש הנשבעים כי השקיעות פה הן היפות בעולם. עוד תמצאו באי חופים יפים, חלקם מכוסים בחול ובחלוקים שחורים, עוד זכר להיסטוריה הגיאולוגית הסוערת, ואתר ארכיאולוגי מעניין. רוב שירותי התיירות מתרכזים בעיר פירה ובאיה, כפר יפה כמו גלויה בקצה הצפון-מערבי של האי, אם אתם מחפשים מעט שקט, כדאי להתמקם בצימר או במלון קטן דווקא במרכז האי.

בכל ערב, לקראת השקיעה, המוני תיירים מגיעים למערב האי סנטוריני כדי לצפות בשקיעות הכי יפות ביוון

הרחק מן ההמון הסואן

גאבדוס: במקום שאירופה נגמרת
האי גאבדוס (Gávdos), שנמצא בים הלובי מדרום לכרתים, מהווה את הנקודה הדרומית ביותר באירופה. על פי האגדה, כאן החזיקה נימפת הים קליפסו את אודיסאוס בשבי כשהיה בדרכו הביתה ממלחמת טרויה. באי הקטן חיים כמאה תושבים בסך הכל, וזה המקום המושלם לחפצים בבדידות מזהרת. אין פה מלונות, מועדונים או חנויות לתיירים, ומי שרוצה להישאר ליותר מכמה שעות יכול לשכור חדר אצל אחד המקומיים. אם עדיין צפוף לכם מדי, תוכלו  לשוט בסירת דייגים לביקור באי הלא מיושב גבדולפולה (Gavdopoula), בו באמת תרגישו שהגעתם לשלווה האולטימטיבית.

האי גאבדוס. מושלם לחפצים בבדידות מזהרת

ליפסי: הכל ברגל
מדרום ליוון בסמוך לחוף התורכי נמצא האי הזעיר ליפסי (Lipsi) המורכב משרשרת קטנטנה של איונים. זהו אי נקי כמעט מתיירים, וכל שתמצאו בו זה כמה טברנות, בית קפה או שניים, חופים זהובים, ים צלול והרבה הרבה שקט. אפילו הדרך לנוע באי אינה מרעישה: האי כל כך קטן עד שאפשר להגיע בו ברגל לכל מקום.

לחובבי טבע

לסבוס: היער המאובן
לסבוס (Lesbos), השלישי בגודלו באיי יוון, הוא אי ירוק וידידותי לסביבה, עם טבע לא מופרע, שבילי הליכה ומסלולי אופניים, מלונות אקולוגיים וחוות אורגניות. הוא נמצא על מסלול הנדידה של עופות רבים, בהם פלמינגו, חסידות ועגורים, ובעונה מגיעים לכאן צפרים מרחבי העולם. אחד האתרים המעניינים באי הוא יער מאובן, שריד מרתק לתקופה שלפני 20 מיליון שנים, אז צמחו פה עצים מסוגים שמזמן נעלמו מאגן הים התיכון. היער המאובן, שמוכר כשמורת טבע, הוא יחיד במינו בכל אירופה וכמותו יש רק עוד אחד בעולם, באריזונה שבארצות הברית.

זקינתוס, חוף הספינה הטרופה.  מפרצונים קסומים ושקטים

זקינתוס: המערות הכחולות
זקינתוס (Zakynthos), מקבוצת האיים היוניים, חביב בעיקר על תיירים אנגלים, וגם הישראלים מגלים אותו בשנים האחרונות. אבל אם תתרחקו מאזור המלונות והמסעדות הפופולרי ותגיעו לשמורת ואסיליקוס Vassilikos בדרום-מזרח האי תוכלו לצפות בלילות הקיץ בתופעת טבע מרגשת: אלפי צבי ים זעירים שזה עתה בקעו מהביצים עושים את דרכם מהחוף אל הים. בצדו הצפוני-מערבי של האי יש מערכת של מערות ימיות כחולות, שמגיעים אליהן בשיט, ואפשר לצלול או לשנורקל בסביבתן ולצפות בבעלי חיים ימיים רבים.

פקסוס: גחליליות זוהרות
האגדה המקומית מספרת שפקסוס (Paxos), הקטן באיים היוניים, נוצר כאשר אל הים פוסידון תקע את קלשונו בקורפו, האי השכן, וניתק את קצהו הדרומי. האי הזעיר הזה הוא גן עדן לחובבי טבע: הוא מרושת בשבילי הליכה ויש בו מרבדי פריחה צבעוניים באביב, עצי זית עתיקים, שפע של ציפורים והמוני פרפרים וגחליליות. בסוף האביב אין כמו לשבת בחוץ בלילה, להתבשם מהשקט ולצפות במופע אורות מרהיב של הגחליליות.

העיר העתיקה ברודוס. חומות אדירות ובניינים מרשימים

קולות מן העבר

רודוס: ימי הביניים עכשיו
לרודוס (Rhodes), הגדול בקבוצת איי הדודקנס, שמור מקום של כבוד בהיסטוריה היוונית ובתרבותה. על אף שרבים מגיעים אליו לחופשת בטן-גב על חוף הים או לצד הבריכה במלון, אסור להחמיץ סיור בעיר הבירה, הנקראת אף היא רודוס, אתר מורשת עולמית והיישוב הגדול ביותר שנותר באירופה מתקופת ימי הביניים. כדאי להסתובב בסמטאות הצרות והמתפתלות של העיר העתיקה ולהתפעל מהחומות האדירות והבניינים המרשימים. אחד המבנים האלה הוא ארמון השליטים הגדולים, שמוסוליני שיפץ והפכו לבית הנופש הפרטי שלו. מפסל הקולוסוס האדיר, שבעת העתיקה נמנה עם שבעת פלאי תבל, לא נותר זכר, והכניסה לנמל מסומנת כעת בשני עמודים גבוהים עם פסלי איילים בראשם. ברחבי האי פזורים עוד אתרים היסטוריים רבים שהותירו אחריהם העמים השונים שחלפו פה. מלבד העתיקות והחופים היפים, כדאי לטייל בעמק הפרפרים השוכן בלב האי – שמורת טבע ירוקה עם שבילי הליכה, פלגי מים זורמים והמוני פרפרים. בסוף השיטוט מומלץ להצטנן עם הגרסה המקומית לאייס קפה בבית הקפה המוצל שבכניסה לשמורה.

ציורי קיר בארמון בקנוסוס שבכרתים. האגדות מספרות שכאן חי המינטאור, מפלצת שחציה אדם וחציה פר

כרתים: ערש התרבות המינואית
האי כרתים (Crete) מוכר היטב לישראלים, ולא במקרה. הגדול באיי יוון מציע מגוון מסחרר של נופים ואתרים: יש בו הרים נישאים, חופים מפורצים, כפרים ציוריים, מערות נטיפים וקניונים מהיפים בכל אירופה. אבל כרתים ידוע גם כערש התרבות המינואית העשירה והמרתקת. מדרום לאירקליו, בירת האי, נמצא האתר קנוסוס (Knossos), שבו נחשפו שרידיו של ארמון מלכותי מהאלף השני לפני הספירה, ימי פריחתה של התרבות המינואית. הארמון המפואר מכיל מאות חדרים וגרמי מדרגות רבים, והיוונים הקדמונים דמיינו שזהו הלבירינת – אותו מבוך נורא שבו שכן המינוטאור, מפלצת שחציה פר וחציה אדם. למתעניינים בארכיאולוגיה כדאי לבקר במוזיאון הארכיאולוגי המצוין שבאירקליו ובו אוסף גדול ומרשים של ממצאים שהתגלו בחפירות באי.

הפוסט איי יוון – מדריך מסע אחר לאיים שאסור להחמיץ הופיע ראשון במסע אחר